גוגל (Google) השיקה בתחילת החודש תכונה חדשה לאפליקציית ג'מיני (Gemini) שלה, שמאפשרת למשתמשים להוסיף 'מחברות' – קרי Notebooks – לתפריט הראשי. אבל, אם בהשקה זו הייתה תכונה שמיועדת למנויים בלבד, עכשיו החליטה ענקית הטק לפתוח את האפשרות הזו לכלל הציבור, בכל מקום – גם למי שאינם אוהבים לשלם על שירות ה-AI שלה. המחברות הללו משמשות כסוג של תיקיות – ולמעשה בעברית זה זכה לכינוי 'תיקיות Notebook' – כמו מחיצות בכונן קשיח בהשאלה, בהן אפשר לשמור חומרים שונים שקשורים זה לזה, מתמונות וקבצים עד שאילתות והנחיות שנכתבו במסגרת הצ'טבוט עצמו ונשמרות תחת הספרייה של המשתמש. ???????????????????????????????????????? + ???????????????????????? ???????????????? ????????????????????????. ???????????????????? ???????????????? ???????????????? ???????????????? ????????. ???????????? ???????? ???????????????????????????? ???????????????? ???????????????? ???????????????????? ???????????? ????????. Here's what just changed: Your notebooks now live inside Gemini. All your research. All your sources. All… pic.twitter.com/cqEX2pUVuI — Julian Goldie SEO (@JulianGoldieSEO) April 19, 2026 התכונה הזו, כמובן, מבוססת על NotebookLM – אחד המודלים הכי פופולריים של גוגל, שכבר למעשה שולב בצ'טבוט כסוכן. למעשה, כעת ניתן 'לגרור' כל תיקייה כזאת ישירות אל תוך NotebookLM, כדי להתחיל פרויקט חדש שיהיה מבוסס על החומרים ששמורים בה. לפי גוגל, לפחות במקרה של משתמשי חינם, אפשר לצרף לכל תיקייה כזו עד 50 מקורות, ומעבר לכך אפשר לצרף לכל תיקייה כזו גם הנחיות חדשות מה לעשות עם החומרים הללו.

מיקרוסופט חשפה באחרונה מספר גדול במיוחד – 163 – של CVE's (פגיעויות וחשיפות נפוצות). היא ביצעה את החשיפה במסגרת השחרור החודשי של תיקוני האבטחה שלה. שמונה מהפגיעויות קיבלו דירוגי חומרה "קריטיים". אנליסטים ציינו ששבע מהן אלה פגיעויות בביצוע קוד מרחוק, שמשפיעות על מגוון סביבות וכלי מיקרוסופט. חוקרי איומים ב-TrendAI ציינו כי החשיפה היא חלק מגילויים הולכים וגוברים של פגיעויות מבוססות בינה מלאכותית בתקופה האחרונה. לפי החוקר דסטין צ'ילדס, "הנתון קשור, ככל הנראה, להתפתחויות הקשורות לבינה מלאכותית, כולל הגילויים ההולכים וגדלים של פגיעויות באמצעות כלים מבוססי מודלי שפה גדולה (LLM)". "לפי הספירה שלי, זה השחרור החודשי השני בגודלו בהיסטוריה של מיקרוסופט", כתב צ'יילדס, ראש תחום מודעות לאיומים ב-TrendAI. "יש הרבה גורמים שאפשר לשער שמצדיקים את הנתון הגדול, אבל סביר להניח שגם מיקרוסופט רואה עלייה בפגיעויות שנמצאו על ידי כלי בינה מלאכותית. הנתונים שילשו, למעשה, את עצמם, מה שהופך את המיון שלהם לאתגר, בלשון המעטה". "אין עלייה משמעותית בחשיפה של פגיעויות המונעות על ידי AI" בהודעת מיקרוסופט נמסר כי "מרכז התגובה לאבטחה שלנו (MSRC) מטפל באלפי דיווחי פגיעויות, המגיעים הן מתוך החברה והן מחוקרים חיצוניים, מדי שנה. המספר שמטופל בכל עדכון ביום שלישי יכול להשתנות". לדבריה, "הנתון של העדכון הנוכחי לא משקף עלייה משמעותית בחשיפה של פגיעויות המונעות על ידי בינה מלאכותית". בענקית מרדמונד ציינו כי "מודלים חדשים של בינה מלאכותית לגילוי פגיעויות מאיצים את העבודה ארוכת השנים של MSRC, שמשתמשת באופן פעיל בכלי AI ובמודלים חדשים כדי למצוא ולתקן פגיעויות במהירות רבה יותר ולהגן טוב יותר על הלקוחות". "ה-AI עלולה להפוך את שיטת ניהול הפגיעויות הקיימות" הגילוי מגיע פחות משבוע לאחר שאנת'רופיק ושותפיה פרסמו טענות שמציגות את יכולות גילוי הפגיעויות החזקות במיוחד של מודל מיתוס (Claude Mythos) שלה – שלא פורסם. לפי החברה, "מיתוס מראה שמודלים של בינה מלאכותית יכולים כיום לעלות על כל האנשים, למעט המיומנים ביותר – במציאת וניצול פגיעויות תוכנה". החברה החליטה בעקבות זאת שלא לשחרר את המודל לציבור. אנליסטים מפורסטר הגיבו לדברים אלה של אנת'רופיק באומרם כי "ברור שבקרוב, הבינה המלאכותית עלולה להפוך לחלוטין את שיטות ניהול הפגיעויות הקיימות". אנת'רופיק, מצידה, השיקה לפני ימים אחדים תוכנית שמטרתה לפעול באופן יזום נגד האפשרות לשימוש לרעה בטכנולוגיה: היא השיקה יוזמה חדשה בשם Project Glasswing, שמספקת את Claude Mythos Preview למיקרוסופט ולשחקנים מרכזיים נוספים בתעשייה.

איראן כשלה בניסיונותיה לגרום נזק אסטרטגי במתקפות הסייבר שהיא ערכה נגד ישראל במלחמה הנוכחית. המלחמה התאפיינה במתאם גבוה בין מתקפות הסייבר של איראן למתקפות הקינטיות (פיזיות) שלה. בניגוד למערכה ביוני האחרון, הרפובליקה האסלאמית הרחיבה את מטרות הסייבר שלה, מעבר לישראל – למדינות ערב, ובכלל זה מדינות המפרץ, ולארצות הברית. נתונים אלה עולים ממחקר חדש של חברת אבטחת המידע והסייבר הישראלית קלירסקיי, שהגיע לידי אנשים ומחשבים. על פי המחקר, בסופו של יום, איראן הצליחה ליצור "רעש לבן" בסייבר, עם מאות הכרזות על תקיפות מדומות ולא אפקטיביות – שברובן היו זניחות או שקריות, ומטרתן תעמולה. היא ניסתה ליצור תחושה של תקיפות סייבר נרחבות נגד ישראל, ולכן גם נטלה את האחריות עליהן. אלא שכאמור, מדור בנטילת אחריות מזויפת על מתקפות שברובן לא היו ולא נבראו. עם זאת, לפי החוקרים, חלק מהמתקפות היו יכולות להיות אפקטיביות אלמלא מערכי ההגנה של ישראל ושותפותיה, להם הם זוקפים את ההצלחה המועטה של האיראנים. כישלון איראני חוקרי קלירסקיי סיכמו את המלחמה בסייבר מתחילת מבצע שאגת הארי, כפי שנקרא בישראל, או זעם אפי, כשמו בארצות הברית, ב-28 בפברואר, ועד ליום ראשון בשבוע שעבר – כמה ימים לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש במלחמה הקינטית. הם עקבו אחרי קבוצות תודעה, האקטיביסטים וקבוצות תקיפה מדינתיות על ארגונים בישראל, במזרח התיכון בכלל ובמדינות נוספות. מקור: קלירסקיי החוקרים ציינו כי למרות הזמן שעמד לרשות האיראנים לשדרג את יכולות התקיפה בסייבר שלהם מסוף המלחמה ביוני האחרון (עם כלביא), "לא אותרה קפיצה משמעותית בהן, למעט בשליטה המלאה שלהם בחיבור לאינטרנט. ככלל, בישראל לא נגרם במלחמה נזק אסטרטגי מתקיפות סייבר, המשק לא נפגע משמעותית וחברות גדולות לא שותקו". על פי המחקר, "מקורו של חלק גדול מהכישלון האסטרטגי של האיראנים ושאר תוקפי הסייבר בפעילות של מערכת הביטחון בישראל ושותפים, שהצליחו לסכל ולמנוע חלק גדול מהתקיפות, לצד עבודתם של צוותי ומנהלי ההגנה בסייבר בארגונים – שנערכו והדפו אלפי מתקפות". אין שינוי אסטרטגי אנשי קלירסקיי ציינו כי קבוצות התקיפה האיראניות ממשיכות לפעול באותו מתווה אסטרטגי שהן נקטו בו במלחמה הקודמת. "הן פעלו בכמה ערוצים: מתקפות תודעה – פרסמו מידע רב שנקצר מפריצות קודמות לארגונים בישראל, מרשתות חברתיות ומדמויות עבר ביטחוניות. לצד זאת, הן השתמשו בגישה שהושגה בעבר לחברות, לטובת ביצוע מתקפות. זאת, בשל פישינג מוצלח, סיסמאות שנגנבו, חולשות ידועות שנוצלו וחדירה לספקי אירוח. או אז ערכו הקבוצות הללו מחיקות באמצעות נוזקות הרס, מגב, ששודרגו קלות למניעת זיהוי. שיטה נוספת הייתה מתקפות הרס מהירות, בכל שיטה אפשרית – למשל, הפצת נוזקות הרס לצד מחיקות ידניות", כתבו החוקרים. כמו כן, התוקפים שלוחי המשטר בטהרן ביצעו מתקפות DDoS, אולם רק כ-10% מהן היו משמעותיות והיוו סיכון. מקור: קלירסקיי איזו קבוצה הייתה הפעילה ביותר? לדברי חוקרי קלירסקיי, "קבוצות התקיפה האיראניות המדינתיות המשיכו לפעול באופן שוטף, ובהן מים עכורים (MuddyWater). חבריה פעלו בשיתוף קבוצות נוספות, ניצלו תשתיות תקיפה שהוכנו מראש ושיתפו כלים בין הקבוצות". עוד הם ציינו כי "בניגוד למלחמה הקודמת, האיראנים, וקבוצת חנדלה בראשם, תקפו גם את ארצות הברית, ירדן, ערב הסעודית ומדינות המפרץ. במקרים רבים שולבו מתקפות סייבר ופיזיות. המטרה הייתה הרתעה ולחץ על האמריקנים". א-פרופו חנדלה, החוקרים מצאו שהיא הייתה שחקן האיומים האיראני הדומיננטי בתקופת המלחמה, ופעילותה זינקה פי 15.5. "הקבוצה לקחה אחריות על הדלפות מודיעיניות רבות. ההאקרים שלה לא 'הפלו' בין אוכלוסיות שונות ופגעו, או הצהירו שפגעו, או פרסמו פרטים מזהים של אנשים וארגונים שלטענתה תמכו בישראל – והבטיחו 'לצוד אותם עד שהצדק ייעשה'. הם התפארו, בין השאר, שגנבו 851 ג'יגה-בייט של מידע חסוי מחברי חסידות צאנז", נכתב במחקר. מתקפות חדשות לצד האסטרטגיות שהחוקרים הכירו מהמלחמה הקודמת, הם ציינו מתווה תקיפה חדש שאותו הם גילו במלחמה הנוכחית: ניסיונות לפגוע בתשתיות מחשוב של מדינות המפרץ, כולל פגיעה במגזר הפיננסי ובתשתיות קריטיות, וכן שיגור טילים לעבר מרכזי המחשוב והענן של החברות האמריקניות במפרץ. "ההצלחה המשמעותיות ביותר הייתה מול סטרייקר האמריקנית. מתקפה זו מחקה כ-80 אלף מחשבים ומכשירי סלולר בסניפי החברה בעשרות מדינות, עיכבה ניתוחים והשביתה קווי ייצור", כתבו. עוד ציינו החוקרים את הפעילות בסייבר של אויבים אחרים של ישראל וארצות הברית – החיזבאללה וחמאס סניף טורקיה. כמו כן, לדבריהם, רוסיה סייעה לאיראן עם מתקפות DDoS. מתאם בין המתקפות הפיזיות והסייבריות החוקרים מצאו מתאם בין המתקפות הקינטיות והקיברנטיות שביצעו האיראנים: "ככל שעלתה עוצמת הפעילות הפיזית נגד איראן, כך עלה היקף פעילות הסייבר שלה. דפוס זה חזר על עצמו לאורך המלחמה", ציינו. כדוגמה הם הביאו את העובדה שאיומי הסייבר האיראניים על מגזר האנרגיה הגיעו שלושה ימים לאחר התקיפה הישראלית על שדה הגז South Pars – פער זמנים שמעיד על תגובה מכוונת, ולא צירוף מקרים. בכירי הסייבר באיראן חוסלו, אך המתקפות לא חדלו חוקרי קלירסקיי כתבו כי "אחד השינויים הבולטים בפעילות האיראנית בסייבר נבע מהיכולת להותיר שרידות תפעולית של תשתית האינטרנט באיראן. האיראנים הצליחו להשלים בניית תשתית קישור לאינטרנט, שמאפשרת להם להחליט, בזמן אמת, את מי לחבר לרשת – למרות ניתוק כלל האזרחים ממנה. הם עשו זאת בסיוע כלים מסין". "האיראנים השיגו שרידות תפעולית של מערכי התקיפה בסייבר – למרות חיסול מפקדים בכירים בתחום", הוסיפו החוקרים. "בכירים ממשרד המודיעין וממשמרות המהפכה שניהלו ותיאמו את פעילות יחידות התקיפה האיראניות חוסלו, אך התקיפות בסייבר לא חדלו". "אחת התובנות המרכזיות מהמעקב אחר הסייבר האיראני", ציינו, "היא בפער בין היקף ההצהרות לבין ההשפעה בפועל. לאורך כל התקופה, ההצהרות היו רבות, ורק מיעוטן היה אמת. הקבוצות תפקדו בעיקר ככלי תעמולה ותודעה ושירתו את הנרטיב של התנגדות ונקמה, גם כשההשפעה בפועל מוגבלת מאוד. גם התקיפות המוצלחות היו ברובן ברמה נמוכה – ולא פגעו באופן הרסני במערכות קריטיות". פעילות הסייבר הישראלית והאמריקנית המחקר מאיר זרקור גם על מתקפות הסייבר שביצעו ישראל וארצות הברית. החוקרים כתבו כי "בעבר, פעילות הסייבר ההתקפית שלהן נותרה חסויה. כעת, הסייבר שולב ופורסם כזרוע לוחמה מרכזית ומתואמת עם התקיפות הפיזיות שביצעו שתי המדינות. יכולות סייבר ולוחמה אלקטרונית שולבו החל מפתיחת המלחמה. מבצעים משותפים שיבשו מערכות פיקוד, שליטה וחיישנים איראניות – לפני תקיפות חיל האוויר". חוקרי קלירסקיי ציינו שהמערכת הכספית האיראנית שובשה בסייבר, לרבות השירותים של שני בנקים איראניים, ובוצעו מתקפות תודעה רבות, ביניהן זאת על אפליקציית התפילה האיראנית BadeSaba Calendar ועל מתקנים של השידור הממלכתי האיראני IRIB.

אתמול (ש') קרתה תקרית שהייתה מביכה כל נשיא ארצות הברית – אבל לא את דונלד טראמפ: מנכ"ל אנת'רופיק, דאריו אמודאי, נפגש עם בכירים ביותר בבית הלבן. אולם, כשטראמפ נשאל אחר כך על ידי עיתונאים אודות הפגישה, הוא שאל: "מי זה?". לא ברור האם התשובה ניתנה מחוסר ידיעה, או שמדובר בהמשך למערכת היחסים המורכבת בין הבית הלבן לאנת'רופיק. המחלוקת בין אנת'רופיק לממשל האמריקני נסבה סביב הסירוב שלה לאפשר לפנטגון לבצע שימוש בלתי מוגבל במודל ה-AI שלה, קלוד, לצרכים צבאיים ומבצעיים. בוושינגטון דרשו מהחברה להסיר את ה-"מעקות" והמנגנונים המוסריים שלה, אנת'רופיק, שבנתה את המוניטין שלה (גם) על בינה מלאכותית אתית, סירבה לכך – והדבר הביא להתנגשות רבתי עם הממשל, עד כדי כך שטראמפ הוציא בסוף פברואר השנה צו נשיאותי שהורה לכל הסוכנויות הפדרליות להפסיק באופן מיידי את השימוש שלהן בקלוד. הצו אף הגדיר את אנת'רופיק כ-"סיכון לשרשרת האספקה". אלא שעדיין, חלקים בצבא ארצות הברית עדיין משתמשים בקלוד למשימות קריטיות, בגלל היכולות הייחודיות שלו. למרות הצו: בממשל רוצים לקבל גישה למיתוס שלשום נפגש אמודאי עם ראשת הסגל של הבית הלבן, סוזי וויילס, מנהל הסייבר הלאומי, שון קיירנקרוס, ושר האוצר, סקוט בסנט. הארבעה דנו בשיתופי פעולה אפשריים, מידת המסוכנות של מודלי ה-AI של אנת'רופיק – שלא שחררה את המודל החדש שלה, מיתוס, ושהיא עצמה טענה שהוא "מסוכן מדי" – ובמודלים המתקדמים של החברה. בבית הלבן קיימו את הפגישה עקב העניין שלהם, למרות הצו של טראמפ, לקבל גישה למודל מיתוס. על פי גורמים המעורים במה שקרה בפגישה, בכירי הממשל הפדרלי רצו להבין האם אנת'רופיק עומדת לענות על הדרישות האתיות שהממשל צריך לעמוד בהן לפני שהוא משתמש במיתוס. יתרה מזאת, הם עודדו באחרונה את וול סטריט להשתמש במיתוס על מנת לגלות פגיעויות אפשריות. מה אמרו הצדדים לאחר הפגישה? בממשל מסגרו את הפגישה כחלק מסדרת שיחות שבכיריו מנהלים עם חברות בינה מלאכותית מובילות. לדבריהם, זו הייתה "פגישה קונסטרוקטיבית ופרודוקטיבית". בהודעה שהוציאה אנת'רופיק לאחר הפגישה נכתב כי היא "שיקפה את המחויבות המתמשכת של החברה לנהל מגעים עם ממשלת ארצות הברית על פיתוח AI אחראית".

OpenAI חוותה זעזוע ניהולי לאחר ששלושה מנהלים בכירים הודיעו בסוף השבוע כי הם עוזבים את החברה. העזיבות מתרחשות במקביל לסגירת פרויקט הווידיאו מבוסס הבינה המלאכותית Sora ולפיזור יוזמת המחקר OpenAI for Science  בין צוותים אחרים. קווין ווייל, שעמד בראש מאמצי המחקר המדעי של  OpenAI לאחר שכיהן כמנהל המוצר הראשי, פרסם בלינקדאין, כי צוות OpenAI for Science שלו מפוזר כעת בין צוותי מחקר אחרים וכי הוא עוזב את החברה. ביל פיבלס, שניהל את אפליקציית הווידיאו מבוססת הבינה המלאכותית Sora, הודיע גם הוא על עזיבתו. "אני גאה בכל הלילות ללא שינה שעברו על הצוות הזה לפני ואחרי ההשקה, כדי לפרוס את הטכנולוגיה בצורה אחראית ולעזור לעצב נורמות חברתיות", כתב פיבלס. דובר של OpenAI מסר כי החברה מאחדת את האסטרטגיה העסקית והמוצרית שלה. Prism, סביבת העבודה מבוססת הבינה המלאכותית למדענים שעליה פיקח ווייל תועבר ל-Codex, עוזר המפתחים של החברה, שמתרחב כעת מעבר לעולם התכנות. סריניוואס נאראיאנאן, מנהל הטכנולוגיה הראשי של OpenAI בתחום היישומים העסקיים עוזב גם הוא כדי להקדיש יותר זמן למשפחתו, כך כתב בלינקדאין. לפי מקור המעורה בנושא, עזיבתו אינה קשורה לשתי העזיבות האחרות. המהלך נתפס כחלק משינוי אסטרטגי עמוק בחברה, שמתרחקת מפרויקטים ניסיוניים ומתמקדת במוצרים המרכזיים שמניבים הכנסות, ובראשם ChatGPT וממשק ה-API שלה. לפי הדיווחים, סגירת Sora מגיעה לאחר ירידה חדה בשימוש – משיא של כמיליון משתמשים – לצד עלויות תפעול יומיות שהוערכו בכמיליון דולר. בנוסף, עלו גם חששות בתחום זכויות היוצרים והקניין הרוחני. החברה בוחרת כעת לרכז משאבים בפעילויות בעלות פוטנציאל מסחרי גבוה יותר, מגמה שמזכירה מהלכים דומים בחברות טכנולוגיה גדולות אחרות, שבהן הצמיחה והרווחיות גברו על חדשנות ניסיונית. הכנסות גדלות, הפסדים כבדים למרות ש-OpenAI מייצרת לפי ההערכות כ-2 מיליארד דולר בחודש ומחזיקה בכ-900 מיליון משתמשים שבועיים ב-ChatGPT, חברה צפויה לרשום השנה הפסדים של כ-14 מיליארד דולר. התחזיות מצביעות על כך, שהוצאותיה עשויות להגיע ל-115 מיליארד דולר עד שנת 2029, כאשר יעד הרווחיות נקבע גם הוא לשנה זו. ברקע עומדת גם תחרות הולכת ומחריפה מצד גוגל, אנתרופיק ומטא. לקראת הנפקה? גורמים בשוק מעריכים, כי OpenAI מנסה לחדד את המסר העסקי שלה ולייעל את מבנה החברה לקראת הנפקה עתידית אפשרית. עם זאת, קיים גם סיכון: צמצום יוזמות מחקר עלול להרחיק חוקרים ומפתחים מובילים ולאפשר למתחרות למשוך טאלנטים ונתח שוק. כך או כך, נראה  ש-OpenAI נכנסת לשלב חדש – פחות מעבדה חדשנית, יותר תאגיד עסקי ממוקד צמיחה.

עיריית תל אביב-יפו פרסמה באחרונה מכרז רחב היקף להקמה, אספקה ותחזוקה של מערכת פיננסית-לוגיסטית מתקדמת, שתתבסס על פתרון ERP גלובלי. היא תחליף את המערכת הקיימת בעירייה, של סאפיינס. זוהי מערכת שהוסבה בשעתה מהמיינפריים, וכעת מבקשים בעירייה להקים מערכת חדשה, על בסיס פתרונות של אחת מחברות ה-ERP. מטרת המכרז הינה להקים תשתית אחודה לניהול תהליכים ונתונים בתחומי הכספים והלוגיסטיקה. הדרישות שלו מדגישות כי הפתרון שייבחר צריך להיות מותאם לרשויות המקומיות, וזה צפוי להיות אחד השיקולים בבחירת הזוכה. תקופת ההתקשרות נקבעה ל-10 שנים ממועד עליית המערכת לאוויר, עם אופציה להארכה לעשור נוסף. המועד האחרון להגשת הצעות לפי המכרז הוא ה-17 במאי. צפויות להתמודד בו, בין היתר, נציגי חברות שמטמיעות מערכות סאפ. ההיקף המוערך של המכרז הוא מיליוני שקלים. בעירייה מציינים כי המעבר למערכת, המבוססת על ישויות מרכזיות, צפוי לשפר את איכות ואמינות המידע, לצמצם כפילויות, ולאפשר ניהול אחוד ורציף של תהליכים פיננסיים ולוגיסטיים. מהלך זה יחזק את יכולות הבקרה והניטור, ישפר את תהליכי קבלת ההחלטות ויתרום להתייעלות תפעולית רחבה בארגון. ניהול מידע אחיד ומסונכרן עבור כלל יחידות העירייה על פי דרישות המכרז, במסגרת הפרויקט תיושם גישת ניהול מבוססת ישויות מרכזיות (Master Data), שתאפשר ניהול אחיד, עקבי ומסונכרן של נתונים מרכזיים כגון ספקים, תקציבים, פרויקטים, חוזים ופריטי רכש – עבור כלל יחידות העירייה. המערכת החדשה תכלול רכיבים מתקדמים לניהול תקציבים (שוטפים ופיתוח), רכש, לוגיסטיקה, ניהול חוזים, תהליכים תחרותיים וכן כלי BI מתקדמים. דגש מרכזי יושם על אינטגרציה מלאה בין התהליכים, שקיפות נתונים, ושיפור יכולות הבקרה והשליטה הארגוניות. עוד בדרישות המכרז: מעטפת שירותים מקיפה מקצה לקצה, בהם אפיון ותכנון, פיתוח והתאמות, בדיקות איכות, ליווי בדיקות קבלה, הקמה ויישום, פיתוח ממשקים, הדרכה והטמעה, וכן תחזוקה, תמיכה ורישוי מלא לאורך חיי הפרויקט. עבודת הסבת הנתונים והכנת הדאטה למערכות החדשות תבוצע על ידי אגף טכנולוגיות בעירייה. איציק בן דוד, מנמ"ר עיריית תל אביב-יפו, אמר כי "מדובר במכרז אסטרטגי, שיהווה סמן ימני לכלל הרשויות המקומיות, שברובן יש כיום מערכות קנייניות".

בשנים האחרונות, מערך הייעוץ הטכנולוגי של KPMG ישראל ממשיך לבסס את מעמדו כאחד הגופים המובילים בפיתוח והטמעה של פתרונות טכנולוגיים חדשניים, עם שורה של פרויקטים פורצי דרך, שזכו להכרה במסגרת טקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. הפרויקטים הזוכים ממחישים את היכולת של KPMG לחבר בין טכנולוגיה מתקדמת, הבנה עסקית עמוקה ואימפקט רחב על ארגונים במגוון סקטורים. תחום ה-AI בלט מאוד וכיכב בשלושה פרויקטים זוכים – שניים בגופי בריאות ואחד במגזר הציבורי, בהובלת עידו רון, שותף וראש מחלקת AI ודיגיטל ב-KPMG. עבור גופי הבריאות, החברה פיתחה והטמיעה בוט חכם, מבוסס AI, שמאפשר למשתמשים לנווט באתר ובאפליקציה באמצעות שפה טבעית, לקבל מידע רפואי בלחיצת כפתור ולבצע פעולות בצורה אינטואיטיבית, פשוטה ומהירה. בנוסף, בפרויקט תשתיות לישראל, עבור משרד ראש הממשלה, הובילה KPMG פיתוח פלטפורמה מרכזית לניהול ומעקב אחר פרויקטי תשתית לאומיים, שמאפשרת שקיפות, אחידות דיווח וזיהוי חסמים בזמן אמת. מימין: הדס קוגן, מנהלת מוצר ודיגיטל בשירותי בריאות כללית, ועידו רון, שותף וראש מחלקת AI ודיגיטל ב-KPMG ישראל. צילום: יח"צ רון ציין כי "המשותף לכל הפרויקטים הוא היכולת לקחת טכנולוגיות מתקדמות ולהפוך אותן לכלים פרקטיים שמייצרים ערך אמיתי למשתמשים, לארגונים והכי חשוב – לאזרח ה-'פשוט' ולכל אחד מאיתנו". הטמעת מאנדיי בשירותי בריאות כללית פרויקט נוסף שזכה בפרס הינו הטמעת מערכת של מאנדיי בשירותי בריאות כללית – בהובלת ניר חינגה, שותף ו-Head of Product ב-KPMG. הפרויקט נועד לייצר ניהול עבודה אחוד, שקוף ויעיל בארגון מורכב ורב מערכתי, תוך חיבור בין יחידות, מחוזות ובתי חולים. המערכת מרכזת את כלל המשימות, התהליכים והמידע במקום אחד, מאפשרת בקרה בזמן אמת ותומכת בקבלת החלטות מבוססת נתונים, תוך צמצום משמעותי של עבודה ידנית ותלות בכלים מפוזרים. לדברי חינגה, "המשמעות העמוקה של הפרויקט היא בשינוי התפיסתי באופן שבו ארגון גדול מנהל עבודה, משתף פעולה ומקבל החלטות בזמן אמת". פרויקט ראשון מסוגו בישראל בתחום התשתיות והענן, בראשונה בישראל, הוקם פרויקט Hybrid Observability מבוסס Elastic Search, שהובל על ידי לירון בן יוסף, שותף ו-CTO של מערך הייעוץ הטכנולוגי ב-KPMG. הפרויקט, שזכה אף הוא ב-IT Awards, בוצע עבור משרד המשפטים, ומציג קפיצת מדרגה ביכולות הניטור של מערכות מורכבות. הוא איחד בראשונה שלוש סביבות ניטור – האחת באון-פרם, השנייה ב-AWS והשלישית בגוגל קלאוד – למערכת אחת אחודה, על גבי תשתית Elastic ב-Region הישראלי, תוך יצירת תמונת מצב אחודה לכלל המערכות הארגוניות. הפתרון מאפשר ניתוח תקלות בזמן אמת, שיפור זמינות המערכות והאצת המעבר לענן, תוך שמירה על רציפות תפעולית. מימין: לירון בן יוסף, שותף ו-CTO של מערך הייעוץ הטכנולוגי ב-KPMG ישראל, ואלמוג כהן, ראש תחום Observability במשרד המשפטים. צילום: יח"צ "האתגר היה לייצר נראות אחת אמיתית על פני סביבות שונות", הסביר בן יוסף, "ואני מאוד גאה בכך שהצלחנו להקים תשתית שמאפשרת שליטה, יציבות וחדשנות בו זמנית". בן יוסף הוביל פרויקט זוכה נוסף, עבור מכבי שירותי בריאות: מנוע חיפוש רוחבי לנכסים דיגיטליים, המהווה תשתית חכמה לאיתור מידע עבור מיליוני משתמשים. הפרויקט מבוסס על טכנולוגיות חיפוש מתקדמות על בסיס Elastic, כולל שילוב יכולות AI, חיפוש היברידי ולוגיקה עסקית, ומאפשר למשתמשים לקבל תשובות מדויקות ומהירות מתוך מגוון רחב של מערכות ומקורות מידע. הפלטפורמה מאפשרת חיפוש בשפה טבעית ומשתלבת באפליקציות המרכזיות של הארגון. מורן בן גיגי, שותף וראש מערך הייעוץ הטכנולוגי ב-KPMG ישראל, סיכם את ההישגים: "הפרויקטים הזוכים הם תוצאה של עבודה משותפת של צוותים מובילים, חשיבה חדשנית ושיתוף פעולה עמוק עם הלקוחות שלנו. אנחנו לא רק מטמיעים יכולות חדשניות – אנחנו בונים טכנולוגיות שמעצבות מחדש ארגונים ומכינות אותם טוב יותר לעתיד לבוא".

עשרות מעובדי סאפ בישראל הפגינו שלשום (ו') מול ביתה של מנכ”לית מרכז הפיתוח המקומי של החברה, אורנה קליינמן, במושב בשרון, במחאה על ביטול ההסכם הקיבוצי שלהם מול ההנהלה. העובדים נשאו שלטים עם מסרים שונים, בהם: "סאפ בלי עובדים זה רק קוד", "זכויות לא מוחקים בלחיצת כפתור" ו-"הסכם זה התחייבות, לא אופציות". בחברה טוענים כי ההסכם הקיבוצי בוטל עקב היותו מיושן ולא מתאים לעידן ה-AI. העובדים מוחים על כך שלפני מעל חודש החליטה הנהלת החברה, "בצעד תקדימי וחד צדדי", לדבריהם, לבטל את ההסכם הקיבוצי. מאז התקיימו מגעים בין ועד העובדים וההסתדרות להנהלת סאפ בישראל, בניסיון להביא לביטול ההחלטה. לדברי העובדים, לא נרשמה התקדמות במשא ומתן, אולם בחברה אומרים כי הם כן החלו להניב פרי. לפני שבועיים וחצי הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בארגון ולאחר תום התקופה הקבועה בחוק החלו העובדים בצעדי מחאה.  צילום: ועד עובדי סאפ בישראל יש לציין כי חברים בוועדי עובדים מחברות כגון פלאפון, סלקום, ECI, הבנק הבינלאומי ואסותא הגיעו למקום ההפגנה על מנת לתמוך בעובדים ולהביע סולידריות איתם. מה אומרים הצדדים? יו"ר ועד עובדי סאפ ישראל, גד רביד, אמר כי "יש כתובת אחת וגורם אחד למשבר שאליו הגיעה החברה, והיא לא העובדים, אלא המנכ"לית. הגענו היום כדי להגיד לה את זה בצורה ברורה. גם בעולם ההיי-טק עובדים הם בני אדם, ואי אפשר למחוק זכויות והסכמים בלחיצת כפתור, כאילו היינו גיליונות אקסל. אנחנו פתוחים למשא ומתן, אבל לא נקבל צעדים חד צדדיים, שפוגעים בעובדים המסורים והמקצועיים ביותר שיש". הפגנת עובדי סאפ בישראל ביום ו' האחרון. צילום: ועד עובדי סאפ בישראל מסאפ ישראל נמסר בתגובה להפגנה כי "ענף ההיי-טק משתנה בקצב ובהיקף שלא ראינו בעבר. הבינה המלאכותית משנה את האופן שבו כל חברת טכנולוגיה פועלת, מתחרה וצומחת, וסאפ פועלת בנחישות כדי לשמור על ההובלה בשוק המשתנה. ההסכם הקיים נחתם ב-2017, נבנה לעידן אחר ולא משקף את הצרכים העכשוויים, ולכן סאפ הציעה הסכם קיבוצי חדש, שמותאם לעידן ה-AI ולמציאות של התעשייה כיום". "בישראל, כמו בכל מקום אחר שבו סאפ מעסיקה עובדים, המשמעות היא צורך במסגרת המאפשרת לפעול בזריזות ובגמישות שהמציאות החדשה מחייבת. עם זאת, צעדים אלה, שאומצו בכל המרכזים של סאפ ברחבי העולם, טרם יושמו בישראל", נטען בתגובת סאפ. "העובדים שלנו ראויים לכך שנפתור את זה סביב שולחן הדיונים, שם באמת מתקדמים", אומרים בסאפ ישראל ומציינים שהחברה "תמשיך לנהל משא ומתן בתום לב, במטרה ברורה להגיע להסכם קיבוצי שישקף את התפקיד החשוב של הצוות הישראלי".