חברת התעופה היוונית אגיאן איירליינס (Aegean Airlines) דורגה במקום הראשון במדד חברות התעופה הבטוחות באירופה לשנת 2026, עם ציון של 89 מתוך 100 נקודות. כך עולה מדירוג שפרסמה חברת AirAdvisor, שבחן 20 חברות תעופה אירופיות - עשר חברות מסורתיות ועשר חברות לואו-קוסט. לפי הדירוג, Aegean קיבלה ציון מלא של 40 מתוך 40 נקודות בקטגוריית היסטוריית הבטיחות, לאחר שלא נרשמו לה תאונות העומדות בקריטריונים של המדד בעשר השנים שבין 2016 ל-2025. החברה, שמרכזה באתונה, קיבלה גם את מלוא חמש הנקודות בקטגוריית היציבות הפיננסית. המדד התבסס על נתוני היקף הטיסות שפרסם ארגון Eurocontrol לשנת 2025, וכלל שש קטגוריות, בהן בטיחות תפעולית, צי המטוסים, הסמכות וביקורות, הכשרת טייסים ויציבות פיננסית. בחברה ציינו כי Aegean הציגה ביצועים עקביים בכל הקטגוריות, ללא תחום שבו נרשמה חולשה בולטת. ל-154 חברות תעופה אסור לטוס לאירופה. אחת מהן טסה לישראל

מפעל מים בן כ-2,000 שנה, שהצליח לספק מים לירושלים באמצעות כוח הכבידה בלבד, נחשף מחדש: רשות העתיקות חשפה קטע באורך כ-300 מטרים מאמת המים התחתונה לירושלים, בחפירה מדרום לקיבוץ רמת רחל, בשטח שבו מקימה רשות מקרקעי ישראל שכונה חדשה. האמה, שהקמתה מיוחסת לימי המלכים החשמונאים, הייתה חלק ממערכת מים קדומה שהובילה מים מאזור גוש עציון ובריכות שלמה לירושלים, ועד להר הבית. מדובר באחד ממפעלי ההנדסה המרשימים של ירושלים הקדומה, שהמשיך לשמש את העיר בתקופות שונות במשך מאות שנים. לדברי בנימין סטורצ'ן וגיל פריד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "אמת המים התחתונה לירושלים הייתה מפעל הנדסי מרשים שהוקם, כנראה, בימי המלכים החשמונאים כדי לספק מים לירושלים. התכנון שלה היה כל כך טוב, שבתקופות השונות עשו בה שימוש, לסירוגין, ממש עד לפני כ-100 שנה". אורכה המקורי של האמה היה כ-21 קילומטרים, מבריכות שלמה שמדרום לבית לחם ועד ירושלים. לאורך מרבית הדרך זרמו המים בשיפוע מתון במיוחד - כמטר אחד לכל קילומטר. התכנון המדויק אפשר למים להגיע ליעדם בכוח הכבידה, ללא משאבות או אמצעים מכניים.

ג'יימי צ'פמן כבר רגילה למשוך תשומת לב ברשתות החברתיות, אבל אפילו היא כנראה לא ציפתה למספרים כאלה. שתי תמונות של שחקנית הראגבי ליג האוסטרלית, שפורסמו ב-X, צברו בתוך יומיים כמעט שישה מיליון צפיות. הפרט המפתיע הוא שהתמונות כלל לא חדשות. הן צולמו בטקס ה-Dally M Awards של ליגת הראגבי האוסטרלית ב-2024, אבל פרסום מחודש שלהן הספיק כדי להצית מחדש את ההתלהבות סביב צ'פמן בת ה-24. "הפער הזה בין הקשיחות על הדשא ליופי והקלאסה עם שמלת הערב הוא הכוח שלה", כתב אחד ממעריציה ברשת.

איש בן 78 יושב בביתו אשר בבריסל בירת בלגיה, מוצץ סוכריות ללא סוכר בטעם פרחים סגולים וג'ינג'ר, ונזכר בסיפורה של הלהקה הישראלית שהצליחה בעולם יותר מכל להקה אחרת. זה קורה באשמתו של עיתונאי נודניק שמחלץ ממנו זכרונות, ולא כי סמי בירנבך תקוע בעבר, חלילה. אפילו לא בעבר הקרוב, למשל, כשהתארח בין החגים בהופעה של רמי פורטיס בבארבי החדש בנמל יפו (שבה ניגנו הבן של יואב קוטנר, המתופפת הטרנסית אנה רז ואחרים), הקפיץ את המעריצים וקפץ לבקר את אמו בת ה-100 במגדל שבו היא מתגוררת, בלב תל אביב. זה עתה שב משחיית בוקר בבריכה המקומית. בערב אולי ילך עם טרולי (כמו TRULY, שזה בכלל קיצור של ולטראוט) האוסטרית, שלה הוא נשוי 41 שנים, למסעדה ההודית החדשה וה"מה זה טובה" שמצאו בעיר. הוא לא יודע לבשל ("אבל יודע לאכול"), היא מבשלת מעולה. שניהם מתים על אוכל הודי, אבל בריסל אינה משופעת בו לצערם. גבר של אישה אחת - כבר עניין די נדיר בעולמות שלו. אין שום קשר בין הגיל של בירנבך ובינו. "זקנה?" הוא תוהה. "לא שמעתי על זה. לא מכיר". ואין שום דבר מינימלי או קומפקטי בסיפור של "מינימל קומפקט" בכלל ושל בירנבך, אחד ממייסדיה ומנהיגיה. זה סיפור עם דציבלים מקסימליים, דרמות מועצמות ויצרים סוערים, על חמישה אנשים צעירים שרצו לכבוש את העולם וכמעט עשו את זה עד שהתפרקו אחרי שמונה שנות יצירה, כסאח ובלגאן, ברעש שהזכיר את פירוק הפלמ"ח. בהתחלה, הרבה לפני שהצליחו ולפני שהייתה בכלל להקה, הם פלשו לדירות נטושות באמסטרדם, תפרנים מהתחת שמצאו את עצמם לא פעם רעבים ללחם ("היו ימים שהדבר היחיד שאכלנו היה החסכונות שלנו"). זה סיפור מארץ הסיפורים על חלומות, פיצוצים, סמים ("קוקאין הסתובב הרבה בסביבה שלנו", העיר ברי סחרוף), זיקוקי דינור וצחוקים של הגורל, כמו סופת שלגים היסטורית בדרום אנגליה שבגללה התבטלה הופעה חשובה, ואפילו על כוס וודקה שהתעופפה מכיוונו של בירנבך במטרה לפגוע בפורטיס בחדר הלבשה באוסלו ולמזלם פגעה בקיר, מה שלא הפריע לפורטיס הזועם לפרק את החדר. סיפור על רוקנרול, בקיצור, גם אם במקרה הזה הוא יותר רוק אלטרנטיבי/פוסט פאנק, ועל נשמות גועשות, כשם אלבומם הרביעי והמצליח ביותר, RAGING SOULS, והסרט התיעודי שנתן מנדלבאום עשה על הלהקה ב-2002. "לא היה משעמם", צוחק בירנבך. תכף נגיד שלום גם למלכה שפיגל ומקס פרנקן, שתי הצלעות הנוספות של "מינימל", אבל בואו נתחיל מההתחלה.

לענת ברזילי יש תחביב מוזר. היא מסוגלת להירדם בלילה, עם טעם מתוק בלב, רק מול תוכניות פשע-אמיתי, ובעיקר על רוצחים סדרתיים אכזריים במיוחד. השריטה השנייה שלה מעט יותר שכיחה, והיא זו שהולידה את "הצגת היחיד רבת המשתתפים", "גרה עם קושמרו", שתעלה מחר (שישי) ב-12:00 בהבימה 4. מדובר בהתמכרות הישראלית הכפייתית לחדשות מסביב לשעון, אחרי ה-7 באוקטובר אבל גם לפני, כשדני קושמרו הוא הסמל המרכזי של התופעה. סמל, ובמקרה הזה גם סמל מין בלתי מבוטל, אם כי ברזילי "נשואה 200 שנה באושר יחסי" (לעו"ד רון זמיר שישיק בקרוב רומן ביכורים מבטיח בשם "בין חיוך לגעגוע"), ולכן מתעניינת יותר בסמכותיות מעוררת האמון של קושמרו, ובעובדה שהוא "סייסמוגרף רגשי. "הוא לא מסתיר את הרגשות שלו בשידור. זה מישהו שאפשר לבכות איתו כשמשהו נורא קורה, ומשהו נורא קורה פה כל הזמן הרי. בהצגה יש קטע שהחדשות על מיוט, ואז מישהו אומר 'קושמרו נראה מדוכא, תגבירו'. קושמרו עצמו אישר את זה בעצב בתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי, ואמר לי משהו כמו: מה אפשר לעשות?". החדשות עצובות אז מתעצבים, אבל ברזילי, שהיא קומיקאית, שחקנית ויוצרת הזכורה בין היתר מסדרות הטלוויזיה של עירית לינור, "משמורת" ו"מה שנחוץ לרווק", ומהסדרה "הרמון" בהשראת גואל רצון, שיצרה בשיתוף עם הדר גלרון וגם שיחקה בה לצד אלון אבוטבול המנוח, עשתה מהלימון הזה לימונדה מבריקה ומצחיקה מאוד.

בסופי שבוע יפים במיוחד, קשה שלא להיתקל בפקקי תנועה בדרך לטייל בטבע; אך גם בתוך שמורות הטבע עצמן, הכמויות הגדולות של מטיילים מכל רחבי הארץ מייצרות עומס על השבילים המסומנים. האם הפתרון הוא לייצר עוד שבילים? לכאורה, זה לא אתגר גדול: מסמנים מסלול בשטח ומאפשרים למטיילים לעבור בו. אבל עבור בעלי החיים שחיים באזור, שביל חדש עלול לשנות את כללי המשחק. מחקר חדש בחן מה המשמעות עבור חיות הבר כאשר מסמנים שביל באזור שלא היה פתוח למטיילים קודם לכן, ומציע כלים שיכולים לסייע לרשויות לקבל החלטות מושכלות בנושא פיתוח שבילים. "תכנון שבילים חדשים הוא נושא מאוד מורכב", מסבירה זהבה סיגל, אקולוגית הר הנגב במחוז דרום ברשות הטבע והגנים. "אין פתרון של 'מכניסים נתונים ומקבלים תוצאה'; זה עניין של שיווי משקל - כמה צורך יש במסלול חדש, לעומת שמירה אקולוגית". אנחנו מטיילים בין היתר כדי להתחבר לטבע, והחיבור הזה גורם לנו גם לרצות לשמור עליו. אבל יש כאן פרדוקס: אנחנו מגיעים במטרה לראות את בעלי החיים באזור הטבעי שלהם, בעוד שעבורם הנוכחות שלנו היא הפרעה. האתגר הוא לאפשר לאנשים לטייל בלי לפגוע במרחב המחיה של בעלי החיים. "המטרה שלנו היא להגיע לטביעת רגל קטנה ולניהול טיילות מושכל באמצעות מגבלת ימי טיול, שעות וכדומה", אומרת סיגל. אבל איך אפשר לדעת כמה מטיילים הם "מעט מדי" או "יותר מדי"? כמה צריכים השבילים להיות מרוחקים מבתי הגידול של בעלי החיים כדי להפריע להם כמה שפחות? ומה המשמעות לתכנון שבילים סמוך לבתי גידול רגישים?

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז ה-7 באוקטובר, אמונה הפכה למנוע עוצמתי במוזיקה הישראלית. ישי ריבו, נרקיס וחנן בן ארי ורבים אחרים ביססו את מה שזוכה לכינוי "פופ אמוני" - ז'אנר שמשלב פופ, רוק והיפ הופ עם טקסטים מהמקורות, תפילות וחיפוש חשוף אחר זהות רוחנית. עכשיו מגיעות שלוש נסיכות אינדי - שרון רוטר, נועה ג'ינו ושירי הדר - ומשרטטות גבולות של זרם חדש: עדיין אמוני במהותו, אך מקורי, חופשי ומשוחרר ממוסכמות. "כל אחת מביאה מהבית את המיטב שלה והשירים מתהווים. מישהי מביאה את הבסיס ואנחנו מעבדות ביחד. היופי בהרכב הוא שכל אחת כל אחת יודעת את המקום שלה ומביאה את החוזק שלה", אומרת הדר. רוטר מחזקת ומוסיפה שכולן מכבדות ולומדות אחת מהשנייה "וכיף לנו לחלוק את החווייה הזו". לרגל יציאת הסינגל השני שלהן, ובזמן שהאלבום החדש כבר נמצא על האש, תפסנו אותן לשיחה על דת, משפחה ומוזיקה.

לוחם ה-UFC לשעבר טים קנדי נפצע משלושה קליעים ברגלו במהלך מארב קטלני ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שבו נהרגו ונפצעו כ-20 בני אדם. על פי תחקיר שפרסמה רויטרס אתמול (שישי), קנדי, ששירת בעבר בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, היה חלק מקבוצה שפעלה מטעם חברת האבטחה הפרטית Vectus Global, שבבעלות אריק פרינס, מייסד חברת בלקווטר ובעל בריתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. המתקפה התרחשה ב-17 בספטמבר במחוז דרום קיוו שבמזרח קונגו, כאשר אנשי החברה נעו בין שני מוקדים ונקלעו למארב. לפי מקורות המעורים בפרטי האירוע, בין ההרוגים היו לפחות שבעה אזרחים קונגולזים וג'סטין קונאגלן, ששירת בעבר ביחידת הכוחות המיוחדים של ניו זילנד. קנדי נפגע משלושה כדורים ברגלו, פונה דרך בורונדי ודרום אפריקה לארצות הברית, וכעת הוא מטופל בארה"ב כשמצבו יציב.