דוד רויטמן טוען שהחברה פועלת מזה שש שנים לחסל את היחידה בראשה הוא עומד, ואשר העסיקה בשיא פעילותה 60 סוכני משנה בעלי תפוקה של 20 מיליון שקל - ובכך הורידה את מספרם לחמישה בלבד

מדובר במהפכה שהשלכותיה הן מעל ומעבר לעסקי הסחר והקמעונאות בלבד, כיוון שהמסקנה המתבקשת והמיידית של אימוץ טכנולוגית סורקי הוורידים וקישורה לחשבון הבנק של הלקוח, משמעותה - ייתור השימוש בכרטיסי האשראי

בעוד ישראל יוצאת מהמשבר הבריאותי, משקי בית ועסקים רבים עדיין נמצאים בעיצומו של מאבק כלכלי ■ מה חורק בתגובה הממשלתית למשבר, האם ההתאוששות בבורסות מהירה מדי, ומאילו השקעות כדאי להיזהר? ■ אנשי השקעות ומימון מנסים לפזר את הערפל

משרד הפרסום מקאן תל אביב נערך לתקופה שלאחר משבר הקורונה בסדרת מהלכים הכוללים פיטורים, קיצוצי שכר ושינויים בצמרת הניהולית במשרד. אתמול הודיעו במשרד על פיטורי כ-35 מתוך 400 שעובדים בקבוצה, ושכרם של כל המשתכרים מעל 10 אלף שקל קוצץ. בנוסף, נערך שינוי בצמרת הניהולית של המשרד, במסגרתו מחלקת האסטרטגיה של המשרד שבה לניהול מנהלת האסטרטגיה המיתולוגית אתי עבדי. נזכיר כי לפני קצת יותר משנה עברה עבדי לנהל יחד עם שי אלמגור את מקאן טק - הזרוע הטכנולוגית של הקבוצה המטפלת בלקוחות הטכנולוגיים. את מקומה תפסו שני סמנכ"לי אסטרטגיה שגויסו מחוץ לקבוצה: שי ניסנבוים וזוהר מנור. מקאן ת"א נחשב למשרד שהמשכורות של עובדיו - בוודאי העובדים הבכירים שבהם - גבוהות יחסית לענף הפרסום. צמצום כמות המנהלים משמעותו גם ייעול העבודה וגם חיסכון כספי משמעותי.

בסרטון: ארה"ב עדיין מתנהלת במשבר קורונה עמוק. משבר הקורונה העצום בגודלו התגלגל בעוצמה גדולה אל תוך המשק הישראלי והעולמי ולתוך השווקים הפיננסיים. מטבע הדברים, תשומת הלב התמקדה בשוקי המניות שקרסו בתוך חודש מה-19 בפברואר בשיעור שנע בין 30% ל-40%, ואז עשו פניית פרסה מהירה וחדה ותיקנו חלק ניכר מהירידות. ואולם, לא רק המניות הגיבו בעוצמה, גם האג"ח הקונצרניות הגיבו בקריסה של ממש. הסיבה לכך ברורה: אם לגבי שוקי המניות, הטריגר לירידות היה החשש מפני פגיעה קשה ברווחיות, הרי שלגבי שוקי האג"ח הקונצרניות הטריגר היה הפגיעה בתזרים המזומנים של החברות והחששות שיהיו לא מעט חברות שלא יעמדו בהתחייבויות כלפי הנושים, מחזיקי האג"ח, מכיוון שהכנסותיהן נפגעו הרבה יותר מאשר הירידה בהוצאותיהן, ומכיוון שבמצב שנוצר הן יתקשו למחזר את החובות באמצעות הנפקת אג"ח חדשות, כפי שהן נוהגות לעשות בשגרה. וזהו מעגל שמזין את עצמו. ירידות בשערי האג"ח של החברות מעלות את התשואה לפדיון שבהן הן נסחרות, והעלייה בתשואות לא מאפשרת להן למחזר את חובותיהן בעלות מימון סבירה. הפגיעה לא נגמרת בחברות שהאג"ח שלהן נסחרות בבורסה. מה שקורה להן משפיע על כל החברות העסקיות, גם אלה שאין להן התחייבויות בורסאיות, אלא התחייבויות אחרות - לבנקים, לספקי אשראי חוץ-בנקאי ועוד. הבורסה משמשת סוג של בנצ'מארק למשק כולו, והחשש במצב כזה הוא של מחנק אשראי.