גם אם יש תחושת עצב על הידרדרותו הרוחנית של העם היהודי במדינת ישראל החילונית, ניתן לשמוח על הרכיבים החיוביים שנוצרו עם הקמתה. בהתאם לכך, יש ליצור ימי זיכרון ועצמאות חלופיים, שמציינים את האירועים בדרך "חרדית"

אנשי רדיו "קול ברמה" פנו לרב לאחר שתלונות הוגשו על מדיניותם שלא להשמיע נשים כלל - לא כמגישות ולא כמאזינות. ברשות השנייה כבר התכוונו להטיל סנקציות על התחנה, אך אז הבהיר מנהיג ש"ס: "תעלו נשים. מה יש בזה?"

על פי הקבלה הבטיח אלוהים לאברהם כי גם לבנו ישמעאל תהיה אחיזה בארץ ישראל. אז למי שייכת הארץ המובטחת?

נכון, התקשורת אוהבת את הקיצון, אבל דווקא בימי הזיכרון שמאחדים את כל שכבות האכולוסייה כדאי להימנע מסיקור המיעוט החרדי שעושה "להכעיס"

אביחי פז גרינוולד שר לאב שלא הכיר, רועי ידיד מנסה לשבור את חומות השתיקה של אחיו הפצוע ואיתן קלינמן מתגעגע בכל יום לחברו הטוב. כאשר השכול פוגע במי שמילותיו הן אומנותו ואמונתו – לפעמים יוצאים מזה שיר. ותפילה

יום העצמאות בפתח - ואיתו חידון התנ"ך העולמי לנוער. לקראת האירוע, ynet מזמין אתכם לבחון את ידיעותיכם בספר הספרים. צפו בווידאו, והשיבו על השאלות בסופו. חידה מספר 5

"אבא, בגיל 23 התרוצצת מבסיס לבסיס, תחת אש, כדי לחפש את אחיך הנעדר - עד לאותה הודעה נוראית. אני שואלת את עצמי מאיפה שאבת את העוצמות להקים בית שאין בו תחושה של שכול, ואז נזכרת בגיחות התכופות לבית הכנסת"

אין לנו ארץ גדולה, איננו מרובי אוכלוסין, וגם לא עוצמה מדינית, אבל - יש לנו מטען מוסרי גדול, עוצמה רוחנית, ומסר ברור של "כי מציון תצא תורה". ביום העצמאות נקבל על עצמנו לקדם חברה שבה צדק ושוויון לכל אינם מליצות ריקות