עוד יום עבר במדינה שבה הדמוקרטיה משגשגת. הרי תקציר הידיעות שהתקבלו עד אחר הצהריים: אישה שחזרה מהפגנה נגד התכנית לפגיעה בבתי המשפט עוכבה בכניסה לרכבת בגלל שלבשה, שומו שמיים, חולצה סגולה שכתוב עליה "קומי"; ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) קיבל איום טלפוני שרימון יושלך אל ביתו. חשוד נעצר והודה; נהג השתולל ליד הפגנת סטודנטים תומכי יש עתיד בבאר שבע, קרא להם "אנרכיסטים שמאלנים, הרסתם את המדינה". לטענתם הוא כמעט דרס אותם, המשטרה מייחסת לו תקיפה ואיומים; והדובדבן שבקצפת: ח"כ זוטר מהסיעה הכי קיצונית בפרלמנט קרא בריאיון לכאן 11 לעצור חברי כנסת בהווה ובעבר מהאופוזיציה בטענה כי בגדו במולדת, לא פחות, מפני שהעזו לקרוא לציבור לצאת ולהפגין מול שינויים רדיקליים בשיטת המשטר. שר אחד, שהציבור כלל לא מכיר את שמו, אפילו תמך בו. ראש הממשלה, אדם שיודע להגיב בחריפות כשזה חשוב לו, בחר לשתוק ולהגיב באופן רפה רק בשעת ערב מאוחרת. אלה העובדות. עבור בן אדם עם אכפתיות אנושית בסיסית, מקבץ האירועים הזה מבהיל. הוא כולל התקרנפות, איום באלימות פיזית, עימות שעשוי היה להסתיים באלימות פיזית ממש, ולבסוף, הסתה ממש והצגת ציבור נרחב כבוגדים. כולם מופנים כלפי צד אחד - אנשים שהעזו להביע התנגדות לממשלה.