תעשייה אווירית ורפאל הציגו לבריטים טילים שיכולים להתאים למשחתות ולפריגטות החדשות של הצי המלכותי | בסופו של תהליך, בריטניה בחרה בחברת Kongsberg הנורבגית  https://www.kongsberg.com/kda/what-we-do/defence-and-security/missile-sy... הצי המלכותי של בריטניה אמור להצטייד בטיל תקיפה מדויק חדש לטווח ארוך (NSM) שיחליף את טיל ההרפון הותיק. ההסכם הוכרז ב-22 בנובמבר בין בריטניה לממשלת נורבגיה.  היקף ההסכם כולל 11 פריגטות מסוג 23 ומשחתות מסוג 45 שאמורות להיות מצוידות בטיל ההגנה הימי שנבנה בקונגסברג. ספינות המלחמה האלו מייצגות פחות משני שלישים מהכוח הימי הבריטי, מה שמצביע על כך שהספינות האחרות עלולות להישאר ללא תחליף להרפון.  שלוש ספינות המלחמה הראשונות עוברות שינויים במהירות כדי לקבל את הנשק. הראשונה תהיה מוכנה לפעולה בקצת יותר מ-12 חודשים, כך אמר משרד ההגנה הבריטי בהצהרה. שר ההגנה בן וואלאס חשף את העסקה במהלך ביקור של נושאת המטוסים הבריטית HMS Queen Elizabeth בנורבגיה.  הטיל החדש יחליף את טיל ההרפון הותיק שיוצא לפנסיה בשנה הבאה. ההרפון נבנה במקור על ידי מקדונל דאגלס לפני שהחברה נרכשה על ידי בואינג. ההרפון יועד לצאת משירות ב-2018, אך המהלך נדחה ל-2023. בנובמבר אשתקד הבריטים ביטלו את התוכניות להציג יכולת ביניים, מהלך שהיה משאיר את הצי ללא טיל תקיפה למשך חמש שנים לפחות. תוכנית זו נזנחה רשמית. הטיל של קונגסברג עתיד להיות בשירות לפחות עשור, עד שיכנס לשירות טיל תוצר תכנית FCASW programme מתישהו בשנות ה2030. אם בכלל.  לפי naval-technology, מערכת הטילים תשולב במספנות בבריטניה המופעלות על ידי BAE Systems ובאבקוק, כאשר שתי החברות מתכננות גם את מבנה הפריגטה מסוג 26 ו-Type 31 בהתאמה. עם זאת, ה-Type 26 תהיה מצוידת במערכת השיגור האנכית Mark 41, ששוללת את הצורך ב-NSM. פוטנציאלית הפריגטות החדשות יוכלו להפעיל גרסה של טיל השיוט Tomahawk. ״באורך של כמעט ארבעה מטרים, ה-NSM מתואר כטיל מהדור החמישי המשתמש בחיישנים משולבים ובזיהוי מטרות אוטונומיות כדי לפגוע בספינות אויב ומטרות ביבשה במרחקים של יותר מ-100 מייל ימי (185 ק״מ) במהירויות תת-קוליות גבוהות. הוא יכול לחמוק ממכ"ם ומערכות הגנה של האויב על ידי טיסה בגובה מלכך ים ושימוש בתמרוני התחמקות.״, כותבים בפרסום.  הזווית הישראלית על המכרז להחלפת ההרפון בפתרון ביניים עד תכנית FCASW התמודדו גם תעשיות ביטחון ישראליות עם טילים מתאימים. תעשייה אווירית עם הSea Serpent (גרסה של טיל גבריאל שנמכר לפינים). גם רפאל הציגה בתערוכת DSEI-2021 שהתקיימה בספטמבר שעבר בבריטניה את טיל ה-Sea Breaker המיועד לשמש כטיל חלופי להרפון.  למרות מאמצי השיווק הישראלים, הבריטים, כאמור, בחרו בסוף בחלופה נורבגית. 

הקו החם הוא אחד מערוצי התקשורת בין שתי המעצמות. ערוצים אחרים הם שיחות בין היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סליבן לבין שר ההגנה סרגיי שויגו By The White House - https://www.freep.com/story/opinion/contributors/2021/11/17/opinion-bide..., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=108364063 קו חם טלפוני שהותקן בין ארה"ב לבין רוסיה מתחילת מלחמת אוקראינה הופעל עד כה פעם אחת בלבד. ארה"ב יזמה את השיחה כדי להביע דאגה אמריקנית מהפעילות הצבאית הרוסית סביב הכור הגרעיני בזפוריז'ייה. בכירים בממשל האמריקני מסרו לרויטרס כי הקו החם מיועד למניעת הסלמה (DECONFLICTION) והוא מחבר את מפקדת פיקוד צבא ארה"ב באירופה עם המרכז לניהול הביטחון הלאומי במוסקווה.  לא נמסר תוכן השיחה, אך ההנחה היא שהאמריקנים הביעו חששות מהפעילות הצבאית סביב הכור, שהוא הגדול באירופה. הקו החם הוא אחד מערוצי התקשורת בין שתי המעצמות. ערוצים אחרים הם שיחות בין היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סליבן לבין שר ההגנה סרגיי שויגו, ושיחות בין שני הגנרלים הבכירים ביותר מרק מאליי ו-וולרי גרסימוב. דובר משרד ההגנה האמריקני הגיב ש"המשך הדיאלוג בין שתי המדינות הוא עניין קריטי".   

ספינות אלו הן חלק מעסקת אספקת שמונה ספינות פטרול לחיל הים הפיליפיני בשווי של כ-195 מיליון דולרים Picture source: Philippine Navy סוכנות הידיעות הפיליפינית דווחה השבוע (שני) כי חיל הים הפיליפיני הכניס לשירות באופן רשמי שתי ספינות פטרוך מהירות מדגם שלדג MK5 שהוזמנו על ידי חיל הים ממספנות ישראל. באוגוסט האחרון דיווחנו באתר ישראל דיפנס כי מספנות ישראל החלו בתהליך אספקת ספינות הסיור שלדג MK V לחיל הים הפיליפיני וכי שתי ספינות הועמסו על גבי ספינת מסע בנמל חיפה. בקיץ 2019 דווח ב-"ישראל דיפנס" כי מספנות ישראל זכו באספקת שמונה ספינות מהירות למדינה כולל אמל"ח של רפאל ושיפוץ תשתיות ימיות לצורך בניית ספינות כאלו בפיליפינים. היקף הפרויקט כ-195 מיליוני דולרים. מאוחר יותר, בינואר 2020, נמסר כי מדובר בשמונה ספינות סיור מדגם שלדג וכי ארבע ספינות ייוצרו בישראל עבור הפיליפינים והארבע הנותרות ייבנו במספנה בפיליפינים.   

במקום פעלו כ 10 צוותי כיבוי | אין נפגעים | חוקר דליקות הוקפץ לזירה תמונה: דובר כבאות והצלה תחנה אזורית אשדוד לוחמי האש של תחנת אשדוד אתמול בלילה (ב) בשריפה ופיצוץ במפעל ערבוב חומרים מסוכנים. מדובר במפעל בשם ״מעבדות שרון״ המתרכזת בשלושה תחומים: תוספי מזון, פתרונות אפייה וקוסמטיקה.  מפקד האירוע ביצע הערכת מצב והבין שמדובר באירוע עם פוטנציאל סיכון גבוה לסביבה ומיד חילק את הכוחות לגזרות במקביל הפעיל פקודת "מכת אש" שמסייעת בכוחות רבים שמגיעים לאירוע. לוחמי האש החלו בפעולות כיבוי ובידוד כל דבר שמסכן התפשטות. במקום פעלו כ 10 צוותי כיבוי ביניהם צוות מיחידת החומרים המסוכנים של מרחב אשדוד. מפקד האירוע רב רשף מוטי ביטון: ״מדובר באירוע שריפה עם מעורבות חומרים מסוכנים דבר שמצריך מאיתנו פעולות מקצועיות ומהירות במקביל שליטה בכל שלבי האירוע עד לשליטה באש. אירוע מסוג זה בשעות היום יכל היה להיגמר אחרת.״ לאחר הערכת מצב בשת"פ עם גורמים מהמפעל הושגה שליטה בשריפה. חוקר דליקות מטעם כבאות והצלה לישראל הוא הוקפץ לזירה לחקור את פרוץ הדליקה. במקום לא היו נפגעים.

בניגוד לאמונה הרווחת, בעסקאות ייצוא בטחוני אין אחוז "קסם״ של עמלה שמותר או אסור לשלם לסוכן בעסקה | עמלה של 10 או 7 אחוזים שנקבעה במשרד הביטחון אינה חקוקה בסלע | הפרופורציה של העמלה נקבעת ביחס לכל עסקה מסוימת  קרדיט צילום: תומר יעקובסון מקרה שהיה כך היה: הגיעה אלי לבוררות מחלוקת במסגרת משא ומתן לקראת ביצוע עסקת יצוא בטחוני בהשתתפות ספק ישראלי ובמעורבות סוכן. הספק טען במהלך המו"מ כי קיימת מגבלה חוקית לשלם עמלה לסוכן בשיעור של למעלה מ-10%. הצדדים בקשו לקבל את פסיקתי בסוגיה. זו לא הפעם הראשונה שאני נחשף לקונספציה הזאת. במהלך עשרות השנים בהן שימשתי בתפקידים שונים במערכת הביטחון – בין היתר כסגן היועץ המשפטי למערכת הבטחון וכיועץ המשפטי של סיב"ט, מפא"ת, אבט"מ ומלמ"ב – נדרשתי לסוגיה הזאת במספר הזדמנויות, וביתר שאת לאחר הצטרפות ישראל לאמנת ה-OECD בשנת 2009.  האם קיימת בישראל מגבלה חוקית על גובה העמלה שניתן לשלם לסוכן (או למתווך, מקדם, שותף עסקי, או כל כינוי ״מכובס״ אחר) בעסקאות של יצוא בטחוני? להפתעתי, גם בקרב המעורבים בעסקאות כאלה קיימת חוסר הבנה, פרשנות מוטעית וקונספציות שגויות. צדדים למשא ומתן זורקים לחלל האויר חדשות לבקרים טענות ומספרים שאין להם כל ביסוס בדין. ובכן: הן הדין הישראלי והן אמנת הOECD - אינם קובעים מגבלה מספרית כלשהי על גובה העמלה שמותר לשלם לסוכן. הדין הישראלי ואמנת ה-OECD אוסרים על תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים, ואולם הם שותקים לגבי גובה העמלה המותרת לתשלום לסוכנים. לא סתם הזכרתי את עבירת השוחד לעובדי ציבור זרים. ככל שעמלה לסוכן גבוהה יותר, ולא פרופורציונית למהות העסקה והיקפה, למורכבותה ולטריטוריה הספציפית בה מתבצעת העסקה – כך גוברים הסיכויים כי היא תניף "דגל אדום", אותו יש לבדוק ביסודיות: האם מאחורי העמלה החריגה מסתתר שוחד לעובד ציבור זר? ועם זאת, אי אפשר לקבוע בהקשר הזה הכללות מהסוג של ״עמלה של X% מותרת בעסקאות יצוא בטחוני אך עמלה שלY% אינה מותרת״. כל מקרה צריך להיבחן לגופו, בהתאם לתוכניות הציות והמדיניות אשר קבעה לעצמה החברה הנוגעת בדבר, ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל עסקה ועסקה. מהו בכל זאת המקור לאותה קונספציה שגויה? ייתכן שהיא קשורה לקביעה שהוצאתי אני, כששירתי במשרד הבטחון, בסמוך להצטרפות ישראל לאמנת ה-OECD, כשהנושא היה טרי והיינו חסרי ניסיון לגביו. לפי הכלל שקבענו אז, כתחושת בטן, עמלת סוכן צריכה להיות מספר חד-ספרתי, היינו מתחת ל-10% – אך קביעה זו ניתנה אך ורק לגבי עסקאות בין ממשלות בהן מעורב סוכן של התעשיה הנוגעת בדבר. בבסיס אותה קביעה – שיקולי נוחות, נראות, ורצון לצמצם את מספר העסקאות בין ממשלות אשר הטילו עול כבד על פעילות משרד הביטחון.  אעיר כי אפילו במשרד הביטחון, בעסקאות בין ממשלות שהיקפן היה קטן יחסית (פחות ממיליוני דולרים בודדים), התרענו מפעם לפעם תשלום עמלה בשיעור העולה על 10%. כך עשינו, מתוך הבנה שסוכנים בעסקאות של יצוא בטחוני נושאים תכופות בעלויות קבועות וגבוהות, אשר אינן מותנות בהכרח בהיקף עסקת היצוא עצמה. במועד מאוחר יותר, עם גידול בעסקאות ממשלה לממשלה (G2G), הקביעה השתנתה ואף נדרש שאותה עמלה תהיה פחות מ-7%. בהמשך הוסיפה תפיסה זו והשתכללה במשרד הביטחון, לכדי הבנה כי לגובה העמלה אין משמעות חד ערכית, והדגש צריך להיות על מניעת תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים. לכן, אפילו בעסקאות בין ממשלות, כבר לא נדרשת הצהרה של היצואן על גובה העמלה לסוכן. סוגיה זו הושארה לשיקול דעת היצואנים, באמצעות מנהליהם הכלליים, דירקטוריון החברה וקציני הציות שלהם.  יוצא, אם כן, שגם בעסקאות יצוא בטחוני בין גופים פרטיים, וגם בעסקאות בין ממשלה לממשלה, צריכים הגופים לפעול בזהירות, תוך בחינת כל הנסיבות הרלוונטיות, קיום הוראות הדין ותוכניות האכיפה והציות הרלוונטיות – ובסיוע ייעוץ משפטי קפדני המתמחה בכך. בניגוד לאמונה הרווחת, שיעור העמלה אינו חזות הכל. שיעור עמלה גבוה אינו תמיד פסול, ושעור עמלה נמוך לא תמיד כשר. שמעון אבירן, עו״ד מוביל בדסק הביטחוני וה-HLS במשרד ארנון, תדמור-לוי, שירת 43 שנים במשרד הביטחון; בתפקידו האחרון היה סגן יועמ״ש למערכת הבטחון למשפט מסחרי בינלאומי.

טכנולוגיית התקשורת, RIG-360, תוכננה על ידי לוקהיד מרטין למנף נתונים ממספר חיישנים ולהציע יכולת חיבור למיירט בזמן מעוף  Lockheed Martin Corporation ניסוי ראשון מסוגו בצבא ארה"ב אפשר למיירט פטריוט מסוג  PAC-3 ליירט טיל שיוט. למיירט הוצמד התקן תקשורת חדש בשם RIG-360 המאפשר לתוכנת ניהול הקרב של ריית׳און, ה-IBCS, לשלוח פקודות למיירט בזמן מעוף למטרה.  טכנולוגיית התקשורת, RIG-360, תוכננה על ידי לוקהיד מרטין למנף נתונים ממספר חיישנים ולהציע יכולת חיבור למיירט. בשונה מטיל בליסטי הטס בנתיב ניתן לשערוך באמצעות מכ״מ, טיל שיוט יודע לנווט למטרה תוך שינוי מסלולו, עובדה הדורשת מהמיירט לשנות את נקודת המפגש בהתאם להתנהגות האיום.  סגן נשיא לוקהיד מרטין סקוט ארנולד מסר שהמיירט בניסוי היה אב-טיפוס וכי הוא מותאם למסכת האיומים של המאה ה-21 בזירות הלחימה. הניסוי נערך במטווח הטילים ווייט סנדס במדינת ניו מקסיקו.   

איתי אהרונוב, מנהל קבוצת הגנת סייבר לארגוני אנטרפרייז, מיקרוסופט ישראל, מסביר בראיון לאן פני החברה בתחום פתרונות ההגנה בסייבר. מיוחד  צלם: ענבל מרמרי חברת מיקרוסופט מוכרת לרובנו הודות למערכת ההפעלה ״חלונות״ וחבילת התוכנה ״אופיס״. עם זאת, פחות מוכרת בציבור העובדה שמדובר באחת מחברות אבטחת המידע הגדולות בעולם. המחזור הכספי שמגלגלת מיקרוסופט ממכירת אבטחת מידע מוערך בכ-15 מיליארדי דולרים בשנה. שזה הרבה יותר מסך המחזור העסקי של ענקיות אבטחת המידע המוכרות.  הגנה הוליסטית בשנתיים האחרונות מקדמת החברה תפיסת הגנה הוליסטית תחת המונח XDR, הכוללת שלוש רגליים עיקריות - רגל ברשת הארגון, רגל בתשתיות הענן של הארגון ורגל נוספת של ניהול, ניתוח מידע וקביעת מדיניות ארגונית. בנוסף, החברה פיתחה את סל המוצרים שלה, המסתודד סביב מותג ״Defender״, למערכות הפעלה נוספות כמו לינוקס ולעננים מתחרים כמו אמזון וגוגל.  ״הפתרון שלנו אינו מתבסס על APIים. אלא על קונקטורים מיוחדים שפיתחו מאפס לכל סוג תשתית״, מסביר איתי אהרונוב, מנהל קבוצת הגנת סייבר לארגוני אנטרפרייז, במיקרוסופט ישראל. ״ההבדל טמון בעומק הגישה שיש לכלי הניהול והאכיפה שניתן לבצע על ידי כלי הניהול שלנו בענן, סנטינל. סנטינל יודע לאכוף מדיניות באמצעות הקליינטים של הדיפנדר המותקנים בקצוות. עם הפתרון שלנו, אפשר להגיע לאכיפה עד לקרנל. עם API, זה לא אפשרי.״  אהרונוב מסביר כי בעת אירוע אמת, אם מערך ההגנה בארגון מורכב מהרבה יצרנים, צריך להביא מומחה לכל סוג ציוד שיחקור ויגיד מה קרה באירוע. עוד נקודה שהעלה אהרונוב, קשורה ליכולת הארגון לבצע חסימות בציוד המותקן בסביבה מבצעית. לרוב, ארגון יעדיף להמנע מפעולות אוטומטיות במערך ההגנה שלו, על מנת להמנע מפגיעה ברציפות הפעילות העסקית. לעיתים, חוק אחד בפיירוול יכול להשבית קו ייצור או אספקת שירות לצרכנים בקצה.   [צילום מסך של מערכת סנטינל] שיפור ה-SOC ״ומה קורה בצוות SOC?״, שואל אהרונוב. ״בצוות כזה יש לרוב מעט עובדים ביחס לכמות ההתראות, לא תמיד אפשר למצוא אנשי מקצועיים כתלות במגמות בשוק העבודה ואלו בצוות נדרשים להתמודד עם אלפי התראות מעשרות סוגי ציוד. חסר כוח אדם בתחום. זו מצוקה עולמית.  ״סנטינל משמש ככלי עזר לאנשי ה-SOC. הוא מאפשר זיהוי שאתה באמצע תקיפה, הוא מסוגל להבין את נתיב התקיפה והוא עוזר לבנות מתודה ומתרגל את הצוות המקצועי איך להגיב. בנוסף, אם הארגון רוצה, אפשר לבצע באמצעותו חסימות מיידיות ברשת.״  ניכר בפתרונות שמיקרוסופט השקיעה הרבה משאבי פיתוח ביכולות אוטומציה. בהפשטה: ככל שהתגובה לאירוע סייבר תהיה יותר מהירה, הנזק הישיר והאגבי יהיה יותר קטן. זו התיאוריה. כדי להגיב, צריך לדעת שיש התקפה, להבין אותה - ולדעת מה לסגור. לטענת אהרונוב (ולא רק הוא), מכונה תדע לעשות זאת יותר מהר מבני אדם. טובים ככל שיהיו.  המטרה: אוטומציה ״אנחנו רוצים להיות ה-80 אחוז של המענה למתקפה באמצעות אוטומציה. חסימת תקשורת לשרת ועוד פעולות שעושים במהלך מתקפה. את ה-20 אחוזים הנותרים של פעולות יותר מורכבות, כמו פורנזיקה וציד - שיעשו בני אדם״, מסביר אהרונוב.  ״הפתרון שלנו יודע למפות את רשת הארגון במלואה. אנחנו מאתרים כל עמדה, שרת ואפילו ציוד IOT. נותנים ללקוח תמונת מצב עדכנית של הנכסים שלו ברשת ויודעים לומר איפה נמצאים הסיכונים. בנוסף, אנחנו עובדים על יכולת הטמעה של מלכודות חכמות ברשת בצורה אוטומטית, כך הארגון יקבל איתות כאשר יש זר ברשת.״  האם הלקוח נדרש לרכוש את כל הפתרון, על שלושת חלקיו ממיקרוסופט, על מנת לקבל את כל הטוב הזה (מודל גן סגור)? ובכן, אהרונוב מסביר שהפתרון אמנם עובד יותר טוב אם כל חלקיו ממיקרוסופט, אך מראש תוכנן בצורה מודולרית וישנה תמיכה בעננים מתחרים ובמערכות הפעלה שאינן חלונות. כך שהלקוח יכול לשלב חלקים של הפתרון במערך ההגנה שלו. 

הוקמו צוותי לחימה, אמר המזכ"ל, ואחד מהם בהובלה צרפתית פועל ברומניה | ״הפסד עלול להוכיח לשליטים רודנים בעולם שהם יכולים להשיג את שלהם באמצעות הפעלת כוח צבאי״ Credit: NATO מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן מגיע לבוקרשט להשתתף בכנס שרי החוץ של חברות נאט"ו שדנים במלחמה באוקראינה. רויטרס ו-AP מדווחות ששרי החוץ אמורים להצהיר על תמיכתם באוקראינה. יתכן שידונו גם בשת"פ בין רוסיה לאיראן סביב המלחמה. מזכ"ל נאט"ו יינס שטולטנברג אמר בבוקרשט כי בתגובה לתוקפות הרוסית באוקראינה נאט"ו מגבירה נוכחות בכל האזור, מהמדיניות הבלטיות ועד הים השחור. הוקמו צוותי לחימה, אמר המזכ"ל, ואחד מהם בהובלה צרפתית פועל ברומניה. מטוסי קרב מקנדה שומרים על שמי אירופה וטילי פטריוט אמריקניים משדרגים את יכולות ההגנה של הברית הצפון אטלנטית. "לא נניח לפוטין לנצח", אמר מזכ"ל נאט"ו "זה עלול להוכיח לשליטים רודנים בעולם שהם יכולים להשיג את שלהם באמצעות הפעלת כוח צבאי, ואז העולם יהיה מקום מסוכן יותר לכולנו. לכן הסיוע לאוקראינה חשוב לכל חברות הברית".