פעילים נגד המשטר באיראן פרצו אתמול (א') ללוויין בדר (Badr) של הרפובליקה האסלאמית, ואז השתלטו לכ-10 דקות על השידורים בכמה ערוצים, כולל הטלוויזיה הממלכתית של המדינה. מתנגדי המשטר שידרו מסרי מחאה וקריאות של יורש העצר, ראזה פהלווי, בנו של השאח, ששלט על איראן לפני המהפכה האסלאמית – שקרא לאזרחים להמשיך ולהפגין. כלי תקשורת המתנגדים למשטר, אתרים הממומנים על ידי גולים איראניים ומערך התקשורת של פהלווי דיווחו אמש על האירוע, לצד אמצעי תקשורת ברחבי העולם.   View this post on Instagram   A post shared by Jonny Daniels (@jonnydaniels) הסרטון ששודר כלל מסרים בשפה הפרסית המעודדים את המפגינים להמשיך בפעילותם, קטעי מדיה של הפגנות סולידריות ברחבי העולם והודעות תמיכה ממנהיגים בינלאומיים. בווידיאו נראה פהלווי קורא להפגנות נוספות. הוא גם קרא לכוחות הצבא והביטחון של איראן להצטרף למפגינים. ירידה במתקפות הסייבר האיראניות נגד בריטניה בתוך כך, בכיר במגזר הביטחוני בבריטניה הודיע באחרונה כי מתקפות הסייבר על המדינה חוו ירידה בהיקפן, "באופן ניכר", במהלך ההפגנות האחרונות באיראן. הבכיר, קלייב היגינס, מנכ"ל ליאונרדו בריטניה, אמר כי פעילות הבוטים המקוונים המקדמת את עצמאות סקוטלנד והיפרדות שלה מבריטניה פחתה מאז שהרשויות האיראניות החלו לדכא באלימות את המחאות האזרחיות. ליאונרדו הוא תאגיד ביטחוני-תעשייתי גלובלי, שפועל בעולמות הביטחון, החלל ואבטחת המידע. היגינס הסביר כי "איראן דוחפת את הרעיון של העצמאות הסקוטית, באמצעות פעילות סייבר זדונית. זאת, בניסיון להחליש את בריטניה. היה מאוד מעניין בתקופה האחרונה, לאור חוסר השקט החברתי באיראן, להבחין בירידה בפעילות ברשתות החברתיות ובפעילות הצ'טבוטים המתמקדת בסקוטלנד, בבחירות ובעצמאות שלה". דו"ח שהופק על ידי ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט הבריטי ביולי האחרון קבע כי בריטניה היא יעד מועדף למתקפות סייבר איראניות – אחרי ארצות הברית וסעודיה. "לאיראן יש תיאבון גבוה ומוסכן לביצוע פעילות התקפית בסייבר, ושירותי המודיעין שלה מצוידים במשאבים רבים מאוד", אמר יו"ר הוועדה, קווין ג'ונס. "היא משלימה את הפעילות שלה עם קבוצות פרוקסי – כולל רשתות פליליות, ארגוני טרור ומיליטנטיים, כמו גם שחקני איום סייבר פרטיים. היא תעשה הכול כדי לקבל יכולת להכחיש את פעילותה בתחום, ובכך להקטין למינימום את הסיכון לפעולות נקמה".

אינטל היא, בינתיים, לא מתחרה של ממש בשוק המעבדים הייעודיים לדאטה סנטרים – המעבדים שמשמשים לאימון המודלים השונים של ה-AI, להם יש דרישה הולכת וגוברת. עם זאת, לחברה של ליפ-בו-טאן יש כוונה לנסות להפוך לשחקנית משמעותית בתחום, והמנכ"ל אף הגדיר את השוק הזה כבעל עדיפות עליונה לחברה. כעת מתברר שאינטל ביצעה מהלך משמעותי בכיוון זה: אריק דמרס, שעד לאחרונה הוביל את הפיתוח ההנדסי של השבבים הגרפיים בקוואלקום, כסגן נשיא, הודיע כי הוא חתם על הסכם העסקה עם החברה. כבר בשבוע הבא הוא ייכנס לתפקידו החדש כסגן נשיא בכיר לפיתוח מעבדים גרפיים באינטל, עם דגש חזק על AI. המהלך הזה מעט הפתיע את האנליסטים, משום שדמרס עובד בקוואלקום כמעט 14 שנים. ויותר מכך, ממש עד לאחרונה הוא היה אחראי לצוות שפיתח את שבבי ה-Adreno הגרפיים המעודכנים עבור מעבדי ה-PC החדשים של קוואלקום, Snapdragon X2. "המעבר הזה גדול יותר ממה שאנשים מבינים. אני חושב שאנשים מתמקדים הרבה פעמים במנהלים. דמרס הוא מנהל, אבל הוא גם ארכיטקט של שבבים גרפיים, ואין הרבה כאלה ברמה שהוא נמצא בה. הוא יכול לבנות ארכיטקטורות שלמות מהיסוד", אמר ל-CRN האנליסט אנשל סאג מ-Moor Insights and Strategy. 25 שנות ניסיון בפיתוח שבבים גרפיים לדמרס יש 25 שנות ניסיון בפיתוח של שבבים גרפיים. הוא התחיל את הדרך בשנת 2000 אצל המפתחת והיצרנית ATi, שפשטה את הרגל ונרכשה על ידי AMD ב-2006, ובשורותיה הוא התקדם עד להיותו סמנכ"ל הטכנולוגיות של חטיבת הפיתוח הגרפי של החברה. דמרס עבר לקוואלקום הוא עבר ב-2012. שילובו של דמרס באינטל אמור לפצות במידה מסוימת על העזיבה המהדהדת של סאשין קאטי ל-OpenAI בנובמבר האחרון, זמן קצר אחרי שמונה כמנהל קבוצת ה-AI החדשה של ענקית השבבים. דמרס אמור לסייע לקדם את מפת הדרכים שהציגה אינטל לפני כשנה, עם השקת Cresent Island, שהוגדר כמעבד גרפי יעיל לדאטה סנטרים, אך לא צבר מומנטום.

"ארגונים רבים רואים את מודלי השפה הגדולים (LLMs) כמסמר שיש לדפוק עליו עם פטיש, ואז הוא 'ייתקע בקיר', כלומר יעבוד. אלא שלפעמים זה עובד ולפעמים לא", אמר אסי דהן, סמנכ"ל מדעי נתונים ובינה מלאכותית ב-ONE datAI מקבוצת וואן טכנולוגיות. דהן דיבר בכנס Cloud for Startups של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה בתל אביב. ONE datAI הוא שמה החדש (החל ממאי האחרון) של חטיבת ONE BI. החלפת השם מדגישה את המיקוד של החברה בעולמות האנליטיקה, הנתונים והבינה המלאכותית. החטיבה משרתת לקוחות רבים מתעשיות וענפים מגוונים, ומציעה פתרונות הוליסטיים בתחומים שבהם היא עוסקת. אלה כוללים פיתוח ויישום אסטרטגיות ופלטפורמות דאטה, תשתיות טכנולוגיות, ניתוחים אנליטיים ופתרונות בתחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים. זאת, על מנת לספק מענה אינטגרטיבי, מדויק ומותאם לצרכים הייחודיים של כל ארגון. דהן העלה בדבריו כמה שאלות: איך לבחור ב-LLM? מתי לפתח משהו מתוחכם יותר ומתי אפשר להשתמש ב-API בלבד? ומתי להשתמש בלמידת מכונה ישנה וטובה? "לפעמים ה-LLM עובד חזק מדי, הוא לא מספיק טוב ומסוכן – ועדיין, עובדים ומנהלים בארגונים מעדיפים להמשיך לעבוד איתו, במקום לפנות לפתרונות אחרים", ציין. הוא דיבר על תהליך Dev – כלומר, מחזור החיים של יצירת תוכנה או אפליקציה. מדובר בשרשרת שלבים מובנים, שנועדו להפוך רעיון למוצר עובד, איכותי ויציב. דהן אמר כי "חשוב לוודא שהדאטה שיש לארגון תומכת בתהליך הזה, כמה זמן הוא הולך לקחת ומה העלויות שלו. ברגע שהכול מובן ומתכנס, רק אז יש להעביר את זה למי שאמורים לבצע את התהליך. יש להשתמש כאן במשולש הניהול – להתייחס לעלות השוטפת, לזמן התגובה והאם בכלל עושה שכל לבצע את התהליך הזה". "ה-GenAI – רכיב אחד בעולם ה-AI" בהמשך שאל דהן: "האם GenAI זה AI? לא. AI היא כל פעולה חכמה שהמכונה יכולה לבצע, כולל למידת מכונה ובתוך זה למידה עמוקה, שמבוססת על רשתות נוירונים. מזה נוצרת ה-GenAI, שהיא רכיב אחד בתוך עולם שלם". טל דגן, מייסד משותף ומנכ"ל קלאודי. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה טל דגן, מייסד משותף ומנכ"ל קלאודי. הוא אמר כי החברה היא "Tear-1 במיקרוסופט. קלאודי מציעה פתרונות בכל עולמות הענן, לרבות המעבר לענן והעלאת המוצר למרקטפלייס. אנחנו חברה שמהווה One Stop Shop לענן ולסטארט-אפים, והכוח שלנו הוא בזה שאנחנו עובדים מול השותפים הנכונים". "בין היתר", אמר דגן, "אנחנו מספקים שירותי ייעוץ, עם תוכנית ייעודית לסטארט-אפים בענן. אנחנו נותנים במסגרת התוכנית קרוב ל-100 שעות ייעוץ בחינם. האינטרס שלנו הוא שיתוף פעולה ארוך טווח עם הסטארט-אפים". "ההתפתחות הבאה שלנו היא הבינה המלאכותית", הוסיף. "היא פוגשת אותנו יום יום. אצלנו, ה-AI היא לא רק מילת באזזז. אנחנו נמצאים בעולמות הבינה המלאכותית הסוכנית (Agentic AI) וה-Vibe Coding. אנחנו מסייעים לחברות בביצוע Vibe Coding. לטובת הפעילות הזאת יש לנו את הפתרון Cloudi Code, שהתחיל כפיתוח פנימי שלנו. הוא בא לעזור לדלוור יותר מהר".

פלאפון, בניהולו של אילן סיגל, מאוד נחושה לרכוש את הוט מובייל, ואתמול הודיעה, כי היא מעלה את ההצעה לרכישת הוט מובייל מ-2.1 מיליארד ל-2.3 מיליארד שקלים, בכפוף להתאמות, ותוחמת את זמן התגובה מאלטיס עד יום חמישי הקרוב, ה-22.1. התוספת לתמורה בסך 200 מיליון שקלים, ציינה החברה, מותנית בתנאים נוספים וכן בקבלת בלעדיות לצורך הגעה להסכם סופי ומחייב. בחודש יולי האחרון, דיווחה פלאפון לבורסה על הגשת הצעה לקבוצת אלטיס שבבעלות פטריק דרהי לרכישת חברת הוט מובייל בסכום כולל של 2 מיליארד שקלים. לאחר כמה חודשים, בנובמבר, הודיעה פלאפון כי היא מעלה את הצעת הרכישה שהגישה משני מיליארד ל-2.1 מיליארד שקלים. שבוע לאחר מכן דיווחה בזק, החברה האם של פלאפון, לבורסה, כי חתמה עם הוט על מזכר עקרונות בלתי מתחייב לרכישת מלוא הבעלות על הוט מובייל על ידי פלאפון בסכום של 2.1 מיליארד שקלים. בדיווח לבורסה נמסר, כי מזכר העקרונות קוצב פרק זמן של 45 ימי עסקים, שפלאפון תוכל להאריכו ב-15 ימי עסקים נוספים לקיום בדיקות נאותות על הוט מובייל ולניהול משא ומתן בין הצדדים, וכולל מתווה מוצע להתקדמות במשא ומתן בין הצדדים לגיבוש הסכמות מסחריות ומשפטיות ביניהן לקראת חתימה על הסכם מחייב. 60 הימים שהוקצבו לניהול המשא ומתן בין שתי החברות לא הניבו תוצאה ולא נחתמה עסקה, וכעת, כאמור, יזמה פלאפון את ההצעה החדשה. יש לציין, שפלאפון אינה היחידה שמעוניינת לרכוש את הוט מובייל. מתמודדות מולה דלק ישראל, קבוצה בהובלת גיל שרון, וכן פרטנר וסלקום, שהציעו לרכוש רק את הלקוחות העסקיים. עד כמה שידוע, ההצעה של פלאפון היא הגבוהה ביותר.  

אחת ההערכות שמועלות בחודשים האחרונים במערכת הפוליטית ובקרב מומחים לבינה מלאכותית היא שפוליטיקאים רבים ישתמשו ב-AI במערכת הבחירות הקרובה. יש פוליטיקאים, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שכבר עושים זאת, ומשתמשים בבוטים כדי להדהד את המסרים שלהם, אולם מומחים מעריכים שהשימוש בבינה מלאכותית לתכנים פוליטיים יגבר ככל שהבחירות יתקרבו, ואף יכלול פייק ניוז וסרטוני דיפ-פייק. ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) מבקשת לצמצם את הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מכך, והניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שמחייבת את הגורמים הפוליטיים בשקיפות מלאה וגילוי נאות כשהם מעלים תכנים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית ובכלל, "אמצעים אוטומטיים". ההצעה נוסחה יחד עם מכון ברנדייס. לדברי ח"כ לזימי, "הרשת הפכה לשטח הפקר, שבו כל נבחר ציבור יכול לקנות בכסף 'צבא בוטים' כדי לייצר מצג שווא של תמיכה, אפילו בעמדות קיצוניות מסוכנות ושוליות. המצב שבו פוליטיקאים מהנדסים את תודעת הציבור ללא כל רגולציה חייב להיפסק". הצעת החוק קובעת שכל תוכן פוליטי חייב להיות שקוף, וגורם פוליטי שישתמש בבוטים יחויב בגילוי נאות ובדיווח על היקף ההשקעה הכספית שהוא מוציא על זה, בדגש על תקציבים שהם כספי ציבור. הצעת החוק מגדירה מיהו גורם פוליטי: מפלגה הרשומה כחוק, סיעה בכנסת או ברשות מקומית, מועמדים לבחירות כלליות או פריימריז, וכן נבחר ציבור מכהן או מישהו מטעמי. "אמצעים אוטומטיים" כוללים, לפי ההצעה, תוכנות, אלגוריתמים וכל מערכת שמבוססת על בינה מלאכותית. הפיקוח על החוק יהיה בסמכות מבקר המדינה, בכובעו כמפקח על הבחירות, והפרת החוק תחשב הפרה של דיני מימון מפלגות. ועדת הבחירות תומכת בחקיקה בנושא ח"כ לזימי הסבירה שהחוק נועד על מנת לעצור את המניפולציה שאפשר לעשות באמצעי מחשוב שונים. ועדת הבחירות המרכזית כבר הזהירה מפני סרטונים ותמונות מזויפים של מועמדים, והיו"ר שלה, השופט נעם סולברג, אף קרא לבחון חקיקת רגולציה על בינה מלאכותית. הוא התייחס לכך בהחלטה שבה דחה עתירה של עו"ד שחר בן מאיר, שביקש לקבוע שתמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית היא תעמולת בחירות אסורה. גם מנכ"לית ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, תומכת בחקיקה בתחום. היא אמרה בדיון של ועדת המשנה של הכנסת לבינה מלאכותית כי כל עוד אין חקיקה ברורה המחייבת שקיפות, יהיה קשה מאוד לאכוף את חובת השקיפות – שהיא דבר מתבקש בכל מקרה. ההשפעה השלילית האפשרית, או הצפויה, של ה-AI על הבחירות הקרובות הוגדרה בישיבה כאחד האיומים המרכזיים, שעלולים לשבש את מערכת הבחירות הקרובה. הצעת החוק של ח"כ לזימי היא הצעת חוק פרטית של ח"כית מהאופוזיציה. יש לקוות שהקואליציה לא תפיל אותה משיקולים פוליטיים.

קרן הון-הסיכון סקויה קפיטל, מהקרנות הבולטות בשוק, החליטה להצטרף לקבוצת משקיעים שתשקיע בחברת ה-GenAI אנת'רופיק, שהיא המפתחת של הצ'טבוט קלוד – כך דווח אתמול (א') במדיה הטכנולוגית. את קבוצת המשקיעים מובילות החברות GIC מסינגפור ו-Coatue מארצות הברית, שכל אחת מהן תשקיע באנת'רופיק בסבב הנוכחי 1.5 מיליארד דולר. ענקית הבינה המלאכותית היוצרת מתכוונת לגייס בסבב לפחות 25 מיליארד דולר לפי שווי שוק של 350 מיליארד – יותר מפי שניים משווי השוק שלה בגיוס האחרון, שבוצע לפני כארבעה חודשים בלבד. אותו סבב נערך לפי שווי של 170 מיליארד דולר. סקויה לא פרסמה מה סכום ההשקעה שלה, אולם על פי הערכות, הוא עשוי להגיע עד ל-10 מיליארד דולר. יצוין כי מיקרוסופט ואנבידיה, הודיעו בחודש נובמבר האחרון כי ישקיעו באנת'רופיק 15 מיליארד דולר. השקעה זו אינה קשורה לסבב הנוכחי. החלטת סקויה להשקיע באנת'רופיק התקבלה בהפתעה בשוק ההשקעות בהיי-טק, שכן יש לקרן זו כלל ברזל, שלפיו היא לא משקיעה בחברות מתחרות, אלא מתמקדת בחברה אחת בכל תחום. הקרן כבר משקיעה בשתי חברות בינה מלאכותית – OpenAI ו-xAI של אילון מאסק. להערכת מומחים, ההחלטה של סקויה להשקיע ביותר מחברת AI אחת היא לא שינוי מדיניות גורף של הקרן, אלא צעד שמעמיק את הקשרים שלה עם מאסק. סקויה כבר מושקעת בחברות אחרות שלו: X, נוירלינק, SpaceX ובורינג, שבונה מנהרות.

פרסומת חדשה ששוחררה לאחרונה על ידי ענקית המשכנתאות האמריקאית פאני מיי (Fannie Mae) הצליחה לעורר עניין רב בעולמות הטכנולוגיה והפוליטיקה, לא רק בשל המסר הכלכלי שלה, אלא בעיקר בשל הבחירה המפתיעה שבאופן הפקתה. בסרטון הפרסומת, שאורכו דקה אחת, נשמע קולו המוכר והייחודי של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ מקריין את המסרים של החברה המסחרית. בצד זאת, כיתובית הבהרה המופיעה בקליפ חושפת כי לא מדובר בהקלטה של הנשיא עצמו, אלא בשיבוט קולי שנוצר באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית. השימוש בטכנולוגיה המסוימת הזו לשיבוט קול הנשיא, מסתבר, נעשה באישורו המלא של הממשל, כחלק מקמפיין הממצב את הארגון כ"מגן החלום האמריקני" בתקופה שבה יוקר הדיור מעסיק מצביעים רבים בארה"ב. הקול הנשיאותי הדיגיטלי בפרסומת מתאר בנוסטלגיה כיצד בעלות על בית סימלה בעבר ביטחון, עצמאות ויציבות. בהמשך, הקריינות הממוחשבת מקוננת על כך שהחלום הזה מרגיש כעת בלתי מושג עבור אמריקנים רבים, ומדגישה כי המצב לא נובע מחוסר עבודה קשה מצדם, אלא מכך ש"המערכת הפסיקה לעבוד עבורם". "The all-new Fannie Mae – protector of The American Dream" -Donald J. Trump pic.twitter.com/sbK4C2IqVJ — Pulte (@pulte) January 18, 2026 מאמץ את הקידמה כשהיא משרתת את הנרטיב שלו לפי דיווחים בארה"ב, תזמון הפרסומת המסוימת אינו מקרי, שכן הוא משתלב עם מאמציו של טראמפ להציג תוכניות לרפורמות דיור אגרסיביות – נושא שהוא צפוי להרחיב עליו בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס המתקיים השבוע בשוויץ, שם יתכנסו מנהיגים עסקיים מכל העולם. מעניין לציין כי זו אינה הפעם הראשונה שמשפחת טראמפ רותמת את הבינה המלאכותית לצרכיה; הגברת הראשונה מלאניה טראמפ עשתה לאחרונה שימוש בשירותי חברת ElevenLabs לצורך יצירת גרסת אודיו של ספר הזיכרונות שלה. עם זאת, בפרסומת הנוכחית זהות החברה שיצרה את המודל הקולי נותרה עלומה, כאשר ElevenLabs הכחישה בהודעה ל-AP כי הטכנולוגיה שלה הייתה מעורבת בהפקה הפעם. המהלך בולט במיוחד לאור ביקורת עבר שהשמיע טראמפ נגד שימוש באמצעים טכנולוגיים לשכפול חתימות (Autopen) על ידי בכירי ממשל ביידן, אך כעת נראה כי הוא מאמץ את הקידמה כשהיא משרתת את נרטיב הבחירות שלו. ברקע הדברים, הפרסומת מרמזת על כוונת 'פאני מיי' לשתף פעולה עם המגזר הבנקאי לסיוע לרוכשים פוטנציאליים, כאשר טראמפ וראש סוכנות המימון לדיור, ביל פולט, בוחנים אפשרויות להנפקת הארגון וארגונו המקביל פרדי מאק בבורסה. בין הרעיונות שנזרקו לאוויר בנוגע למ הלך נכללו הארכת משכנתאות מסורתיות לטווח של 50 שנה ורכישה ממשלתית של איגרות חוב משכנתאיות במיליארדי דולרים להורדת הריביות, לצד ניסיון למנוע ממשקיעים מוסדיים גדולים לרכוש בתי מגורים כדי להקל על זוגות צעירים.

"כחברה שהמוצרים שלה נמצאים בתשתיות הכי קריטיות, כולל בישראל, הניסיון לימד אותנו שיש בתחום הזה ארבעה אתגרים ורטיקאליים מהותיים: הראשון הוא זמן התגובה לאירועים בשטח והתלות במרכז הבקרה, שמוביל לאתגר השני – שמירת הקשר הרציף מול מרכז הבקרה. האתגר השלישי הוא הכיסוי הסלולרי, וכשמדברים על תשתיות קריטיות-לאומיות אלה בדרך כלל מתקנים שנמצאים רחוק מהעיר, מה שאומר שלא בהכרח יש כיסוי סלולרי נאות. בלי זה לא תהיה יציבות, שכה חשובה להעברת נתונים, מעבר לכך שברגע העומס יכולה להיות נפילה. האתגר הרביעי הוא הסייבר", כך אמרה יובל דוידי, מנהלת מוצר במוטורולה סולושנס ישראל. דוידי הייתה בין הדוברים בכנס הגנת הסייבר ICS-OT & IIoT 10 של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. היא הוסיפה כי "איומי הסייבר על התשתיות הולכים וגוברים. זה לא רק התוקף שמגיע למידע בנקודת הקצה ומצליח לגרום לאתר שלם לקרוס, אלא מדובר בצעד אחד קדימה – אותו תוקף שדרך נקודת הקצה מצליח לחדור למערכת כולה, ואף לשתק אותה". כפתרון לאתגר הכיסוי הסלולרי דוידי הציגה את Mc-EDGE – "מוצר שפותח במוטורולה, שמאחד מערכות בקרה עם תקשורת. הוא פותח בישראל, והוא מוצר חשוב במיוחד עבור תשתיות קריטיות. אנחנו יודעים עד כמה חשוב שהתשתית הקריטית תוכל לפעול באופן עצמאי, שתהיה המשכיות תפקודית, שתהיה יתירות וגמישות, ושזה יהיה פתרון שמוכן גם לעתיד, עם תכונות סייבר כברירת מחדל".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין דובר נוסף באירוע היה חן גיראט, לשעבר מנהל מערך הסייבר של חברת החשמל, וכיום מנהל אגף המבצעים במערך הסייבר הלאומי. הוא סיפר על התקופה שלו בחברת החשמל, והזכיר כי מדובר במערכת עוצמת ממדים. "השאלה שהיינו צריכים לשאול היא איך מגינים נגד תקיפות עם משטח תקיפה כזה גדול? הרי יש יחידות על עמודי חשמל רבים, שצריך להגן עליהן, כי דרכן אפשר להתחבר גם למערכת הראשית – שלא לדבר על ביצוע טעות אנוש, עד כמה זה מסוכן בתשתיות כמו שלנו. לא הופתענו כשקיבלנו ממערך הסייבר הלאומי תשובה שאסור לתת לתקשורת מבחוץ להתחבר למערכות התעשייתיות שלנו", אמר. גיראט הזכיר שבכל זאת, העולם משתנה, ודיבר על התהליך שעברה החברה כדי להגדיר גורמי ייחוס ומה עושים מולם, ועל מה צריך להגן. "יש לומר לזכות חברת החשמל שהמשאבים שיש לה לסייבר מתאימים והולמים. זה נובע מניהול סיכונים נכון עבור תשתיות קריטיות, ומלווה בעשרות מחקרי סיכונים והרבה מאוד הדמיות ותרגילי מודעות. בנוסף, השתמשנו בשירותי מודיעין של אחת החברות הגדולות בעולם". הוא ציין שינוי נוסף שביצעה חברת החשמל – מעבר לפלטפורמה מלאה. "היתרון במעבר משימוש במוצרים הכי טובים לכל היבט לפלטפורמה מלאה הוא שהיא מאפשרת לנהל בצורה חכמה ונכונה את כל המערך. זה חשוב מאוד לארגון תשתיתי גדול כמו חברת החשמל. אולם, זה לא אומר שלא צריך להמשיך תמיד לחפש בצורה פרו-אקטיבית את מה שמיוחד ולא את הסטנדרטי", הוסיף גיראט. לסיכום הוא אמר כי "חייבים להניח שהתוקף נמצא ברשת הארגון וחייבים להקצות לזה משאבים, כי אחרת אי אפשר למצוא ולזהות את התקיפה". צור סגל, מנהל פיתוח עסקי לתחום ה-OT בפורטינט. צילום: עמית אלפונטה צור סגל, מנהל פיתוח עסקי לתחום ה-OT בפורטינט, דיבר על שילוב רכיבי מערכות ניהול ובקרה באבטחת מידע. "כדרך חיים, אנחנו פוגשים את הרגולציה בעולמות הניהול, הייצוא והביטחון. הרגולציה צריכה לגעת בכולם, ובכל ההיבטים של האבטחה. אבל עמידה ברגולציה היא לא על מנת לעבור מבחן חד פעמי. היא מאוד רחבה", ציין. "גם אם מקפידים על עדכון המערכות, הרגולציה לא תשמור על המוניטין, לא תמנע את ההשבתה הבאה ולא תספר מהי סיבת האירוע. לזה אנחנו אחראים, ואנחנו אלה שצריכים לבצע עבודה שוטפת בעולם ה-OT כדי לגלות את כל הפרטים על האירוע. אבל הרגולציה והמעקב אחריה באופן שוטף בהחלט מסייעת לדאוג לעצור את שעון החול, ולכן צריך לעשות את זה כדרך חיים", אמר סגל. הרצל עוזר, יו"ר סייבר 2.0. צילום: עמית אלפונטה הרצל עוזר, יו"ר סייבר 2.0, סיפר על הפתרונות שמציעה החברה להגנה על שוק הטכנולוגיות התפעוליות. "ב-OT, אנחנו היחידים שמספקים יכולות מניעה ולא רק זיהוי בדיעבד, ואנחנו מאפשרים רק למחשב מורשה עם תוכנה מורשית להגיע לבקרים. אנחנו מספקים דו"חות מלאים, שמראים באופן שוטף איזו תוכנה יצאה מאיזה מחשב ולאן היא ניסתה להגיע", אמר. "בפתרונות אחרים", ציין, "ההנחה היא שאם האירוע קרה, וזו חדירה, אז התוקף עבר את כל מערכות ההגנה, ואז המנהלים בארגון יכולים לשאול את עצמם למה הם מבזבזים כסף". עוזר טען כי "דבר אחד ברור, והוא שהזיהוי של המתחרים לא מלא ומדי פעם נכנסים בכל זאת וירוסים למערכות הארגונים שהם לקוחות שלהם. אנחנו עושים משהו מעט שונה, וזהו כפל 'אפס אמון' – מה שלא מוגדר לחלוטין לא יכול לנוע ברשת או ממחשב כזה או לאחר. בנוסף, תוכנה חדשה מוגדרת, כברירת מחדל, ככזאת שלא ניתנת לה הרשאת גישה לרשת הארגונית". הוא הוסיף כי "אנחנו נמצאים צעד אחד לפני התוקפים, ואנחנו עושים את זה באמצעות קופסה קטנה שמותקנת לפני הבקר, ועוצרים את ההתקפה לפני שהיא מגיעה אליו. אנחנו יודעים לתפקד בסביבה נטולת אינטרנט, והמערכת לא דורשת תחזוקה ועדכונים".