בית המשפט העליון חידד הלכה בדבר המשמעות הקניינית שיש לתת (אם בכלל) לעסקה לרכישת מחסן בבניין מגורים כאשר הרוכש הוא לא בעל דירה באותו בניין

חברת אשטרום מדווחת על ירידת ערך של 19 מיליון שקל בפרויקטי מגורים להשכרה ברבעון הראשון, שיכון ובינוי מוחקת 16 מיליון בשלושה פרויקטים וישראל קנדה כ־12 מיליון בפרויקט משולש הבורסה

בתחילת העשור הקודם זיהתה קרן הנדל"ן הגשמה צורך של בעלי הון נזיל לייצר לעצמם תשואות גבוהות, בסביבת הריבית האפסית • אלא שבשנים האחרונות היא מזוהה בעיקר עם פרויקטים מפסידים ותביעות של משקיעים מאוכזבים, שהובילו אותה השבוע לפנות להגנת ביהמ"ש

השילוב בין חללי העבודה השיתופיים במרחב הכפרי לבין שטחי פעילויות המסחר וההסעדה שצומחים לצדם, מייצר ליישובים הסמוכים הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות עסקית • האם היזמים המקומיים ירימו את הכפפה ויגדילו את הפעילות הזו?

11 בעלי דירות בבניין תבעו דיירת על סירובה להסכם עם היזם, אך זו החליטה להגיע עד לערכאה העליונה • בעתירה לבג"ץ כללה העותרת את שר המשפטים יריב לוין ואת ח"כ שמחה רוטמן • העתירה נדחתה, וכך גם הערעור שהגישה הדיירת למחוזי – אך היא "לא מתכוונת לוותר"

היקף המשכנתאות הנמוך בחודש החגים לא מנע מהמשכנתה הממוצעת לעלות שוב – ולהותיר גם את המשכנתאות בתוכניות הממשלתיות ברף גבוה • היקף המשכנתאות בפיגור עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2020

פרסום על אודות רכישת דירה על ידי ידוען נתפס בדרך כלל כגימיק שיווקי שנועד להריץ את ההמונים למשרדי המכירות של הפרויקט • נראה שבמקרה של קירל וחברת ישראל קנדה, הוא נועד גם לעיניהם של בנקאים ומנהלים בגופים מוסדיים המממנים את עסקי חברת הנדל"ן

קרן הארנונה החדשה שמקדמת הממשלה העלתה עוד יותר את רמת המתיחות בין השלטון המקומי למרכזי: לפי נתוני התנועה לחופש המידע, כבר היום הממשלה פוטרת את עצמה מתשלומי ארנונה בהיקף שנתי שמגיע למאות מיליוני שקלים