2020 הייתה שנה לא פשוטה, וכשיצאה כולם שיגרו לה שלל "ברכות" עסיסיות. אבל האם זה אומר ש-2021 תהיה בהכרח טובה יותר? לא כולם חושבים כך. יש מנכ"לים שחושבים שלפני שיהיה פה יותר טוב, ימשיך להיות פה הרבה, הרבה פחות טוב.

מכללת פסגות, העוסקת בלימודי שוק הון והשקעות בבורסה, הבטיחה ללקוחותיה החזרים כספיים במידה ולא ירוויחו מההשקעות שביצעו בהתאם להמלצות המכללה, אולם בפועל התחמקה מהחזר הכסף. כך נטען בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד המכללה ושני בעליה. התובע הייצוגי, משה פור, היה לקוח של המכללה, ולטענתו המכללה ובעליה סירבו להשיב לו את כספו לאחרונה אישר בית המשפט הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים לפיו המכללה תאפשר לכל אחד מחברי הקבוצה שבשמם הוגשה התביעה לקבל תווי קניה דיגיטלים בגובה של 200 שקל עד לסכום כולל של 2.85 מיליון שקל, או לחילופין להירשם לאחד מ-12 הקורסים שמציעה המכללה בחינם. התובע הייצוגי יקבל 180 אלף שקל ועורכי הדין שייצגו אותו יקבלו שכ"ט של 450 אלף שקל.

מרתון צילום, מיזמים אמנותיים, תכנית הכשרות חדשה בהייטק, חגיגת בריאות בטיב טעם ועוד. כל מה שקרה במחצית השנייה של השבוע

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק כי התפרצות מחלת הסוכרת של כבאי בחודש נובמבר 2014 נגרמה מטיפול בשני אירועי ירי טילים אליהם הוזעק שלושה חודשים קודם לכן, במהלך מבצע צוק איתן. המדובר בשני אירועים שהתרחשו בחודשים יולי ואוגוסט 2014. באירוע הראשון הכבאי בן ה-55 הוזעק לטפל בנפילת טיל בגן יבנה, שגרם להרס רב בבית כנסת, בבית פרטי ובגן ילדים, תוך כדי דליפת גז שסיכנה את הסביבה. באירוע השני הכבאי הוזעק לטפל באירוע של פגיעת טיל בבית כנסת באשדוד, אשר כלל פצועים ונפגעי חרדה. הכבאי פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בהתפרצות מחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה אך הביטוח הלאומי דחה את בקשתו, בטענה כי לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה וכי המחלה התפתחה על רקע תחלואה טבעית.

התשואה ל-10 שנים בארה"ב חצתה אתמול את המספר העגול 1%, לראשונה מאז חודש אפריל, והשוק מגלם שאלה ימשיכו לעלות עד סוף השנה ל-1.2%. חלק מהבנקים להשקעות בארה"ב חוזים גם רמות של 1.5% ומעלה. הקפיצה בתשואות הגיעה לאחר התממשות תרחיש האימה של משקיעי האג"ח מ-2020 - "גל כחול" בארה"ב, בו כזכור הדמוקרטיים משיגים כח שיאפשר להם לשפוך עוד טריליוני דולרים על הכלכלה, להעלות מיסים ואת שכר המינימום, להתקין רגולציות בענפי הטכנולוגיה, הפיננסים והאנרגיה, צעדים בעלי השלכות אינפלציוניות מקומיות, הגורמים גם לגידול יחסי מהיר יותר ביבוא, מה שפוגע בדולר. ועדיין, כדאי לזכור שהעלאות הריבית הגלומות אינן אומרות שהריביות אכן יעלו, ובמיוחד לא בישראל, בה המשך התחזקות השקל עלול בכל רגע, לפי בנק ישראל, להגיע לרמה שהשפעתה המקררת על הכלכלה תהיה לא לינארית, מה שייאלץ את בנק ישראל להעמיק את ההרחבה המוניטרית.

גל ההנפקות של חברות הטכנולוגיה בבורסה בת"א בשלהי השנה החולפת היה הסממן הבולט ברנסנס המפתיע של גיוסי ההון הראשוני (IPO) בשוק ההון המקומי. במספרים, מנתוני הבורסה לסיכומה של 2020 עולה, כי 18 מתוך 26 חברות חדשות (כ-70%) שהצטרפו למסחר בשנה החולפת באמצעות גיוס הון ראשוני הן חברות טכנולוגיה על ענפיה השונים. מדובר במספר שיא של הנפקות ראשוניות, שלא נרשם מאז 2007, בסיכומה של שנה שהייתה חריגה ויוצאת דופן בכל מובן, בשל משבר הקורונה. בין המנפיקות החדשות שמשתייכות לתחום הטכנולוגיה נכללות מספר חברות שהגיעו לבורסה עוד לפני שהן מציגות הכנסות כלשהן, או הכנסות זעומות בלבד. בין אלה חברות בתחומי פעילות הקשורים לתחום הלוהט של אנרגיה ירוקה - דוגמת אקופיה ובלייד ריינג'ר, המפתחות רובוטים לניקוי מתקנים סולאריים; ומתחומים נוספים, בהם פיתוח מערכות דיגיטליות (הייקון), מנועים ומערכות לאספקת חשמל (אקווריוס, ג'נסל), פוד-טק ואגרו-טק (מילניום, סמארט-אגרו, סבוריט), מכשור רפואי (יומן אקסטנשנס) ועוד. היקפי גיוסי ההון באותן הנפקות הגיעו בחלק מהמקרים למאות מיליוני שקלים. המשותף לרובן הגדול - ביקושים גבוהים מצד הגופים המוסדיים שלקחו בהן חלק, ורמות שווי המשקפות בעיקר פוטנציאל עתידי. זאת, כשבשוק החיתום ידעו לספר לא פעם על "התנפלות" של המוסדיים על הסחורה החמה של אותן חברות שעשו דרכן לשוק. ובמילים אחרות: הגעת חלק גדול מאותן חברות לבורסה מתרחשת בשלב פעילות מוקדם יחסית, כאשר השווי שלהן בהנפקה לא מתבסס על הנתונים הפיננסיים שלהן, דוגמת תזרים מזומנים שוטף, היקפי הכנסות ומכפילי רווח, אלא על תוכניות הצמיחה הפוטנציאלית העתידית - החלומות שהן מנסות לשווק למשקיעים (בהצלחה לא מבוטלת) לקראת הגעתן לשוק. מנגד, נעשו השנה הנפקות של חברות ותיקות ומבוססות יותר, שהגיעו "בשלות" יותר לבורסה, דוגמת חברת התעשייה פולירם, חברת מספנות ישראל, ועוד, שם מכפילי הרווח שעל בסיסם תומחרו גיוסי ההון היו ברורים למדי, ובהתאם גם ניהול המו"מ מול המוסדיים לקראת הנפקתן.

חברת הגיימינג פלייטיקה מספקת היום פרטים נוספים לקראת הנפקת הענק שלה שצפויה בנאסד"ק. החברה מתכננת הנפקה של מניות בשווי כ-1.6 מיליארד דולר, כאשר למעלה ממחצית הסכום יהיה הצעת מכר מצד בעלי המניות הקיימים, ושווי החברה המבוקש מגיע ל-8.6-9.4 מיליארד דולר. לפי התשקיף המעודכן, פלייטיקה מבקשת לגייס את הסכום במחירים של 22-24 דולר למניה. החברה תציע למשקיעים 21.7 מיליון מניות חדשות, כלומר היקף הגיוס לחברה עצמה ינוע בין 477-521 מיליון דולר. במקביל, בעל השליטה, הקונסורציום הסיני (alpha frontier) השולט בחברה באמצעות חברת Playtika Holding UK, ימכור 47.8 מיליון מניות בשווי כ-1.1 מיליארד דולר, וירד מהחזקה של 96.7% ל-80% בחברה. אם ההנפקה תתבצע באמצע טווח המחירים המבוקש, הרי שלאחר ההנפקה יחזיק הקונסורציום הסיני במניות פלייטיקה בשווי 7.6 מיליארד דולר, ושווי ההחזקה של מייסד ומנכ"ל החברה רוברט אנטוקול (שאינו מוכר מניות בהנפקה) יעמוד על 220-240 מיליון דולר. החברה מייעדת את הכסף שתגייס לצרכים עסקיים כלליים, הון חוזר, הוצאות הוניות ועוד. החתמים המובילים בהנפקה הם מורגן סטנלי וקרדיט סוויס, וחתמים נוספים הם גולדמן זאקס, UBS ובנק אוף אמריקה, כאשר לצידם גם Baird, סטיפל, Cowen ו-Wedbush.

הקורונה הגבירה את התלות של עסקים בממשלה ויותר עסקים הבינו שהם צריכים להתאגד על בסיס אינטרסים משותפים והחשש הגדול מפני קריסה. על פי הערכות דן אנד ברדסטריט, ב-2020 יקרסו בסופו של דבר 75 אלף עסקים, גידול של כ-30% ביחס ל-2019 ו- 60 אלף עסקים נוספים יקרסו ב-2021. גם העסקים שעדיין שורדים ומצליחים להרים את הראש מעל המים לעת עתה, מביעים חשש גדול מהיום שאחרי הקורונה, שבו ייגמרו המענקים הממשלתיים והם יישארו ללא כסף שיאפשר להם להמשיך לקיים את העסק ואת בני משפחתם. בחודשים האחרונים אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של הפגנות נואשות של בעלי עסקים קטנים במחאה על התעלמות הממשלה מהמצוקה האמיתית שלהם ומריבוי הסגרים שאינו מאפשר להם להמשיך לקיים את העסק ועדים לאינספור סיפורים אישיים על אובדן היכולת להתפרנס המתפרסמים על בסיס יומיומי בתקשורת. חלק גדול מבעלי עסקים אלה קיבלו גם כך רק מענקים זעומים על אובדן פרנסתם וכדי לשרוד לקחו הלוואות, שלא ברור מהיכן יוכלו להחזיר אותן. על רקע זה נראה כי בשנים הקרובות ייווצר פער משמעותי בין כמות העסקים האדירה שייסגרו בישראל לבין כמות מועטה יחסית של כאלה שייפתחו. ב-2021 צפויים על פי הערכות דן אנד ברדסטריט להיפתח בישראל 45-40 אלף עסקים בלבד, מספר נמוך בכ-25% לעומת 2019.