הקשר הסופר-מיוחד שנרקם בין הנשיא דונלד טראמפ ויזם הטק המולטי-מיליארדר, אילון מאסק, ככל הנראה הגיע לסיומו. המסקנה הזו משתקפת בשינוי האופן שבו טראמפ מתקשר ברשתות החברתיות בכלל וב-Truth Social – רשת הבית של הנשיא – בפרט. לאחר שבפברואר ובמרץ נהג הנשיא להזכיר את מאסק בממוצע ארבע פעמים בשבוע ברשת החברתית Truth Social, ניתוח של התקשורת הציבורית של הנשיא האמריקני שנערך באחרונה, מראה שטראמפ לא הזכיר את מאסק כלל ברשת זו מאז תחילת אפריל. השינוי הדרמטי הזה נצפה לא רק בחשבון הנשיא עצמו, אלא גם בחשבון הבית הלבן הרשמי ובחשבונות של יועציו הבכירים ביותר של טראמפ, שגם הם פשוט חדלו מציין את מאסק במהלך פעילותם ברשתות החברתיות. מגמה דומה נרשמה גם בצד השני של ה"זוגיות", כאשר מאסק עצמו עבר מהתייחסות יומיומית כמעט לטראמפ ברשת X שלו, להפחתה משמעותית של אזכורים שכאלה. יתרה מכך, במדיה העולמית מציינים כי גם במרבית פעולות גיוס התרומות עבור טראמפ חדלו מלציין את שמו של מנכ"ל טסלה, וזה ניכר מסקירת המיילים שנשלחו לתומכים מאז תחילת מרץ. ה"רומן" היה קצרצר. הנשיא דונלד טראמפ וראש מחלקת הייעול, ה-DOGE, שמינה בממשלו, אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X שינוי זה, כך דווח אתמול (ב') בכלי תקשורת רבים, מסמל דעיכה בפרופיל הפוליטי של מאסק, שהיה כזכור דמות מרכזית, לכאורה, בימיו הראשונים של הממשל. מאסק שימש בתפקיד דומיננטי מאין כמותו, שכלל לא נבחר לעשותו ושלא היה כרוך בשייכות למפלגה הרפובליקנית. היזם רב הפעלים מונה על ידי טראמפ לראש המחלקה ליעילות ממשלתית, ה-DOGE (ר"ת Department of Government Efficiency), והוציא אל הפועל באופן בוטה ונחרץ משימה שמטרתה לצמצם את הוצאות הממשלה באמצעות קיצוצים. אמנם תפקידו המיוחד של מאסק כמועסק ממשלתי היה מוגבל בזמן ל-130 יום, ונקבע מראש שהוא יסתיים בסוף מאי, אולם גם סוגיה זו נדמה שדעכה עוד בטרם פג תוקף המינוי, כשבאחרונה כבר לא צצים דיווחים על קיצוץ דרקוני זה או אחר שמאסק הוביל. נזכיר כי כפי שדיווחנו בפברואר, מאסק וצוותו גזרו קיצוצים על מחלקת ה-USDS (ר"ת United States Digital Service) – גוף IT של הממשל האמריקני שעוסק בייעוץ והטמעה של יכולות דיגיטל. כמו כן בהנחיית מאסק בוצע למשל קיצוץ אגרסיבי במחלקה אחרת, הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי, ה-USAID – סוכנות עצמאית של ממשלת ארה"ב שהיא האחראית העיקרית על ניהול סיוע חוץ אזרחי וסיוע לפיתוח, אשר חוותה גל פטורים בהוראת ה-DOGE. אז מה קרה? "אנשים שונאים אותו" הסיבות להיעלמות מאסק מהשיח הציבורי בסביבת הנשיא קשורות ככל הנראה לשורה של מחלוקות – וכישלונות. בין היתר, מאסק ספג לעג רב לאחר שהמועמד שתמך בו בבחירות לבית המשפט העליון בוויסקונסין הפסיד באפריל, אף שהיזם רב הפעלים "הזריק" מיליוני דולרים לתהליך לטובת ניצחונו. אלא שיותר מכך – איש אופרציה רפובליקני אנונימי אמר לפוליטיקו, שהייתה מי שחקרה את הדברים: "הוא גמור, גמרנו איתו, הלך. הוא נורא בסקרים. אנשים שונאים אותו". והסקרים אכן מצביעים על ירידה משמעותית באחוזי התמיכה במאסק בקרב רוב קבוצות המצביעים. סקר של Marquette University Law School מצא ש-58% מהמשיבים לא הסכימו עם אופן ניהול ה-DOGE בידי מאסק, ואחוז גבוה אף יותר – 60% – לא סימפטו את מאסק באופן אישי. Todays SpaceX We ALL need to get out and stop Musk by any legal means! Saturday March 1, SpaceX Hawthorne#teslatakeover #coup #musk #tesla pic.twitter.com/DBmSMMCrZX — Signs4Biden (@Signs4Biden) March 2, 2025 מאידך נראה שגם למאסק היה חשוב להפחית את קשריו עם ממשל טראמפ והעומד בראשו, אחרי שביצועי חברת טסלה שלו ספגו ירידה משמעותית ברווחים, בין היתר בגין מחאה ציבורית קשה נגדו ונגד התנהלותו שנטען שהיא "פשיסטית". המוחים גם זעמו על קשרי ההון-שלטון בין המנהיג הטכנולוגי למנהיג המדינה, וקראו לחרם על טסלה, וגם לעובדה זו יכולה להיות השפעה על ניתוק הקשר המפתיע. בכל מקרה, המחאה ומצב החברה הובילו את מאסק להבטיח למשקיעים שיגביל את עבודתו ב-DOGE ליום או יומיים בשבוע החל ממאי. בעוד שהבית הלבן לא התייחס ישירות לנושא של היעלמות מאסק מהשיח הציבורי שמנהל הנשיא, דוברת הבית הלבן, קרולין לויט, ציינה בהצהרה לפוליטיקו כי "משימת ה-DOGE — לצמצם בזבוז, הונאה ושימוש לרעה — בהחלט תימשך. עובדי DOGE שהתקבלו בסוכנויותיהם ימשיכו לעבוד עם הקבינט של הנשיא טראמפ, כדי להפוך את הממשלה שלנו ליעילה יותר". Gulf Deal-Making Spree Also Benefited Elon Musk and His Family The world’s richest man inked new deals as he tagged along on Trump’s tour of the Gulf.https://t.co/IorL62uonM pic.twitter.com/yLIdbvAaBd — Futurist Forever (@FuturistForever) May 20, 2025 עדיין מרוויח עסקית מהמצב יצוין כי על אף היעלמותו של מאסק מאור הזרקורים הפוליטי – לא חל שינוי בעובדה שיזם הטכנולוגיה המפורסם ממשיך לשמור על גישה מסוימת לשלטונות כמו גם על השפעה עליהם, ואף ממשיך לגזור תועלות ויתרונות מקרבתו לממשל טראמפ. כך, לדוגמה, מאסק נכח בפגישת קבינט באפריל. בנוסף, הוא הצטרף לטראמפ בנסיעתו האחרונה לפני כשבוע אל המפרץ הפרסי, שכללה ביקורים בקטאר ובסעודיה. הקשרים של מאסק לממשל, גם אם פחות גלויים כעת, אפשרו לו ולחברותיו, וכן לבני משפחתו, להשיג עסקאות ולקדם אינטרסים עסקיים, במיוחד באזור המפרץ. במהלך ביקור זה, כך לפי דיווח של הניו יורק טיימס, מאסק הודיע שחברתו SpaceX קיבלה אישור לספק שירותי אינטרנט לוויני של סטארלינק (Starlink) לחברות בסעודיה. כמו כן, חברת נויראלינק (Neuralink) – עוד מפעל של מאסק שבו שוקדים על חיבור ממשק מוח-מחשב – הכריזה על עסקה לניסוי קליני באבו דאבי. וגם חברת המנהרות שלו, The Boring Company, הביעה עניין לעבוד עם סעודיה. עסקאות עם סטארלינק נסגרו גם עם מדינות אחרות כמו הודו, סומליה ולסוטו, לאחר שארה"ב דחפה מדינות אלה לאפשר לחברות לווין לפעול בשטחן במסגרת דיונים על הסרת מכסים שהטיל טראמפ.

לבינה המלאכותית יש בעיה. כלומר, יש לה מספר בעיות, אבל הבעיה הזו לוהטת במיוחד: השרתים והמעבדים האחראים לתשובות לכל השאילתות שאנחנו ממטירים על המודלים, מיצירת תמונות של חתולים בחליפות חלל ועד קטעי קוד חדשים, דורשים המון אנרגיה ומייצרים חום. זה אומר שתיים או שלוש השלכות עיקריות: צריכה מוגברת של חשמל, עד כדי כך שישנן חברות שקנו כורים גרעיניים(!) כדי להניע את חוות השרתים שלהן; יצירת חום מהמעבדים, שאותו צריך לסלק; והשלכות סביבתיות, כמו העובדה שהשרתים והמתקנים דורשים שטחים עצומים. הייצור המוגבר של החשמל באמצעים מזהמים ופליטת החום – מייצרים נזק לסביבה.  בואו נאמר זאת כך: ההתלהבות העולמית מבינה מלאכותית ויכולותיה הבאמת מופלאות, לא הולכות יד ביד עם אקולוגיה. בדאטה סנטר החדש הזה נעשה באופן חדשני ניצול אבל לא שימוש(!) בהזרמה של מי-ים לקירור ישיר של השרתים והמעבדים. זהו אחד ממרכזי הנתונים היחידים בעולם בסדר גודל של גיגה וואט ויותר, המנצל הזרמה של מי-ים לקירור שרתים – אבל לא "שותה" אותם, תוך פגיעה בסביבה או בפלורה הטבעית של האוקיינוס האטלנטי פנים הדאטה סנטר החדשני בסינאש, פורטוגל. צילום: שניידר אלקטריק אז איך פותרים את המשוואה הזו? ראשית, נכיר בעובדה שמעבדי בינה מלאכותית רק יילכו ויעשו רעבים יותר לחשמל. לרעה החולה הזו אחראית למעשה אנבידיה (Nvidia), הסטנדרט דה פקטו של התעשייה, ובעניין הזה ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד החברה, הוא לא איש בשורות. להיפך. הואנג מעריך שהמעבדים יצרכו יותר חשמל, לא פחות. לצורך העניין, אם מעבדים ב-2019 צרכו פחות מ-10 קילוואט לארון שרתים (rack), הפריצה של ה-AI ב-2023 על מעבדי ה-GPU זללני החשמל שלה, הקפיצה את הצריכה ל-120(!) קילוואט לארון ב-2025. וההערכה היא, כאמור, שהצריכה רק תעלה – ההערכות של אנבידיה מדברות על זה שנגיע אפילו לצריכה של 600 קילוואט לארון בעתיד. מישהו, או משהו, צריך לייצר ולספק את כל החשמל הזה, לצד מערכות תומכות, כמו קירור, אל-פסק, ייצוב מתח וכולי. והבעיה השנייה היא, כמובן, סילוק של החום המיוצר על ידי הפעילות של המעבדים השרירניים של הבינה המלאכותית. צורכים נוזלים כמובן, הישועה לא תבוא ממתקני ייצור חשמל מסורתיים כמו פחם או מזוט, המזהמים את הסביבה. לכן חברות גדולות כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון פנו לפתרונות שונים של כורי ביקוע גרעיני (גוגל ואמזון מתעניינות בטכנולוגיות של זעיר כורים, מיקרוסופט רכשה כור גרעיני ישן ותחזיר אותו לפעילות). ומקור האנרגיה הירוק האחר הוא אנרגיה מתחדשת, כמו ייצור חשמל מלוחות סולאריים או טורבינות רוח. המפתח הוא בגדול, להפחית את צריכת החשמל למערכות IT ולמטב אותה ככל האפשר, והיחידה שהפכה לרווחת בתעשייה לעניין הזה, היא PUE (ר"ת Power Usage Effectiveness, או 'יעילות שימוש בחשמל'), והיא מוגדרת על ידי הנוסחה: צריכת האנרגיה הכוללת של המתקן, חלקי צריכת האנרגיה של ציוד ה-IT (כמו שרתים, אחסון והתקני רשת). האידיאל התיאורטי של היחידה הוא 1.0, כלומר שכל האנרגיה הנצרכת מנוצלת על ידי התקני עיבוד המידע, ללא כל צריכה נוספת של קירור, אנרגיה או תשתיות. 1.0 הוא יעד שלמעשה הינו בלתי אפשרי להשגה, אבל רוב חוות השרתים המודרניות היעילות פועלות על נתון של בין 1.1 ל-1.4 PUE, כאשר נמוך יותר = טוב יותר. כאן נכנס הסיפור האקולוגי: בשעה שמערכות קירור אוויר היו טובות לעידן הקודם של שרתים שצרכו פחות מ-10 קילוואט, על אף פיתוחים מתקדמים בתחום – הן פשוט לא מסוגלות להתמודד ביעילות עם ארונות שזוללים מעל מאה קילוואט האחד, וזה מייצר המון חום. כמובן, מאווררים בעצמם צורכים עוד חשמל, מה שמעיק על ה-PUE. הפיתרון ליעילות אנרגטית ואקולוגית בדאטה סנטרים של הבינה המלאכותית ובכלל, הוא מעבר מפתרונות קירור מבוססי אוויר לפתרונות קירור מבוססי מים. אבל זה מציב בעיה חדשה: צריכת המים לקירור המעבדים והשרתים היא לא אקולוגית בפני עצמה. רק כדי לסבר את העין, מרכזי נתונים בארצות הברית צורכים למעלה מ-75 מיליארד(!) ליטרים של מים מדי שנה, כאשר נתון אחר, של WUE ('יעילות שימוש במים') הוא גבוה (גבוה זה רע, כזכור) של 500 ליטרים מים לקירור של מגה וואט אחד (1,000 קילוואט). נשאלת השאלה, האם אפשר להשיג קירור יעיל ולהוריד את ה-PUE, לצד WUE נמוך גם הוא, ולהקל על כדור הארץ המסכן שלנו? האם היא יכולה לפתור את הבעיה שלה עצמה? בינה מלאכותית. צילום: ShutterStock בינה מלאכותית לטובת אנרגיה לבינה מלאכותית התשובה היא "כן". לפני כשבועיים, סיירתי בדאטה סנטר חדש שנבנה בסינש שבפורטוגל (כ-150 קילומטרים מליסבון) על ידי חברה בשם סטארט קמפוס (Start Campus) ושניידר אלקטריק (Schneider Electric) – שהיו המארחים שלי שם, גילוי נאות. בדאטה סנטר החדש הזה נעשה באופן חדשני ניצול אבל לא שימוש(!) בהזרמה של מי-ים לקירור ישיר של השרתים והמעבדים. זהו אחד ממרכזי הנתונים היחידים בעולם בסדר גודל של גיגה וואט ויותר, המנצל הזרמה של מי-ים לקירור שרתים – אבל לא "שותה" אותם, תוך פגיעה בסביבה או בפלורה הטבעית של האוקיינוס האטלנטי. באמצעות סדרה של לוחות העברת חום וטכנולוגיה מתקדמת, מי הים זורמים בצנרת כפולה, המשתמשת בעיקרון הפיזיקלי המוכר של מפל טמפרטורות, כדי לספוח את החום מהשרתים, והמים, שנעים בתוך מערכת סגורה של צינורות – וחוזרים לאוקיינוס ללא פגע. הדאטה סנטר החדש, שהחל לפעול שם בסוף 2024, גם פועל כולו על אנרגיה מתחדשת. כיום הוא מרכז נתונים של 26 מגה וואט, אבל הוא מתוכנן בשנים הקרובות להגיע לגודל של גיגה וואט ויותר. "הפיתרון הוא להפריד בין צריכת אנרגיה לצריכת נתונים", אמר לי ג'ורדי גרסיה, סגן נשיא לאבטחת אנרגיה ומרכזי נתונים בשניידר אלקטריק. "הדרישה לנתונים לא תיפסק. בגלל החיים המודרניים, בגלל הכיוונים שאליהם החלטנו להתפתח כחברה, וזה לא בר קיימא", הסביר. "אנחנו צריכים להפוך את זה לבר קיימא, והפיתרון הוא בהפרדה… כדי לעשות את זה יעיל יש לך רכיבים כמו קירור ויעילות בהולכת החשמל". אבל הנה החלק היפה: חלק נוסף בפאזל הוא שכדי לייעל את צריכת החשמל לצורכי שרתים של בינה מלאכותית, החברה עושה שימוש ב… בינה מלאכותית. גרסיה קורא לזה "אנרגיה לטובת AI ו-AI לטובת אנרגיה" – כאשר החברה עושה שימוש באלגוריתמים חכמים, על מנת למטב בזמן אמת את צריכת הזרם במרכזי הנתונים לפי עומסים ודרישה. האירוניה בסיפור, ואולי השורה התחתונה בו, היא שבסופו של דבר, הבינה המלאכותית מתקנת את הנזק הסביבתי שהיא עצמה יצרה.

"בתעשיית הטק, שעדיין נחשבת גברית, בעולם שעדיין מתנהל בשפה אחת, אנחנו, הנשים, כאן כדי לכתוב שפה חדשה. אנחנו כאן לא רק כדי לדבר על מקום לנשים בטכנולוגיה ובמערכות המידע, אלא על מנת להוביל את זה – בעשייה, בנוכחות ובבחירות שאנחנו עורכות מדי יום", כך אמרה ליאור לוי גילור, מנכ"לית סיסנת (Sysnet) מקבוצת אמנת. לוי גילור דיברה בפתח מפגש של פורום הנשים המנהלות הטכנולוגיות WIT מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ג') במשרדי סיסנת ברמת החייל בתל אביב. את המפגש הנחתה גילי שלזינגר, מנכ"לית וואן דיגיטל (One Digital). יש לציין שלוי גילור מונתה לתפקידה לפני שלוש שנים. היא אמרה כי "אמנת היא קבוצה בת 55 שנים, בעלת ניסיון רב, ותק והרבה שורשים. קבוצת אמנת היא לא בדיוק סטארט-אפ נועז וזריז, אלא גוף חזק ומבוסס, לעתים מעט שמרני". אברהם לולו אסף ז"ל. צילום: פלי הנמר "מינויי לתפקיד המנכ"לית", ציינה, "היה עבור חלק מהסובבים צעד לא שגרתי. אבל הוא לא קרה במקרה. הוא קרה בזכות אדם אחד, אברהם לולו אסף ז"ל, מייסד הקבוצה. הוא האמין בי הרבה לפני שהעזתי להאמין בעצמי. פעם הוא אמר לי 'אנחנו שני משוגעים… עם היכולות שלך והמנטורינג שלי, את יכולה להיות המנכ"לית הכי טובה בעיר'". "מנהל טוב צריך אינטואיציה ואסטרטגיה, אבל גם רגש וחוכמה", הוסיפה. "לולו ז"ל לא רק אמר, אלא גם פעל. הוא ערך שינוי ארגוני אמיתי, מתוך תפיסה ברורה שכוח נשי הוא לא רק אפשרי – הוא הכרחי. והוא טוב. והוא מדויק. והוא עושה טוב – לעסק, לאנשים ולתוצאה הסופית". "אנחנו לא רק המנהלות הכי טובות בעיר", סיכמה לוי גילור, "אנחנו גם יודעות ליהנות מהדרך". דקלה חושן הכהן, סמנכ"לית השיווק של קבוצת יעל, דיברה על "מרוסיה באהבה: סיפור מעורר תדהמה, גאווה, כאב, השראה והעצמה. נשיות, אמהות ומה שביניהן". דפנה גיא-שטגמן, מנכ"לית אג'נדות, דיברה על "מה האימפקט שלך?". את המפגש חתמה הרצאתה של יאנה דרום, יזמית מרצה ומחברת רב המכר המדריך לשמחת חיים.

פרקליטות המדינה הגישה השבוע לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד חננאל סעדון, בן 35 מירושלים, שנאשם בכך שפנה לקטינים באמצעות הרשתות החברתיות, הציג את עצמו בפניהם כנערה וביצע בהם עבירות מין במרמה. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נוי סויסה ממחלקת הסייבר בפרקליטות, סעדון הפעיל חשבונות פיקטיביים ב-ווטסאפ, טיק-טוק וטלגרם תחת השם מאי, והציג את עצמו כנערה צעירה בגילאים 18-15. לפי התביעה, באמצעות החשבונות הפיקטיביים הוא יצר קשר עם תשעה צעירים, ביניהם שמונה קטינים, ניהל עימם שיח בעל אופי מיני וכדי לגרום להם לחשוב שהם משוחחים עם צעירה, שלח להם תמונות עירום של צעירה שזהותה לא ידועה. מכתב האישום עולה כי במהלך השיחות דרש הנאשם מהמתלוננים להצטלם עבורו בעירום מלא, לשלוח לו תמונות וסרטונים אינטימיים, ואף לקיים עימו שיחות וידיאו, שבהן הוא ביקש מהם לגלות את הפנים ואיברי המין שלהם ולבצע אקטים מיניים. באחד המקרים, על פי החשד, ביצע המתלונן בעצמו מעשה אינוס – לבקשת הנאשם. מהפרקליטות נמסר כי בטלפון הנייד של סעדון אותרו תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, שבהם נראים קטינים ופעוטות. כתב אישום עם 11 אישומים כתב האישום מייחס לנאשם 11 אישומים בגין ביצוע ריבוי עבירות של מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, גרם מעשה אינוס, הטרדה מינית, מסירת מידע כוזב, החזקת פרסום תועבה ובו דמות של קטין ועבירות נוספות. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, "שכן מעשיו של הנאשם והתחכום שבו פעל מלמדים על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו", נכתב בהודעה. במחלקת הסייבר ציינו את "חומרת מעשיו של הנאשם, שביצע את עבירות מין במרמה כלפי הנפגעים, ברובם קטינים, שאותם הוא הכיר באמצעות האינטרנט. תיק זה מדגים את האופן שבו ניתן לבצע עבירות מין חמורות מרחוק באמצעות האינטרנט ושימוש ברשתות החברתיות". החקירה בתיק נפתחה בעקבות דיווחים שהתקבלו במוקד 105 להגנה על קטינים במרחב המקוון, והיא בוצעה בליווי הצמוד של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

דאטה טק (Data Tech), חברת הפצה מובילה בתחום הטכנולוגיה והתקשורת, מכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי חדש עם חברת פיור סטורג' (Pure Storage) – מהמובילות בעולם בתחום פלטפורמת אחסון מבוססת פלאש, והופכת להיות המפיצה הבלעדית שלה בישראל. שיתוף הפעולה מאפשר לאינטגרטורים מובילים בישראל ליהנות מסל מוצרים רחב ומגוון יותר, הכולל את פתרונות האחסון המתקדמים בעולם מזה כ-11 שנים על פי גרטנר. חברת דאטה טק פועלת יותר מ-20 שנה כחברת ההפצה המובילה בישראל בתחום הטכנולוגיה והתקשורת. החברה משמשת כמפיצה ראשית עבור סיסקו (Cisco), יצרנית התקשורת הגדולה בעולם. שותפות ארוכת שנים זו אפשרה לדאטה טק להציע מגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות של סיסקו למגזרים שונים, כולל ארגונים, ממשלה ועסקים קטנים. הכוח המרכזי שלה טמון ברשת הנרחבת של משווקים ואינטגרטורים. אנשי מקצוע אלו מסייעים בגישור הפער בין טכנולוגיות מתקדמות ללקוחות קצה, המאפשרים קבלת פתרונות מתאימים ויעילים ביותר לצורכיהם. החברה לא רק מפיצה מוצרים; היא מספקת שירותי ערך מוסף, כגון ייעוץ, תכנון ותמיכה מקצועית, הקריטיים ליישום טכנולוגי מוצלח. פיור סטורג' פורצת דרך בעולם האחסון בעולם שבו הארגונים מתמודדים עם כמויות עצומות של מידע ודורשים ביצועים ללא פשרות, פיור סטורג' ממשיכה להוביל את מהפכת האחסון עם פתרונות חדשניים, שמציעים פשטות תפעולית, טכנולוגיה פורצת דרך ומענה מלא לכל עומסי העבודה – החל מ-SAN ו-NAS דרך S3 ועד יישומי AI מתקדמים. לא עוד פתרון אחסון, אלא קפיצת מדרגה טכנולוגית לארגון שלך מאז הקמתה, שמה לה פיור סטורג' למטרה לשבור את המחסומים שהציבו מערכות האחסון המסורתיות – עם תשתית אחודה מבוססת פלאש בלבד (All-Flash) וחוויית משתמש קלה ומהירה. הפתרונות שלה מאפשרים זמני תגובה כמעט מיידיים של תת-מילישניות, רציפות עסקית אמיתית, יכולת גדילה ושדרוג ללא השבתה וניהול פשוט מבוסס בינה מלאכותית. גמישות והמשכיות עסקית – מבנה מודולרי וללא השבתות פיור סטורג' משנה את חוקי המשחק לטובת הלקוחות ופועלת על פי מודל Evergreen, שבו אין צורך לבצע "Tech Refresh" בכל כמה שנים בין מערכות אשר כוללות מיגרציות כואבות וממושכות. כל שדרוג נעשה בצורה חלקה, תוך שמירה על זמינות מלאה, מה שמאפשר לארגונים לצמוח בלי לחשוש מהשבתות, התאמות מסובכות או השקעות חוזרות. "המטרה שלנו היא לא רק להאיץ את הביצועים, אלא לפשט לחלוטין את הדרך בה ארגונים צורכים, מנהלים ומנצלים את הדאטה שלהם. אנחנו לא מפיצים עוד ספק אחסון, אנחנו חלק מפלטפורמה חכמה, שמספקת תובנות וערך עסקי אמיתי",  אומר חץ ברקוביץ, מנכ"ל דאטה טק. תמיכה מלאה בכל סוגי ה-Workloads בין אם מדובר בעומסי עבודה מבוססי בלוקים (SAN) קבצים (NAS), אובייקטים (S3), או AI/ML,  כולל אינטגרציה עם פלטפורמות מוסמכות, כמו אנבידיה (NVIDIA), סיסקו ועוד. הפתרונות של פיור סטורג' מספקים ביצועים עקביים ויכולת גמישות אדירה. במיוחד בעולם הבינה המלאכותית, פיור סטורג' מאפשרת זמני גישה מהירים לסטים עצומים של דאטה – תכונה קריטית לאימון מודלים ולניתוחים מתקדמים. פיור סטורג' שמה דגש מיוחד על חוויית המשתמש. בזכות מערכת ניהול מבוססת ענן בשם Pure1, ניתן לשלוט על כלל המערכות – מקומית או מרחוק. מובילה עולמית – גם לפי האנליסטים היכולות של פיור סטורג' אינן רק עניין של מוניטין – הן גם מוכרות על ידי גופי מחקר עצמאיים. בשנת 2024 דורגה החברה כמובילה בריבוע הקסם של גרטנר, מזה כ-11 שנים. זהו הישג שמחזק את מעמדה כבחירה המועדפת בקרב אלפי ארגונים ברחבי העולם. דר משה, מנהלת מוצר פיור סטורג' בישראל: "אני גאה להוביל את פעילות פיור סטורג' בישראל ומזמינה אתכם להצטרף אלינו לאירוע השקה שיערך ב-26.6.25 בנתניה, שבו נציג את הפתרונות החדשניים שמשנים את עולם האחסון". לפרטים והרשמה: הדר משה, מנהלת מוצר פיור סטורג' בישראל. נייד- 050-7730326  | hadarm@dtas.co.il

כשחושבים על מוזיקה קלאסית וקונצרטים, חדשנות היא לא האסוציאציה הראשונה שעולה בראש – כולל לא בינה מלאכותית. המוזיקה הזו נוצרה אמנם על פני תקופה ארוכה, אבל המחשוב נולד הרבה אחרי שהמלחינים הקלאסיים הבולטים והפוריים ביותר מתו. מנגד, גם אולם הקונצרטים הוא לא הדבר הראשון כשחושבים על AI. אפילו לא על GenAI – על אף שהבינה המלאכותית יוצרת לא מעט תוכן תרבותי ואומנותי. למרות זאת, אולם הקונצרטים והבינה המלאכותית בהחלט יכולים להיפגש. והם ייפגשו בקונצרט שה-AI תשולב בו, שייערך ביום ב', ה-9 ביוני, בהיכל התרבות בתל אביב (מחיר כרטיס: 95 שקלים). באי הקונצרט יוזמנו לקבל את התוכנייה שלו באפליקציה מיוחדת, במקום בחוברת מודפסת. אלא שבניגוד לתוכנייה המסורתית, כאן היא תוצע בשתי גרסאות: לכאלה שלא רגילים להאזין למוזיקה קלאסית ול-"מיטיבי לכת", אלה שאולם הקונצרטים לא זר להם. בנוסף, הנוכחים באולם יוכלו לשתף באפליקציה את האסוציאציות שלהם, והבינה המלאכותית תאסוף בכל כמה דקות את כל התגובות ותיצור מהן תמונה שאמורה לשקף את החוויה הקולקטיבית של הצופים. הוגה הרעיון ואחד משני הנגנים בקונצרט המיוחד הזה הוא ברק שוסברגר, דוקטורנט למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, שלמד בעבר בקונסרבטוריון של בית הספר היוקרתי ג'וליארד בניו יורק. בין הבוגרים של בית הספר הזה נמצאים כמה מהשמות הגדולים ביותר בתחום, בהם הכנרים הישראליים יצחק פרלמן ופנחס צוקרמן, וכן מיילס דיוויס, נינה סימון והצ'לן המפורסם יו-יו מה. בהמשך הוא ניגן בכמה תזמורות, כולל, במשך תקופה קצרה, בתזמורת הסימפונית ירושלים (שהייתה בעבר התזמורת של רשות השידור). שוסברגר הגה את הקונצרט לאחר שעלה בו הרצון למשוך למוזיקה הקלאסית את הקהל הצעיר יותר, ולאחר שהוא הבין שכדי שזה יקרה, עליו להכניס חדשנות לעולם (ולאולם) המסורתי הזה. כאן ה-AI באה לידי ביטוי: "הבינה המלאכותית מאפשרת לשלב בין הדממה של הקונצרט הקלאסי, שיש בה הרבה קסם ושהיא חוויה ייחודית, ולכן אנחנו רוצים לשמור עליה גם בקונצרט הזה, לבין הצורך באינטראקטיביות. היא מאפשרת לקהל להגיב באופן שלא יהרוס את החוויה, ולתקשר עם מי שנמצאים איתם באותו המקום – באמצעים טכנולוגיים. הרעיון בקונצרט הוא לאפשר את הקסם של השקט ואת האינטראקטיביות בו בזמן", אמר. למעשה, שוסברגר מחדש בקונצרט הזה ימים כקדם: "לפני כמה מאות שנים, בתקופה של המלחינים הגדולים כמו מוצרט, היידן ובטהובן – הקהל הגיב למה שהוא שמע באולם. קונספט הדממה לא היה קיים, הוא התקבע לאורך המאה ה-19 ובמיוחד במאה ה-20. הרבה מהיצירות נכתבו מתוך ידיעה שהמקום שבו הן ינוגנו יהיה רועש. נניח, רבות מהיצירות של מוצרט, שמתחילות בתרועה, כדי לסמל שהנגינה מתחילה. אנחנו מודעים להתפתחות של אולם הקונצרטים, ורוצים לשלב בין השקט לבין האפשרות להגיב ולהיות חלק מהקונצרט, בדרך חדשנית". איך זה יקרה? מה הצופה בקונצרט יוזמן לעשות? "בכניסה לאולם יהיה ברקוד. הקהל יתבקש לסרוק אותו וכך להיכנס לאפליקציה שלנו. לאחר הכניסה, האפליקציה תשאל אותך האם אתה מאזין מנוסה או חדש למוזיקה קלאסית, ועל פי התשובה היא תספק לך מידע בזמן אמת על מה שאתה שומע". דוגמה מהתוכנייה בשתי גרסאותיה: למאזינים המנוסים (מימין) והמתחילים. מה יהיה ההבדל בין הגרסה למאזינים המנוסים לזו שתופנה לאלה שאינם? "יהיה הבדל משמעותי מאוד. המאזין הלא מנוסה יקבל הסברים מטאפוריים, שכל אחד יכול להתחבר אליהם. אתן לך דוגמה: הקונצרט הזה הוא רסיטל לכינור ולפסנתר. בחלק מהקטעים, שבהם יהיה חיבור מיוחד בין הכלים, המאזין המנוסה ישים לב לזה והמאזין הלא מנוסה – סביר להניח שלא. לכן, הוא יקבל הכוונה לתת לכך תשומת לב. עוד דוגמה: ידיעה באיזו תקופה ובאילו נסיבות נכתבה היצירה שמושמעת באולם משפיעה על החוויה. למשל, ביצירות של שוסטקוביץ' (בקונצרט הזה לא תנוגן יצירה שלו – י"ה) יש חלקים שנשמעים שמחים, אבל כשיודעים שהוא כתב אותם בתקופה האפלה של סטלין, מבינים שהם נכתבו בצורה אירונית. כשהמאזין מודע לעניין הזה הוא חווה את המוזיקה בצורה שונה לחלוטין". דוגמה לתמונה שמג'ונרטת מהחוויות שהצופים הכניסו לאפליקציה ספר קצת על התמונות שיבטאו את החוויות של הצופים – איך הן ייווצרו? "יש באפליקציה תיבת טקסט, שבה המאזין יכול להזין בכל רגע נתון מילה או שתיים, שאמורות לבטא את האסוציאציות שלו מהמוזיקה, את מה שיתעורר בו כשאתה מקשיב למה שננגן. בכל כמה דקות, המערכת תאסוף את מה שכתבו כל מי שהכניסו את החוויות שלהם אליה ותיצור תמונה, או סצנה, שתכלול בתוכה אלמנטים של כל המילים האלה. היא תסנתז את כל הרעיונות שעלו. ככל שיהיו יותר מילים, הסצנה תהיה יותר עשירה וכל אחד יוכל לזהות בה את מה שהוא כתב. המאזינים יקבלו ביטוי ויזואלי לחוויה הקולקטיבית שלהם". הפן הטכנולוגי כדי להוציא את הרעיון שלו לפועל, שוסברגר חבר לשני פסנתרנים: לד"ר שיר זמל, אחת הפסנתרניות הבולטות בישראל, בעלת מוניטין בינלאומי מכובד ובוגרת האקדמיה למוזיקה בירושלים (וגם מרצה שם) – שתנגן איתו בקונצרט, ולישי שאער. אלא ששאער לא יעלה על הבמה: הוא מפיק הקונצרט ומי שבונה את האפליקציה, בתור מפתח Full Stack. הפיתוח של היישומון הקלאסי נעשה בפרונט אנד, על גבי ממשק שנלקח מספריית React. בסיס הנתונים שבו הוא משתמש הוא Fire Base. לדברי שאער, "העובדה שאני מכיר גם את עולם המוזיקה וגם את עולם הטכנולוגיה משנה לגמרי את האופן שבו ניגשתי לפרויקט, ושאני בונה ומיישם אותו. זה מתחיל מדברים קטנים, כמו ההבנה שצריך להיות שקט באולם ושהדארק מוד צריך להיות ברירת המחדל, כדי לא להסיח את הדעת של השכנים בקהל, וההבנה מה הקהל רוצה לראות בתוכנייה. אני לא צריך לתשאל את שוסברגר יותר מדי על זה – מה שמפתח שלא מכיר את עולם המוזיקה הקלאסית והקונצרטים היה צריך לעשות לו היה מקבל את הפרויקט הזה לידיו". "כל הרעיון של האפליקציה הוא להעשיר את החוויה של הקהל ולא לפגוע בה – וגם להשאיר לו את החופש אם וכמה להשתמש באפליקציה. בניגוד לרוב האפליקציות, המטרה היא לא להדביק אותך למסך, אלא להיות שם כדי לספק לך ערך מוסף, לעזור לקהל פחות מנוסה ולתת פרספקטיבה אחרת לאלה שיותר מנוסים בהאזנה לקונצרטים", אמר שאער. איך יגיב הקהל המסורתי? שוסברגר: "זה אולי יפתיע אותך, אבל בהחלט יש מצב שבחיוב. אני יו"ר האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה. הזמנתי את חברי האיגוד לקונצרט והופתעתי ממידת ההיענות שלהם. הכנר, המוזיקולוג והיזם ברק שוסברגר. צילום: מיילס אלברט הם מבינים את האתגר שעולם המוזיקה הקלאסית עומד בפניו, אם כי אני בטוח שיהיו מאזינים ותיקים שיראו את זה כגימיק, כמשהו שפוגע בקדושה של המוזיקה הקלאסית. התשובה שלי אליהם היא: לא מדובר בגימיק, כי אנחנו נותנים תשומת לב לפרטי הפרטים של החומר המוזיקלי, כי המפתח הוא פסנתרן על, שמכיר היטב את העולם הזה, וכי האפליקציה שאנחנו מפתחים מגובה על ידי מחקר מוזיקולוגי רב שנים". אז מה ינגנו? הקונצרט יכלול ארבע יצירות, שכולן מתכתבות עם מושג הפנטזיה: קטעי פנטזיה, אופ. 73 של רוברט שומאן; פנטזיה שהלחין הנריק וייניאבסקי על נושאים מתוך האופרה פאוסט; סונטה לכינור ופסנתר של לאוש יאנאצ'ק; ופנטזיה לכינור ופסנתר, ד. 934 של פרנץ שוברט. לסיכום, רבים מדברים על זה שה-AI תחליף בני אנוש. האם זה נכון גם בעולם המוזיקה הקלאסית? כלומר: האם ה-AI תחליף נגנים? "למרבה הצער, יש לי חשש עמוק שכן. כשם שהבינה המלאכותית יודעת כיום לקרוא טקסטים באופן שמושפע מהמשמעות של המילים, כך סביר להניח שהיא תוכל לעשות את מה שאני, כנגן, עושה – לשנות את הניואנסים של הנגינה בהתאם לאופן שבו אני מפרש את התווים. אבל, עד שזה יקרה, אם זה יקרה, צריך לייצר 'דו שיח חיובי' עם הטכנולוגיה ולהפיק ממנה את המירב, גם באולמות הקונצרטים".

אפל צפויה לחשוף בגירסת iOS 19 הבאה של מערכת ההפעלה שלה כלי סוללה חדש המופעל על ידי בינה מלאכותית, שיאריך את חיי הסוללה של המכשיר, כך חושף מארק גורמן מבלומברג. לדבריו, אפל צפויה לחשוף  תכונה של "מצב ניהול סוללה" המופעל על ידי בינה מלאכותית בגירסה הבאה של מערכת ההפעלה שלה, iOS 19, שצפויה להיחשף ב-WWDC […]

"יש בתקופה הנוכחית הרבה הזדמנויות בעולמות ה-AV והמולטימדיה. אנחנו בעידן של שינוי עולמי, שינוי תהליכי עבודה, ידע רב יותר של לקוחות, ויש מיזוגים ורכישות גם בעולמות אלה. התעשייה עוברת טרנספורמציה ממוצרים לפתרונות, מחומרה לתוכנה, ויש לזה המחשות משמעותיות גם באבטחה ובענן. ה-'כוכבת' הא הבינה המלאכותית – אין אדם אחד שיכול להיות משוכנע מה יהיה איתו בעוד חצי שנה-שנה. זה אתגר גדול, שמשנה את התעשייה בצורה טקטונית", כך אמר דותן שובל, מייסד פורטל הידע AVmaster, שעוסק במולטימדיה על צורותיה השונות. שובל פתח את כנס Multimedia AV TLV של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (א'). הוא ציין כמה מגמות שנראה בתחום בשנים הקרובות, בהן "נציגי קצה, למשל של שירות לקוחות, שיודעים לנתח יכולות של מסך, משום שעד כמה לקוח הקצה יודע ומבין – זאת חידה, וצריך להתאים את השיחה לרמת ההבנה שלו. כמו כן, כבר כעת מתחיל תעדוף של כלי קולבורציה. עוד יהיה רצון של ארגונים להבין טוב יותר את תחום האודיו ולנצל טוב יותר את השילוב הדיגיטלי. כל זה נכנס לתוך המגמה של שימה הולכת וגוברת של דגש על אינטגרציה חכמה, נראות ואנליטיקה". בהמשך הוא עמד על היותם של תהליכי המכירה של מוצרי מולטימדיה לארגונים קשים יותר ויותר. "אנחנו פוגשים תהליכי מכירה קשים ומאתגרים יותר. כבר לא קל ללקוח לקנות ובמקרים רבים, ספקים צריכים לעשות 'שפגאטים' כדי שזה יקרה", אמר. "כולנו נמצאים בתקופה של זהות, משמעות ועתיד", סיכם שובל. "כל ארגון בתחום צריך לשאול את עצמו, לגבי שלושת הדברים האלה: מי אני? לשם מה אני קיים? ולאן אני הולך?". רוני שלום, מומחה למזרח התיכון, ויועץ בסביבות רב תרבותיות ומרובות קונפליקטים. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה רוני שלום, מומחה למזרח התיכון, ויועץ בסביבות רב תרבותיות ומרובות קונפליקטים. לדבריו, "אנחנו חיים בעולם רב תרבותי, שבו כל אחד מגיע עם תרבות משלו. זה נכון בחברות ישראליות, ובמיוחד בחברות רב לאומיות. נשאלת השאלה: איך הארגון מכיל את כל הטוב הזה וממקסם את הביצועים?". "גיוון והכללה רלוונטיים לגיוס ושימור עובדים, שיווק ומכירות, תיווך בין התרבות של הארגון לזו של העובד, שירות לקוחות ופיתוח עסקי, שחייב להתחשב בהבדלי התרבויות בכל מדינה שהארגון רוצה לפנות אליה", ציין שלום. "על הארגון להתחשב בשפה, השכלה, רקע, ערכים, מנהגים, דתות ותפיסות עולם. עליו לבנות ולנסח אסטרטגיה, חזון והגדרה מדויקת של ערכי הארגון". "בניית אסטרטגיה ארגונית דינמית צריכה להתחיל מהכרת מאפיינים של תרבויות שונות. למשל, האם נהוג בתרבות מסוימת להיות אסרטיביים כדי להקרין סמכות או לנהוג בהכלה? האם סגנון התקשורת בה הוא ישיר או עקיף? האם היא מקדשת דיוק בזמנים, או מאפשרת גמישות? והאם הלבוש הוא רשמי או מאפשר ביטוי עצמי? אלה שאלות חשובות לצורך העניין, ועל הארגון להכיר אותן ולדעת את התשובות עליהן", הוסיף. לסיכום אמר שלום כי "הסתכלות אחרת של הנהלת הארגון בנושא זה תאפשר לה לאתר הזדמנויות חדשות. כדי למקסם את היכולות שלו, על הארגון לשלב אנשים מתרבויות שונות ולהעצים אותם".