מחקר חדש המכונה GAIROSCOPE מראה כיצד ניתן להשתמש ברכיב הג'יירוסקופ (Gyroscope) המובנה בכל טלפון חכם, לצורך הזלגת נתונים מרשתות מבודדות https://youtu.be/5sUQ0jG01dw מחשבים מבודדים (AIR-GAP) ורשתות רגישות מנותקים פיסית משאר העולם ומרשת האינטרנט. מחשבים אלו נועדו לשמור, לנתח, להציג ולעבד מידע רגיש. לשם הגנה על מחשבים אלו מפני תוקפים ואיומי סייבר, יש לשמור על ניתוק פיסי ולוגי מהאינטרנט. מחקר חדש המכונה GAIROSCOPE מראה כיצד ניתן להשתמש ברכיב הג'יירוסקופ (Gyroscope) המובנה בכל טלפון חכם, לצורך הזלגת נתונים מרשתות מבודדות. מדובר ברכיב פשוט משמש לקביעת אוריינטציית המכשיר במרחב התלת מימדי, ומשמשים בו במגוון יישומים דפדפנים, משחקים, ואפליקציות מציאות מדומה. מסביר החוקר ד"ר מרדכי גורי: ״קוד עויין הרץ במחשב מייצר קול בטווח הבלתי נשמע בתדרים ספציפיים המכונים תדרי תהודה (resonance frequencies) של רכיב הגי'רוסקופ. הקולות הנפלטים מהמחשב בתדרים אלו גורמים להפרעות עדינות בפעולה הפנימית של חיישני הג'ירוסקופ בטלפון הסלולרי.  ״על גבי הפרעות אלו אפשר לאפנן מידע רגיש כגון מסמכים, הקשות מקלדת, מפתחות הצפנה ועוד. באמצעות אפליקציה המבצעת מדידה וניתוח של הפרעות אלו באופן מדוייק, ניתן לשחזר את המידע בטלפון המרוחק מספר מטרים מהמחשב או הרשת המבודדים.״ יצויין כי מחקרים שונים בעבר הראו כיצד ניתן לשדר מידע ממחשבים מבודדים על גבי תדרים אולטראסוניים אשר נקלטים בטלפונים המצויים בקרבת המחשב באמצעות המיקרופון המובנה. כאמור, שיטה זו קשה לביצוע כיום: המיקרופונים בטלפונים ניידים מוגנים ומנוטרים במספר שכבות הגנה במערכת ההפעלה ובטלפון בגלל רגישותם, ולכן יהיה קשה להשתמש בהם מבלי להתגלות.  רכיב הג'ירוסקופ לעומת זאת, הינו רכיב פשוט שנחשב לגיטימי ואפליקציות רבות משתמשות בו לצרכי חווית משתמש, כווני מסך, ועוד. לדוגמא, ניתן להשתמש ברכיב בדפי אינטרנט. ישנם מספר טכניקות להגנה מפני סוג זה של מתקפה: חסימה של פעולות החיישנים בטלפון, שיבוש של תדרים אולטראסונים, וניטור של תדרים אולטרסוניים ביאזור המחשב, אך לדברי ד"ר גורי מימוש של שיטות אלו הוא אתגרי בפרקטיקה.  ניתן לקרוא על המאמר באתר המחקר

עם (או בלי) הסכם הגרעין הקרוב, רק איראן היא זו שתחליט אם ומתי להכריז על פצצה ראשונה. ישראל חייבת לפתח כלים חדשים מולה. האסטרטגיה הישנה מיצתה את עצמה. טור מיוחד של עמיר רפפורט קרדיט - האל ויליאמס הסכם הגרעין שייחתם בעוד ימים אחדים בין ארצות הברית ומעצמות אירופה מן הצד האחד, ובין איראן מצד שני, לא ישנה עובדת יסוד: עם ההסכם (וגם אם לא ייחתם) איראן הופכת למדינה גרעינית דה-פקטו. משטר האייתולות הוא שיחליט מתי להשלים את המרחק הקצרצר עד לפצצת האטום הראשונה, ומתי להכריז עליה. נסיעת שר הביטחון בני גנץ לוושינגטון השבוע, לא תשנה את מהלך ההיסטוריה: האירופאים כבר נתנו אור ירוק, הנשיא האמריקאי ביידן נחוש לחתום, ולכן עיקר תשומת הלב של ישראל צריכה להיות מופנית לפיתוח אסטרטגיה חדשה: כיצד לגרום לכך ששום משטר איראני לא יעז לפתוח במלחמה גרעינית מול ישראל?  אלה דיונים עמוקים שמתנהלים בין מערכת הביטחון ובין הדרג המדיני, כמובן לא באופן פומבי. ההשפעה תהיה ארוכת טווח. לעומת זאת, השיחות שנערכות עם אמריקה, בימים האחרונים שלפני חתימת ההסכם, הן בעיקר על עניינים טקטיים.  הניסיון הוא להפוך את גלולת ההסכם לקצת פחות מרה עבור ישראל. ליבת ההסכם כבר ידועה: הוא יעסוק בכמות האוראניום שאיראן תהיה רשאית להעשיר, באיכות ההעשרה ובדרכי הפיקוח על תכנית הגרעין האיראנית מעתה והלאה. בהסכם הקודם, שנחתם בתופת ברק אובאמה ובוטל על ידי דונלד טראמפ ב-2018, כמות האוראניום המועשר הוגבלה ל-280 קילו בשיעור של עד 3.8 אחוז. מאז ביטול ההסכם והסרת הפיקוח העלו האיראנים את רמת ההעשרה ל-60 אחוז. גם הכמות גדלה מאוד, מן הסתם. מה שבטוח, גם אם ההסכם החדש יהיה דומה פחות או יותר דומה לקודמו, התנאים השתנו מאז 2018 לטובת האייתולות. איראן הוכיחה שהיא יכולה לעמוד בכל משטר של סנקציות, ושיפרה מאוד את איכות הצינטרופוגות (סרקזות) שלה. האיכות הזאת תקבע כמה זמן יידרש לה כדי לייצר את הפצצה הראשונה בכלים שיישארו בידיה, ברגע שבו תחליט לסגת מההסכם ולפרוץ קדימה (בדיוק כמו שקוריאה הצפונית זיהתה בעבר הזדמנות לשים פס על הסכם קיים עם ארצות הברית ולהכריז על הפיכתה לגרעינית). גם התנאים העולמיים השתנו לטובת איראן לאין שיעור. רוסיה שקועה עד צוואר במלחמה מול אוקראינה ואילו סין נמצאת בעיצומה של מלחמת סחר מול ארה"ב כאשר כל מעייניה נתונים להשתלטות על טאיוואן. שתי המדינות האלה לא ימהרו לגבות שום מהלך של המערב כנגד איראן. להפך: רוסיה מקבלת מאיראן ציוד צבאי, ואילו סין משתפת עימה פעולה בתחום הסייבר. מיצוי אסטרטגיה של 40 שנים פחות או יותר 40 שנה חלפו מאז שאיראן קיבלה את ההחלטה העקרונית להפוך לגרעינית. זה קרה בעקבות מתקפת הטילים העיראקיים על טהרן במלחמת איראן-עיראק. הראשון שזיהה את התכנית היה ראש המוסד בשנות ה-80, שבתאי שביט. מאז התנהלו מאמצי הגרעין האיראניים בקצב משתנה, עם יעד קבוע: להגיע לפצצה וליכולת שיגור, בעיקר באמצעות טילים ארוכי טווח.  ישראל מצידה הכריזה כי "לא תאפשר לאיראן להגיע לפצצת גרעין בשום מקרה". כדי לממש את הכרזה, פעלה ישראל, לפי הפרסומים, בכל דרך אפשרית כדי להאט את תכנית הגרעין האיראנית, בסיוע שותפים מהמערב.  מתקני ייצור של הגרעין חובלו בדרכים לא דרכים, מדעני גרעין איראניים חוסלו שוב ושוב, כולל תקיפת סייבר מהממת שכונתה "סטקסנט", שבה הצליחו התוקפים לחדור לתוך מערך השליטה והבקרה במתקן הסרקזות בעיר נתאנז שבאיראן.  הסרקזות משמשות להעשרת אורניום ממצבן הטבעי. ההעשרה נדרשת משום שבכל קילוגרם של תערובת אורניום בטבע, יש 99.7% של אורניום מסוג 238, ורק 0.3 אחוז, שלושה גרם בלבד, של אורניום מסוג 235.  זהו בדיוק החומר הנדרש כדי לייצר פצצה אטומית, או כדי להפעיל כורי כוח גרעיניים. ההעשרה מפרידה בין הסוגים השונים של האורניום. המטרה היא לקבל תערובת, שבה אחוז ה-"235" גבוה הרבה יותר.  כל סרקזת היא גליל מוארך וצר, עשוי ממתכת דקה וחזקה. אורכו של הגליל מספר מטרים בודדים, והרוחב – כמה עשרות סנטימטרים. הגליל מסתובב במהירות של עשרות אלפי סיבובים בדקה, לעיתים אפילו 100,000 סל"ד, יותר מפי עשרה מן המהירות המרבית של הבוכנה במנוע המכונית.  רק מהירות כזאת מאפשרת הפרדה של ממש בין שתי הצורות של האורניום. אך המהירות העצומה גם מחייבת תחזוקה של חלקים יקרים, וייצור מסבים מגנטיים לגלילים ולרכיבים מורכבים נוספים, שבלעדיהם תצא הצנטריפוגה מאיזונה המדויק.  הוצאת הסרקזת מאיזון, מביאה להתרסקותה המידית. ההתרסקות יכולה לפגוע גם בצנטריפוגות שמסביב. זה מה שקרה בנתנאז בעקבות מתקפת "סטאקסנט", אך מאז הצטיידו האיראנים בסרקזות חדשות. ארה"ב כגורם מרתיע האם עדיין ניתן לגרום לאיראן לסגת מתכנית הגרעין שלה? ח"כ יובל שטייניץ, כשר אנרגיה ריכז את דיוני ישראל המסווגים מול המעצמות לפני ההסכם בעשור הקודם. הוא סבור שעם כל הכבוד לישראל, רק לארה"ב יש יכולת הרתעה אמיתית מול איראן. מידת ההרתעה האיראנית תלויה בנכונות שהם מייחסים לארה"ב להשתמש ביכולות הצבאיות שלה, שאין לגביהן שום ספק. לדבריו, הפעם היחידה שבה האיראנים באמת הקפיאו לחלוטין את תכנית הגרעין שלהם הייתה ב-2003, בעקבות הפלישה האמריקאית לעיראק. באותה תקופה נבהל מהתוקפנות האמריקאית גם נשיא לוב מועמד קדאפי, שוויתר מיוזמתו על תכנית הגרעין שלו, שישראל אפילו לא הייתה מודעת אליה. לדברי שטייניץ, בעשור הקודם איראן צמצמה את כמות האוראניום שלה עוד לפני החתימה על ההסכם עם המעצמות. והגדילה את ההעשרה רק אחרי ניצחון ביידן בבחירות. בימי טראמפ הם לא העיזו לעשות את זה. הרתעה מסוג חדש  במערכת הביטחון הישראלית יש קונסנזוס - אין אפשרות צבאית להביא לחיסול תכנית הגרעין האיראנית בפעולה צבאית אחת. בדומה לההפצצות הכור האיראני ב-1981 והכור הסורי ב-2007. האיראנים למדו את הלקח, ופיזרו את המתקנים שלהם במקומות שונים, במעבה האדמה. בהנחה שרק איראן היא זו שתחליט מתי לפרוץ לגרעין בעתיד, נדרשת תפיסה אסטרטגית חדשה מולה. ראש המוסד המנוח מאיר דגן נחשב במשך שנים רבות ל"מוח" שהגה את האסטרטגיה של ישראל מול איראן. הוא נהג להעריך שבנקודת זמן מסוימת ישראל תידרש לעבור מאסטרטגיה של מניעת גרעין איראני בכל מחיר לאסטרטגיה של התנהלות מתוך הנחה שאיראן גרעינית.  דגן אינו איתנו מאמצע העשור שעבר. גורמים ביטחוניים רבים שהיו שותפים לסיעורי המוחות עימו, נוטים להעריך כדי נקודת הזמן הנכונה לשינוי האסטרטגי הזה הייתה אמורה להיות כבר לפני כ3-4 שנים. בסמוך לביטול הסכם הגרעין על ידי דונלד טראמפ. המהלכים הישראליים לעידן הגרעין החדש, תופסים תאוצה כעת. במצב החדש, האסטרטגיה ששלטה בעידן המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות לשעבר (אלפי ספרים נכתבו על מונים כמו "הרתעה הדדית", יכולת "מכה שניה" ו"קווים אדומים") פחות רלוונטית למקרה האיראני.  הסיבה העיקרית לכך היא, שמשטר האייתולות מונע גם משיקולים משיחיים, שלפיהם ככל שיהיה יותר רע יהיה יותר טוב (יום הדין). בכיכר מרכזית בטהרן מוצב שעון שמונה לאחור את הזמן עד לחיסולה של הישות הציונית (לפי הספירה הזאת, "משאירים" לנו האירנים פחות או יותר 20 שנה). אפשר להתייחס לזה כקוריוז. עדיף שלא. עליונות מודיעינית לפי פרסומים זרים, ישראל מפתחת יכולת מכה שנייה. כלומר את היכולת לתקוף באמצעות גרעין את איראן, גם במקרה של נזק עצום בישראל בעקבות תקיפה איראנית מקדימה. לפי חלק מאותם פרסומים, זה הרקע לרכש צוללות על ידי ישראל, ולעסקאות ענק שעליהן יוחלט ב-2023 לרכש מטוסי קרב מפציצים חדשים. אבל, כאמור זה לא מספיק. מה עוד? לקראת העידן החדש ישראל תידרש להגדיל עוד יותר את העליונות המודיעינית שלה מול איראן, ולגרום למשטר האיראני להרגיש שהוא "מחורר" לגמרי, כדי שלא יעז לפרוץ לפצצה. מעבר לכך, פיתוח אמצעי יירוט כמו טילי ה"חץ 3" ו"שרביט קסמים" חשוב. עם זאת, גם אם ישראל תצטייד באינספור מיירטים, ניתן לדמיין נטישה המונית של תושבים בגוש דן, אם רק יהיה איום מוחשי של טיל גרעיני לעברנו והצהרת כוונות איראנית לשגר אותו. אף אחד לא ייקח את הסיכון ויישאר בבית, כמו במקרה של האיום הלא גרעיני מרצועת עזה או מלבנון. רעיונות חדשים תא"ל מיל ניצן נוריאל, שהיה בכיר במטה לביטחון לאומי, הציע לפני ימים אחדים במאמר "בישראל דיפנס" תפיסה חדשה של פיתוח "הרתעה עד כדי שיתוק". לדבריו, הסכמי אברהם יכולים להוות תשתית לתפיסת הגנה אזורית רב ממדית, בהובלת ארצות הברית. הכוונה למערכת משולבת שתאפשר יצירת רשת כוללת של מכמי"ם שחיבורם יחד יאפשר תמונת גילוי רחבה מאוד, כולל בחיבור נכון למערך הלוויינים אף זיהוי רכיבים נוספים שחיוניים לכלל האיומים מאיראן.  במקביל, ייבנה מערך משולב של מגוון מיירטים ממספר פלטפורמות לכול שכבות היירוט כך שתיווצר הגנה התקפית רב שכבתית שתוכל להתמודד עם כול ראשי הנפץ בכול מתאר ובכול מסלול תעופה. המערך המוצע, יוכל ליירט ראש קרב מעל מרחב השיגור, מספר שניות מרגע השיגור (במקרים מיוחדים טרם השיגור) ובכך תיווצר הרתעה משמעותית עד כדי שיתוק. באופן מעשי, אף אחד לא ירצה שטיל אותו הוא מתכנן לשגר לעבר יעד כזה או אחר ייורט מעל היורה עצמו. כך שכלל הנזק הפוטנציאלי יחול על היורה עצמו. לא כול שכן כשמדובר בראש נפץ בלתי קונבנציאלי. מערכת שכזאת יכולה להתאים למקומות נוספים בעולם ובכך לנטרל באופן מלא איומים משמעותיים. . לדבריו, מה שנדרש הוא: להכריז אסטרטגיה זו, לקיים תצוגת תכלית, להעביר מסרים הן להנהגה האיראנית ושותפיה והן לעם האיראני (ההנהגה שלכם מביאה לחיסולכם). כך לנצל את הזמן שהרתעה זו מספקת, לגיבוש מהלכים משלימים שימוטטו את המשטר באיראן.  ומה לגבי הפנטזיה של שינוי משטר באיראן? משטר חדש לא ייסוג מתכנית הגרעין, אבל ניתן לצפות שיהיה יותר "רציונלי". האם משטר האייתולות באמת יכול לקרוס כלכלית וחברתית כמו ברית המועצות בזמנה? בהחלט כן.  הבעיה היא שראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, צפה קריסה קרובה כזאת בשנת 2000, וזה לא קרה. יתירה מכך, בשנת 2011 ערכו מתמטיקאים באגף המודיעין חישובים "מדעיים" שלפיהם תוחלת החיים של משטר בשאר אסד בסוריה הוא כמה חודשים. שר הביטחון בזמנו, אהוד ברק, שיתף בהערכה הזאת את ארה"ב, אבל גם זה, כידוע, לא קרה. המסקנה שאי אפשר לבנות על שינוי משטר באיראן כעל מרכיב באסטרטגיה חדשה.  שקט משקר  מה צפוי בשנים הראשונות לאחר הסכם הגרעין? כנראה שקט יחסי, משכר ומשקר. כבר התבשמנו בעברנו משלוש שנים שקטות מאוד. בין סיום מלחמת ההתשה ב-1970 למלחמת יום הכיפורים ב-1973. תקופה שבה התברר כי ההפוגה נוצלה לשינוי מצב איזורי, על ידי טילי הקרקע-אוויר שסיפקה ברית המועצות. לגבי הסכם הגרעין החדש, ישראל כבר הודיעה כי היא אינה מחויבת לו ואינה מהווה בו צד (המשמעות של ההכרזה: שמירת חופש הפעולה לבצע "סבוטאז" באיראן).  אבל, תמונת המצב האסטרטגית מדאיגה ומחייבת שינויים מרחיקי לכת באמצעי הלחימה שבידי ישראל ובתפיסת ההפעלה. לא רק דיבורים.

הטלוויזיה האיראנית דיווחה אמש שבתרגיל הגדול ישתתפו 150 כטמ"מים מסוגים שונים, שיפעלו בכל רחבי המדינה עד לחופי המפרץ הפרסי https://www.irna.ir/photo/84864464/%D8%B1%D8%B2%D9%85%D8%A7%DB%8C%D8%B4-... איראן פתחה אתמול ביומיים של תמרונים ותרגילים שמטרתם לבחון בתנאי קרב מגוון של כלי טייס בלתי מאויישים תוקפים ואוספי מודיעין מתוצרתה.  בארה"ב שוב מביעים חשש מאפשרות של אספקת כטמ"מים איראניים לרוסיה להפעלה במלחמת אוקראינה. בטהרן הוכחשו ידיעות אלו, אולם פורסמו ידיעות שצוותים רוסיים כבר לומדים להפעיל כלים מתוצרת איראן. הטלוויזיה האיראנית דיווחה אמש שבתרגיל הגדול ישתתפו 150 כטמ"מים מסוגים שונים, שיפעלו בכל רחבי המדינה עד לחופי המפרץ הפרסי. ההגנה האווירית וגורמי ל"א ינוסו וייבחנו גם הם בתרגיל בהפעלה נגד דמוי-אוייבים. סוכנות רויטרס מדווחת כי בשנים האחרונות הגבירו האיראנים את השימוש בכלי טיס בלתי מאויישים מסוגים שונים בחזיתות תימן, סוריה, עירק ומצרי  הורמוז.   

תחקיר של Le Monde ו-Global Witness חושף חשדות כי חברת TotalEnergies הצרפתית שותפה במייזם אנרגיה רוסי שסיפק דלק מטוסים לשני בסיסי חיל האוויר הרוסי https://www.globalwitness.org/en/campaigns/stop-russian-oil/total-russia... האם חברה צרפתית המשיכה למכור דלק מטוסים לרוסיה בזמן שרוסיה פלשה לאוקראינה? כך עולה מתחקיר של האתר הצרפתי lemonde.fr.  ״ברוסיה, חברת TotalEnergies לא רק מייצאת גז לאירופה, כפי שהיא אומרת לעתים קרובות כדי להצדיק את נוכחותה שם. ענקית הנפט והגז הצרפתית ושותפתה המקומית Novatek מנהלות שדה נפט שהמוצר שלו, לאחר שהפך ל-קֵרוֹסִין, משמש לדלק מטוסי קרב רוסיים המעורבים במלחמה באוקראינה״, כותבים בפרסום.  ״Terneftegaz, החברה שמנהלת את התחום, נמצאת בבעלות של 49% על ידי TotalEnergies ו-51% על ידי Novatek.״  הודות למידע שנאסף על ידי NGO Global Witness והתקבל ממסד הנתונים הפיננסי Refinitiv, המוחזק על ידי הבורסה של לונדון, לה מונד הצליח להתחקות אחר שרשרת האספקה משדה Termokarstovoye בסיביר לשני בסיסי אוויר צבאיים (Morozovskaya ומאלשבו).  בכל אחד מהם שוכנת טייסת של מטוסי קרב. אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch האשימו את הטייסות הללו בפגיעה באוכלוסייה האזרחית האוקראינית, כולל במהלך הפצצת תיאטרון מריופול, שעל פי ההערכות גרם למותם של כ-600 בני אדם, ב-16 במרץ 2022. ״פשע מלחמה", כינתה את האירוע אמנסטי אינטרנשיונל. TotalEnergies, שלא כמו מתחרות מערביות גדולות אחרות, המשיכה להחזיק בנכסיה ברוסיה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, למרות הביקורת הציבורית. החברה טענה כי לא הפעילה תשתית שסיפקה לצבא הרוסי דלק סילוני ולא הייתה לה שום ידיעה על ייצור דלק סילוני פוטנציאלי על ידי שותפיה העסקיים.  ״הגילויים - המבוססים על נתוני הובלה מסחרית זמינים על ידי ה- Anti-Corruption Data Collective - סותרים את טענותיה של TotalEnergies ממרץ האחרון לפיהן פעולות המיזם המשותף שלה "אינן קשורות לחלוטין לביצוע פעולות צבאיות על ידי רוסיה באוקראינה"״, כותבים באתר globalwitness שהיה שותף למחקר.  ״בין היעדים לזיקוק דלק סילוני באומסק נמצאים בסיסים של מפציצי קרב מסוג סוחוי Su-34, שהחלו לקבל משלוחים ימים לפני הפלישה. טייסי מטוסים אלה הואשמו על ידי ארגוני זכויות אדם וממשלת אוקראינה בהפצצה חסרת אבחנה של אזורים אזרחיים, כולל תקיפה ב-3 במרץ על צ'רניהיב, צפונית לקייב, שעל פי הדיווחים 47 בני אדם נהרגו בעקבותיה, והפצצה קבועה של הערים חרקוב ומריופול.״  כאשר הוצגו הנתונים של שרשרת האספקה על ידי לה מונד, TotalEnergies אישרה כי כל עיבוי הגז המיוצר על ידי TerNefteGaz נמכר ל-Novatek, המהווה 7% מהכמויות המשווקות של החברה. אך אמרה כי אין לה מידע על המכירות של Novatek ואין לה שליטה על הפעילות התפעולית של Novatek, שהיא חברה נפרדת לחלוטין. ״הניתוח שלנו של נתוני שרשרת האספקה מ-Refinitiv מראה שיותר מ-40,000 טונות של דלק סילוני נשלחו מאומסק למורוזובסק ולוורונז' בין פברואר ליולי - מספיק כדי למלא את מיכלי הדלק הפנימיים של Su-34 יותר מ-3,000 פעמים. המשלוח הראשון התקבל ב-22 בפברואר, יומיים לפני תחילת הפלישה, כאשר אף אחד מהבסיסים לא קיבל דלק מבית הזיקוק מאז 2017״, ממשיכים בפרסום.  ״נתוני שרשרת האספקה נתמכים על ידי תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה. תצלום שצולם על ידי לוויין מקסאר ב-31 ביולי מציג שבעה קרונות טנקים יושבים בראש מסילה בבסיס האווירי של מורוזובסק. על פי נתוני Refinitiv, תחנת הרכבת בעיר מורוזובסק, חמישה קילומטרים משם, קיבלה ביולי מספר משלוחי דלק סילוני הכוללים אותו מספר קרונות, כולל אחד יום לפני צילום התמונה. נשיא צרפת סירב להתייחס לפרסום של לה מונד ולהשקעותיה של TotalEnergies כאשר רויטרס ביקשו תגובה.  שר התחבורה הצרפתי קרא לחקור את החשדות. 

DESFA, אחת מספקיות הגז הגדולות באירופה השביתה את מערכות ה-IT שלה כתוצאה ממתקפת כופר  bigstock פושעי סייבר מנצלים את משבר האנרגיה של אירופה ופורצים לאחת ממפיצות הגז הטבעי הגדולות ביוון. מפעילת הגז, DESFA, אישרה בהצהרה פומבית כי פושעי סייבר ניסו לקבל גישה למערכות ה-IT שלה. DESFA מסרה כי מערכות הגז שלה עדיין פועלות, אך ייתכן שחלק מהנתונים דלפו על ידי ההאקרים. חברת הגז מסרה כי היא השביתה את רוב שירותי ה-IT שלה כדי להגן מפני המתקפה ומתכננת לשחזר בהדרגה את מערכות ההפעלה שלה. DESFA גם מסרה כי היא חוקרת את התקרית וגייסה צוותים כדי להחזיר את מערכות ה-IT שלה לקדמותן בהקדם האפשרי. קבוצת תוכנות הכופר הידועה בשם Ragnar Locker לקחה אחריות על המתקפה.  החברה מצהירה כי הודיעה למחלקת פשעי הסייבר של המשטרה, המשרד הלאומי להגנת מידע, מחלקת ההגנה הלאומית ומשרד האנרגיה והסביבה כדי לסייע בפתרון. לבסוף, DESFA מכריזה על עמדה בלתי מעורערת נגד תקשורת עם פושעי סייבר, כך שלא יהיה משא ומתן על תשלום כופר. קבוצת הכופר מאיימת לפרסם קבצים אם DESFA לא תשלם.  

עם (או בלי) הסכם הגרעין הקרוב, רק איראן היא זו שתחליט אם ומתי להכריז על פצצה ראשונה. ישראל חייבת לפתח כלים חדשים מולה. האסטרטגיה הישנה מיצתה את עצמה קרדיט - האל ויליאמס הסכם הגרעין שייחתם בעוד ימים אחדים בין ארצות הברית ומעצמות אירופה מן הצד האחד, ובין איראן מצד שני, לא ישנה עובדת יסוד: עם ההסכם (וגם אם לא ייחתם) איראן הופכת למדינה גרעינית דה-פקטו. משטר האייתולות הוא שיחליט מתי להשלים את המרחק הקצרצר עד לפצצת האטום הראשונה, ומתי להכריז עליה. נסיעת שר הביטחון בני גנץ לוושינגטון השבוע, לא תשנה את מהלך ההיסטוריה: האירופאים כבר נתנו אור ירוק, הנשיא האמריקאי ביידן נחוש לחתום, ולכן עיקר תשומת הלב של ישראל צריכה להיות מופנית לפיתוח אסטרטגיה חדשה: כיצד לגרום לכך ששום משטר איראני לא יעז לפתוח במלחמה גרעינית מול ישראל?  אלה דיונים עמוקים שמתנהלים בין מערכת הביטחון ובין הדרג המדיני, כמובן לא באופן פומבי. ההשפעה תהיה ארוכת טווח. לעומת זאת, השיחות שנערכות עם אמריקה, בימים האחרונים שלפני חתימת ההסכם, הן בעיקר על עניינים טקטיים.  הניסיון הוא להפוך את גלולת ההסכם לקצת פחות מרה עבור ישראל. ליבת ההסכם כבר ידועה: הוא יעסוק בכמות האוראניום שאיראן תהיה רשאית להעשיר, באיכות ההעשרה ובדרכי הפיקוח על תכנית הגרעין האיראנית מעתה והלאה. בהסכם הקודם, שנחתם בתופת ברק אובאמה ובוטל על ידי דונלד טראמפ ב-2018, כמות האוראניום המועשר הוגבלה ל-280 קילו בשיעור של עד 3.8 אחוז. מאז ביטול ההסכם והסרת הפיקוח העלו האיראנים את רמת ההעשרה ל-60 אחוז. גם הכמות גדלה מאוד, מן הסתם. מה שבטוח, גם אם ההסכם החדש יהיה דומה פחות או יותר דומה לקודמו, התנאים השתנו מאז 2018 לטובת האייתולות. איראן הוכיחה שהיא יכולה לעמוד בכל משטר של סנקציות, ושיפרה מאוד את איכות הצינטרופוגות (סרקזות) שלה. האיכות הזאת תקבע כמה זמן יידרש לה כדי לייצר את הפצצה הראשונה בכלים שיישארו בידיה, ברגע שבו תחליט לסגת מההסכם ולפרוץ קדימה (בדיוק כמו שקוריאה הצפונית זיהתה בעבר הזדמנות לשים פס על הסכם קיים עם ארצות הברית ולהכריז על הפיכתה לגרעינית). גם התנאים העולמיים השתנו לטובת איראן לאין שיעור. רוסיה שקועה עד צוואר במלחמה מול אוקראינה ואילו סין נמצאת בעיצומה של מלחמת סחר מול ארה"ב כאשר כל מעייניה נתונים להשתלטות על טאיוואן. שתי המדינות האלה לא ימהרו לגבות שום מהלך של המערב כנגד איראן. להפך: רוסיה מקבלת מאיראן ציוד צבאי, ואילו סין משתפת עימה פעולה בתחום הסייבר. מיצוי אסטרטגיה של 40 שנים פחות או יותר 40 שנה חלפו מאז שאיראן קיבלה את ההחלטה העקרונית להפוך לגרעינית. זה קרה בעקבות מתקפת הטילים העיראקיים על טהרן במלחמת איראן-עיראק. הראשון שזיהה את התכנית היה ראש המוסד בשנות ה-80, שבתאי שביט. מאז התנהלו מאמצי הגרעין האיראניים בקצב משתנה, עם יעד קבוע: להגיע לפצצה וליכולת שיגור, בעיקר באמצעות טילים ארוכי טווח.  ישראל מצידה הכריזה כי "לא תאפשר לאיראן להגיע לפצצת גרעין בשום מקרה". כדי לממש את הכרזה, פעלה ישראל, לפי הפרסומים, בכל דרך אפשרית כדי להאט את תכנית הגרעין האיראנית, בסיוע שותפים מהמערב.  מתקני ייצור של הגרעין חובלו בדרכים לא דרכים, מדעני גרעין איראניים חוסלו שוב ושוב, כולל תקיפת סייבר מהממת שכונתה "סטקסנט", שבה הצליחו התוקפים לחדור לתוך מערך השליטה והבקרה במתקן הסרקזות בעיר נתאנז שבאיראן.  הסרקזות משמשות להעשרת אורניום ממצבן הטבעי. ההעשרה נדרשת משום שבכל קילוגרם של תערובת אורניום בטבע, יש 99.7% של אורניום מסוג 238, ורק 0.3 אחוז, שלושה גרם בלבד, של אורניום מסוג 235.  זהו בדיוק החומר הנדרש כדי לייצר פצצה אטומית, או כדי להפעיל כורי כוח גרעיניים. ההעשרה מפרידה בין הסוגים השונים של האורניום. המטרה היא לקבל תערובת, שבה אחוז ה-"235" גבוה הרבה יותר.  כל סרקזת היא גליל מוארך וצר, עשוי ממתכת דקה וחזקה. אורכו של הגליל מספר מטרים בודדים, והרוחב – כמה עשרות סנטימטרים. הגליל מסתובב במהירות של עשרות אלפי סיבובים בדקה, לעיתים אפילו 100,000 סל"ד, יותר מפי עשרה מן המהירות המרבית של הבוכנה במנוע המכונית.  רק מהירות כזאת מאפשרת הפרדה של ממש בין שתי הצורות של האורניום. אך המהירות העצומה גם מחייבת תחזוקה של חלקים יקרים, וייצור מסבים מגנטיים לגלילים ולרכיבים מורכבים נוספים, שבלעדיהם תצא הצנטריפוגה מאיזונה המדויק.  הוצאת הסרקזת מאיזון, מביאה להתרסקותה המידית. ההתרסקות יכולה לפגוע גם בצנטריפוגות שמסביב. זה מה שקרה בנתנאז בעקבות מתקפת "סטאקסנט", אך מאז הצטיידו האיראנים בסרקזות חדשות. ארה"ב כגורם מרתיע האם עדיין ניתן לגרום לאיראן לסגת מתכנית הגרעין שלה? ח"כ יובל שטייניץ, כשר אנרגיה ריכז את דיוני ישראל המסווגים מול המעצמות לפני ההסכם בעשור הקודם. הוא סבור שעם כל הכבוד לישראל, רק לארה"ב יש יכולת הרתעה אמיתית מול איראן. מידת ההרתעה האיראנית תלויה בנכונות שהם מייחסים לארה"ב להשתמש ביכולות הצבאיות שלה, שאין לגביהן שום ספק. לדבריו, הפעם היחידה שבה האיראנים באמת הקפיאו לחלוטין את תכנית הגרעין שלהם הייתה ב-2003, בעקבות הפלישה האמריקאית לעיראק. באותה תקופה נבהל מהתוקפנות האמריקאית גם נשיא לוב מועמד קדאפי, שוויתר מיוזמתו על תכנית הגרעין שלו, שישראל אפילו לא הייתה מודעת אליה. לדברי שטייניץ, בעשור הקודם איראן צמצמה את כמות האוראניום שלה עוד לפני החתימה על ההסכם עם המעצמות. והגדילה את ההעשרה רק אחרי ניצחון ביידן בבחירות. בימי טראמפ הם לא העיזו לעשות את זה. הרתעה מסוג חדש  במערכת הביטחון הישראלית יש קונסנזוס - אין אפשרות צבאית להביא לחיסול תכנית הגרעין האיראנית בפעולה צבאית אחת. בדומה לההפצצות הכור האיראני ב-1981 והכור הסורי ב-2007. האיראנים למדו את הלקח, ופיזרו את המתקנים שלהם במקומות שונים, במעבה האדמה. בהנחה שרק איראן היא זו שתחליט מתי לפרוץ לגרעין בעתיד, נדרשת תפיסה אסטרטגית חדשה מולה. ראש המוסד המנוח מאיר דגן נחשב במשך שנים רבות ל"מוח" שהגה את האסטרטגיה של ישראל מול איראן. הוא נהג להעריך שבנקודת זמן מסוימת ישראל תידרש לעבור מאסטרטגיה של מניעת גרעין איראני בכל מחיר לאסטרטגיה של התנהלות מתוך הנחה שאיראן גרעינית.  דגן אינו איתנו מאמצע העשור שעבר. גורמים ביטחוניים רבים שהיו שותפים לסיעורי המוחות עימו, נוטים להעריך כדי נקודת הזמן הנכונה לשינוי האסטרטגי הזה הייתה אמורה להיות כבר לפני כ3-4 שנים. בסמוך לביטול הסכם הגרעין על ידי דונלד טראמפ. המהלכים הישראליים לעידן הגרעין החדש, תופסים תאוצה כעת. במצב החדש, האסטרטגיה ששלטה בעידן המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות לשעבר (אלפי ספרים נכתבו על מונים כמו "הרתעה הדדית", יכולת "מכה שניה" ו"קווים אדומים") פחות רלוונטית למקרה האיראני.  הסיבה העיקרית לכך היא, שמשטר האייתולות מונע גם משיקולים משיחיים, שלפיהם ככל שיהיה יותר רע יהיה יותר טוב (יום הדין). בכיכר מרכזית בטהרן מוצב שעון שמונה לאחור את הזמן עד לחיסולה של הישות הציונית (לפי הספירה הזאת, "משאירים" לנו האירנים פחות או יותר 20 שנה). אפשר להתייחס לזה כקוריוז. עדיף שלא. עליונות מודיעינית לפי פרסומים זרים, ישראל מפתחת יכולת מכה שנייה. כלומר את היכולת לתקוף באמצעות גרעין את איראן, גם במקרה של נזק עצום בישראל בעקבות תקיפה איראנית מקדימה. לפי חלק מאותם פרסומים, זה הרקע לרכש צוללות על ידי ישראל, ולעסקאות ענק שעליהן יוחלט ב-2023 לרכש מטוסי קרב מפציצים חדשים. אבל, כאמור זה לא מספיק. מה עוד? לקראת העידן החדש ישראל תידרש להגדיל עוד יותר את העליונות המודיעינית שלה מול איראן, ולגרום למשטר האיראני להרגיש שהוא "מחורר" לגמרי, כדי שלא יעז לפרוץ לפצצה. מעבר לכך, פיתוח אמצעי יירוט כמו טילי ה"חץ 3" ו"שרביט קסמים" חשוב. עם זאת, גם אם ישראל תצטייד באינספור מיירטים, ניתן לדמיין נטישה המונית של תושבים בגוש דן, אם רק יהיה איום מוחשי של טיל גרעיני לעברנו והצהרת כוונות איראנית לשגר אותו. אף אחד לא ייקח את הסיכון ויישאר בבית, כמו במקרה של האיום הלא גרעיני מרצועת עזה או מלבנון. רעיונות חדשים תא"ל מיל ניצן נוריאל, שהיה בכיר במטה לביטחון לאומי, הציע לפני ימים אחדים במאמר "בישראל דיפנס" תפיסה חדשה של פיתוח "הרתעה עד כדי שיתוק". לדבריו, הסכמי אברהם יכולים להוות תשתית לתפיסת הגנה אזורית רב ממדית, בהובלת ארצות הברית. הכוונה למערכת משולבת שתאפשר יצירת רשת כוללת של מכמי"ם שחיבורם יחד יאפשר תמונת גילוי רחבה מאוד, כולל בחיבור נכון למערך הלוויינים אף זיהוי רכיבים נוספים שחיוניים לכלל האיומים מאיראן.  במקביל, ייבנה מערך משולב של מגוון מיירטים ממספר פלטפורמות לכול שכבות היירוט כך שתיווצר הגנה התקפית רב שכבתית שתוכל להתמודד עם כול ראשי הנפץ בכול מתאר ובכול מסלול תעופה. המערך המוצע, יוכל ליירט ראש קרב מעל מרחב השיגור, מספר שניות מרגע השיגור (במקרים מיוחדים טרם השיגור) ובכך תיווצר הרתעה משמעותית עד כדי שיתוק. באופן מעשי, אף אחד לא ירצה שטיל אותו הוא מתכנן לשגר לעבר יעד כזה או אחר ייורט מעל היורה עצמו. כך שכלל הנזק הפוטנציאלי יחול על היורה עצמו. לא כול שכן כשמדובר בראש נפץ בלתי קונבנציאלי. מערכת שכזאת יכולה להתאים למקומות נוספים בעולם ובכך לנטרל באופן מלא איומים משמעותיים. . לדבריו, מה שנדרש הוא: להכריז אסטרטגיה זו, לקיים תצוגת תכלית, להעביר מסרים הן להנהגה האיראנית ושותפיה והן לעם האיראני (ההנהגה שלכם מביאה לחיסולכם). כך לנצל את הזמן שהרתעה זו מספקת, לגיבוש מהלכים משלימים שימוטטו את המשטר באיראן.  ומה לגבי הפנטזיה של שינוי משטר באיראן? משטר חדש לא ייסוג מתכנית הגרעין, אבל ניתן לצפות שיהיה יותר "רציונלי". האם משטר האייתולות באמת יכול לקרוס כלכלית וחברתית כמו ברית המועצות בזמנה? בהחלט כן.  הבעיה היא שראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, צפה קריסה קרובה כזאת בשנת 2000, וזה לא קרה. יתירה מכך, בשנת 2011 ערכו מתמטיקאים באגף המודיעין חישובים "מדעיים" שלפיהם תוחלת החיים של משטר בשאר אסד בסוריה הוא כמה חודשים. שר הביטחון בזמנו, אהוד ברק, שיתף בהערכה הזאת את ארה"ב, אבל גם זה, כידוע, לא קרה. המסקנה שאי אפשר לבנות על שינוי משטר באיראן כעל מרכיב באסטרטגיה חדשה.  שקט משקר  מה צפוי בשנים הראשונות לאחר הסכם הגרעין? כנראה שקט יחסי, משכר ומשקר. כבר התבשמנו בעברנו משלוש שנים שקטות מאוד. בין סיום מלחמת ההתשה ב-1970 למלחמת יום הכיפורים ב-1973. תקופה שבה התברר כי ההפוגה נוצלה לשינוי מצב איזורי, על ידי טילי הקרקע-אוויר שסיפקה ברית המועצות. לגבי הסכם הגרעין החדש, ישראל כבר הודיעה כי היא אינה מחויבת לו ואינה מהווה בו צד (המשמעות של ההכרזה: שמירת חופש הפעולה לבצע "סבוטאז" באיראן).  אבל, תמונת המצב האסטרטגית מדאיגה ומחייבת שינויים מרחיקי לכת באמצעי הלחימה שבידי ישראל ובתפיסת ההפעלה. לא רק דיבורים.

אם יהיה הסכם, ארה״ב נדרשת להצהיר בפומבי כי היא תספק לישראל את כל האמצעים הנדרשים כדי שצה״ל יסכל פצצה גרעינית באיראן. זו המשמעות האמיתית של השותפות האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב תמונה: קובי גדעון - לע״מ  אם יהיה הסכם גרעין חדש, הוא יקרה למרות שראש הממשלה לפיד אמר שישראל אינה מחוייבת לו וראש המוסד ברנע צוטט כאומר שההסכם הוא אסון אסטרטגי. ממתינים לפרסום התשובות האמריקניות להצעות האיחוד האירופי שכבכר נמסרו לטהרן. ג'ו ביידן רוצה מאוד הסכם.  ז'וזף בורל מהאיחוד האירופי ממהר. ביידן, בוריס ג'ונסון, עמנואל מקרון ואולף שולץ מדברים על ההסכם. ואיראן נוהגת כמנהג שוק פרסי: מעמידים תנאי, מקבלים סירוב, משנים מעט את נוסח התנאי, מקבלים הסכמה. נדרש סיוע אמריקאי  למה נסעו שר הביטחון בני גנץ וראש המל"ל איל חולתא לוושינגטון אם לא מתוך הבנה שקרוב הסכם, וברגע האחרון ביקשה ישראל שישמעו את טיעוניה וטענותיה. גנץ וחולתא משמיעים, אך העיקר הוא מה שמעו מבני שיחם בכירי הממשל. נשיא ארה"ב חוזר על דבריו שארה"ב "לא תיתן" שלאיראן יהיה נשק גרעיני, או בניסוח אחר – יכולת גרעינית. ראש הממשלה לפיד אמר השבוע למקרון שגם אם יהיה הסכם, ישראל לא תהיה מחוייבת לו.  'לא תהיה מחוייבת' פירושו כי כאשר תרגיש ישראל שהגיע הרגע הקריטי היא תפעל. כיצד תפעל? הדעה השלטת בקרב רוב מומחי הביטחון בישראל היא שלישראל יש יכולת לתקוף את תכנית הגרעין האיראנית.  יכולת יש, אך היא לא תוכל להכריע, להשמיד את כל אתרי הגרעין הפזורים ומוסתרים עמוק, ולעצור את התכנית. זו משימה שישראל לא תוכל לבצע בכוחות עצמה. היא חייבת שותף, והשותף היא ארה"ב. האיום הגרעיני האיראני אינו רק נגד ישראל, זה איום גלובלי.  חיל האוויר הישראלי גדול ורב עוצמה, אבל המטרות נמצאות במרחק של יותר מ-2,000 ק"מ והן מפוזרות על פני עשרות אתרים, רובם חפורים עמוק באדמה, ברכסי הרים. חיל האוויר עדיין לא קולט את מטוסי התדלוק האווירי החדשים שהוזמנו והובטחו, והקיימים ישנים מידי. לחיל האוויר עדיין אין מטוסי F-15 החדשים הדרושים להפצצות מטרות רחוקות עם חימושים כבדים מאוד ורבים.  ממשלה בישראל, תהיה אשר תהיה, בבואה לשקול תקיפה, חייבת להביא בחשבון את התגובות ליד הבית של ארגוני הטרור  בצפון, בדרום ובמרכז שילוו תקיפה באיראן. הרמטכ"ל הבא של צה"ל ינהל מטכ"ל ובו שלושה אלופי פיקוד: אלוף צפון 'ממונה' על חיזבאללה, אלוף מרכז על 'שובר גלים' ואלוף דרום על חמאס וג'יהאד. ויש אלוף פיקוד העומק ויש אלוף ממונה על תיק איראן. אין זה סוד שהכנות לאפשרות של פעולה נגד הגרעין האירני כבר נעשות, ובמרץ, גם בחיל האוויר וביחידות מיוחדות למיניהן.  התחייבות אמריקאית  נדרשת עתה הקבלה למה שמתרחש באירופה בעצם הימים הללו: מלחמה באוקראינה. לאמריקנים היה מידע מוקדם אמין ונכון לגבי פלישה רוסית לאוקראינה. ארה"ב לא עשתה מאומה כדי למנוע את הפלישה ואת המלחמה העקובה מדם. אבל מזה כחצי שנה מספקת ארה"ב לאוקראינה חבילות סיוע ענקיות בשווי מיליארדי דולרים. בחבילות מיטב הציוד הצבאי המודרני. בעקבות ארה"ב הולכות חברות נאט"ו, והתותחים, הכטמ"מים, הרקטות והנגמ"שים זורמים מבריטניה, מהולנד, מגרמניה ומספרד. וושינגטון ונאט"ו אינן מסתירות את הסיוע. הכל נעשה בגלוי. להפך, הסנט מאשר והרשימות מתפרסמות בדיוק של מספרים, כמויות וסוגים. לשם ההקבלה אנו מצפים להודעה אמריקנית, הצהרה נשיאותית. כזו שתבשר לעולם בבהירות וללא היסוס שאם תתקדם איראן לייצור נשק גרעיני ותגיע לנקודה קריטית, ארה"ב תספק למדינת ישראל מטוסי תדלוק, מסוקי קרב חדישים, מטוסי קרב חדישים F-15 IA, חימושים מיוחדים, פצצות חודרות בונקרים בנות חצי טונה וטונה, ציוד אלקטרוני. מוושינגטון תצא רשימה מדויקת ומפורטת של הציוד האמריקני שתקבל ישראל כדי להגן על עצמה מפני נשק גרעיני. חד וחלק. יתכן שזה איום שישאיר את רישומו בטהרן.  זו יכולה להיות משמעות אמיתית ומעשית של דברי נשיא ארה"ב שהוא "לא יניח שלאיראן יהיה נשק גרעיני". אמריקה לא שלחה חיילים לאוקראינה, 'בלי מגפיים על הקרקע'. בהקבלה: ישראל לא ביקשה מעולם, ולא מבקשת עתה, שלוחמים אמריקניים יבואו להילחם את מלחמותיה. אבל ישראל חייבת להדגיש את הנקודה שנשק גרעיני הוא לא רק איום עליה, אלא איום גלובלי. לאיראן לא חסרים אויבים לאורך גבולותיה וקרוב אליה.  בחירות אנו בימי בחירות. אי שם בתחילת נובמבר יהיה כאן ראש ממשלה נבחר חדש. מותר להניח שיהיו אלו יאיר לפיד או בני גנץ או בנימין נתניהו. אין כרגע באופק מועמדים רציניים אחרים לראשות הממשלה. בהרכב כזה או אחר של קואליציה, אחד מהשלישייה הזאת יעמוד בראש ממשלת ישראל.  ראש ממשלה חדש בוודאי ישלח את ראש המל"ל או את ראש המוסד לוושינגטון ולאירופה כדי לחזק את הברית האסטרטגית עם ארה"ב לחזור ולהדגיש את טיעוניה של ישראל באשר לתכנית הגרעין האיראני. מומלץ שראש הממשלה החדש ימהר לקבוע פגישה אישית בוושינגטון עם נשיא ארה"ב לדיון בנושא הרגיש הזה.  ראש הממשלה יכול לומר לנשיא משהו בנוסח GIVE US THE TOOLS, תנו לנו את הכלים, אבל בפומבי, שכל העולם יידע, שבטהרן יקשיבו היטב: להודיע בריש גלי, לא עסקות סודיות ולא חשאיות, אלא הצהרה חגיגית ומפורטת: אנו, ארה"ב, מספקים לישראל את כל מה שיש בארסנל שלנו כדי שניתן יהיה למנוע מאיראן התקרבות ליכולת גרעינית, כדי שישראל תוכל להגן על עצמה מפני איום גרעיני. זו המשמעות האמיתית של השותפות האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב. 

גל מתקפות כופר בבריטניה נגד בתי ספר הביא לדליפת רשומות אישיות של תלמידים ברשת האפלה. לפי הערכות, מידע אישי כזה יכול להביא לשידול נערים למכירת סמים, פדופיליה או הצטרפות לארגון פשיעה  bigstock פרטים אישיים של אלפי תלמידים מבתי ספר בריטיים, הודלפו לרשת האפלה על ידי כנופיית סייבר, כך מדווח The Mail. האקרים גנבו מידע פרטי כולל צילומי דרכונים של ילדים, רישומים משמעתיים ודוחות הגנה על ילדים הנוגעים לתלמידים פגיעים. מומחים הזהירו כי הפריצה הותירה כמה צעירים חשופים לסחיטה על ידי כנופיות פשע.  הכנופיה, תחת השם Vice Society, העלתה את הנתונים לרשת האפלה לאחר שבתי הספר סירבו לשלם דרישת כופר.  פיליפ אינגרם, קולונל בדימוס במודיעין הצבאי הבריטי, אמר: "הרשת האפלה משמשת יותר ויותר פושעים רציניים ומאורגנים למגוון מטרות. הם מחפשים פגיעות אצל ילדים לצורך ניצול שלהם לדברים כמו מכירת סמים, פדופיליה או גיוס על ידי ארגוני טרור וקבוצות קיצוניות. כל מידע שהם יכולים להשיג כדי לגשת לתלמידי בית ספר, במיוחד אם הוא מדגיש פגיעות, יהיה יתרון עבורם.״  מסמכים שהודלפו כללו תלמידי שנה תשיעית במכללת פילטון קהילתית בברנסטייפל, דבון, אשר סווגו כ"פגיעים". קבצים אחרים שנגנבו מבית הספר דה מונפורט, אבשם, ווסטרשייר, חשפו פרטים של שלושה תלמידים שנתפסו ברמאות בבחינה. תיק אחר ציין חבר צוות שנחקר בגין 'הפרה חמורה' של קוד ההתנהגות בבית הספר לאחר שקילל תלמיד. כאמור, ארגון פשע יכול לנצל כל חולשה כזו שהתגלתה במסמכי בית הספר לצורך גיוס או ניצול הקורבן.  ההדלפה כוללת גם רשימה של ארבעה סטודנטים שהוצאו מהקולג' הקתולי של סנט פול בסאנברי און תמז, סארי. תיק אחר ציין תלמיד שהואשם בגניבה ובנזק פלילי ועוד שם תלמיד שהודר לאחר שחבט ראשו של חבר תלמיד ונשא סכין 'חבוי בבטנת בלייזר'. נתוני תלמידים גנובים הודלפו גם ממכללת כרמל, סנט הלנס, מרסיסייד ופדרציה מוסבורן בהקני, לונדון. על פי ההערכות, קבוצת התקיפה דרשה תשלומי כופר מבתי הספר ופרסמה את הנתונים כ"עונש" על סירובם לשתף פעולה. הנתונים הועלו לעמוד הכנופיה ברשת האפלה.