דוח חדש של תוכנית הסביבה של האו״ם קובע כי גם בתרחיש האופטימי ההתחממות תגיע לשיא של כ־1.8 מעלות. החזרה אל מתחת לרף שנקבע בהסכם פריז אפשרית רק באמצעות קיצוץ מיידי ועמוק בפליטות, הפחתת מתאן, סילוק פחמן בהיקף גדול והסתגלות רחבת היקף — וגם אז חלק מהנזקים יהיו בלתי הפיכים

עד סוף העשור, פלוס–מינוס, האנושות אמורה לחזור לירח - והפעם כדי להקים עליו בסיס. עכשיו מתנהל מרוץ מטורף בין שתי הענקיות: ארה"ב נגד סין, על מי תגיע לשם קודם. זה לא רק עימות טכנולוגי וכלכלי, אלא גם התנגשות חזיתית בין שתי אידיאולוגיות שונות - ושם תוכרע השאלה הגדולה: מי תהיה מעצמת–העל של המאה ה–21. הפרס הגדול: נקודת זינוק למאדים. ואגב, גם ישראל בתמונה, אבל בקטנה

ראיון מיוחד: מחקר בהובלת פרופ׳ רון פולמן מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שעליו חתום גם סר רוג׳ר פנרוז מאוניברסיטת אוקספורד, מציג אינטרפרומטר אטומי ראשון מסוגו. הניסוי מדד את הפאזה של אטום רובידיום בנפילה חופשית ומצא התאמה לעקרון השקילות של איינשטיין בתחום שנבדק. פולמן מדגיש כי את העבודה הניסויית הקשה הוביל הדוקטורנט אור דובקובסקי.

גלאי XENONnT, שנבנה לחיפוש חומר אפל, זיהה במובהקות של 5 סיגמא נייטרינו סולאריים באנרגיות של עד 17 קילו־אלקטרון־וולט. קבוצתו של פרופ' רני בודניק ממכון ויצמן שותפה במחקר הבינלאומי

הזמן אינו דבר אחד פשוט: בפיזיקה קצב השעונים תלוי במהירות ובכבידה, ואילו במוח תחושת הזמן מושפעת מקשב, זיכרון ומצב רגשי. מסע בין זבובים, אסטרונאוטים ומדעי המוח מראה היכן הזמן באמת משתנה — והיכן רק החוויה שלנו משתנה.

תלמיד מהוד השרון הציג בכנס חלל בינלאומי תוכנית למיחזור פסולת בחלל, טלסקופ החלל החדש מתקדם כמתוכנן, חללית כפולה מתקרבת לכוכב הלכת חמה, ויזמים פרטיים ינסו לשלוח חללית למערכת שמש אחרת. סיכום השבוע ברחבי היקום