רחל מבקשת מיעקב בנים - אבל הוא משיב בגסות רוח "התחת אלוהים אני?!". בנו ישתמש באותו משפט - אבל בצורה לגמרי אחרת - ומתוקנת. וגם: פרידה מאדי

אמהות האומה היו יפות, והתורה מדגישה זאת. אבל במהלך ההיסטוריה קמו גברים שחששו מהיופי, ודרשו מהנשים לקחת אחריות על מעשיהם שלהם. אבירי הצניעות רואים רק גוף, ללא פנים. אך כמותם גם אבירי הפריצות, שמחפיצים את הגוף הנשי

לבן לא מהסס לרמות ולתת קודם את בתו לאה, אבל יעקב לא מוחה וממשיך לעבוד שבע שנים נוספות תמורת רחל. הוא מלמד אותנו להיות פראיירים, או שמסתתר כאן משהו אחר?

אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו - התורה משופעת במחלוקות שנפתרו באהבה, לרוב לאחר התנתקות וגלות. האם זו חוויית הבדידות שכוחה יפה לקרב רחוקים? ומדוע דווקא כאן, בבית, הוויכוח חסר כבוד ומלא שנאה כלפי האחר?

את פרשת השבוע לא חייבים לקרוא בבית הכנסת עם טעמי המקרא. ynet, בשיתוף עם עמותת "גשר" וקבוצת התיאטרון ה"בעטלרס", מזמינים אתכם ל"משחק השבת"