אני מרגיש הקלה אמיתית. מיד כששמעתי שהממשלה מתפרקת כתבתי ש"ירד לי פתק מהלב". כבר שנה אני מסתובב עם רגשות אשם: איך לא זיהיתי, איך יצאתי טמבל, איך האמנתי לנפתלי בנט במשך עשור כשאיגף מימין את מי שטען שהוא לא מספיק ימין. אז כן, אני מודה: הוקל לי במובן הכי פשוט ובסיסי של המילה. הנוכלות שתרמתי […]

ללא קשר לאנדרלמוסיה הפוליטית בישראל ולבחירות שבאופק, הביקור הקרב של הנשיא האמריקני באזור הוא משמעותי ובעיקר מעיד על המשך התהליכים החיוביים שמגדירים את המזרח התיכון בעשור האחרון. איראן אמנם איננה מסתלקת לשום מקום ואיום הגרעין נותר בעינו. כך גם לגבי נוכחותם המעיקה של ישויות רדיקליות נוסח חיזבאללה שלופתת את לבנון בגרונה וכמובן חמאס שאורבת ליום […]

אני מודה, בהתחלה לקח לי זמן לקלוט. למרות שקשה לומר שהייתה פה אלגנטיות כשהחברים שלו דפקו בדלת והוא מיד הבריח אותם לקומה השנייה וננעל איתם בחדר. "מה הוא מסתיר?", אמרתי לשיחיה בתימהון. "נו מה", הוא צחק בתגובה, "את לא קולטת? הוא מסתיר אותך!" וכמו האימוג'ים בחולצות של "איך אתה מרגיש היום?" החיוך שלי מיד התחלף […]

מהצעת החוק של חברת הקונגרס ראשידה טאליב להכרה רשמית בנכבה הפלסטינית, הנפת דגלי פלסטין בתוך אוניברסיטאות בישראל, ועד לדיווחים במקור ראשון על יועצת ראש הממשלה שמאמינה ש"ישראל צריכה להכיר בעוול של הנכבה ואף לפצות בכסף את הפלסטינים", נושא הנכבה חוזר ועולה בשיח סביב ישראל והזהות שלה. קו ההתעלמות מנושא זה לא יכול להמשיך ומהווה טעות […]

בתור לקייאקים לפני שלוש שנים, תרגלנו עם עובדיה חזרה גנרלית. שיזכור כשיפנו אליו, לומר שהוא כבר בן חמש. זו הייתה הפעם הראשונה ששבנו לשוט בקייאקים זה הרבה זמן. בניהו עוד לא היה בן שנתיים. אחוז בזרועותיי המזיעות, צפינו אז שנינו בשאר הילדים ואושי עולים על הסירות שמחים וצוהלים, ונסענו להמתין להם בנקודת הסיום. אני זוכרת […]

בפולמוס על שילוב נשים ביחידות קרביות הביע צה"ל נאמנות לערכי השוויון. כמה חבל שההצהרות הללו לא קדמו לטירונות שלי. הצבא של אז לא היה שוויוני, ולכן נענשנו בחומרה אם לא הצדענו לכל קצין ואם לא צעקנו "הקשב" לכל מש"ק. הסתובבנו אז בלחץ תמידי, שמא נחמיץ איזה מפקד העובר בקצהו הרחוק של שדה הראייה. גם אחרי […]

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אצלנו יש מתקפת בר־מצוות חסרת תקדים, ובכל אחת מהחגיגות אם החתן מתחילה בהכי מוגזם ולאט־לאט מגזימה. לא רק בגדים חדשים וכתיבת דרשה, היום אי אפשר להעביר שבת בלי שיהיה מונח אלבום תמונות מעוצב, משחק קהוט שומר שבת באישור מכון צומת וכן חלת 13, שאפו בהפרשת חלה הבן עם האם, […]

אייי אייי אייייי חביירימלעך, את הטור הזה אני כותב ביד אחת, בקצב איטי ומסורבל, ומתוך כאב גדול. ומעשה שהיה כך היה, ביום רביעי שעבר יצאתי מהבית ונסעתי לשכונת שפירא בתל־אביב כדי לשחק כדורסל עם חברים. זה משהו שאני עושה בכל יום רביעי, וזה, בלי ספק, הדבר הכי טוב ומופלא שיש לי בחיים, תבינו, כשאני על […]