על פי הפרסום מהבוקר, הפעיל צה״ל רשת חשבונות פיקטיביים במהלך מבצע ״שומר החומות״ כדי להוכיח שהוא מגיב לחמאס. צה״ל בתגובה: שגינו מבצע שומר החומות. צילום: Majdi Fathi / NurPhoto במהלך מבצע ״שומר החומות״ במאי 2021, הפעיל דובר צה״ל מבצע הונאה נגד אזרחי ישראל, על מנת להעלות את המודעות לתקיפות צה״ל בעזה ול״מחיר״ הנגבה מהפלסטינים, כך מפרסמים הבוקר הגר שיזף ויניב קובוביץ ב״הארץ״. על פי הפרסום, חיילי דובר צה״ל יצרו חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות, מבלי לקשרם לצה״ל, ופרסמו בהם תמונות וסרטונים של תקיפות צה״ל תחת ההאשטאג #עזה מתחרטת. כמו כן, הגיבו אותם חשבונות פיקטיביים על פוסטים של אנשי ימין כגון ינון מגל ואיתמר בן גביר. תגובת צה״ל מובאת אף היא בכתבה. צה״ל מודה כי ״במהלך ׳שומר החומות׳ הופצו חומרים המצארים גם את המתרחש ברצועת עזה...אכן נפתחו מספר מצומצם של חשבונות על מנת להגדיל את החשיפה. בדיעבד נמצא שהשימוש בחשבונות אלו הוא בגדר שגיאה, והיה מוגבל לכ-24 שעות״.

כאשר עולה על הפרק שינוי דבר חקיקה בנושא חומרי נפץ, יש לקיים תהליך סדור של בחינת המצב הקיים, המצב הרצוי וקשת הפתרונות האפשריים  - אבל זה לא מה שקורה בישראל. פרשנות אילוסטרציה. BIGSTOCK/Copyright: Vitacop   אפתח בתפילה, שהשם ישמור על שלומם של אנשי כוחות הביטחון שלנו, ששומרים עלינו.  לפני ימים ספורים פרסמתי כאן מאמר תחת הכותרת ״הערות ושאלות לתיקון אכרזת חומרי נפץ שפורסם להערות הציבור.״ במאמר התייחסתי לתוכן של מסמך תיקון (להלן: מסמך התיקון) אזכרת חומרי נפץ - להתייעצות הציבור. מסמך התיקון פורסם ב-8.3.2023 באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית שבמשרד העבודה, ונכתב בו, שההתייחסות הנדרשת דחופה ושיש להעביר את התגובה עד ה-15.3.  במאמר זה אתייחס לתהליך, לאופן קבלת ההחלטות של שינוי החקיקה. לא אגזים אם אומר, שכשמדובר בחומרי נפץ, מדובר בדיני נפשות. משום כך, כאשר עולה על הפרק שינוי דבר חקיקה בנושא - נכון, ראוי ורצוי לקיים תהליך סדור, של בחינה מדוקדקת של המצב הקיים, של המצב הרצוי, ושל קשת הפתרונות האפשריים כדי להגיע למצב הרצוי. אם התהליך יהיה תקין, גדלים גם הסיכויים להגיע לתוצאה טובה, עם מינימום של טעויות.  אבל זה לא מה שהיה. התהליך היה לא תקין. בראשית, מסמך התיקון לא פורסם באתר החקיקה הממשלתי, שהיא דרך המלך, שם "מפרסמים משרדי הממשלה טיוטות חקיקה, הנחיות ונהלים לשם קבלת הערות עליהם מן הציבור הרחב" ("על האתר").   באתר החקיקה הממשלתי מאוזכרות שתי החלטות ממשלה: החלטת הממשלה מס' 2588 שקבעה, כי טיוטת דבר חקיקת משנה תפורסם להערות הציבור בטרם התקנתה, בהתאם ללוחות הזמנים החלים על פרסום תזכירי חוק למעט ב-3 מקרים מפורטים. החלטת הממשלה מס' 2118 שקבעה, בין היתר, כי על כל רגולטור בבואו לקבוע רגולציה חדשה לפעול כמפורט בהמשך. האם מסמך התיקון עומד בדרישות של שתי החלטות ממשלה אלו? לא ולא: כיוון שמסמך התיקון לא עומד באף אחד מן המקרים החריגים המפורטים כאמור בהחלטת הממשלה מס' 2588, הוא נדרש לעמוד בלוחות הזמנים החלים על פרסום תזכירי חוק. אבל הפרסום שלו לא עומד באלו! מסמך התיקון גם לא עומד באף אחת מן הדרישות, המפורטות בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2118. למשל: לא צורף לו דוח להערכת רגולציה. אפשר היה לצפות, שלפחות כעבור 5 ימים בתאריך 13/03/2023 בשעה 11:52, כאשר פורסם מסמך התיקון באיחור באתר החקיקה הממשלתי הוא יעמוד בדרישות. א-מה-מה? להערות הציבור למסמך התיקון באתר החקיקה הממשלתי הוקצה זמן הפצה מקוצר ל-3 ימים ו-22 שעות, עד יום שישי 17.03.2023 בשעה 10:00 . מסמך התיקון עדיין לא מילא אחר החלטת ממשלה 2588 כאמור. ומסמך התיקון עדיין לא מילא אחר החלטת ממשלה 2118 כאמור. במסמך התיקון נכתב, שהוא מתבסס על החלטת ממשלה מס' 549 מיום 24.10.2021. לפי אותה החלטת ממשלה: נדרש היה להגיש לה הכרזה על זיקוקין מסוג 2 כחומר נפץ מאושר, מה שלא קרה עד עצם היום הזה. דו"ח עבודת הצוות הבין-משרדי היה צריך להיות מוגש בתוך 60 ימים, אך פורסם רק ב-21.2.2023 . וכפי שציינתי במאמרי הקודם דו"ח עבודת הצוות הבין-משרדי לא צורף כלל לבקשה לקבלת הערות הציבור. אני שואל את עצמי ואתכם: מה כל כך דחוף באישור מסמך התיקון, אם דרישה מס' 1 של החלטת הממשלה, שעליה הוא מסתמך, כלל לא יושמה עד היום? מה כל כך דחוף באישור מסמך התיקון, אם דרישה מס' 2, של החלטת הממשלה, הגשת הדוח של הצוות הבין-משרדי שגם עליו הוא מסתמך, היתה באיחור של 16 חודשים?! ואיך מצופה מציבור אנשי המקצוע להתייחס ברצינות לבקשה, אם הדו"ח אינו זמין להם? בסד הזמנים הזה, לא עלה בידי להעלות לאתר החקיקה הממשלתי את התייחסותי, ואני מניח, שכך גם אנשי מקצוע אחרים. אחזור על מה שכבר כתבתי ברישא: כשמדובר בחומרי נפץ, מדובר בדיני נפשות. משום כך, כאשר עולה על הפרק שינוי דבר חקיקה בנושא - נכון, ראוי ורצוי לקיים תהליך סדור, של בחינה מדוקדקת של המצב הקיים, של המצב הרצוי, ושל קשת הפתרונות האפשריים כדי להגיע למצב הרצוי. אם התהליך יהיה תקין, גדלים גם הסיכויים להגיע לתוצאה טובה, עם מינימום של טעויות.  אבל זה לא מה שקרה. התהליך היה לא תקין. בדחיפות מפתיעה שאין למעלה ממנה, משל היו ״הסורים על הגדר״, מיהר שר העבודה להעלות בישיבת הממשלה ב-19.3.23 את התיקון לאכרזה, שאגב כלל לא נכללה בסדר היום שתוכנן לאותה ישיבת ממשלה. בסוף אותו יום פורסמה הודעת מזכיר הממשלה, לפיה אישרה הממשלה לפי סעיף 1 לחוק חומרי נפץ, התשי״ד-1954, את אכרזת חומרי נפץ (חומרי נפץ מאושרים) (הוראת שעה), התשפ״ג-2023.  כשכך מתנהל תהליך שינוי חקיקה בתחום חומרי הנפץ - בתחילה בעצלתיים, אחר כך בחופזה, באופן לא רציני ובלי אפילו מראית עין של כוונה לשמוע הערות אנשי מקצוע מהציבור, אזי הסיכויים להגיע לתוצאה טובה וחפה מטעויות קטנים.   

סוכנות הידיעות הסורית SANA  מסרה שנגרם נזק לרכוש. התקיפה באה מכיוון הים התיכון, מאזור עיר החוף לטקיה. חייל סורי בחאלב. צילום: Rami Alsayed / NurPhoto via REUTERS תקיפה אווירית ישראלית אמש נגד מטרות בנמל התעופה הבינלאומי של העיר חאלב, שהוצא מכלל שימוש. לא היו דיווחים על נפגעים. סוכנות הידיעות הסורית SANA  מסרה בשם משרד ההגנה הסורי שנגרם נזק לרכוש. התקיפה באה מכיוון הים התיכון, מאזור עיר החוף לטקיה. רויטרס ו-ARAB NEWS מזכירים כי ישראל תקפה בעבר כמה פעמים את נמל התעופה של לטקיה והתקיפות באות בדרך כלל ממערב, מכיוון  הים התיכון.

סגן דובר מחלקת המדינה אמר כי מדובר בחקיקה פרובוקטיבית ומזיקה במיוחד, הנוגדת את המאמצים להשיג רגיעה מתנחלים בחומש, ארכיון. צילום: REUTERS/Reuven Zvulun שגריר ישראל בארה"ב, מיכאל הרצוג זומן אמש לשיחה בלתי מתוכננת עם סגנית מזכיר המדינה וונדי שרמן, שהביעה את מחאת ארה"ב על תיקון חוק ההתנתקות. שרמן הביעה את דעת ארה"ב שהתיקון לחוק  מהווה מתן אור ירוק ליישוב מחדש של התנחלויות בצפון השומרון. אמש הודיע סגן דובר מחלקת המדינה, ונדט פטאל, כי וושינגטון מודאגת עמוקות מחוק הכנסת בישראל המאפשר למתיישבים ישראליים לחזור לארבעה ישובים בגדה המערבית. בדיווח של סוכנות רויטרס נאמר כי פאטל הדגיש שהתיקון לחקיקה משנת 2005 שהורתה על פינוי הישובים הללו הוא "פרובוקטיבי ומזיק במיוחד" ונוגד את המאמצים להשיג רגיעה בישראל וביו"ש לקראת חגי רמדאן, פסח ופסחא. לדברי פטאל החקיקה בכנסת באה יומיים אחרי הודעה בדבר הקשרים בין ישראל לפלשתינים בשיחות שהתנהלו במצרים. "ארה"ב קוראת לישראל למנוע חזרת מתיישבים לשטח הכלול בהתחייבות לארה"ב שנתנו ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון והממשלה הנוכחית. היינו ברורים מאוד בכך שקידום ההתנחלויות הוא מכשול לשלום ולהשגת פתרון שתי מדינות", נאמר בהודעת מחלקת המדינה של ארה"ב.