קומדיית המצבים הישראלית המצליחה יורדת מהמסך לאחר שמונה עונות ולמעלה מ-300 פרקים, שבמהלכם הפכה לאופציית צפייה משפחתית מועדפת בלילות שישי, חרף קטילות המבקרים

השחקן שמככב בקומדיית המצבים הישראלית המצליחה התייחס לירידתה מהמסך לאחר שמונה עונות ולמעלה מ-300 פרקים, שבמהלכם הפכה לאופציית צפייה משפחתית מועדפת בלילות שישי, חרף קטילות המבקרים: "סדרה מופלאה ונהדרת"

אחרי שזכה באוסקר על "נבלני", הבמאי הקנדי-יהודי דניאל רוהר חוזר עם הסרט המרגש "Blink" ועם מחשבות לא פשוטות על המצב בישראל. ריאיון מיוחד

לא צריך להיות עיתונאי בשביל לעקוב אחרי שידורי ועדות הכנסת השונות, בסך הכל צריך חיבור לאינטרנט. הוועדות משודרות בשידור חי באתר הכנסת, וההקלטות שלהן עולות במלואן לאתר לאחר מכן. ככה זה נעשה בדמוקרטיות, וישראל, נכון לכתיבת שורות אלה, היא עדיין דמוקרטיה. מי שיילך לצפות בהקלטה הלא ערוכה של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל מאתמול, יראה את עינב צנגאוקר האמיתית, זאת שבדרך כלל לא רואים במהדורות החדשות. סבלנית, צנועה וכל כך כל כך חזקה. עצובה, אך לא שבורה. היא הייתה הראשונה לקבל את זכות הדיבור בוועדה, אך ביקשה, בשקיפות כנה, לוותר על הכבוד מכיוון שרצתה לחכות לשר זאב אלקין, ש"איחר" לפתיחת הוועדה. ושוב, לא צריך להיות עיתונאי, כל אזרח כבר אמור להכיר בשלב הזה את שיטת העבודה העלובה הזאת של שרי ממשלה וחברי הכנסת מהקואליציה, שמחכים שמשפחות החטופים יסיימו לדבר ואז נכנסים לוועדה. אלקין נכנס אתמול בערך רבע שעה באיחור, והספיק לשמוע את דבריה שוברי הלב של הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור, זקן החטופים, ששרד את פרעות הפרהוד בעיראק, וציין את יום הולדתו ה-86 בשבי חמאס.

למה אני אוהבת את הישרדות? כי למרות שהיא מתרחשת על אי בודד, מרוחק, כביכול בתנאים סטריליים, היא מראה מדויקת לחיים האמיתיים ולמערכות יחסים. להישרדות יש יכולת לעשות זום אין על הפחדים הכי עמוקים שלנו, גם כחברה וגם כאינדיבידואלים (בדיוק כמו בחיים - כאלה יש מתי מעט). הפחד להרוויח את עצמך אבל להישאר לבד, מול הפחד להתמזג אל הזוגיות או השבט, לאבד את עצמך, אבל לא להיות לבד לעולם. הישרדות זוגות זה אותו דבר רק על סטרואידים. בהישרדות זוגות נורא קל לראות את הפצע הרגיל שלנו בכל זוגיות - ניסיון למצוא את האיזון בין ביטחון לריגוש מבלי ליפול לשעמום ומלודרמה. אנחנו כל הזמן מחפשים את האיזון בין ריגוש לביטחון. מצד אחד, אתה רוצה מישהו שיהיה שם איתך - שותף למסע שיגרום לך להרגיש פחות לבד ופחות מפוחד, מישהו לחזור אליו הביתה, מישהו שייתן חיבוק ויהיה שם ללא תנאי. מצד שני, הוא יכול גם להוריד אותך, לשעמם אותך למוות, להחזיק עליך ציפיות לא ריאליות, ולהקשות עליך לפרוח. שקד ורון, למשל - הוא המנהיג האסרטיבי והבטוח בעצמו, היא הצל השקט והמעריץ שנשען עליו ומדי פעם דורש לא לדבר אליו עם תנועות ידיים מסוימות. במשך זמן מה זה עבד: הוא היה הדמות הדומיננטית שמסדרת את העניינים, שמתכננת ועושה "אסטרטגיות" עלק, ורון הייתה בתפקיד מעריצה מלווה, מה שאפשר לה להסתתר מאחורי הארבע-ראשי שלו ולמלא אחר ההוראות בלי לקחת סיכון או לחשוב בשביל עצמה. כשהוא הודח, היא הרגישה כביכול שהביטחון נלקח ממנה, אבל ההדחה של שקד היא הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לה כי עכשיו היא תוכל להבין שביטחון מעולם לא היה ולא יהיה לה משקד, או לצורך העניין מאף אחד חיצוני, ולתפוס את הדרך היחידה להרגיש ביטחון אמיתי - והיא להיות כמה שיותק משק אוטרקי ולגדל את האוכל שלך בעצמך.

תאגיד כאן שלח מכתב התראה למפיק יגאל בן דוד מחברת "בנדה הפקות", שהודיע על החזרת הסדרה "הופה היי" כמופע ותכנית רשת, בטענה לפגיעה בזכויות יוצרים, כך נודע לוואלה תרבות. התאגיד דורש ממנו לחזור בו בתוך עשרה ימים - או שתוגש נגדו תביעה

הנציג הישראלי לא העפיל לרשימה הקצרה בקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. ברשימה המקבילה בקטגוריה התיעודית נבחרו גם "אין ארץ אחרת" וגם הסרט התיעודי על תיקי ראש הממשלה