א' גדל בחברה הדתית-לאומית ונשלח בגיל 18 לטיפולי המרה, אחרי שחווה מחשבות אובדניות. עכשיו הוא מספר על השיחה האנונימית למוקד הקשב של האגודה למען הלהט"ב ששינתה את חייו: "אם הייתי יודע על קיומו של הקו הזה כנער, גיל ההתבגרות שלי היה נראה אחרת לגמרי"

כשברחו מהמחבלים שעות, כשהתחבאו בחולות בין שריקות הכדורים, הם התפללו רק לשרוד. שלוש שנים אחר כך, הם רצים בגינת המשחקים ובונים ארמון בחול עם התינוקות שהביאו לעולם. שורדי הנובה שהפכו להורים, מדברים על השמחה הגדולה שהגיעה לחייהם וגם על הקשיים ‑ החרדות האינסופיות, הטריגרים בג'ימבורי והסיוטים בלילה. וכן, הם ממשיכים לרקוד, אבל בעיקר לצלילי "עוגה-עוגה"

פסטיבל "מגדה", שנפתח היום במועצה האזורית מגידו, מציב את הנגישות במרכז כבר משלב התכנון - והשנה גם על הבמות. נויה תעוז, שתופיע בו אחרי התמודדות מורכבת עם משבר נפשי בצבא שכמעט עצר את דרכה כזמרת, וליה קרן, לוחמת מילואים עם ניוון שרירים שהפכה ליועצת נגישות, מספרות איך זה מרגיש מבפנים ומדגישות: "נגישות היא לא רק פיזית"

כמעט שלוש שנים אחרי הטבח, בבית הספר "קשת" בשער הנגב נחנך חדר מוזיקה לזכרו של קשת קסרוטי כלפה ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר בצומת הסמוך. אמו נטליה: "חשוב לי שהחדר הזה לא ישמש רק ללימודי מוזיקה, אלא יהיה מקום מפלט לילדים שקשה להם"