בנט וליברמן לא מאמינים שזה קורה להם: תקציב מדינה עומד לעבור לראשונה מזה נצח - ובתוכו כמה רפורמות חשובות שנועדו להילחם ביוקר המחייה. חלקן כבר ספג כמה חבטות בדרך אל התקציב, כמו למשל רפורמת החקלאות המפורסמת, חלקן הן מעט מדי ומאוחר מדי - כמו העלאת גיל הפרישה לנשים (בקצרה: המטרה היא לגשר על מספר השנים הגדל בין גיל הפרישה לגיל הפטירה, אבל עדכון לגיל 65, שיתמשך על פני 11 שנים, יביא לכך שכאשר יושלם המהלך, הפער הזה יהיה גדול מכפי שהוא היום). אבל בגדול - ועל אף מגרעותיו הרבות, לראשונה מזה שנים שבהן נחטף תקציב המדינה והיה לבן ערובה המוחזק בידי עסקנים, יונח ספר התקציב על שולחן הכנסת בתחילת השבוע תקציב. ולמרות הצעד הזה שאין להפחית בחשיבותו, בקרוב יהיה לנו פחות טוב - לפחות במובן הכלכלי. זה יקרה גם מפני שחלק מהרפורמות מנסות לגשר על הזנחה של שנים, כך שיחלוף זמן עד שייראו תוצאות, וחלק בגלל סיבות גלובליות שכבר נטחנו לעייפה בכלי התקשורת: עליית מחירי חומרי הגלם, עלויות השינוע, תכניות הסיוע בעת הקורונה - שהשאירו בבית את הפועלים בשכר נמוך, ועוד.

במבט אחורה אל חודש מרץ 2020, כמעט קשה להאמין ששווי של הביטקוין היה 3,800 דולר לרגעים כשאנו נמצאים יותר משנה וחצי לאחר מכן, כשהשווי כבר עמד על כ 60 אלף דולר. שבירת שיאים? נורמה שנתרגל אליה או כרטיס בכיוון אחד לירח? נדמה שהמשקיעים במטבע הדיגיטלי לא מסתכלים על הרגע הנוכחי אלא על הטווח הארוך. אל אותו עתיד פיננסי של כלכלה חדשה. עולם שבו המטבעות והנכסים הדיגיטליים הם לא עוף מוזר אלא חלק בלתי נפרד מכלכלה מגובה ברגולציה. עץ או פלי בשער המטבע? אנו נמשיך לראות עליות לצד ירידות בשער המטבעות הקריפוטגרפיים, ובראשם הביטקוין, וזאת תוך כדי ממוצע שנתי חיובי לעומת הנפילות. וככל שהרגולציה בתחום תמשיך להתבהר גם התנודות והאפקטים שאחריו מצד מוסדיים ופרטיים יראו זאת. גם אותם משקיעים שרואים את עולם הזה כבועה שסופה להתנפץ, יבינו שבעולם החדש הזה, התחום עשוי להתגלות כהשקעה עתידית ארוכת טווח שתיתפס סולידית. הרי לא מדובר על יעד אינסופי אלא חסם של 21 מיליון מטבעות ביטקוין - והכרטיסים אל מה שנראה בעיני אותם משקיעים סולידיים כרגע כרכבת הרים זמנית, עשוי להפוך במוחם לטיל הירח. השאלה היחידה היא האם הם יספיקו להיות חלק מזה.