הלחימה של צה"ל ברצועת עזה מתנהלת לפי שעה כאילו על הפרק לא עומדת עסקה לשחרור חטופים. שלושה יעדים עיקריים הוצבו בתחילת הדרך: פירוק שלטונו של חמאס בעזה, ריסוק יכולותיו הצבאיות, והחזרת החטופים. מתוך כל אלה, היעד הראשון מתקדם במהירות הגדולה ביותר. אומנם חמאס איבד שליטה על הנעשה ברצועה בממד האזרחי, בעיקר בצפונה, אך ארגון הטרור […]

בעודנו מצויים עמוק בלב המאפליה של מלחמתנו שלנו, ציין העולם בימים אלה של חודש נובמבר 105 שנים לתום מלחמת העולם הראשונה, "המלחמה הגדולה", כפי שכינו אותה בני הדור שנשם את אווירה העשן. גודלה לא נבע רק ממרחבי הקרבות העצומים, אלא מהיותה רגע של תובנה תהומית לגבי מה שמסוגל האדם לעולל במלחמותיו. מאז המאה ה־12, שבה […]

רק לפני שבוע, פריצה לבית החולים שיפא נראתה כמחסום בלתי עביר. אבל שלשום צה"ל עשה זאת, לאט ומדויק. קודם הייתה הכניסה הדרמטית לבית החולים רנתיסי והתמונות ממרתף החטופים, ואז הכניסה לשיפא. ומה שנראה לא אפשרי, פשוט קרה. העולם לא התהפך וגם ארה"ב עדיין איתנו. אבל לא רק בדרום אלא גם בגבול הצפון עומדת ישראל בפני […]

עשרה חודשים לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות כתב ישראל הראל – מקים מועצת יש"ע ועיתון נקודה, ומי שגם עמד בראשם במשך שנים ארוכות – מאמר תוכחה שמופנה דווקא לקוראי עיתון המתנחלים. תחת הכותרת "תהליך ההתנתקות של מתנגדי ההתנתקות" ספד הראל לתנועת ארץ ישראל השלמה, על מגוון ראשיה הגלויים והמכוסים, וטען כי המחנה האמוני שמתיימר להמשיך את […]

אם הייתי שואל מה המקום שהכי מסמל את החיבור העמוק שלנו לארץ, אני מניח שמעטים מאוד היו עונים לי: ארץ גרר. אבל כשהיינו מסיימים את שנת המדרשה החקלאית שלנו, שבה התחברנו עמוק לרגבי אדמת הארץ, את סיום השנה עשינו בראש תל גרר. מדובר במקום שמביא לידי ביטוי עוצמתי את הקשר שלנו לארץ. ארץ גרר מזוהה […]

על כתובת אבן בכניסה למחנה פיקוד דרום בבאר־שבע חקוקות מילותיו של מפקד המרד בגטו ורשה, מרדכי אנילביץ': "חלום חיי התגשם. ההגנה העצמית היהודית הייתה לעובדה". קשה לדעת מי מעשרות אלופי הפיקוד לדורותיהם ציווה לקבוע את הכתובת, אך הוא בוודאי לא העלה על דעתו תסריט דמוי שואה במרחבי הפיקוד. תלמידי היטלר ברצועת עזה הצליחו לשחזר כאן […]

בַּנֶּגֶב וּבִגְרָר     בְּקִרְבָּהּ זֹאת אֲנִי שֶׁמִּתְרוֹצֶצֶת בְּקִרְבִּי. תְּאוֹמִים: אֲנִי בְּגוּף רִאשׁוֹן רַבִּים. בֵּין עַצְמִי לְבֵין עַצְמִי אֲנִי נֶחְצֶצֶת. אֶת עַצְמִי בִּידֵי עַצְמִי אֲנִי רוֹצֶצֶת. אֲנִי שְׁנַיִם,  אֲנִי שְׁנַיִם בְּתוֹכִי –  לָמָּה זֶה, אִם כָּכָה, לָמָּה אָנֹכִי?   קְרָב קוֹרֶה פֹּה בְּקִרְבִּי, בְּלֵב רִבְקִי. קְרַב-רִבְקָה שֶׁבְּקִרְבָּהּ הַתִּינוֹקִי. קְרָב בֵּינִי; קְרָב בֵּין הַצַּיִד – וְהַתֹּם. […]

1. בשבת-שמחת תורה, ה-7 באוקטובר, בשעה 6:22 בדיוק, בהליכת-הבוקר שלי, ב'גבעת-הסלעים' שבכפר-עציון (שרעשה במאי 48', במה שהסתיים אז בהרואיקה ועקדה וטבח), הרגשתי שהאדמה רועדת תחתיי. לא הבנתי מה פשר הרעידות העמומות שהורגשו ממערב. לא ידעתי אז עד כמה רעדה האדמה. 2. באיזשהו שלב במהלך החג, אחרי שאחיה, בני-בכורי, המ"פ, כבר גוייס, לפני גיוסם של אוריה […]