לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה, מדינות אירופה בברית נאט״ו (וגם אלו שלא), צפויות להשקיע בשנים הקרובות הרבה כסף בבניין כוח. המשמעות היא - הזדמנות פז לתעשיות הביטחון הישראליות https://www.nato.int/cps/en/natohq/news_192406.htm המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שנפתחה אתמול (ה) מגיעה לאחר שנים בהם ארה״ב מבקשת ממדינות נאט״ו להשקיע לפחות 2 אחוזי תל״ג בבניין כוח במטרה לבלום פלישה רוסית. דרישה שמולאה חלקית בלבד. ראוי לקרוא את דברי רמטכ״ל גרמניה מהיום, אחת המדינות שבאופן יחסי כן משקיעה בבניין כוח, אודות כוחות של הצבא הגרמני לאור התוקפנות הרוסית.  הקלות היחסית שבה כוחות רוסיה, שנכנסו לאוקראינה ממספר מוקדים, נצפתה על ידי כל אחד מקציני הצבא הבכירים באירופה ובנאט״ו. והחששות האלו, צפויות להיות מתורגמות להשקעה מאסיבית בתקציבי ביטחון שיופנו בחלקם הגדול לבניין כוח. קרי, הצטיידות במערכות אמל״ח.  כמה עולה לתפעל את נאט״ו? ובכן, לפי פרסום רשמי של הברית, עלות הניהול השנתית של הארגון מגיעה לכ-2.5 מיליארדי אירו. עם זאת, כל מדינה בברית, בעת הפעלת סעיף 5 (הגנה משותפת), צריכה להביא את החיילים והאמל״ח שלה. מכאן החשיבות שכל מדינה תשקיע בבניין כוח עצמאי. כך, בבוא היום, הסד״כ המצרפי יעמוד מול רוסיה. נאט״ו גם עוזרת למדינות הברית לסנכרן את רכש האמל״ח, בהיבטי מבצעיות (שיהיה מגוון מספיק לצרכים בשדה הקרב) והיבטי תחזוקה.  על פי פרסום של הברית, נכון לשנת 2021, מרבית מדינות הברית אינן מגיעות ל2 אחוזי תל״ג השקעה בבניין כוח. המשמעות היא שבניין הכוח המצרפי של הברית, אינו עומד בדרישות הברית להגנה בפני רוסיה. זו אחת הסיבות שמדינות אירופה נסמכות בעיקר על הצבא האמריקאי בעת צרה.   עבור התעשיות הישראליות, מדובר בהזדמנות פז. בסיוע נכון של סיב״ט במשרד הביטחון ומשרד החוץ, השנתיים הקרובות יכולות לייצר הכנסות לתעשייה הביטחונית הישראלית.  נכון, יאמר פלוני, שארה״ב לא תפספס הזדמנות כזו, כמו מלחמה באירופה, כדי למכור נשק לאירופאים. ונכון, לארה״ב, כגוף עיקרי בנאט״ו, יש השפעה גדולה על החלטות רכש ביטחוניות באירופה.  עם זאת, אם מדינות אירופה ישקיעו 2 אחוזי תל״ג, כל אחת, לפחות, מדובר על הרבה כסף. בתקציבים כאלו, ישארו מספיק שוליים גם לתעשיות הישראליות. חלקן כבר הקימו פעילות אירופאית בשנים האחרונות מתוך הבנה שהאיום הרוסי הוא מנוע מכירות.  כעת, המנוע הזה הפך לטורבו. 

הובלת הפיתוח נעשתה על ידי מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, והיא מתווספת לאבטחה הרב-עננית שהיא מציעה בענן Azure של מיקרוסופט ובענן AWS של אמזון bigstock מיקרוסופט מרחיבה את מוצר האבטחה הרב-עננית שלה Microsoft Defender for Cloud, אשר יתמוך מעתה גם בפעילות בענן של גוגל - GCP - השלישי בגודלו בעולם. הובלת הפיתוח נעשתה על ידי מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, והיא מתווספת לאבטחה הרב-עננית שהיא מציעה בענן אז'ור של מיקרוסופט ובענן AWS של אמזון. כיום, 92% מהארגונים בוחרים באסטרטגיית Multi-Cloud משום שהיא מספקת להם גמישות מקסימלית הן מבחינת יכולות והן מבחינת מחיר. לכן, הרחבת האבטחה של מיקרוסופט על פני מרחב של שלושה עננים שונים. ארגונים יכולים להבין ולנהל בקלות את תצורת האבטחה שלהם הפרושה על פני עננים שונים, ולהגן על עומסי העבודה שלהם ממרכז אחד – בין אם עובדים ב-Azure, AWS, GCP או ברשתות החברה.  במחקר שנערך לאחרונה על ידי מיקרוסופט בקרב יותר מ-500 סמנ"כלי אבטחת מידע (CISO), נמצא שבראש רשימת דאגותיהם נמצאת אבטחת הענן, וזה התחום שבו הם מעדיפים להשקיע, לצד Cloud Security Posture Management ניהול תצורת גבולות אבטחה, ו-Cloud Workload Protection הגנה על עומס העבודה בענן. לבד מן השירות המניעתי שנותן ה-Defender, ניתן לקבל גם יכולת איתור איומים בזמן אמת. יכולות האיתור של Microsoft Defender for End Point שהיו רק באז'ור, הורחבו מעתה גם לשירות האבטחה של GCP. זהו שירות עם התקנה אוטומטית של סוכנים על שרתים או קונטיינרים.