אחרי מחאת ארגון הרפואים העצמאיים, הגיע תורם של סוכני הביטוח למחות נגד הכוונה למסות תשלומים לרופאים פרטיים ולשירותי רפואה פרטית בגובה של 40%. האינטרס של סוכני הביטוח (ממש כמו של הרופאים העצמאיים) בסיכול היוזמה הוא ברור, ובכל זאת, קשה להתעלם מטענות רבות שהם מעלים. במכתב ששלח היום יוסי אנגלמן, הנשיא בפועל של לשכת סוכני הביטוח בישראל, נכתב, בין היתר: "דווקא כאשר אנשים נמצאים במצב מצוקה וצרה וזקוקים למזור רפואי, אין מקום להענישם רק כי רכשו ביטוח פרטי והם מבקשים לממשו. חשוב להבהיר כי מערכת הרפואה הפרטית, דווקא תומכת ברפואה הציבורית ומקלה עליה. האם ניסיתם לקבוע תור לרופא לאחרונה? דיכוי הרפואה הפרטית באמצעות היטלים כפי שמוצא בתיקון זה לא יביא פתרון ושיפור במערכת הרפואה הציבורית, ההיפך הוא הנכון, הוא יוביל לפגיעה במבוטחים בציבור אשר עד היום ידעו לפנות לרפואה הפרטית ... יתרה מכך, ככל שידיעתנו משגת, לא נעשה כל מחקר מעמיק אשר הוביל לתובנה כי ההיטל המוצע הוא הפתרון לחיזוק הרפואה הציבורית, ההיפך הוא הנכון".

הקניות בסופרמרקט יקרות? במקום לקטר בקופה, מה דעתכם להפוך לשותפים של השופרסל, רמי לוי, ויקטורי או יוחננוף? ולא רק שם אלא גם במשביר 365 או בקסטרו. טוב, אולי לא שותפים מלאים (את הכרטיס עדיין נצטרך לגהץ בקופה), ובכל זאת - הבורסה לניירות ערך משיקה מדד חדש: ת"א-רשתות שיווק. דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל-אביב אישר את השקתו של מדד חדש - ת"א-רשתות שיווק. הצורך במדד החדש עלה במסגרת מחקר ופיתוח מדדים חדשים בבורסה ובהמשך לבקשות מצד פעילי שוק ההון,למדד חדש המתמקד ברשתות שיווק פיזיות ואון-ליין המתמחות בשיווק לריטייל של מוצרי צריכה ממגוון תחומים רחב.

ברבעון הקרוב תשיק הרשת שלושה מותגים שונים המפותחים באנגליה: חוד החנית של חדשנות הביוטי והלייף סטייל בשנים האחרונות. בסך הכל יושקו כ-45 פריטים בטווח מחירים של 30-80 שקל. כל המותגים יושקו באתר הסחר וייפרסו בחנויות נבחרות. "הרשת רואה בקטגוריה אחד ממנועי הצמיחה החשובים, המתפתחים והעיקריים ביותר בתחום הלייף סטייל ומתכוונת להמשיך ולפתח את הפורטפוליו שלה בתחום", אומרת שירן אליצור, מנהלת פיתוח מותגים ברשת סופר-פארם. לדבריה, הצרכנים החלו לחפש בעקבות המגפה טרנדים שיגרמו להם "להרגיש טוב". "לחץ וסטרס היו פקטור מרכזי בהתנהגות הצרכנית, ודחפו את הציבור לחפש דרכים להפוך את הבית למקום שנעים להיות בו".

מפעל הפיס מפרסם קול קורא למעצבי אופנה צעירים להגשת מועמדויות לתכנית "מאיץ אופנה" באתר מפעל הפיס: www.pais.co.il ההשתתפות מתאימה למעצבי אופנה עם רוח יזמית שמטרתם היא להקים ולפתח מותג חדש או לדייק ולחדש את זהות המותג הקיים, לצבור מיומנויות, ידע וכלים חדשים בתחומים מגוונים כגון שיווק דיגיטלי, נוכחות ברשת החברתית, בניית קולקציה ועוד. התכנית ממומנת ברובה ע"י מפעל הפיס. מעצבים שיתקבלו לתכנית יידרשו לתשלום סמלי בלבד. בתום התכנית, יתקיים פיץ' בפני בכירי התעשייה ובסופו ייבחרו מספר מעצבים שיזכו במענק כספי לקידומם המקצועי ובנוסף ישולבו בפלטפורמת המכירה ברשת האופנה "Story". .

כשיתעוררו באוצר מההנגאובר אחרי חגיגות העברת התקציב בממשלה, הם יגלו שהבעיות הקשות במשק עדיין כאן: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום נתוני תעסוקה מאכזבים - במחצית הראשונה של חודש יולי חלה עלייה בשיעור האבטלה מ-8.8% ל-9.0%, שהם כ-384 אלף אנשים. אומנם מדובר בעלייה קלה, אך גם בנתון שאמור להטריד את מקבלי ההחלטות לאור הצפי לירידת שיעור האבטלה עם הפסקת תוכנית החל"ת הממשלתית מה-1 ביולי. ערב פרוץ המגיפה, בחודשים ינואר ופברואר, עמד שיעור האבטלה על שפל היסטורי של 3.4% בלבד. מלבד ענף התיירות הנכנסת שלא חזר לפעול, אחת הסיבות לכך ששיעור האבטלה נותר גבוה גם לאחר סיום תוכנית החל"ת לצעירים, קשורה גם לעובדה שמעסיקים רבים התייעלו והסתגלו לעבודה עם פחות עובדים. בנוסף, תשלומי החל"ת לבני 45 ומעלה נמשכים והם צפויים להסתיים ברובם עד סוף השנה.

ענקית הפינטק סקוור, בבעלות ג'ק דורסי, הודיעה היום (ב') כי תשלם סכום אסטרונומי של 29 מיליארד דולר על סטארט אפ אוסטרלי בשם "אפטרפיי". אפטרפיי מאפשרת ללקוחות לרכוש מוצרים באשראי ולחלק אותו לתשלומים ללא ריבית, כפי שכל אחד מאיתנו יכול לעשות היום בכל חנות. אז למה זה שווה לו כל כך הרבה כסף? אצל האמריקאים רוב הכרטיסים הם כרטיסי דביט, משמע כרטיסי חיוב מיידי, שאינו מאפשר להיכנס לאוברדראפט או לחלק לתשלומים. בנוסף, לאמריקאים רבים אין בכלל מסגרת אשראי או שיש להם מסגרת אשראי מאוד מצומצמת. לכל אמריקאי דירוג אשראי אישי, לו הוא חרד מאוד. הדירוג נקבע לפי מספר קריטריונים כמו ביזור סוגי האשראי, אי החזרת הלוואות במועד והיסטורית אשראי, שבמקרים רבים, יוצרים תמונה לא מדויקת (בלשון המעטה) של מבקש האשראי ולכן רבים לא מקבלים אישור לאשראי או מקבלים אשראי בריביות מאוד גבוהות שקשה לעמוד בהן (יכול להגיע ל-30% ריבית שנתית). עיוות זה יצר את שוק ה-Buy Now, Pay Later או בעברית "תשלומים בנקודת המכירה". בעולם זה פועלת אפטרפיי, סאנביט ובקרוב גם אפל. המשמעות היא שבמעמד התשלום, הלקוח מקבל את המוצר או השירות אותו הוא מעוניין לרכוש והתשלום עליו נעשה בתשלומים מתואמים אישית. הכסף עובר לנותן השירות/חנות באופן מיידי, בעוד הלקוח משלם לחברת ה-BNPL על פני כמה תקופה ללא ריבית או בריבית נמוכה מאוד. עבור העסק מדובר ביתרון אדיר - הם מגדילים את כוח הקנייה שלהם לאנשים שיכולים לשלם את כל הסכום באותו רגע בתוספת לקוחות שיכולים לשלם אותו על פני מספר חודשים.

בראשון בערב הוענקו 'פרסי בלווטניק' למדענים צעירים בישראל, במסגרת ערב גאלה שנערך במוזיאון ישראל בירושלים. הפרסים, יוזמה משותפת של קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק, והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוענקו השנה במקביל לחתני הפרס לשנת 2020 ולשנת 2021. את הטקס היוקרתי כיבד בנוכחותו נשיא המדינה, יצחק הרצוג. שישה החוקרים המצטיינים, ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת תל אביב ומהטכניון, זכו כל אחד במענק בסך מאה אלף דולרים - מהפרסים היותר גדולים שמוענקים כיום בעולם לחוקרים בתחילת דרכם. זכו לכבוד חתני הפרס: במדעי הפיזיקה וההנדסה: ד"ר עידו קמינר מהטכניון (2021), ד"ר גיא רוטבלום ממכון ויצמן למדע (2020), בכימיה: פרופ' רפאל קליין ממכון ויצמן למדע (2021), ד"ר עמנואל לוי ממכון ויצמן למדע (2020) ובמדעי החיים: פרופ' יוסי יובל מאוניברסיטת תל אביב (2021), ד"ר איגור אוליצקי ממכון ויצמן למדע (2020). בין באי הערב: ד"ר עמי אפלבאום - יו"ר רשות החדשנות; אבי פישר יו"ר ומנכ"ל כלל תעשיות, יוחנן לוקר יו"ר שירותי בריאות כללית, פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון; רון לבקוביץ', יו"ר הבנק הבינלאומי ורעייתו חנה, ועוד.

תקופת הקורונה פגעה בצורה קשה בכל בעלי העסקים בארץ, ופגיעתה הורגשה ביתר שאת בעסקים בנגב ובגליל, שגם בשגרה מתמודדים עם שלל בעיות שאינן מנת חלקם של עסקים ממרכז הארץ. כדי להתמודד עם האתגר, נכנס לתמונה מרכז לאודר, שבשש השנים האחרונות פועל לקידום התעסוקה בנגב ולאחרונה גם בגליל באמצעות השמה של צעירים וסטודנטים בחברות מקומיות. המרכז יצא במרץ 2020 במחקר מקיף, שבחן מהם הצרכים הייחודים של עסקים קטנים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, בדגש על הנגב והגליל. "מכיוון שעסקים קטנים ובינוניים מהווים למעלה ממחצית משוק התעסוקה בישראל, החלטנו בקורונה להרחיב את תחומי הפעילות שלנו, ולעזור לכלכלה המקומית על ידי תמיכה באותם עסקים", אומרת תמר גיל מנחם, המשנה למנכ"ל מרכז לאודר. "באמצעות המחקר מצאנו שישנן תוכניות רבות שנועדו לסייע לעסקים קטנים בכל הארץ, בהן גם קורסים והכשרות, אבל מה שחסר זו עזרה פרקטית, כזו שלא מנסה ללמד אותם תחומים של שיווק והגדלת המכירות אלא עושה זאת עבורם".