הרובים ירכשו כמענה לצרכים הביטחוניים המיידים של הודו, כולל העימות בגבולות עם סין ואירועי הטרור בחבלים ג'אמו (Jammu)  וקשמיר Picture source: Sig Sauer התקשורת ההודית דיווחה בימים האחרונים כי צבא הודו החליט לרכוש 70,000 רובי סער זיג זאואר 716 בשווי של כ-96 מיליון דולרים וזאת כמענה לצרכים הביטחוניים המיידים של הודו, כולל העימות בגבולות עם סין ואירועי הטרור בחבלים ג'אמו (Jammu)  וקשמיר. האתר Armyrecognition.com מדווח כי הבחירה ברובי זיג זאואר 716 נעשתה בהתבסס על הצורך כלי ירייה עם טווח נרחב יותר וקליבר גדול יותר בהשוואה לאלו של הרובים שנעשה בהם כיום שימוש. הרובה מיצור מקומי INSAS ודגמים שונים של הקלצ'ניקוב AK-47. החלטה זו תואמת לכוונה וליוזמה להפוך את הציוד של צבא הודו למודרני יותר. משרד ההגנה הודי רכש בסוף שנת 2019 72,400 רובי זיג זאואר 716 עבור צבא היבשה, חיל האוויר וחיל הים. ברובים אלו נעשה שימוש בעיקר במבצעים בחבל לאדאק (Ladakh) לאורך הגבול עם סין ובעמק קשמיר. בנוסף, הכוחות המזוינים ההודים נמצאים בתהליך של שילוב רובי AK-203 המיוצרים בהודו כמיזם משותף עם חברת קלצ'ניקוב הרוסית ולרכישת רובי AK-103  רוסים.  

ממשלת הונגריה חתמה הסכם לפיתוח הטנק עם חברת ריינמטאל הגרמנית בשווי של כ-288 מיליון אירו By Rheinmetall Defence - http://www.rheinmetall-defence.com, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=121941372 ממשלת הונגריה חברה לחברה הגרמנית ריינמטאל בכדי לפתח את טנק ה-Panther KF51 ולהביאו לסטטוס של יצור מלא. שווי חוזה הפיתוח בין הממשלה לחברה הנו כ-288 מיליון אירו. ריינמטאל חשפה לראשונה את טנק ה"פנתר" בתערוכת יורוסאטורי 2002 בפריז. הטנק ההונגרי יהיה מצויד בתותח 120 מ"מ L55A1 מתוצרת ריינמטאל, אשר נמצא גם בגרסה האחרונה של טנקי ליאופרד 2 שנמצאים ברשות הצבא ההונגרי. תותח הטנק החדש יהיה מצויד גם במערכת טעינה אוטומטית ועיצוב הצריח של הטנק יאפשר החלפת תותח ה-120 מ"מ בתותח 130 מ"מ החדש של ריינמטאל. מקלע קואקסיאלי בקליבר 12.7 מ"מ משלים את התותח. קיימת גם הנקודה הישראלית. האפשרות להתקין על הטנק חימוש משוטט מדגם HERO 120 תוצרת החברה הישראלית UVision, בהתאם לדרישות המשימה, מרחיבה את יכולת הפגיעה של טנק הפנתר למטרות שאינן-בקו-הראייה. בריינמטאל טוענים כי ל-Panther K51 רמה גבוהה של דיגיטליזציה ויכולת רשתית. שלדת הטנק מבוססת על רק"מ החילוץ באפלו (Buffalo) המיוצר על ידי החברה הגרמנית. עובדה זו בשילוב המשקל הכולל הנמוך של הטנק תורמת לניידות הגבוהה של טנק הפנתר KF51, ובו-זמנית יוצרת תאימות בלוגיסטיקה, בתחזוקה ובאימונים עקב מאפיינים משותפים עם משפחת טנקי  Leopard 2. הצוות הבסיסי של הפנתר KF51 מורכב משלושה חיילים: המפקד, התותחן והנהג. עמדה רביעית, מלפנים בצד שמאל של החרטום, שמורה למפעיל תת-מערכת. מפקד גדוד או פלוגה יכולים להשתמש בו גם כעמדת פיקוד ניידת.  

בעניין החטופים נתן הקבינט אור ירוק לראש המוסד דדי ברנע להמשיך לנהל שיחות עם המתווכים מקטאר וממצרים קרדיט סטילס: אריאל חרמוני, משרד הביטחון ישראל תצטרך לתת השבוע תשובות לממשל האמריקני על התקדמות הלחימה והיום שאחרי. רעיונות ל"וז. מגיעים היום לארץ מזכיר ההגנה לויד אוסטין וראש המטות המאוחדים גנרל סי. קיו. בראון, שיבקשו תשובות. נושאי הדיונים: הלחימה בעזה, הסיוע לעזה, החטופים, לבנון והחות'ים. בעניין החטופים נתן הקבינט אור ירוק לראש המוסד דדי ברנע להמשיך לנהל שיחות עם המתווכים מקטאר וממצרים, במגמה להגיע למתווה חדש לשחרור חטופים, בישראל מדגישים כי המו"מ יהיה הפעם ארוך וקשה.  ישראל לא תסכים להצבת תנאי של הפסקת הלחימה ברצועה ותעמוד על מתווה שיבטיח שחרור מיידי של נשים, חולים, מבוגרים וקשישים. צה"ל ממשיך בתחקיר הריגתם בשוגג של שלושה החטופים. "חוקרים ומפיקים לקחים", אמר דו"צ תא"ל הגרי. הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי שוחח אתמול עם לוחמים בנושא ואמר ברורות: "הלוחמים שירו בשוגג היו מהטובים. הם היו בטוחים שהם עושים נכון. אבל לא יורים במי שמרים ידיים או מניף דגל לבן. גם לא עזתים. זה לא צה"ל. אני אומר ללוחמים 'קח שתי שניות ותחשוב'".  התחקיר הראשוני הראה שהלוחמים לא נכנסו לבית ממנו יצאו החטופים למרות שהיו עליו כתובות "חטופים SOS", כיוון שחששו שהבניין ממולכד, כפי שקרה במקרים אחרים בלחימה. צה"ל גם לא היה מוכן לתרחיש כזה של חטופים שמופיעים לפתע מתוך בניין.  לוחמי יהל"ם, חיל ההנדסה ויחידות מיוחדות פעל בעזרת אמצעים מודיעיניים לחשיפה וסריקה של מנהרת ענק של חמאס שלא חצתה את גבול ישראל. צה"ל פועל להשמדת עשרות תוואי מנהור התקפיים.  עד כה נחשפו ארבעה ק"מ של המנהרה הגדולה, בעומק של 50 מטרים, כאשר הפיר הקרוב ביותר של המנהרה לגבול ישראל נמצא במרחק של 400 מטרים ממעבר ארז, בו עברו פועלים, סוחרים וחולים מהרצועה לישראל.  למנהרה הגדולה פיצולים וסנפים, דלתות הדף, יכולת מעבר לכלי רכב, נמצאו בה אמל"ח. עשרות מחבלים בנו את המנהרה בעזרת מכונות חפירה גדולות שהוברחו לרצועה. מיליוניי דולרים הושקעו בחפירת מנהרה מסוג זה.  לוחמי צק"ח חטיבה 7, שפרצו לחאן יונס, הגיעו לבניין בו נמצאת לשכת מח"ט חאן יונס. מח"ט 7 אל"מ אלעד צורי מסר שלוחמיו הגיעו לכיכר בני סוהילה, מרכז העיר, חשפו 30 פירי מנהרות ועשרות עמדות נ"ט תוך כדי לחימה. בצפון תקפו אתמול מטוס קרב ומסק"ר תשתיות טרור ומבנה צבאי של ארגון חיזבאללה. כטמ"מ של צה"ל תקף חוליית מחבלים. היה שיגור מכיוון לבניון לעבר הר דב אך טנק תקף את מקור הירי. 

משרד ההגנה בברלין רואה במסוקים שלב ביניים עד שיהיו מצויים בשוק כטמ"מים בני דור חדש וחימושים משוטטים מתקדמים Photo: Airbus website משרד ההגנה הגרמני חתם על חוזה עם תאגיד איירבוס לרכש 62 מסוקי תקיפה קלים H-145M המיועדים להילחם בטנקים מטווח ארוך. חלקם יחומשו בטילי נ"ט תוצרת ישראל.  על פי התכנית הגרמנית 57 מסוקים יימסרו לצבא וחמישה לכוחות המיוחדים של חיל האוויר. מסירת המסוקים תחל בשנה הבאה. שווי העסקה 2.3 מיליארד דולר. דפנס ניוז מוסר כי חלק מהמסוקים יחומשו כנראה בטילי SPIKE LR תוצרת רפאל, שהם טילי נ"ט מונחים. רכש המסוקים הוא לקח של הגרמנים ממלחמת אוקראינה, במסגרתה מסוקים רוסיים תקפו כלי רכב ורק"ם אוקראיניים מטווח ארוך. טילי ספייק LR, המשווקים באירופה על ידי חברת EUROSPIKE, הם בעלי טווח של 10 ק"מ בירי ממסוקי תקיפה. המסוקים החדשים של איירבוס יחליפו מסוקי 'טייגר' בצבא גרמניה. משרד ההגנה בברלין רואה במסוקים שלב ביניים עד שיהיו מצויים בשוק כטמ"מים בני דור חדש וחימושים משוטטים מתקדמים. גם צבא ארה"ב מפעיל צי של 500 מסוקי תקיפה קלים מדגם  LAKOTA.  

צה״ל נכנס לחודש השלישי של המלחמה בעזה מול חמאס ומכין את עצמו גם למלחמה מול חיזבאללה בלבנון מדובר בדיווח לבורסה מהיום (ב), אודות צבר עסקאות שהצטבר לכדי סכום מהותי עליו נדרשת אלביט לדווח למשקיעים.  על פי הערכות מדובר בעסקאות תחמושת עם אלביט מסוגים שונים, בסכום מצטבר של מאות מליוני דולרים.  זמן אספקה של עסקאות כאלו יכול להמשך חודשים או שנים. נראה כי העסקאות הן גם בשל מלחמת חרבות הברזל ומיועדות לשימור מלאים של צה״ל.  צה״ל נכנס לחודש השלישי של המלחמה בעזה מול חמאס ומכין את עצמו גם למלחמה מול חיזבאללה בלבנון, אם הדרג המדיני יורה על כך. בנוסף, צה״ל פועל בשוטף גם ביו״ש.  שלושת הזירות הללו, פוטנציאליות או מעשיות, דורשות אספקה שוטפת של סוגי תחמושת שונים. זאת, בנוסף לרכש שמשרד הביטחון מבצע בארה״ב בחודשיים האחרונים.   

ממצאים העולים במחקר: 75% מעריכים כי המלחמה הנוכחית תוביל להכרעת חמאס ברצועת עזה עם פתיחתה של מערכת "חרבות ברזל" זומנו על פי נתוני צה"ל מעל ל-300 אלף אנשי מילואים.  מתוכם סדר כוחות של אוגדת מילואים משוריינת אחת לגזרת הדרום, ועוד כוחות רבים לזירת יהודה ושומרון ופיקוד הצפון. מערך המילואים למעשה שותף מלא ללחימה בחוד כוחות התמרון בדרום, ובמגננה של פיקוד הצפון מול חזבאללה. המערכה האחרונה בה גוייסו רבבות אנשי מילואים הייתה מלחמת לבנון השנייה, אז, בשנת 2006, ארכה המלחמה 34 ימים, ובסופה היו אלה אנשי המילואים שיצאו במחאה משמעותית אודות כשירות הכוחות, מוכנות הציוד ומחסני החירום.  גם הפעם היו שסברו כי מוכנות המילואים אינה מצויה ברף הנדרש, זאת למרות שבעשור האחרון צוידו היחידות האלה, ואומנו לקראת תרחישי ייחוס מגוונים, הן בזירה הצפונית והן בזירה הדרומית. בתחילת המערכה הצהירו בכירי מערכת הביטחון כי תהיה זו מערכה ארוכה שאינה דומה לקודמותיה. בימים אלו אנו מצויים עמוק בחודשה השלישי של המלחמה, שרבבות אנשי מילואים גוייסו אליה כאמור מיומה הראשון, רבים מהם, אגב, הזניקו את עצמם לחזית עוד בטרם קיבלו חיוג רשמי מיחידת המילואים.  מערך המילואים מהווה תנאי להמשך קיומה של מלחמה, כל שכן מלחמה ארוכה ורב זירתית – לא רק שיחידות המילואים  משתתפות בצוותי הקרב הקדמיים, הם גם מהווים את אורך הנשימה להמשך הפעילות ההתקפית והמגננתית, תוך ייצוב ושימור המצב בזירות אחרות. בשל חשיבות מערך המילואים בכלל ובמלחמה זו בפרט, יצאנו למחקר בתחילת חודשו השני של התמרון הקרקעי בעזה, על-מנת לבחון את מוכנות אנשי המילואים ונכונותם להמשיך ולהילחם בחודשים הקרובים.  המחקר התבסס על שאלון אינטרנטי חצי מונה שהתגלגל ברשתות החברתיות. במחקר השתתפו 732 משרתי מילואים, 98% גויסו במערכה הנוכחית – איסוף הנתונים ערך שישה ימים, ולאחריו בוצע עיבוד סטטיסטי לבחינת מתאמים, השפעות, ומשתנים רלוונטיים למערך זו. הרכב המשתתפים במחקר: גיל ממוצע: 32, ותק ממוצע 7 שנים במילואים. דרג: 65% חוגרים, 24% קצינים, 11% אחרים. תפקיד במילואים: לוחמים 63%, תומכי לחימה 22%, עורף 11%, 4% אחרים.  אזור מגורים: מרכז 30%, פריפריה קרובה 39%, פריפריה רחוקה 23%, ספר ועימות 8%. עיסוק אזרחי: 69% שכירים, 15% עצמאיים, 13% סטודנטים, 3% מובטלים/אחרים.  ממצאים מרכזיים ממצאים העולים במחקר בהקשר יכולת ההכרעה של צה"ל. 75% מעריכים כי המלחמה הנוכחית תוביל להכרעת חמאס ברצועת עזה. 63% סבורים כי לא ניתן לנצח במלחמה ללא השבת החטופים מרצועת עזה. 44% סבורים כי במלחמה הנוכחית יוסר האיום של חזבאללה מגבול הצפון. 69% נכונים להמשיך ולשרת במלחמה גם אם תימשך עוד 6 חודשים.   עוד עולה כי לוחמים מאמינים יותר ביכולת ההתמודדות עם חזבאללה ביחס לתומכי לחימה. המשרתים בעורף. בנוסף, לוחמים רואים קשר מובהק בין איכות ציוד הלחימה ליכולת ההתמודדות עם חזבאללה. המחקר מצביע על מתאם גבוה מאוד בין האמון ביכולת ההכרעה זירת הדרום לבין ההישג המבצעי בצפון. ממצאים אלו מצביעים על כך שנכונות המילואים לשרת במלחמה הנוכחית עוד זמן רב היא גבוהה, רמת האמון ביכולת ההכרעה גם היא גבוהה, וכן יש הבנה כי הצלחה בזירה הדרומית משליכה על סיכוי ההצלחה בזירה הצפונית.  ניכר שמטרות המלחמה מגולמות נכון בקרב אנשי המילואים באיזונים שבין הכרעת חמאס ובין השבת החטופים – אנשי המילואים מאמינים ביכולת להביא את ההישגים האלה, ואולי חשוב מכך, מזדהים איתם ברמה גבוהה. חשיבות הסיוע הכלכלי הממשלתי בכל הקשור לסוגיות המעסיקות את אנשי המילואים מאז ומתמיד, הם ההיבטים הכלכליים והחוסן המשפחתי. עולה כי רק 25% ממשרתי המילואים מעריכים ברמה גבוהה את הסיוע הממשלתי, 30% הביעו שביעות רצון ברמה בינונית, ומעל 40% אינם שבעי רצון מכך – נתונים אלו דומים בקרב שלושה רבדים שפולחו : סטודנטים, שכירים ועצמאיים.  חשוב לציין כי במחקר נמצאה קורלציה ברמה גבוהה בין הנכונות להמשיך ולשרת המילואים ובין שביעות הרצון מהסיוע של הממשלה. עם זאת, אנשי המילואים מציגים חשש ברמה נמוכה בהקשר החוסן המשפחתי – שם עולה כי יש לכידות משפחתית מובהקת מאחורי משרתי המילואים, בצד חשש כלכלי וחוסר וודאות. תחום ציוד הלחימה ומצב מחסני החירום עולה מצד אנשי המילואים כמוכנות ברמה בינונית. 30% הביעו שביעות רצון גבוהה מאיכות הציוד ו-40% שביעות רצון ברמה נמוכה. נמצא כי קיים פער מובהק בין קצינים ובין חוגרים באשר לתפיסת רמת המוכנות – חוגרים רואים את רמת המוכנות גבוהה יותר מקצינים. בכל הקשור למוראל היחידתי 81% מקרב המשתתפים במחקר מצביעים על רמת מוראל גבוהה עד גבוהה מאוד ביחידותיהם. בבחינת ההשפעות של משתנים עולה כי ככל שאיש המילואים מתגורר קרוב למרחבי הספר והפריפריה, כך רמת המוראל והאמון ביכולת ההכרעה גבוהים יותר. משתנה איכות הציוד נמצא כמשפיע פחות על היבט זה. ניתוח תשובות המלל החופשי תומך את הממצאים הכמותניים ונותן להם פרופורציות ברורות יותר. ראוי להדגיש בהקשר הזה כי רמת ההזדהות עם יכולת הכרעת החמאס והצורך בהשבת החטופים זוכים לשיח עצים בקרב אנשי המילואים, ובעיקר תחת הקשר של משימות ערכיות וברות ביצוע.  גם היבט האחדות והלכידות החברתית עולים באופן שכיח וחיובי. עם זאת, השיח הפוליטי והתקשורתי זוכה לביקורת שלילית מצד אנשי המילואים, ובעיקר בהקשרים של עיסוק בנושאים שאינם תורמים למאמצי הלחימה. מאמינים בעצמם לסיכום, בסיום החודש השני למערכת "חרבות ברזל" מרבית אנשי המילואים מצביעים על אמון רב ביכולת להשיג את מטרות המלחמה, ובאשר לכך, נכונות להמשיך ולשרת במלחמה זו גם לעוד זמן רב.  היבט זה הוא רב משמעות באשר ליכולת האופרטיבית של צה"ל להמשיך את מאמץ המלחמה גם אם יידרש להרחיבו להיבטים התקפיים יותר בזירות נוספות – זוהי גם תובנה אסטרטגית חשובה המייצגת את אורך הרוח הקיים בחברה הישראלית. עם זאת ראוי להדגיש, כי נדרש שיפור בשני נדבכים לאור התארכות זמן המערכה, והם כשירות הציוד, והמענה בהקשרים כלכליים. בתחום הציוד צה"ל חייב להעצים את המאמץ הלוגיסטי לשימור כשירות גבוהה של אמצעי לחימה, ולשיפור איכות הציוד ברמת הלוחם – זהו משתנה המשפיע על אמון הלוחמים ביכולת ההכרעה. בנוסף, נדרש מענה מובהק יותר לצרכים הכלכליים של משרתי המילואים, וככל שהזמן יעבור ניתן להניח שהסוגייה הזו תעלה ביתר שאת.

בתום חקירה משותפת של מערך הסייבר הלאומי, צה"ל ושב"כ, עולה כי קבוצת האקרים המיוחסת לממשל האיראני ולחיזבאללה ניסתה לפגוע בבי״ח ישראלי במהלך מלחמה איראן וחזבאללה עומדות מאחורי הניסיון לתקיפת הסייבר בבית החולים "זיו" בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל". המתקפה כשלה בניסיון לשבש את פעילות בית החולים.  בתום חקירה משותפת של מערך הסייבר הלאומי, צה"ל ושב"כ, נמצא כי קבוצת סייבר של משרד המודיעין האיראני, במעורבות קבוצת סייבר של חזבאללה, עומדות מאחורי הניסיון למתקפת סייבר שכוונה לשיבוש בית החולים זיו בצפת לפני כשלושה שבועות.  במאמצים משותפים של מערך הסייבר, צה"ל, שב"כ, וצוותי משרד הבריאות וביה"ח, נבלמה המתקפה בטרם הצליחה להשיג את מטרתה לשבש את פעילות בית החולים ולפגוע בטיפול הרפואי באזרחים. עם זאת, נמצא כי הקבוצה גנבה חלק מהמידע הרגיש המאוחסן במערכות בית החולים.  החקירה העלתה כי קבוצת התקיפה בסייבר AGRIUS המשתייכת למשרד המודיעין האיראני, ניסתה בסוף נובמבר 2023 לבצע מתקפת סייבר בבית החולים זיו במטרה לפגוע בתפקודו השוטף, על רקע מלחמת "חרבות ברזל".  המתקפה בוצעה על ידי משרד המודיעין במעורבות של יחידת סייבר של חזבאללה בשם Lebanese Cedar המובלת על ידי מוחמד עלי מרעי. התקיפה נבלמה בשלב מוקדם ובכך נמנע הניסיון של איראן וחזבאללה לפגוע בתפקוד בית החולים ופוטנציאל לפגיעה הומניטרית באזרחים. עם זאת, התוקפים הצליחו לקחת חומרים מתוך בית החולים והחלו לפרסמם ברשתות חברתיות. במאמצים משותפים עם פרקליטות המדינה במטרה לשמור על פרטיות המטופלים, הוסרו הערוצים ברשתות החברתיות שבהם פורסם חלק מהמידע הרגיש. 

מוצע להציב את משרד הפנים, המופקד על הרשויות המקומיות, בראש הרשות הבינמשרדית מאמר זה הוא הרביעי בסדרת מאמרים בהם התייחסתי לאירועי ה"שבת השחורה" של 7.10.23 ולשבועות שלאחריה. במאמרים אלו טענתי כי האיום של פגיעת אירועים קשים ביישובים יימשך ויגדל. אך, שיטת ההיערכות הנוכחית של משרדי הממשלה, גופי החירום והרשויות המקומיות, תוביל אותנו לכישלונות. כדי להימנע מחזרה על אותן שגיאות, יש לשנות את השיטה. במאמר זה אתייחס לישויות ולסוגיות עיקריות ולשינויים המוצעים ביחס אליהן. הרשות המקומית הרשות המקומית היא, כפי שהגדירו הגורמים הממשלתיים והמקצועיים העוסקים בחירום, "לבנת היסוד", "גורם מרכזי ודומיננטי" לתחום ההתגוננות האזרחית הפאסיבית. כפי שאנחנו רואים, ראשי היישובים מופיעים כמנהיגי הישובים שלהם. הם מובילים את התמודדות היישוב עם תוצאות האירועים הקשים ונאלצים להיאבק במשרדי הממשלה למען התושבים. משרדי הממשלה שולטים כיום בתקציבי החירום ומכתיבים את עקרונות מימושם. אך, הם חלק מרכזי בתמונת הכשלון החוזרת על עצמה בעת מבחן אמיתי ובדוחות מבקר המדינה. זאת, למרות המשאבים הרבים המושקעים בהיערכות. כך, למשל, נותר פער עצום בהיערכות לרעידת אדמה, למרות שחלפו 48 שנים מאז 1975, כאשר הממשלה החלה רשמית בטיפול בתחום זה. הפער בין המצב כיום של כשל וחוסר מוכנות מספקת בכל מרכיבי ההתגוננות האזרחית, לבין ההשקעה בהיערכות, מחייב חשיבה מחדש. הרשויות המקומיות ומחוזות משרד הפנים האחראים על "איזורים גליליים" (שאינם בסמכות רשות מקומית), הם הריבון המוניציפאלי. הם צריכים להוביל (!) את ההיערכות לאירועי חירום, את התגובה באירוע ואת השיקום לאחריו בכל הקשור להגנה הפאסיבית על הפרט והקהילה. כמובן, שלצורך כך, נדרשות תשומות תקציביות ותמיכה לאומית. צריך להיגמל מ"תרחיש הייחוס" היערכות גופי החירום כיום, נמדדת מול "תרחיש הייחוס". גישה זו מקנה ודאות שאינה קיימת במציאות המלאה בהפתעות. התוצאה - אנחנו תמיד מופתעים. יש לזנוח את "תרחיש הייחוס" הממכר ולהיערך להתמודדות עם מגוון סוגי אירועים קשים, העלולים להתרחש במוקדים רבים בו זמנית. יש לתרגל ניהול אירועים לא צפויים ("בלת"מ"), במספר רב של מוקדים בו זמנית. חשוב לא פחות להיערך ולתרגל התמודדות עם תוצאות האירועים. היערכות לחירום על פי תכנית אסטרטגית רב שנתית הדרך להבטיח מוכנות מיטבית להתמודדות עם מגוון אירועים מרובי מוקדים, היא תהליך של הערכת סיכונים, תכנון והיערכות למגוון סיכונים. על פי תהליך מחייב, משתף ומובנה. מדובר בתהליך היערכות על פי פרוטוקול בעל אופי אסטרטגי, אשר מביא איתו גם בקיאות ומחויבות. מימושו נמשך מספר שנים ונדרש לכך תקציב מתאים. תיעוד התהליך יכול לשרת רגולציה מול המשרד המפקח על הרשות המקומית – משרד הפנים. לצורך ניהול האירועים המורכבים בעת התרחשותם, יש לפתח גם כלים ומיומנות של קבלת החלטות מחושבות, בגישת "ניהול סיכונים", בזמן אמת. כלים כאלה קיימים בתחומים הצבאי והעסקי בעולם. בארץ, פותחו על ידי מכון התקנים שורת תקני "חוסן". למשל, תקן ישראלי 24001 (חוסן תפקודי), ת"י 28000 (מערכות ביטחון), או קבוצת תקני 27000 (אבטחת מידע - סייבר). ניתן לאמץ או לשלב מספר תקנים או לגבש פרוטוקול דומה לצורך זה. באשר לתקציב – כבר כיום מסתכמים כלל מקורות התקציב להיערכות הרשויות המקומיות לחירום, ליותר ממיליארד ₪ בחמש שנים. ייתכן ויידרש להכפיל תקציב זה בהמשך. פיקוד העורף וההגנה המרחבית מתקפת ה- 7 באוקטובר 2023 הייתה, למרבית הצער, "פיילוט" מוצלח של החמאס למתווה שפיתחו איראן וחיזבאללה. אויבינו כבר מפיקים לקחים ומשתפרים. בבוא העת, הם יתקפו ערים ויישובים בהיקף ובעומק גדולים יותר. יש להבטיח יכולת מיידית וישירה של כל הישובים להגן על עצמם, על ידי בניין כוח לחימה מאומן ומצויד כהלכה, המבוסס על אנשי היישובים. יחידות ההגנה המרחבית שנועדו לכך, כפופות כיום לפיקוד המרחבי ולאוגדות המרחביות. הן אינן נהנות מעדיפות בציוד, אימונים ותורת לחימה לייעודן. הן נעדרו מהמלחמה האחרונה. במאי 1948, הוקם "הג"א" (התגוננות אזרחית). בשנת 1951 נתקבל בכנסת "חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951", בו הוגדר ייעוד הג"א: "לנקוט את כל האמצעים לשם התגוננות מפני כל התקפה או סכנת התקפה של כחות עויינים על האוכלוסייה האזרחית או לשם צמצום תוצאותיה של התקפה כזאת". פיקוד העורף, "הפיקוד הרביעי", "הג"א", נועד למשימת ההגנה המיידית על האוכלוסייה. יש לקבוע כי כוחות ההגנה המרחבית כפופים לפיקוד העורף. הפיקוד יעמיד את כח ההגנה המרחבית בעדיפות עליונה. הכח יתבסס על לוחמים ולוחמות שכבר אינם נקראים למילואים. יש לגבש אותם כיחידות גדולות ומשמעותיות, בעלות מוכנות גבוהה להילחם מיידית בתוקפים, עד חבירת כוחות המשטרה והצבא. על פיקוד העורף לפתח תורת לחימה ייעודית עבור ההגנה המרחבית ולאמץ אמצעי לחימה, שליטה ובקרה (שו"ב) ומיגון מתאימים למשימה זו. תגובשנה מסגרות אימון והכשרה להטמעת תורת הלחימה והאמצעים אצל האזרחים הלוחמים. יש להקצות נשק וציוד לחימה אישי ללוחמים אזרחים שהוסמכו ולהתקינם במקום נעול בביתם, בזמינות מיידית ובבקרה מרכזית. את התשתית היישובית צריך להשלים ביכולת שליטה ובקרה (שו"ב) ובאמל"ח כבד יותר, מרוכז במקומות מוגנים. לחלק מהישובים יש להעמיד רכב סיור ורכב משוריין ללחימה, על בסיס התקיימות תנאים מתאימים לתחזוקתם ושמירתם. רשות ממשלתית בינמשרדית פעילות משרדי הממשלה, סובלת מפשרות לא רצויות, חסמים, דשדוש וחוסר סמכות בדרגי הביניים. הנהלות משרדי הממשלה (שר, מנכ"ל, יועץ משפטי) נעדרות לרוב מתרגילים וסימולציות של יחידות החירום הממשלתיות ואינן מכירות את היכולות שנועדו למימוש בשעת חירום. כתוצאה מכך, כאשר צריך להגיב לאירוע קשה, כמו מגיפת הקורונה, או מתקפת החמאס, ממציאים הקברניטים תהליכים המנותקים מהשטח ומההיערכות רבת השנים ועתירת המשאבים. בתחום ההיערכות להגנה מפני מתקפות סייבר בחירום, הממשלה אינה נענית לדרישת מערך הסייבר הלאומי למסד שירות זה לרשויות המקומיות. לכן עוסק בזה, במשרד הפנים, קומץ יועצים זמני, כמעט ללא תקציב. יש לשנות זאת מייד ! אירוע קשה, מציב אתגרים מקצועיים לרמה הלאומית ולרמה המקומית. חלוקה ברורה של אחריות וסמכות בין השלטון המרכזי לבין הרשויות המקומיות תאפשר לרשויות המקומיות לשלוט במרכיבים שבאחריותן ותקל על הטיפול המקצועי של הרמה הלאומית. כדי להסדיר את פעולת משרדי הממשלה, ולתמוך את הרשויות המקומיות, נדרש להקים בחוק רשות ממשלתית מרכזית, בינמשרדית, ובה נציגים רלבנטיים של משרדי הממשלה. הרשות המרכזית תנחה, תתמוך ותפקח על היערכות הרשויות המקומיות. הרשות המרכזית תבטיח את זמינות התקציב והמשאבים הנדרשים להשגת היעדים, לפעילות ההיערכות ולתהליכי השיקום לאחר אירוע. הרשות תפעל לצד פיקוד העורף ותהיה בעלת סמכות להורות את משרדי הממשלה להיערך לחירום, לפעול בחירום ולקבל החלטות עצמאיות. מוצע להציב את משרד הפנים, המופקד על הרשויות המקומיות, בראש הרשות הבינמשרדית. חוק ההתגוננות האזרחית "חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951" נחקק בשנת 1951, כאשר הרשויות המקומיות לא נהנו מהמעמד והסמכויות שיש להן כיום. אין בחוק זה התייחסות לאיומים חדשים כמו מתקפות סייבר, ואין התייחסות להיבטים חברתיים, ציבוריים ואורבניים עדכניים. העוסקים בהתגוננות אזרחית נדרשים כיום לפרשנות רבה של החוק. אי הבהירות בחוק משמשת פתח מילוט מנשיאה באחריות. נדרשת הסדרה מחדש של החוק, עליו להיות בהיר ועדכני. יש להטמיע בחוק את המרכיבים הבאים. מעמד פיקוד העורף כמפקד ההגנה המרחבית. אוטונומיה לרשויות המקומיות במרכיבי ההגנה הפאסיבית - בהיערכות, בתגובה ובהחזרת החיים למסלולם. הקמת יישות מרכזית בינמשרדית תומכת ומפקחת, עם תקציב למטרות ההיערכות לחירום. הוספת מרכיב הסייבר להגדרת "מתקפה". אבי רונן, אל"מ (מיל),  שימש בין השנים 2001-2017 כמנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במינהל החירום של משרד הפנים. לפני כן שירת כמנהל פרויקט בתעשייה ביטחונית , נספח צבאי באירופה ובמגוון תפקידי לחימה, פיקוד ומטה בצה"ל.