התפתחות דרמטית נרשמה באחרונה בדיונים המשפטיים סביב פרשת המהנדס שנתפס שותל מכשיר האזנה בחדר ישיבות הבכירים ב-OpenAI. השופט הפדרלי אלכס צה הורה להשאיר במעצר, ללא אפשרות לשחרור בערבות, את עבד אל-רחמן אל-פוזאן, המהנדס שהועסק ב-OpenAI עד שנתפס, הנאשם בניסיון לביצוע האזנות סתר לחברה ולהנהלתה. החלטת השופט התקבלה לאחר התנגדות חריפה של התביעה הפדרלית, אשר חשפה התכתבויות מוצפנות באפליקציית ווטסאפ (WhatsApp) בין החשוד לבין בן למשפחת המלוכה הסעודית. במקביל, דחה השופט על הסף הצעה יוצאת דופן מטעם הקונסוליה הסעודית בלוס אנג'לס, שהציעה לממן כ-"צ'ק פתוח" כל סכום ערבות שייקבע כדי להביא לשחרורו. #ICYMI from @FBISanFrancisco: Saudi National Arrested For Installing Surreptitious Audio Recording Device At OpenAI In San Francisco The #FBI, in coordination with the U.S. Attorney’s Office for the Northern District of California, arrested a former employee of a San Francisco super‑intelligence company for allegedly installing a covert audio recording device inside a secure executive conference room. The device was positioned to capture sensitive, nonpublic company communications. Read more: https://t.co/YK3d4WVPah — FBI (@FBI) October 14, 2026 תזכורת: כך נחשף מכשיר ההאזנה בחדר הישיבות נזכיר כי המקרה החל, כפי שדיווחנו לפני כשבוע, לאחר שבדיקת אבטחה שגרתית במטה OpenAI בסן פרנסיסקו חשפה מכשיר הקלטה זעיר, שהוסווה בתוך גליל נייר טואלט וחובr לשקע USB בגב מקלט טלוויזיה בחדר ישיבות ההנהלה הבכירה. באמצעות שימוש במודלים פנימיים של בינה מלאכותית, הצליחה החברה לפענח את נתוני המכשיר ולזהות כי אל-פוזאן, אזרח סעודי בן 35 שהועסק כמהנדס בחברה מקיץ 2025, הוא שהתקין את המכשיר במתחם שבו נידונו סודות מסחריים ופגישות עם גורמי ממשל. בעקבות הגילוי פיטרה החברה את המהנדס והעבירה את הדיווח ל-FBI, שהוציא לפועל את מעצרו. This is an extremely bad look for Saudi Arabia, and if the Saudi government is indeed involved, this should have significant implications for the US-Saudi AI relationship. Good on OpenAI for reporting this and the DOJ and FBI for acting quickly. Quick reactions: (1) US AI labs host some of the most valuable and sensitive technology in the world, and are now a prime intelligence collection target. They need to dramatically harden their cyber and physical security ASAP and strengthen their insider threat detection efforts. Any infrastructure that hosts frontier model weights needs to take similar steps. This attempt appears fairly ham-handed, but others will be (and likely already are) far more sophisticated. (2) DOJ is treating this as a counterintelligence matter, which usually involves foreign governments. The DOJ press release says the case is being prosecuted with assistance from the DOJ National Security Division's Counterintelligence and Export Control Section. If this were being treated as commercial espionage, it would be supported by DOJ's Criminal Division. (3) Abdulrahman Alfozan has ties to Saudi Arabia, the Saudi government, and the Saudi royal family. In addition to being a Saudi national, he is a Venture Partner at RAED Ventures, a Saudi venture capital firm whose investors include multiple Saudi government-owned funds. One of two other venture partners at RAED is Prince Khalid bin Bader Al Saud, a member of the Saudi royal family. (4) If Alfozan was acting in coordination with the Saudi government, I do not see how any company could possibly host a frontier AI model in Saudi Arabia after this incident. If Saudi intelligence services are spying on US frontier AI companies inside the United States, they surely are closely tracking everything these labs are doing in Saudi Arabia–and would almost certainly have access to any model weights hosted in Saudi Arabia. These weights are not only incredibly valuable IP, but increasingly provide national-asset-level defense and intelligence capabilities. US AI capabilities have to be protected from foreign espionage, which is exactly why DOJ charged Alfozan. (5) As a reminder, Saudi Arabia also maintains extensive and continuing ties to China in the AI space. It was recently reported that Saudi Arabia's AI national champion, Humain, is building its own AI model by using a Chinese open-source model from MiniMax as the base–and using US chips to train it. Huawei also maintains an extensive presence in Saudi Arabia. (6) If the Saudi government is indeed involved with this incident, and particularly given the longstanding concerns about Saudi Arabia's ties to China in the AI space and the rapidly increasing sensitivity of frontier AI technology, we have no choice but to immediately reexamine our AI relationship with Saudi Arabia. Last year Commerce approved licenses for 35,000 Nvidia Blackwell AI chips to Saudi Arabia. But if we can't trust Saudi Arabia not to steal any US models that it hosts, it makes zero sense to sell them any AI chips–especially given right now they're using these chips to fine-tune Chinese models. Stealing US AI models while building its ecosystem on top of Chinese models would be the exact opposite of supporting the US AI stack. If the Saudi government is involved, there must be consequences. — Chris McGuire (@ChrisRMcGuire) October 13, 2026 "סעודיה צריכה אותך יותר מארה"ב!" לפי גילויים אחרונים שנחשפו במסמכי התביעה, והובאו בדיווחים של רשתות CBS News ו-Fox News, אל-פוזאן עמד בקשר רציף עם בן משפחת המלוכה הסעודית, אשר ניסה לשכנעו להצטרף ליוזמת בינה מלאכותית לאומית שמקדמת הממלכה. באחת ההתכתבויות מחודש מאי כתב לו גורם המלוכה: "סעודיה צריכה אותך יותר מאשר ארה"ב!", ואל-פוזאן השיב במילה "100", המביעה הסכמה מלאה. עם זאת, החשוד הבהיר כי אין בכוונתו לעזוב את תפקידו ב-OpenAI עד שיושלם תהליך ההבשלה (Vesting) של מניותיו, שהיו חלק מחבילת תגמול שכללה שכר שנתי של 385 אלף דולר ומניות בשווי 2.2 מיליון דולר. BBC: US prosecutors say the ex-OpenAI engineer accused of bugging an executive meeting room has Saudi government backing. An unnamed Saudi royal exchanged frequent WhatsApp messages with Alfozan and tried to recruit him to a Saudi AI initiative, and Alfozan allegedly agreed in May that the kingdom needed him more than the US while saying he would wait for his OpenAI stock to vest. The day after his arrest, his wife and son flew one-way to Qatar on business-class tickets that prosecutors say a Saudi military official booked and paid for. Prosecutors say he used his wife’s ChatGPT account to research making and encrypting a recording device, and used an internal OpenAI productivity agent to find rooms used by senior staff and outside partners. The bugged room hosted meetings between OpenAI leadership and government officials, which prosecutors frame as a national security risk, while OpenAI says it has seen no sign of stolen model weights, source code or customer data. — Rohan Paul (@rohanpaul_ai) October 19, 2026 דחיית הצעת הערבות והחשש מבריחה מתוכננת במהלך הדיון בבית המשפט, ביקר השופט צה בחריפות את מכתב התמיכה של הקונסוליה הסעודית. השופט ציין כי הצעת הממשל הסעודי לשלם כל סכום שיידרש מעלה תהיות קשות, ותהה איזה ביטחון יש לרשויות האמריקניות שהממשל הסעודי ימנע את בריחת החשוד מארה"ב. התביעה הדגישה כי לגבי אל-פוזאן קיים סיכון בריחה גבוה במיוחד, וכי כבר נרכשו עבורו, עבור רעייתו ובנו כרטיסי טיסה בכיוון אחד לריאד. כמו כן, נחשף כי כ-36 שעות לאחר המעצר, עזבו רעייתו ובנו את ארה"ב בטיסה לדוחה במחלקת עסקים, שמומנה על ידי גורם צבאי סעודי. ממצאי החקירה הדיגיטלית והתקדים המדאיג לפי הדיווחים השונים, החקירה הפדרלית הוסיפה וחשפה ראיות דיגיטליות מכבידות, הכוללות שאילתות שנשלחו מחשבון צ'טבוט המקושר לרעייתו של החשוד, בנושא בניית מקליטי שמע רציפים, שיפור שמיעה בזמן אמת והצפנת כרטיסי זיכרון – תוך אזכור הכתובת הייחודית של המכשיר שנתפס.  בנוסף נמצאו בטלפון של  אל-פוזאן הערות מחוקות עם קישורים למכשירי הקלטה מתוצרת סיד סטודיו (Seeed Studio), תצלומים של פאנלים אלקטרוניים בחדרי ישיבות נוספים, ומכשיר הקלטה נוסף שהושאר בתיק בחדר מדפסות.  מבדיקת היסטוריית הגלישה שלו עלה כי אל-פאוזן ניגש לתיקייה בשם 'Saudi Gov Docs' וחיפש מידע על מפגשים מתוכננים בין OpenAI לבין משרד התקשורת וטכנולוגיית המידע הסעודי. כדי לבסס את הטענה בדבר הסיכון הגבוה, הציגה התביעה תקדים מפרשת הריגול בחברת טוויטר (Twitter – כיום X) לפני יותר מעשור. במקרה המדובר, בשנת 2015, עובד לשעבר, עלי אל-זבארה, חולץ מארה"ב לסעודיה בסיוע גורמים דיפלומטיים סעודיים לאחר שמעשיו נחשפו. מנגד, סנגורו של החשוד, ויליאם פרניק, טען בבית המשפט ובריאיון ל-CBS News כי לאומיותו של מרשו אינה מהווה ראיה לסיכון בריחה, וכי כרטיס הטיסה בכיוון אחד נרכש משיקולים חסכוניים בלבד. מטעם OpenAI נמסר בתגובה כי החברה רואה בהגנה על נתוניה משימה בעלת חשיבות לאומית, וכי מקרה זה מדגים כיצד בינה מלאכותית מסייעת לסכל איומי אבטחה מתוחכמים.

אילון מאסק, יזם הטק התזזיתי, רב הזרועות והדומיננטי, יצא באחרונה בהצהרת ענק ברשת החברתית שבבעלותו, X. בפוסט הבולט שפרסם אתמול (ב') הצהיר מאסק כי במהלך שנת 2027 הוא מתכנן להעניק מנייה אחת מוחזקת של SpaceX – חברת החלל שייסד ושהוא מנכ"לה – לכל ילד וילדה ברחבי ארצות הברית. מאסק הדגיש בפרסומו כי צעד זה יהיה רק הראשון מבין יוזמות דומות בעתיד. לפי נתוני לשכת מפקד האוכלוסין אמריקנית (United States Census Bureau), בארה"ב חיים כ-72 עד 73 מיליון קטינים מתחת לגיל 18. בהתבסס על מחיר הסגירה של מניית SpaceX, אשר נע סביב 146 עד 149 דולר למנייה, שוויה הכולל של המחווה הנדיבה מוערך בכ-10.5 מיליארד דולר. מאחר שהונו האישי של מאסק מוערך בכ-904 מיליארד דולר, והוא מחזיק במיליארדי מניות של תאגיד החלל – אפשר להניח כי ההבטחה הדרמטית אכן ניתנת למימוש. Next year, I will give one of my SpaceX shares to every kid in America. This will be the first of many. — Elon Musk (@elonmusk) October 19, 2026 מאימפריה פרטית לענקית בורסאית בשווי טריליונים חברת SpaceX, שהוקמה על ידי מאסק ב-2002 כחברה פרטית לשיגור רקטות ולפיתוח טכנולוגיות חלל, חוותה קפיצת מדרגה משמעותית בפברואר השנה, כאשר התמזגה עם מיזם הבינה המלאכותית של מאסק, xAI.  אחר כך, אחרי עשרות שנים שבהן נותרה סגורה למשקיעים מהציבור הרחב, יצאה החברה ב-12 ביוני האחרון להנפקה ראשונה לציבור (IPO) בבורסת נאסד"ק. ההנפקה ההיסטורית גייסה כ-75 מיליארד דולר, לפי שווי שוק ראשוני של 1.77 טריליון דולר, ובהמשך חצה שוויה של החברה את רף ה-2 טריליון הדולר. לצד שליטתה הבלתי מעורערת בשוק השיגורים המסחריים וצי לווייני האינטרנט סטארלינק שבבעלותה, החברה משקיעה כיום סכומי עתק בתשתיות מחשוב ואימון מודלים של בינה מלאכותית. הונפקה והפכה את מאסק לטריליונר הראשון בתבל. SpaceX. צילום: אילוסטרציה: ג'מיני מנגנון החלוקה ועידן השפע של הבינה המלאכותית על פי המתווה המוצע של מאסק, מענק המניות מתוכנן להתבצע באמצעות תוכנית חיסכון ממשלתית המכונה "חשבונות טראמפ" (Trump Accounts). אלו הם חשבונות המיועדים לילדים, והם נהנים מהטבות מס מיוחדות לפי סעיף 530A לקוד מס ההכנסה האמריקני. תקנות מעודכנות שפרסם משרד האוצר של ארה"ב מאפשרות לתורמים להעביר ניירות ערך נסחרים לחשבונות אלו ללא חובת תשלום מס רווחי הון, תוך קביעת תקופת חסימה מוגדרת למכירת המניות. היוזמה החדשה מתחברת ישירות לתפישת עולמו הכלכלית של מאסק בנוגע להשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה. מאסק – שהוא האדם העשיר בתבל – מעריך כי ההתקדמות הטכנולוגית תוביל לעידן של שפע יוצא דופן שייתר את הצורך בעבודה מסורתית.  בראיון שהעניק בעבר ציין מאסק כי "התחזית שלי היא שנגיע למצב של הכנסה גבוהה אוניברסלית. למעשה, לא בטוח שלכסף בכלל יהיה ערך בעתיד". בנוסף כתב ברשת X כי "הכנסה גבוהה אוניברסלית באמצעות תשלומי ממשלה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אבטלה שתיצור ה-AI". יצוין כי צעד זה מצטרף גם להתחייבות מוקדמת יותר של נשיאת SpaceX, גווין שוטוול, ובעלה, אשר התחייבו לתרום מניות של החברה עבור יותר משני מיליון ילדים. @AnthropicAI I recommend giving the shares directly to the public — Elon Musk (@elonmusk) October 18, 2026 העימות מול אנת'רופיק והתגובות בוושינגטון הכרזתו של מאסק הגיעה שעות ספורות בלבד לאחר שחברת הבינה המלאכותית המתחרה אנת'רופיק (Anthropic), בהובלת המנכ"ל דריו אמודאי, הודיעה ביום א' האחרון – כפי שדיווחנו – על התחייבות להקצות 5% ממניותיה לקרן לתועלת הציבור, במטרה להתמודד עם סיכוני הבינה המלאכותית והשלכותיה על תעסוקת עובדים. הגוף שהקימה המתחרה מכונה קרן התועלת הציבורית של אנת'רופיק (Anthropic Public Benefit Fund), וההכרזה על הקמתו נקשרה בטענות שענקית ה-AI עושה זאת לנוכח העובדה שהיא נערכת להנפקה ראשונה לציבור (IPO), המתוכננת לצאת לפועל כבר במהלך החודש הבא. הרקע להנפקה כולל צמיחה פיננסית מרחיקת לכת, לנוכח הכנסות החברה ברבעון השלישי, שהגיעו להיקף של כ-16.8 מיליארד דולר. בנוסף נטען שגם בעיות האבטחה שחוותה אנת'רופיק עם סוכני ה-AI הוסררים שלה – הניעו את המהלך הפילנתרופי. אלא ש-מאסק דחה את המודל של קרן תאגידית ריכוזית. הוא סבור כי נכון להעביר את העושר עוד יותר בישירות לאזרחים. בתגובה להודעת אנת'רופיק על המהלך שלה כתב: "אני ממליץ להעניק את המניות ישירות לציבור. זה מה שאני אעשה". ההצעה זכתה לתמיכה נלהבת מצד הנהגת הממשל. הנשיא דונלד טראמפ שיבח את מאסק ברשת Truth Social שלו על נדיבותו יוצאת הדופן, וציין כי "זו בדיוק המטרה שלשמה הקמנו את חשבונות טראמפ".  מייקל פיוואר, מנהל מרכז שוקי הון ופוליטיקה באוניברסיטת ג'ורג'טאון (Center for Financial Markets and Policy at Georgetown University ) אף אמר שהחשבונות הללו הם "הכלי המושלם" לחלוקת המניות. התלהב מתוכנית מאסק. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. צילום: לכידת מסך מרשת Truth Social הספקנות, הביקורת וסימני השאלה לצד התשבחות, התוכנית עוררה גל של ספקנות וביקורת מצד אנליסטים בשוק ההון, משפטנים וגולשים ברשתות החברתיות.  המבקרים ציינו כי ההצהרה נעדרת פרטים תפעוליים קריטיים, כגון קריטריונים מדויקים לזכאות, מנגנון הרישום הטכני וקבלת אישורים סופיים ממשרד האוצר. כמו כן, הועלו טענות כי המהלך נועד בעיקר להשיג הטבות מס מפליגות, ליצור חסימת מניות שתמנע ירידת ערך, ולהפעלת לחץ פוליטי עתידי על הממשל להגן על SpaceX מנפילה, כדי לא לפגוע בחסכונות של מיליוני ילדים. בנוסף, פרשנים התייחסו להיסטוריה של מאסק בכל הנוגע להבטחות פומביות שלא תמיד הגיעו לכדי מימוש מלא, כמו התחייבותו המותנית משנת 2021 לתרום 6 מיליארד דולר לתוכנית מזון של האו"ם. אף שמאסק חתום על "התחייבות הנתינה" משנת 2012 וקרן הצדקה שלו מחזיקה במיליארדי דולרים, הוא הודה בעבר בפודקאסט כי "קל מאוד לתרום כסף כדי ליצור מראה של טוב לב, אך קשה מאוד לתרום כסף באופן שיביא לתועלת אמיתית ומוכחת".

ככל שארגונים מעבירים פרויקטי בינה מלאכותית משלב הניסוי לסביבת הייצור, תשתית הנתונים הופכת למרכיב קריטי יותר בהצלחתם, כך אמר ג'ורג' קוריאן, מנכ"ל נטאפ, בכנס NetApp Insight 2026 שנערך בלאס וגאס. "כשרוצים לגרום לבינה מלאכותית להתרחב ברחבי הארגון, יש לשלבה במערכות התפעול, בתהליכי העבודה ובאופן שבו העבודה מתבצעת", אמר קוריאן. "זה יוצר דרישות חדשות לתשתית, לממשל, לשליטה ולאבטחת מידע. ככל שארגונים מעבירים מיזמי בינה מלאכותית מפיילוט לייצור, תשתית נתונים חכמה הופכת לקריטית". לדבריו, 93% מהארגונים מדווחים שלפחות אתגר נתונים אחד מעכב את שאיפות הבינה המלאכותית שלהם. קוריאן ציין כי כדי להפיק ידע אמין, ארגונים נדרשים לא רק לאיכות נתונים גבוהה, אלא גם לתשתית שמאפשרת לנהל אותם, להעביר אותם בין סביבות שונות ולהגן עליהם. "כמו כל טרנספורמציה, גם זו של הבינה המלאכותית אינה טרנספורמציה טכנולוגית", אמר. "היא מתאפשרת על ידי טכנולוגיה, אבל מונעת על ידי מניעים עסקיים ומנהיגות". המעבדים הגרפיים לא צריכים לחכות לנתונים ארז גל-חן, CTO נטאפ ישראל, אמר בראיון לאנשים ומחשבים לאחר ששב מהכנס כי אחת הבעיות המרכזיות בתשתיות בינה מלאכותית היא ניצול לא מלא של המעבדים הגרפיים. "כל שעה שמעבד גרפי מבלה בהמתנה לנתונים היא שעה מבוזבזת, ללא תשואה", אמר. לדבריו, הדבר קורה גם משום שהמידע אינו מגיע לעיבוד במהירות מספקת וגם משום ששרתי GPU ממוקמים לעיתים במקום שבו יש די חשמל, ולא בהכרח במקום שבו הארגון זקוק להם. גל-חן אמר כי נטאפ מנסה להפוך את כיוון התנועה של המידע: במקום להעביר את הנתונים ממערכות האחסון אל משאבי העיבוד, החברה מבקשת לקרב את העיבוד אל הנתונים עצמם. לדבריו, הגישה הזו נפרסת כיום לצד AWS, גוגל ו־Azure, וגם בסביבות של אורקל ושל סאפ, כך שהארגון יכול לגשת לנתונים מסביבות ענן שונות מבלי לבנות בכל פעם תשתית נפרדת. ג׳ורג׳ קוריאן, מנכ״ל נטאפ, בכנס אינסייט 2026 בלאס וגאס צילום: יח״צ נטאפ Novus נועדה להתמודד עם עומסי בינה מלאכותית גדולים אחת ההכרזות המרכזיות בכנס הייתה Novus, ארכיטקטורת נתונים חדשה שמיועדת למפעלי בינה מלאכותית בקנה מידה גדול. לדברי גל-חן, הארכיטקטורה תוכננה לפעול בקנה מידה של זטה־בייטים ולהפריד בין שכבת המטא־דאטה לבין הנתונים עצמם. ההפרדה הזו מאפשרת לכל אחת מהשכבות לגדול באופן עצמאי, בלי ליצור צוואר בקבוק יחיד. נטאפ טוענת כי Novus מסוגלת להגיע לקצב מצרפי של עד 100 טרה־בייט לשנייה, במטרה לצמצם את זמני ההמתנה של המעבדים הגרפיים ולשפר את ניצול התשתית. גל-חן אמר כי החברה חיברה במסגרת הארכיטקטורה 600 מערכות למערכת אחת גדולה, עם קובץ בנפח של 1.8 זטה־בייט וביצועי משיכת מידע בקצב של 100 טרה־בייט לשנייה. עסקת PEAK:AIO עדיין ממתינה להשלמה כחלק מהמאמץ להרחיב את יכולות האחסון לעומסי בינה מלאכותית, נטאפ הודיעה בחודש שעבר על כוונתה לרכוש את PEAK:AIO, חברה בריטית שמפתחת תוכנת אחסון בעלת ביצועים גבוהים. הטכנולוגיה של החברה מתמקדת בין היתר בארכיטקטורת מטא־דאטה ובמערכות קבצים מקביליות שנועדו לעבוד לצד אשכולות גדולים של מעבדים גרפיים. העסקה טרם הושלמה והיא עדיין כפופה לתנאי סגירה ולאישורים הנדרשים. להפוך מידע מפוזר לנתונים שמוכנים לבינה מלאכותית גל-חן התייחס גם ל־AI Data Engine, שירות שנועד לאפשר לארגונים לגלות, לנהל ולהפוך מידע ארגוני מפוזר ולא מובנה לנכסים שמוכנים לניתוח ולשימוש של סוכני בינה מלאכותית. לדבריו, השירות מרחיב את גילוי המטא־דאטה גם לסביבות אחסון שאינן של נטאפ, מתוך מטרה לתת לארגונים תמונה אחידה יותר של המידע שברשותם. בכנס הוצג גם פתרון משותף עם קומוולט, שמיועד לזיהוי איומים קרוב לזמן אמת, ביצוע סריקות עמוקות יותר ושחזור נקי בסביבות מבודדות. גל-חן סיכם כי נטאפ מבקשת להרחיב את פעילותה מעבר לאנשי התשתיות המסורתיים ולהגיע גם לאנשי הדאטה ואגמי הנתונים. לדבריו, שינוי זה צפוי להרחיב את ההזדמנויות העסקיות של החברה במהלך השנה הבאה.

AWS מרחיבה את היריעה בלחימה על כל לקוח בעולם ה-AI מול מלכת השוק, אנבידיה. החברה הכריזה אתמול (ב') על כלי חדש, TorchNeuron שמו, שמאפשר למפתחי AI להמיר בקלות את האפליקציות שלהם לעבודה עם מעבד הבינה המלאכותית של החברה, Trainium. TorchNeuron עובד מול ערכת הכלים החופשית בקוד פתוח PyTorch, בה משתמשים רוב מפתחי הבינה המלאכותית – מעל 85%, לפי אמזון – כדי לבנות, לאמן ואז להריץ מודלים חדשים. טענת AWS היא שאפליקציות קיימות זקוקות לשינוי קל בלבד בהגדרות שלהן כדי שיוכלו לרוץ על המעבדים של החברה, ואין צורך בקידוד מחדש. אנבידיה השקיעה, וממשיכה להשקיע, משאבים כדי להבטיח שאפליקציות שמפותחות באמצעות PyTorch ייתמכו באופן מלא ב-CUDA, תשתית התוכנה שלה, שמבטיחה שאפליקציות ירוצו על שרתים שמבוססים על המעבדים הגרפיים ושאר רכיבי החומרה של החברה. מכאן שהמהלך של AWS הוא תחרות ישירה באנבידיה, בדומה לחברות אחרות שביצעו התאמות לחומרה שלהן, כולל AMD ואפל. מה עושה את ההבדל, מבחינתה של אמזון? לטענתה, שימוש ב-TorchNeuron מספק גם גישה לכל שירותי הענן של החברה, מה שמעניק – במיוחד לסטארט-אפים – יתרון: אין צורך לרכוש כוח מחשוב מספקיות ענן חיצוניות, שרובן קשורות כיום לאנבידיה. זאת, במיוחד מאחר שמעבדי ה-Trainium משמשים לצורך האימון וההרצה. זה יכול לחסוך להחברות הללו הרבה כסף. "אתם בונים ב-AWS. אתם לא מהמרים על ספקית מחשוב שזה כל הייעוד שלה, ואז נאלצים להתרוצץ ולבנות את כל השאר מסביב", אמר קולין ברייס, סמנכ"ל טכנולוגיות תוכנה ב-AWS Annapurna Labs, שמפתחת את השבבים הייעודיים של אמזון. "ב-AWS, התשתית המאפשרת לעבור מאבטיפוס לייצור כבר קיימת; זה מאפשר ליזמים להתקדם במהירות ולהרחיב את הפעילות בדיוק כשהם זקוקים לכך". הוא הוסיף כי "הערך של Trainium טמון ביחס העלות-תועלת שלו, ובכך שהוא מהווה פלטפורמה אחודה לאימון ולהיסק – דבר שמשפר את הכדאיות הכלכלית לאורך מחזור העבודה המלא".

שורת מנהלים ועובדים בחברות היי-טק השתתפו שלשום (א') בטורניר פאדל למען לוחמי צה"ל במילואים ובני משפחותיהם, באירוע שאיחד אנשי טכנולוגיה, ספורט ותרומה לחברה. פאדל הוא משחק כדור שדומה במשהו לטניס, אבל יש לו חוקים קצת אחרים. המשחק הומצא בסוף שנות ה-60' במקסיקו, פופולרי באמריקה הלטינית ובספרד, ובשנים האחרונות הגיע גם לישראל. יש בארץ עשרות מגרשי פאדל, שאחד מהם, שבו נערך הטורניר, ממוקם בכפר המכבייה ברמת גן. בטורניר, שזכה לכינוי פאדל-טק, נפגשו מנהלים ועובדים בסטארט-אפים, חברות טכנולוגיה בוגרות יותר, קרנות הון-סיכון ובכירים מתעשיית ההיי-טק הישראלית, לתמיכה ביוזמת הסיוע של ארגון לתת למשרתי המילואים ולמשפחותיהם. 24 הזוגות המשתתפים שילבו בין ספורט, קהילה ועשייה חברתית, כאשר כל ההכנסות מהאירוע יועברו כתרומה לארגון לתת. לדברי יוזמי הטורניר, "קהילת ההיי-טק הישראלית תמיד ידעה להתאחד כשזה באמת חשוב. טורניר הפאדל-טק נולד מתוך הרצון לרתום את האנרגיה, הקשרים והמשאבים של הקהילה לעשייה משמעותית – ולחבר יזמים, משקיעים ובכירים בתעשייה למען משרתי המילואים ומשפחותיהם. אנחנו גאים לפעול יחד עם לתת, ולהפוך את הכוח של הקהילה הזו לתמיכה אמיתית ומוחשית". מי מאחורי האירוע? היוזמים הם חברי הוועד המייעץ של לתת: יעל אלרואי, שותפה מנהלת בסטארדום ונצ'רס; דיוויד פלדמן, מנהל פעילות ישראל בפלינט קפיטל; מייקל (מיקי) ספדי, שותף ב-SpringHill Venture Partners; דניאל רודיטי, שותף-מייסד של מירון קפיטל; ליסה כהן, מנהלת השקעות באינטל קפיטל; ושלום שמחה אלברט, שף ומומחה לחדשנות קולינרית. רשימת החברות שנתנו חסות לאירוע וזו של הארגונים שהשתתפו בו – ארוכות. כדי לתת מושג לגודל האירוע, הנה כמה שמות בולטים: ורוניס, אקו, חץ ונצ'רס, ולוסיטי, נטורל אינטליג'נס, רדוור, סיטי, פורבס ישראל, רשת מתחמי העבודה פוינט מבית עזריאלי ורשת מלונות הבוטיק אטלס. כאמור, רשימה חלקית בלבד. מי ניצחו בטורניר? התשובה האמיתית היא: הלוחמים, שעשו מאות ימי מילואים בשנים האחרונות, ובני משפחותיהם בעורף.

המוסד לביטוח לאומי, בשיתוף Wizards Integration, השלים פרויקט רחב להחלפת מערכת ניהול הזהויות וההרשאות הארגונית ולהטמעת פלטפורמת One Identity Manager. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר, אולם הוא מוערך במיליוני שקלים. לפי הביטוח הלאומי, הפלטפורמה החדשה מיועדת לנהל יותר מ־15 אלף זהויות ולשרת יותר מ־5,000 משתמשים בעשרות סניפים ברחבי הארץ. המהלך נועד לרכז את ניהול הזהויות וההרשאות, לחזק את הבקרה ולאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר דרשו טיפול ידני. מחזור חיי העובד עובר לאוטומציה המערכת החדשה מנהלת את מחזור חיי העובד החל משלב הקליטה, דרך מעברים בין תפקידים ושינויים ארגוניים ועד לסיום ההעסקה. הקצאת ההרשאות מתבצעת בהתאם לתפקיד, ובמקביל המערכת אמורה לזהות ולהסיר הרשאות שאינן נדרשות עוד. הפרויקט מחבר בין סביבות ענן ומערכות ארגוניות מודרניות, ובהן Microsoft 365 ו־SAP HR, לבין מערכות הליבה הוותיקות של הביטוח הלאומי, ובהן RACF, ‏DB2, ‏Active Directory ו־LDAP. המטרה היא לנהל את הזהויות וההרשאות משכבה מרכזית אחת, גם כאשר המידע והמערכות מפוזרים בין טכנולוגיות חדשות לבין תשתיות מיינפריים ותיקות. "קפיצת מדרגה משמעותית" ביטוח לאומי אביב חסידים, מנהל תשתיות, תפעול ו־CTO בביטוח הלאומי, אמר כי "השלמת פרויקט החלפת מערכת ניהול הזהויות וההרשאות מהווה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות הטכנולוגיות של הביטוח הלאומי". לדבריו, המעבר ל־One Identity Manager מאפשר ליצור תשתית מרכזית המשרתת את כלל הסניפים והעובדים, לבצע אוטומציה לתהליכים מורכבים במחזור חיי העובד ולחבר בין מערכות מסוגים ודורות שונים. "הצלחנו לבצע במהלכים של אוטומציה תהליכי ליבה מורכבים הכלולים במחזור חיי העובד, לחבר מערכות מגוונות החל מסאפ ועד למערכות מיינפריים ומיקרוסופט 365, וכל זאת תוך שמירת סטנדרטים קפדניים של משילות ובקרה", אמר חסידים. לצמצם הרשאות עודפות ומשטחי תקיפה אחד המרכיבים המרכזיים בפרויקט הוא ניהול הרשאות לפי תפקיד. במקום להעניק הרשאות ידנית בכל מערכת בנפרד, הפלטפורמה מאפשרת לקשור אותן לתפקידו של העובד ולעדכן אותן כאשר תפקידו משתנה. גישה זו נועדה גם לצמצם מצב שבו עובדים ממשיכים להחזיק בהרשאות ישנות שאינן נחוצות להם, תופעה שעלולה להרחיב את משטח התקיפה של הארגון. הפרויקט משלב גם מנגנוני משילות ובקרה שנועדו לתמוך בדרישות אבטחת מידע, פרטיות ורגולציה, לצד המעבר ההדרגתי של מערכות ארגוניות לסביבות ענן. Wizards: לא רק החלפת מערכת wizards יהודה דנק, מנהל המוצר ב־Wizards Integration, אמר כי "פרויקט זה הוכיח כי גם בסביבות האנטרפרייז המורכבות ביותר בישראל ניתן לייצר ניהול זהויות אחוד, מהיר ומאובטח". לדבריו, "המעבר של הביטוח הלאומי אינו רק החלפת מערכת, זוהי הנחת תשתית אסטרטגית חזקה המשלבת אוטומציה ובקרה בקנה מידה לאומי".

רבקה רודנסקי, מנהלת אגף מערכות המידע בשערי צדק, מסיימת את תפקידה לאחר שש שנים ונבחרה לתפקיד סמנכ"לית מערכות המידע בשירות התעסוקה. רודנסקי צפויה להיכנס בקרוב לתפקיד החדש, והיא אישרה את דבר המינוי לאנשים ומחשבים. רודנסקי החלה לעבוד בשערי צדק לפני 11 שנים, תחילה כסגנית מנהלת אגף מערכות המידע. לפני שש שנים מונתה למנהלת האגף, ולפני הצטרפותה לבית החולים עבדה במשך שנים באמדוקס. טרם מונה לה מחליף בשערי צדק. תפקיד מנמ"ר שירות התעסוקה לא היה מאויש בחודשים האחרונים. בתפקידה החדש תדווח רודנסקי לענבל משש, מנכ"לית השירות. "רציתי שינוי מקצועי ואימפקט לאומי" בראיון לאנשים ומחשבים אמרה רודנסקי כי המעבר נובע מרצונה בשינוי מקצועי, בלימוד תחומי תוכן חדשים וביצירת "אימפקט לאומי" משמעותי, במיוחד על רקע השפעת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה. "הגעתי לשערי צדק מעולמות ההיי-טק, מתוך אמונה שאגף מערכות המידע בבית חולים חייב להיות שותף דומיננטי ומוביל בעיצוב העתיד של הארגון", אמרה. "לאחר שש שנות ניהול, ומתוך גאוות יחידה עמוקה, אני יכולה לומר היום, במבט לאחור, שאגף מערכות המידע והטכנולוגיה הפך לכתובת לחדשנות, לפרויקטים מהפכניים וליציבות טכנולוגית גבוהה. החדשנות והיציבות הן השילוב שאני הכי גאה בו, חדשנות שאינה באה על חשבון האמינות". רודנסקי הוסיפה: "אני יוצאת מכאן בלב מלא סיפוק, ובידיעה שאני משאירה אחריי אגף יציב מבחינה מקצועית, שאני סומכת עליו. אני בטוחה ששערי צדק ימשיך להיות בית חולים מוביל, מקצועי וטכנולוגי". בשנת 2021 קיבלה רודנסקי את אות המנמ"ר המצטיין של אנשים ומחשבים, במסגרת תחרות מצטייני המחשוב. שש שנים של טרנספורמציה דיגיטלית בתקופת כהונתה של רודנסקי גדל שערי צדק משמעותית, ובמקביל עבר אגף מערכות המידע תהליך נרחב של טרנספורמציה דיגיטלית. רודנסקי ניהלה אגף שמנה כ־110 עובדים, בתקופה שבה הורחבו שירותי בית החולים והפעילות הטכנולוגית שנדרשה לתמוך בהם. לדבריה, המהלכים בוצעו בתמיכת הנהלת בית החולים, בראשות המנכ"ל פרופ' עופר מירן. בין הפרויקטים שהובילה היו שדרוג מערכות הליבה, פיתוח תיק קליני שפותח בבית החולים, מעבר לעבודה ללא נייר, פיתוח ממשקים לציוד רפואי והטמעת אוטומציה בתהליכים ארגוניים. על השימוש בנתונים אמרה: "באמצעותם קיימים דשבורדים המסייעים לקבלת החלטות מבוססות נתונים בזמן אמת". לדבריה, מערכות אלה משמשות גם תשתית להיערכות לעידן הבינה המלאכותית. "אנחנו עושים זאת בזהירות. הכנסנו מערכות מתקדמות המבוססות על בינה מלאכותית, תוך הקפדה על בניית תשתיות ופתיחת דלת לעתיד שרק מתחיל". לשמור על רציפות גם בזמן חירום לדברי רודנסקי, תקופת כהונתה כללה גם השקעה נרחבת בתשתיות, באבטחת מידע ובהגנת סייבר, לצד היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית. "בחמש השנים האחרונות עמדנו במבחנים מורכבים: הקורונה, מלחמות ואירועי אר"ן", אמרה. "האגף עמד איתן, סיפק מענה מיידי ופתרונות טכנולוגיים, והבטיח את רציפותן של מערכות קריטיות בזמן אמת. בזכות הצוותים שבנינו, ידענו להוביל גם תחת הלחץ הגדול ביותר". רודנסקי הדגישה כי ההישגים היו תוצאה של עבודה משותפת. "אף אחד מהדברים האלה לא קרה לבד. זכיתי לגיבוי ולעבודה עם אנשים מדהימים, ערכיים ומקצועיים, בסביבה טכנולוגית ובבית חולים ערכי ומקצועי. על כך אני מודה למנהלי האגף ולעובדיו, שעמדו לצדי גם ברגעי המשבר הקשים ביותר". לקראת עזיבתה היא מציינת שני אתגרים מרכזיים שימתינו למחליף או למחליפה: פרויקט הקמת מגדל אשפוז חדש, שידרוש השקעה טכנולוגית נרחבת, והמשך מימוש אסטרטגיית הבינה המלאכותית של בית החולים.

"מקצוע ההנדסה לא נעלם – הוא עולה קומה. ה-AI נותנת לכל אחד כלי, מוצר אמיתי – מאובטח, אמין, שמחזיק משתמשים רבים, ועדיין – צריך מהנדס. לא המקצועות נעלמים, אלא המשימות. הבוגר.ת שאנחנו רוצים הוא מנצח תזמורת של סוכני AI: נותן כיוון, שופט את התוצאה ולוקח אחריות. ובוגר שיכול גם להקים מיזם בעצמו: עלות הפיתוח צנחה, ואדם אחד, או קבוצה קטנה, יכולים היום להקים חברה", כך אמר פרופ' מאלכ יוסף, ראש המחלקה להנדסת תוכנה ומדעי המחשב, המכללה האקדמית כנרת. פרופ' יוסף, חוקר בתחום הביו-אינפורמטיקה ומדעי הנתונים, השתתף ברב-שיח שנערך לקראת שנת הלימודים האקדמית, ובחן כיצד תשפיע ה-AI על שנת הלימודים החדשה. את הרב-שיח הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי ומנהל התכנים, אנשים ומחשבים. לדברי פרופ' יוסף, "במחלקה להנדסת תוכנה ב-כנרת עשינו השנה טרנספורמציה של תכנית הלימודים: כבר בסמסטר הראשון יש קורס שמלמד לתכנת ולהבין קוד באמצעות AI; ויש קורס כולו מבוסס AI, בו הסטודנטים בונים מערכת שלמה. ההערכה היא לפי הבנה ולא לפי תוצר, כולל הבנה בעל פה. יש לנו גם תכנית דו-חוגית חדשה בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת תוכנה".  "האקדמיה לא צריכה לשבת בצד ולראות כיצד העולם משתנה" "תפקיד האקדמיה השתנה", ציין פרופ' יוסף, "כך גם תפקיד אנשי ה-IT. מי שעסק בעבר בפיתוח וכתיבת קוד, מפעיל כיום סוכנים. במקום לכתוב קוד הוא יעסוק בתיקוף המערכת ובבנייתה. תהיה לו אחריות לעצב את התוכנה למערכת הנדרשת. אבל: עולמות ההנדסה ומדעי המחשב הם תחומים שעדיין רלוונטיים – ויישארו כאלה".  "האקדמיה לא צריכה לשבת בצד ולראות כיצד העולם משתנה", אמר. "עלינו להיות יוזמים ולהיערך לעתיד הבא". פרופ' יוסף הוסיף וציין כי "לא חלה ירידה דרסטית בחוג למדעי מחשב. אמנם אנשים מפחדים ללמוד את התחום, כי הם שומעים על פיטורים בו, אבל לטעמי, המצב שונה: AI פותחת אופציה חדשה, היא הופכת את הסטודנט ליזם. האקדמיה נדרשת להשתנות, אך לא באופן דרמטי: הבסיס קיים ויהיו שינויים קוסמטיים. הכי חשוב הוא שנראה השקעה בתשתיות".  "המסר שלי לצעירים", סיכם פרופ' יוסף, "הוא לא לוותר עכשיו. הירידה בהרשמה בעולם היא בעיקר בתכניות תוכנה כלליות, בזמן ש-AI, נתונים וסייבר – גדלים. אצלנו מספר הנרשמים יציב. המשפט שמסכם את הגישה שלנו הוא: אנחנו לא מכשירים לעבודה שנעלמת – אנחנו מכשירים לעבודה שנוצרת". דוברים נוספים ברב-שיח היו: דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל (Yael Group); ד"ר ג'ייל גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר; פרופ' אבי יוסיפוף, דיקן הפקולטה למערכות מידע ומדעי המחשב, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן; טלי שם טוב, יו"רית פורום AI באיגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים והמנכ"לית והבעלים של קודווליו (CodeValue); וד"ר דוד פייטלסון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.