לפי נתוני בנק ישראל, סך המטבעות בסך 10 אגורות שמסתובבים אצל כולנו מגיע לכ-150 מיליון שקל! "האוצר האבוד" הוא פרויקט חינוכי ארצי, הפועל כבר למעלה משנתיים במסגרתו אוספים ילדים את המטבעות ומעבירים אותם לתרומה. עד היום, נאספו במסגרת זו כחצי מיליון שקל

עו"ד דביר אינדיג, סגן אלוף (במיל') ומפקד גדוד המשרת בימים אלו במילואים, הוא מנכ"ל ומהבעלים של חברת בריקסטון, המפעילה מתחמי כספות: "הפעילות ירדה ב-40 אחוז"

החל מתפקידים התחלתיים בעולמות הביטוח כגון נציגי שירות ועד לתפקידי מטה מקצועיים במגוון רחב של תחומים: טכנולוגיים (מהנדסים, אנליסטיים), פיננסים (רו"ח, אקטוארים), שיווק ומכירות ועוד

זאת במסגרת תוכנית החירום לייצוב השקל. הדולר נסחר כעת ב-3.87 שקלים, בדומה לשערו מלפני המלחמה, אחרי שכבר הגיע לשער של 4.08 שקלים

קבוצת כדורי יבואנית מותג הרכב החשמלי Skywell, מתגייסת למאמצי שחרור החטופים בעזה ויוצאת במבצע מתחשב שיקבל במעט על התזרים בשנה הקרובה: גם תוכלו לקנות עכשיו רכב חדש ולשלם עליו רק בעוד שנה וגם יחולקו שלטים לרכב "תינוק בעזה" לתמיכה בהחזרה מיידית של החטופים

האם היינו רוצים שאדם אחד יידרדר לעוני בגלל המלחמה הזו? דווקא לקשישים שעובדים הסכנה הזו ברורה ומיידית כרגע. ולא רק להם. התוכנית הכלכלית שמביאה הממשלה השבוע לאישור הכנסת מבטיחה זכאות לדמי אבטלה לרוב העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה, אבל לא לכולם. על פי החוק הקיים, עובדים מעל גיל 67 המוצאים לחל"ת או מפוטרים - לא זכאים לדמי אבטלה. ההיגיון מאחורי הנורמה הזו הוא שבגמלאות אנשים לא אמורים לעבוד ולכן גם לא צריכים לקבל דמי אבטלה אם הם מפוטרים. אולם המציאות היא שכיום עובדים כ-200 אלף גמלאים וגמלאיות, מכיוון שלרבים מהם אין פנסיה או שהפנסיה שלהם מאד נמוכה והם צריכים לעבוד כדי להתפרנס. קצבת זקנה העומדת על קצת יותר מ-2,000 שקלים לחודש לא מספיקה לקיום של אף אחד.

בצפון מתנהלת עכשיו זירה רב מערכתית. והכוונה היא לא לירי מסוריה ולבנון, שמטווח את היישובים על הגדר. את המערכה הביטחונית הם יכולים איכשהו להכיל בעזרתו של צה"ל, אחרי שרוב היישובים צמודי הגדר פונו על חשבון המדינה, ואלה שלא, בעזרת תרומות שהולכות ונגמרות. החזית הלא פחות קשה היא מול האוצר, שלא מוכן לתת לתושבי הצפון המפונים, את מה שמקבלים מפוני הדרום. והנה לכם דוגמה: עם תחילת המלחמה בקושי נכנסים לקוחות לשווארמה בקריית שמונה ובשדרות, שתי ערים שפונו מתושבים וזכאים ל-100% פיצוי. בעל השווארמה בדרום, יכול להגיש בקשה לרשות המיסים לקבלת פיצוי עקיף על פגיעה בהכנסות, במסלול מיוחד המכונה "מסלול ירוק", שחוסך בירוקרטיה, בלבולי מוח וזמן, אבל מקנה לו רק 80% מהסכום. בעל השווארמה מהצפון לעומת זאת חייב לעבוד במסלול האדום, שפירושו עמידה בתנאים מחמירים, שאפילו חריגה קטנה מהם שוללת פיצוי, טופסולוגיה בלתי נגמרת כדי להוכיח את הנזק, תחינות בפני פקיד מס רכוש, שיכול להעביר אותו שבעה מדורי גיהנום ובסופו של הליך, שיכול להמשך שנים, הוא יקבל, יש להניח, פחות מ-100% פיצוי.

מאז פרוץ המלחמה, הבנקים היו הראשונים שזיהו את חלון ההזדמנויות שנפתח עבור קמפיינים תדמיתיים ואחרים, שמטרתם חידוד הקשר עם הלקוחות - "גם בתקופות קשות". בזה אחר זה עלו בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט ואחרים בפרסומות שכוללות מתן הטבות רבות לתושבי העוטף, ולעיתים גם לכלל אזרחי ישראל. במסגרת הקמפיינים, מרבית הבנקים פרסמו בכלל הערוצים המסחריים מספר סרטונים, באורכים שונים. בתחילת המלחמה עלה בנק מזרחי טפחות ב"גל ראשון" של קמפיין ברשת 13 ובקשת 12. אלא שהשבוע צפוי לעלות "הגל השני" של הקמפיין, וזה - כך נודע לוואלה! ברנז'ה, צפוי לעלות על מסך קשת 12 בלבד. נזכיר: משפחת ורטהיים הנה מבעלי השליטה בקשת 12 ובבנק מזרחי טפחות. מדובר בקמפיין חסויות שמוערך בכ-250 אלף שקל ובשורת סרטונים בשווי של למעלה ממיליון שקל. במושגי התקופה מדובר בקמפיין בקנה מידה גדול. לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, במזרחי טפחות הוציאו בשנה האחרונה 14-15 מיליון שקל על פרסום בטלוויזיה המסחרית - רובו המכריע של התקציב הופנה לקשת 12 ורשת 13, זאת חרף הפערים המובהקים בהיקפי הצפייה בין שני הגופים.