בסרטון: פגישה עם ועד הטייסים שפוצצה באל על, 25.4. אל על בדרך להלאמה. בישיבת דירקטוריון מיוחדת שהתכנסה ב-6/7 הכריע דירקטוריון החברה לאמץ את מתווה ההצלה של משרד האוצר. על פי המתווה, תערוב המדינה בשיעור של 75% להלוואה בסך 250 מיליון דולר שתיקח אל על. לצד זאת, תנפיק החברה מניות בשיעור של 150 מיליון דולר לציבור הרחב, כאשר אותן מניות שלא ייקנו על ידי הציבור, ייקנו על ידי המדינה. סביר להניח שלאור מצבו של עולם התעופה בכלל ושל אל על בפרט, המוני המשקיעים לא ירוצו בתקופה הקרובה לרכוש מניות, אפילו במחירי רצפה. מכאן, שהמדינה תהפוך באופן מעשי לבעלת השליטה באל על.

בסרטון: ראש הממשלה מציג את התכנית הכלכלית, 9.7. בימים האחרונים נראה לפי כמות החולים החדשים שמדינת ישראל נמצאת בעיצומו של גל תחלואת קורונה שני. זאת בעקבות חזרתו של המשק לפעילות מלאה, אחרי מספר שבועות של סגר והגבלות שהתקיימו עד סוף חודש אפריל. אמנם נתוני האשראי מצביעים על כיוון חיובי של "תיקון" אך עולה השאלה - האם הישראלים שינו את הרגלי הצריכה בעקבות המשבר?

בית משפט באירופה ביטל את החלטת הנציבות האירופית לדרוש מאפל לשלם 15 מיליארד דולר במסים שלא שילמה לאורך השנים לממשלת אירלנד. זאת לפי דיווח ב-CNBC. אירלנד גבתה מאפל לאורך השנים מס חברות של 1% בלבד ולאחר מכן 0.005%, מה שעלה לקופת המדינה כ-15 מיליארד דולר, או 13 מיליארד אירו במסים שלא שולמו על ידי הענקית האמריקאית. בקיץ 2016, הנציבות האירופית החליטה שממשלת אירלנד נתנה לאפל פטור לא חוקי מתשלום מסים במדינה.

בסרטון: הפגנת חרדים נגד הסגר על שכונות בירושלים. מאה אלף מובטלים נוספים והפסד תוצר של יותר מ-40 מיליארד שקל - זהו המחיר של סגר נוסף של ארבעה שבועות, לפי הערכות בנק ישראל. מדובר בסגר בעוצמה של שני שלישים מהסגר שהוטל במרץ-אפריל. המחיר הכבד הזה אינו מוביל למסקנה שאסור להטיל סגר בעקבות העלייה בנתוני התחלואה, כי השאלה הנכונה איננה המחיר אלא האלטרנטיבה: אם מגפת הקורונה תמשיך להתפשט ולהשתולל ללא שליטה - המחיר הכלכלי עשוי להיות הרבה יותר גבוה. בריאות וכלכלה הולכים בסופו של דבר יחד, כפי שנוהג לומר נגיד בנק ישראל. רק שבעוד שלסגר נוסף יש תג מחיר יחסית ידוע, איש לא יכול להעריך מה יקרה למשק בתרחישים של אובדן שליטה על נגיף הקורונה, אם חלילה תקרוס מערכת הבריאות תחת מאות או אלפי חולים קשים. הגל הראשון של התפרצות הקורונה גבה מהמשק מחיר כלכלי כבד. 1.1 מיליון ישראלים מצאו את עצמם ללא עבודה, הגירעון זינק מ-4% לסביבות 11%, והצמיחה של המשק צללה מקצב של 4% לצמיחה שלילית של 5% ויותר. מדובר על אובדן של מעל 120 מיליארד שקל במונחי תוצר. אלא שאז הגיעה ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה, שתפסה את הגופים הכלכליים בממשלה לא מוכנים. האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה העריכו כי לא צפוי גל שני של קורונה לפני הסתיו, ורק החלו לחשוב על תוכניות מגירה כלכליות. לנגיף כאמור היו תכניות משלו, והמחדלים הממשלתיים סייעו לו לממש אותן. האפשרות הממשית של סגר נוסף כעת מחייבת הערכת מצב מהירה.

וגם: בנספרסו דואגים למגדלי הקפה, בלוריאל מספקים אלכוג'ל לנאבקים בקורונה, בית שיקומי חדש באופקים וכך חוגגים את יום הבסטיליה בימי קורונה

בסרטון: חולי סרטן מקבלים טיפול רפואי בחניון תת קרקעי באיכילוב ע"י ד"ר יעל כהן 21.3.17, השעה 23:23. שבוע 39+4 להריון. בחורה צעירה בת 34 מגיעה למיון נשים באיכילוב ומוחתמת על טופס ניסיון לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי. הליך פרוצדורלי רגיל. שום דבר אינו מרמז על הדרמה שצפויה להתחולל מספר שעות לאחר מכן, שבסופה היא תמצא את עצמה ללא רחם. מה הוביל לקריעתו? זריקת פיטוצין לזירוז לידה. מספר שעות חולפות מאז הגעתה, ובבדיקה שנערכה לה נצפתה פתיחה גמורה של צוואר הרחם. גם קרום מי השפיר פקע, אך הדרך עוד ארוכה - ובתום שלוש וחצי שעות המתנה, כך עולה מכתב התביעה, החליטו הרופאים באופן חד צדדי לזרז את הלידה ולהזריק לגופה פיטוצין, חומר שמיועד לחזק את תכיפות הצירים. בבדיקה נוספת שנערכה דקות ספורות לאחר מכן, עולה החשש כי הרחם שלה נקרע. תוך דקות מתקבלת ההחלטה להובילה לניתוח קיסרי בהול, במהלכו מתברר כי התמונה הקלינית אכן בעייתית - לא מדובר על קרע קטן, אלא בקרע שלם של כל דופן הרחם. רגעים לא רבים חולפים והעובר מחולץ בשלום, אך סבר פניו החמורות של מנהל המחלקה שהצטרף לניתוח מעידות כי מצבה של האישה הולך ומדרדר, וזו מובהלת לטיפול נמרץ. שעתיים נוספות חולפות, אך הדימום אינו פוסק ומסביב מיטתה מתאספים רופאים וכירורגים בכירים. המצב רחוק מלהיות טוב, ובאין ברירה - זו מוחזרת לחדר הניתוח ובהיוועצות עם גניקולוגים מתקבלת ההחלטה - צריך לכרות את הרחם.

בסרטון: עימות בין ראש הממשלה לראשי ארגון העצמאים. משרד האוצר הודיע בפעם הראשונה כי בכוונתו לבטל השנה את מכסות הפרישה ואת מענקי הפרישה לעובדי הוראה, הנהוגים מזה עשרות שנים. בנוסף, חשב משרד החינוך הנחה כי אין לקלוט עובדי הוראה חדשים במערכת החינוך בשנת הלימודים הקרובה, ככל הנראה בשל המחסור בתקציב כתוצאה מהמשבר הכלכלי. התנהלות זו, בחסות משבר הקורונה, גורמת למערכת שלמה לשלם מחיר כבר - עובדי ההוראה שנשחקו אינם יכולים לפרוש ועובדי הוראה חדשים ורעננים שמעוניינים להיקלט במערכת אינם יכולים להיקלט. מורים חדשים כאלה יכולים לאפשר למידה בסביבה חדשנית המותאמת במיוחד לתקופה הנוכחית. ללמד גם את המורים הוותיקים, לספק להם עניין וריגוש מחודש במקצוע ולרענן את המערכת כולה. כך, ההחלטה שלא לשלבם במערכת החינוך יוצרת מצב בו מערכת החינוך נותרת מיושנת ומקובעת בשיטות לימוד שלא השתנו עשרות שנים ולא מתאימה עצמה לתקופה הנוכחית, הדורשת למידה אחרת.