לא מפתיע שנתניהו וחסידיו שכחו את הקמפיינים נגד התערבות חיצונית בבחירות בעקבות הודעת התמיכה המאפיוזית של נשיא ארה"ב. אבל איפה סמל הממלכתיות הישראלית שיגיד את המובן מאליו?  

מפלגה חרדית חדשה כמעט מתבקשת. אירועי השנים האחרונות בדמות אסון מירון המופקר, תופעת הפגיעות המיניות, הקורונה וטבח שבעה באוקטובר אמורים היו לחלץ מצעירי החרדים מנהיגות המציעה אלטרנטיבה

אתה מהדור הישן, אומרים לי יועצי בחירות, כיום מערכות התעמולה מתנהלות אך ורק ברשתות חברתיות. כל מאמצי ההשפעה והשכנוע בעולם מופנים לשם. האמנם? 

מנהיגי המחנה המכנה את עצמו "ליברלי" ו"דמוקרטי" מדברים על שוויון ושינוי, אבל כשמגיע הרגע לתרגם את הערכים האלה לכוח פוליטי, הם ממהרים להציב גבולות. בזה אחר זה נשמעות מצידם הצהרות על כך שלא תוקם ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות, כאילו השותפות איתן היא פגם שיש להתנצל עליו