מדוע התורה מסיימת מצוות כמו כיבוד הורים או "והדרת פני זקן" במילים "אני ה'"? האם אדם סביר לא יכבד את הזקן גם ללא יראת שמים? מתברר שחשוב שיהיה לנו מצפן חיצוני, או לחילופין מישהו לחשוש מפניו

כאשר האדם מזהם את העולם בהתנהגות לא ראויה, הוא צריך להיות מוכן לכך שהזיהום יפגע גם בו. ניר מנקי לומד מפרשת השבוע שמה שהאדם משדר, זה גם מה שהוא יקבל

לא משנה אם אתם סופרים את העומר - או את הימים שנותרו עד המנגל של יום העצמאות. כל אחד ימצא את הסינגל שלו (בתנאי שאתם בקטע של מוזיקה ים-תיכונית)

כשהשפחה של רבי רואה אב שמכה את בנו הבוגר היא קובעת שהוא עובר על איסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול", כי היא מבינה שהבן עוד עלול להחזיר. רגישות יתרה נחוצה כדי להבין מתי אנחנו הופכים לעיוורים בלב

בניגוד לדעה הרווחת, התורה רוצה שתיהנו בחיים - אבל לא רק. צריך לדעת לשלב בין התורה לחיים - כך שיתקבלו חיים של טעם