בשבוע שעבר התקיים בתל אביב כנס שיזם יועץ התקשורת, רונן צור, נגד ההסתה של ערוץ 14. הכנס התקיים אחרי שהמחאה נגד הערוץ עלתה מדרגה בעקבות השידור שבו ביזה הערוץ את החיילים שנהרגו בגבול מצרים. כזכור, מדברי הפרשנות של הכתב הצבאי של הערוץ, הלל ביטון רוזן, ושל המגישים, בועז גולן וינון מגל, ניתן היה להבין, כי האסון נבע משירותם המשותף של גברים ונשים, תוך רמיזות מעוררות קבס להפקרות מינית וללקיחת סמים, הנובעות מ"אג'נדות שמאל מטורפות". המחאה נגד הערוץ, המרבה לשדר דברי בלע מסוג זה, היא כמובן צודקת וראויה. ערוץ 14 עקף מזמן את פוקס ניוז מימין, והפך לפלטפורמה רעילה, המציבה בלב הפריים טיים את הגרועות שבתיאוריות הקונספירציה ומשדרת לצופיה שקרים כעניין שבשגרה (עוד לא התאוששנו מהכותרת "נסיון לינץ' באשת ראש הממשלה"). לאורך השנים זכה הערוץ להנחות סלב מפליגות בדמות פטורים והקלות רגולטוריות. בחסותן הפך מערוץ מורשת ממלכתי לערוץ תעמולה בשירות נתניהו. אבל למחות נגד ערוץ 14 זה גם קל. הערוץ הוא כל כך קיצוני, כל כך הזוי וכל כך מביך, שהטרלול שלו זועק לשמיים והשפעתו העיקרית היא כנראה בלשכנע את המשוכנעים. רובם המכריע של הצופים בערוץ 14 כנראה יודעים בדיוק במה מדובר, ואם הם בוחרים לזפזפ ל-14 זה כנראה כי הם מחפשים את ערוץ הבית האידיאולוגי שלהם - לא את מקור החדשות האמין ביותר באזור. אחוזי הצפייה בערוץ אמנם זינקו באחרונה, וזה מטריד, אבל סביר שרוב הצופים שנדדו לערוץ 14 אינם בדיוק קולות צפים או מתלבטים. מדובר כנראה בעיקר בתומכים מובהקים של נתניהו והימין, המצופפים שורות בעקבות ההפיכה המשטרית (כמו כולנו). זה לא אומר שהמחאה נגד הערוץ מיותרת - כלל וכלל לא - אבל להתמקד דווקא בו זה גם קצת לעשות לעצמנו חיים קלים.

סערה בעקבות דבריו של פרשן ערוץ הספורט רז זהבי, בנוגע להתנהלותו של מאמן נבחרת הכדורגל עד גיל 20, אופיר חיים. לחיים יש ילד בן 21 המוגדר כאוטיסט בתפקוד נמוך, ובמהלך אליפות העולם האחרונה העניק חיים לנושא חשיפה ובמה ומדבר עליו כבר כמה שנים בצורה פתוחה וחושפנית. בשבוע שעבר, במהלך ראיון שקיים זהבי עם המנהל הטכני של הנבחרות הצעירות בוני גינצבורג, הוא העביר ביקורת על כך שהמאמן אופיר חיים מבליט יתר על המידה, את נושא בנו שנמצא על הרצף האוטיסטי ואמר בין היתר: "אל תאבדו שליטה ואל תיראו פתטיים. למחזר אחרי כל משחק, למחזר ולמחזר, בואו נתקדם קצת. עוד פעם עם הסיפור האישי של אופיר חיים?, כמה אפשר? כל הזמן להבליט את זה ולהראות ולצלם. להראות כל הזמן את השיחות (בין אופיר ובנו, ד"ו), זה כבר מוצה, תחשבו קדימה. יש גם קטע ספורטיבי, אי אפשר להיצמד רק לזה. יש מה שנקרא קצת גבולות, זו נבחרת כדורגל".

שלום רז זהבי. גם אני עיתונאי וגם אני, כמו מאמן נבחרת הנוער אופיר חיים, אבא לצעיר בן 21 על הרצף האוטיסטי. יצאת נגד "אזכור יתר" של העובדה שחיים הוא אב לנער על הרצף והגדרת את ההבלטה המוגזמת לטענתך כ"פתטית". בוא אני אספר לך מה המשמעות של להיות אבא לילד על הרצף האוטיסטי ולמה העובדה שחיים מזכיר את זה ונותן לזה ביטוי רק יגביר את התודעה לעוול הנורא שנגרם לילדים עם צרכים מיוחדים במדינת ישראל וגם - למה אתה טועה בגדול. מערכת החינוך המיוחד היא מערכת כושלת. אין מספיק אנשי חינוך במערכת, אין מספיק אנשי טיפול במערכת. התקציב של החינוך המיוחד אמנם גדל בשנים האחרונות, אך הכסף נותב בצורה גרועה, שרק זה דורש ועדת חקירה ממלכתית. הורים משקיעים מאות אם לא אלפי שקלים בחודש בטיפולים פרטיים ומסגרת פרטית משום שהמערכת הציבורית לא נותנת את הפתרונות. קבל מה שקרה לבן שלי כשהוא היה בגן תקשורת: מתוך 4 מטפלות - 3 יצאו לחופשת לידה (במזל טוב ורק בריאות). האם היו להן מחליפות? לא. יודע מה קרה מר זהבי? במשך חצי שנה - הבן שלי שזכאי לטיפולים לפי חוק - לא קיבל אותם. החזרים מקופת חולים? לפי החוק על הנייר היו לו טיפולים בגן (אבל לא היו) - אז אין החזרים על טיפולים פרטיים. האם אתה שומע על זה בתקשורת? כמעט ולא.

צוות חדשות 13, הכתב עלי מוגרבי והצלם גדעון לב ארי, הותקף אמש (שבת) ע"י מתפרעים אמש במהלך דיווח מהפגנת להט"ב בצומת כישור לאחר רצח הנערה שרית אחמד, שנרצחה בשל נטייתה המינית. מוגרבי חטף מכות יבשות ופונה למיון. כמו כן, שברו את הטלפון הנייד שלו. באמצע חודש מאי השנה, לאחרי שבחדשות 13 פרסמו כותרת שנויה במחלוקת אודות אישורו של נתניהו לפעול בעזה ולהרוג נשים וילדים, הותקפה כתבת חדשות 13 טליה כהן והצלם שלה בטיילת בתל אביב ע"י עובר אורח שגם ריסס אותם בגז פלפל. מספר שבועות לפני כן, כתבת חדשות 13 הותקפה באור עקיבא ע"י אזרחים כשמסביבם דגלי הליכוד. שבועות לפני כן, נורו רימוני הלם לעבר כתב חדשות 13 במהלך שידור חי.