הקלישאה "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות" מעולם לא הייתה אמיתית כמו בנוגע לתזה של אבישי בן-חיים, שממשיכה לחצוץ ולחלק את ישראל לשני מחנות

גם אם נניח שהח”כים החליטו ללא קשר ללחץ שהופעל עליהם מצד ראש המפלגה, לצלם את עצמם אוחזים בפתק ה”נכון” - לא בטוח שההצבעה עולה בקנה אחד עם החוק. משום שעצם ביצוע ה”סלפי קלפי” בנסיבות אלה פוגע בחשאיות ופוסל את הבחירה

ישראל אינה מבקשת מאחרים להילחם את מלחמותיה. חיילינו הם שנמצאים בקווי המגע, משפחותינו הן שחיות תחת איום, ואזרחינו הם שנושאים בנטל הכלכלי והחברתי של המערכה המתמשכת

במותה של האתיקה הציבורית ציוו לנו אנשי שלומו של המנהיג את פרקליטו הנאמן, ובחרדתם מפני אובדן שלטון לימדו אותנו כמה רחוק הם מסוגלים ללכת כדי להשקיט את פחדיו מפני בית המשפט

בחירת מבקר המדינה היא רק הפרומו להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר. לנתניהו יש כנראה הרבה מה להסתיר אם הוא משקיע כל כך הרבה מאמצים בסיכול והשמדת כל גופי הביקורת

הפוגרום בבית משפחת סולברג והתגובות אליו בימין מוכיחים: גם למיעוט ממוצא יהודי יש פריבילגיה לעומת הציבור הערבי