על פי הסטטיסטיקה כל מאה שנה בערך מתרחשת רעידת אדמה חזקה בשבר הסורי אפריקאי. היות וחלפו מאה שנה מהרעידה האחרונה, רעידת אדמה נוספת בהר עשויה לשנות לחלוטין את מה שמצוי היום בהר

גם בלי תואר, מעמד, שליטה או שיניים, ניתן להנהיג ולהוביל חברה אל מקום טוב יותר. זו תמציתו של מנהיג ומנהל | זיו אלול עם דבר תורה חדש על פרשת מסעי

נא להדק חגורות, או בעצם לשחרר אותן: אורי לייזרוביץ' לוקח אתכם למסע מיוחד, כדי לחקור איך השפיעו המהגרים היהודים, המסורתיים ושומרי השבת על הקולינריה האמריקנית – עד עצם היום הזה. התוצאה: עשרה פרקים בסדרה חדשה של קרן משפחת רודרמן, העולה ב-ynet. מתחילים בבירה היהודית השנייה בעולם: ניו-יורק

החובה ההלכתית לגנוז כתבים שכוללים את שמות האל או ציטוטים מכתבי הקודש, מביאה לכמויות נייר עצומות המיועדות לגניזה – וזה עלול להוביל לפגיעה בסביבה. כיצד מתמודדים עם זה, למה עוד לא נמצא פתרון לבעיית עלוני השבת – והאם יש מצבים שבהם אפשר להפנות חלק מהגניזה למיחזור?

ערמות הנעליים הבלויות הם מסמלי הזוועה של השואה – ולא פעם עדות יחידה לקיומם של הקורבנות. ל-ynet נודע כי הנעליים מתפוררות, ובקרן אושוויץ-בירקנאו פתחו במבצע חירום לגיוס כספים כדי להמשיך את תהליך שימורן, שבמהלכו התגלו שמות של ילדים. "החפצים הולכים ונעלמים, ואנחנו צריכים להאט את התהליך למען הדורות הבאים"

בשנים האחרונות נעלי הילדים באושוויץ מוצגות פחות ופחות לעיני המבקרים, בשל העובדה שהן מתפוררות ונשמרות במחסני המוזיאון – אבל אחסון הוא לא שימור. אבי נח קליגר, שורד מחנה אושוויץ, היה מצפה מממשלת גרמניה לשאת באחריות לשימור הראיות ההיסטוריות להשמדת העם היהודי

נעל של ילדה כבת ארבע, ועליה שמה – ורה ווריז'קובה – אותרה במהלך עבודות שימור הנעליים במוזיאון אושוויץ. הילדה וכל בני משפחתה נספו במחנה ההשמדה, אך השם הוביל למחקר ולמציאת בן משפחה נוסף, שנספה במחנה אחר

"המאבק כולו הוא על דמותה של המדינה": ההודעה האוסרת את המחיצות ב"כותל השוויוני", מחוללת סערה בין הזרמים השונים בעולם היהודי. "מה מחפשת התנועה הרפורמית בשריד בית המקדש שהיא בכלל לא רוצה בקיומו?" תוהה מנכ"ל מרכז ליב"ה, בדיון סוער באולפן ynet. מנכ"לית התנועה המסורתית: "מנסים לדחוק את רוב העם היהודי מירושלים ומהכותל"