אם לרגע היה נדמה ש"קוברה קאי", הנשענת על "קרטה קיד", היא עוד יצירה נצלנית שפועלת על נוסטלגיה, הרי העונה הרביעית שלה שבה וממחישה שהיא ההיפך הגמור

20.1-14.1

גיבור סרטו של לוראן טיראר מתייסר לקראת ברכה שהתבקש לשאת בחתונת אחותו. הוא מדבר ומלהג ללא הרף אל המצלמה והצופים, אבל בניגוד לרוב הקומדיות הצרפתיות לאחרונה - הצפייה בסרט לא מכבידה

אישה מהבהבת, שלג בעיניים, קירות נמסים. העיתונאי אד פרידו חוֹוה שוב ושוב את ה-HPPD, הפרעה תפיסתית שמופיעה בעקבות שימוש בחומרים הזייתיים. בראיון הוא מספר על הפחד של הקהילה הפסיכדלית להודות בקיומה של התופעה, ומתאר איך למד לחיות איתה בשלום למרות הכל

המנות ב"אסיף", שילוב בין חמימות של מטבח ביתי למיומנות של שף, מפיקות מהסועד ויי ויי ויי משתפך. וזה רק חלק ממה שהופך אותה למסעדה אמיתית

בסרטו התיעודי החדש מבקש דוד פישר להבין כיצד התקבע הנתון הלא מבוסס של קורבנות השואה. בראיון הוא מספר על הסירוב של גופי שידור בחו"ל לתמוך בו מחשש שיואשמו באנטישמיות, ומסביר מדוע חשוב לו להקרין את יצירתו דווקא מול מכחישי שואה

הבעיה היא כבר לא בהטרדה שאירעה לכאורה לפני עשור, אלא בפגיעה שקורית עכשיו. פגיעה שבה יהודה נהרי רואה איך בניצוחו של אסי עזר — כל צמרת התרבות השמאלנית־מתקדמת־נאורה של ישראל קוראת לו שקרן, משוגע, תאב בצע ורודף פרסום

בין מתיקות לחספוס, תמימות למיניות, התרסה לכניעות — קולה של רוני ספקטור, סולנית "הרונטס" שמתה אתמול בגיל 78, הדהד בשירים שהיו הצהרות אהבה נואשות, אך גם כוחניות ולא מתפשרות. פיל ספקטור, מהמפיקים המבריקים והמעורערים בפופ, גילה אותו ושינה את חייה. בהמשך גם הפך אותם לגיהינום