מאמר זה מציג רשימה מרוכזת של תוכנות חינמיות ו/או חינמיות באופן חלקי/מוגבל (Freeware / Freemium / Open Source). התוכנות המוצגות הן

גלישה באתרים זדוניים (Malicious) ו/או קבלת שירותים (מקוונים ואחרים) מאתרים כאלו עלולה לגרום לפגיעה משמעותית במחשב ו/או במשתמש. בדיקה/סריקה מקדימה של אתרים

מיקרוסופט יכולה להיות גאה, לעת עתה, בדפדפן ה-Edge החדש שלה, כשהיא מצליחה לעקוף את Firefox אבל עדיין יש פער גדול מול המובילה

אחרי

יצרנית הטלפונים TCL השיקה לראשונה מכשירים חדשים תחת המותג שלה והפעם היא נכנסת בכל הכוח עם תג מחיר אטרקטיבי

דו"ח בזק לשימוש בדיגיטל במגזר החרדי משקף מגמה ברורה של אימוץ כלי האינטרנט במגוון תחומי החיים במהירות שיא, לאור משבר הקורונה. הדו"ח המקיף ביותר מסוגו מבוסס על נתוני מערכות בזק בנוגע להיקפי הגלישה וכמות המצטרפים החדשים, אך יותר מזאת על מחקר עומק בקרב האוכלוסייה החרדית. הנתונים החד משמעיים מעידים על שינויים חסרי תקדים באופן השימוש של המגזר החרדי בדיגיטל במגוון תחומי החיים - החל מצריכת חדשות, דרך לימודים ועסקים וכלה בקניות ברשת. הסקר נערך בקרב 400 נשים וגברים מהמגזר החרדי, בגילאי 20-55, ובוצע בתאריכים 2-5 באפריל 2020 באמצעות מכון המחקר TNS-KANTAR. הנתונים ממערכות בזק מראים, לפי החברה, כי מאז ההשבתה במשק ב-15.3, החרדים מהווים 8% מהמצטרפים החדשים לאינטרנט של בזק, פי שלושה מבתקופה רגילה. עוד ניכר גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה, ודקות השיחה גדלו פי שלושה בחודש בהשוואה לחודש קודם (אחת ההשערות היא שזה קשור לתלמידי ישיבות שמאזינים לשיעורי תורה דרך הטלפון הקווי). מתעדכנים יותר באתרי חדשות מנתוני הדו"ח עולה, כי בני המגזר מתעדכנים יותר באתרי החדשות מאשר אצל הרבנים, כש-82% מהחרדים דיווחו, כי בעת הנוכחית של משבר הקורונה הם מתעדכנים בחדשות ומידע על התפשטות הקורונה דרך מקורות מידע דיגיטליים. גם השימוש במדיה הדיגיטלית גובר, כש-52% דיווחו כי הם משתמשים יותר מבעבר מאז החל משבר הקורונה, ו-8% אף החלו להשתמש לראשונה במדיה דיגיטלית. בקרב הקהילה החרדית התחילו להשתמש או הגבירו את השימוש מאז תחילת המשבר: 25% - בערוצי טלוויזיה רגילים, 16% - ברשתות חברתיות, 15% - ברדיו אינטרנטי, 33% -באתרי חדשות רגילים ו-36% - באתרי אינטרנט ייעודיים לציבור החרדי. גולשים יותר בתקופה הנוכחית של משבר הקורונה גולשים בממוצע כחמש שעות ביום חול (באמצעות טלפון או מחשב): נשים יותר מגברים (כ-6 שעות, לעומת 4.5 שעות בממוצע בקרב גברים). 78% מהמגזר מדווחים על כך שהם גולשים בתקופה הזו יותר מבעבר. בנוסף, ניכר גידול גם בשימוש של הילדים החרדים באינטרנט, בייחוד בקרב בני הנוער (13-18) – 26% מההורים דיווחו שהילדים בגילאים אלה הגבירו שימושים בתקופה הנוכחית. הרבה יותר עבודה, לימודים ווידיאו אונליין 12% העידו כי התחילו להשתמש לראשונה לצורכי עבודה מהבית שמצריכה אינטרנט, ו- 28% משתמשים יותר מבעבר (נשים יותר מגברים). כשליש מן המשיבים אמרו כי הם משתמשים באינטרנט למטרות לימודים תורניים – 5% התחילו להשתמש כעת לראשונה ו- 25% משתמשים יותר מבעבר, וכשליש דיווחו שהם משתמשים יותר מבעבר לצפייה בתוכני וידאו אונליין קונים יותר באונליין 5% דיווחו כי התחילו לראשונה לקנות בתקופה זו (יותר נשים), 35% דיווחו כי הם קונים בימים אלה יותר באינטרנט בהשוואה לעבר (40% נשים לעומת 29% גברים). עיקר הקניות הן של מזון ומשקאות (38%), בגדים ונעליים (36%), מוצרים ואביזרים לבית (29%) ומוצרי אלקטרוניקה (21%). ימשיכו להשתמש באמצעים דיגיטליים גם אחרי משבר הקורונה 24% מן המשיבים דיווחו, כי ימשיכו לקנות באינטרנט גם לאחר שיסתיים המשבר. 45% מתוך המשתמשים אמרו, כי הם חושבים שימשיכו להשתמש לצורכי עבודה מהבית, עם בולטות לגילאי 35-50. 62% מתוך המשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לצורך שיעורים תורניים אונליין, -53% מהמשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לשיחות וידיאו אונליין, ו-51% חושבים שימשיכו להשתמש לצפייה בתוכני וידאו אונליין. גם שיחות וידיאו מרובות משתמשים נכנסו לשימוש בקרב החרדים, כש-14% התחילו להשתמש עכשיו ו- 46% משתמשים יותר מבעבר. 63% משתמשים באפליקציות או בתוכנות לשיחות וידיאו בימים האלה של הקורונה. 31% מהנשים שמשתמשות בשיחות וידיאו דיווחו כי הן עושות זאת כפגישות עבודה (לעומת 16% מהגברים) ואילו 33% מהגברים שמקיימים שיחות וידאו עושים זאת למטרות שיעורי תורה. 73% מהציבור החרדי הביע התנגדות לתפילה במניין וירטואלי. [caption id="attachment_314119" align="alignnone" width="600"] קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק. צילום: יח"צ[/caption] סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, קרן לייזרוביץ, אמרה עם פרסום הדו"ח, כי "המגזר החרדי חווה אל מול איום הקורונה שינויים טקטוניים במובנים רבים, כשכולם דוחקים בו לשימוש גובר באמצעי הדיגיטל הרבים, שעד היום כמעט ולא חדרו אל המגזר. עתה, הצורך הקיומי מוביל לאחד מתהליכי אימוץ האינטרנט המהירים ביותר שראינו. הגידול העצום בנתוני השימוש ברשת לצד הגידול החד של המצטרפים החדשים מהווים עדות לאימוץ המהיר. לצד כל זאת, אנו רואים בסקר העומק שביצענו כי החרדים ימשיכו לעשות שימוש בכלים אלו גם לאחר סיום המגיפה, כך שמדובר בשינוי עמוק, שעשוי להשפיע על אורח חיי החרדים, יגביר את החיבור לאוכלוסייה הכללית ויתרום לצמיחת המשק".

כתב: יוסי ביבס, מנהל מחלקת MSSP ב-2BSecure, חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס. בשנים האחרונות קיימת מגמה גוברת של גורמים התומכים בארגונים אנטי ישראליים שמחפשים לפגוע במדינתנו באמצעות המרחב האינטרנטי. מתקפות אלה מתעצמות בכל שנה לקראת ה-7 באפריל (שחל מחר) - יום שמכונה OpIsrael#, שבמהלכו קבוצות האקרים אקטיביסטיים מוחים על פעילותה של מדינת ישראל באמצעות מתקפות סייבר. השנה אנחנו מתמודדים במקביל עם אתגר מגפת הקורונה, שמשנה תרבויות ארגוניות עם התחברות מרחוק למשאבים ארגוניים, קיום אינטראקציות באמצעות שיחות וידיאו ועוד. עקב כך, חלה עלייה במתקפות על רשתות ארגוניות, במטרה לאתר משאבים ארגוניים פגיעים, שנחשפו לרשת האינטרנט. השנה קיים סיכוי סביר שיתבצע שימוש בסוגי המתקפות הבאים: חדירה לרשתות ארגוניות דרך משאבים החשופים לאינטרנט - סבירות גבוהה. עקב העלייה בצורך בהתחברות מרוחקת למשאבים ארגוניים, הצפי הוא כי תהיינה מתקפות שונות של גניבת פרטי הזדהות. תוקפים עלולים להיעזר בבסיסי נתונים שהודלפו או לבצע מתקפות פישינג ממוקדות על עובדים בארגון על מנת לגנוב פרטי הזדהות ולהשתמש בהם כדי להתחבר לרשת הארגונית. בשבועות האחרונים נראית עלייה חדה במתקפות הפישינג, בדגש על דומיינים שמכילים את המילים Corona או Covid-19. כמו כן, ארגונים רבים מאפשרים גישה לרשת ארגונית באמצעות חיבור VPN. על מנת לצמצם סיכונים, יש לוודא ששרת ה-VPN עבר את כל עדכוני האבטחה האחרונים. מתקפות מניעת שירות - סבירות גבוהה. מתקפות אלה מיועדות למנוע אפשרות לקבלת שירות ממערכות שונות, כשהן מתחלקות לשלושה סוגים: מתקפות ברמת תשתיות ה-IT של הארגון, הצפת קו תקשורת על ידי מילוי רוחב הפס, ומתקפה על שכבת האפליקציה בק אנד או מתקפות המתרכזות בחולשת האפליקציה, כמו הרצת שאילתות כבדות, שמעמיסות על בסיס הנתונים. השחתה של אתרי אינטרנט ואפליקציות ווב - סבירות גבוהה. למתקפות מסוג זה ערך תדמיתי גבוה יותר לתוקף ונמוך יותר לארגון, אך יישומן מסובך יותר ממתקפות רבות אחרות. המתקפות הללו מאפשרות לתוקפים לשנות את תוכן האתר המוצג לגולשים וכן להחדיר באמצעותו מסרים זדוניים. מתקפות נעילת קבצים - סבירות גבוהה. שימוש בטכניקות החדרה כגון Spear Phishing או Water Hole, שיובילו לנעילת קבצים על ידי מתקפת כופרה. זהו אחד האזורים הקשים ביותר לניטור, כי קיים חשש שישנם כלים ייעודיים שפותחו במיוחד למתקפה הקרובה. בדרך כלל מדובר במתקפות מתוחכמות יותר, שקשה יותר לצפות אותן מראש. פרסום מידע חסוי (כרטיסי אשראי, פרטי משתמשים) - סבירות בינונית. ייתכן שמידע שהושג בעבר יפורסם ביום המתקפה, על מנת ליצור נפח נוסף למתקפה הכוללת. מניסיון עבר, חלק ניכר מהמידע שמפורסם לא רלוונטי, אך יש להתייחס לכך כאל איום ממשי לארגון - תדמיתי וכלכלי. [caption id="attachment_314113" align="alignnone" width="600"] הסוד - בהגנה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] המלצות ודרכי התגוננות מפני המתקפות יש מספר טיפים שמומלץ לפעול לפיהם, אך חשוב לציין כי מדובר בהמלצות כלליות, ועל הארגון לבצע הערכת סיכונים מתאימה וכן לקבוע מבעוד מועד את כלי ההתמודדות ואופי השימוש בהם. העלאת המודעות הארגונית מומלץ לשלוח מייל מטעם מנהל אבטחת המידע או מנהל התשתיות בארגון, שמתריע על ההתקפה הצפויה ועל הנזק שעלול להיגרם לארגון. במייל זה יש לרשום כללי עשה ואל תעשה ברורים, כמו לא לפתוח מסמך מצורף או לינק שהגיע ממקור לא מוכר, ולדווח על כך מיד כאשר נתקלים בתוכן כזה; לא לחבר לתחנת העבודה התקני מדיה נתיקים ממקור שאינו מהימן; לא ללחוץ על פרסומות ולא להוריד קבצים מאתרים שאינם מהימנים; ולא לתת פרטים מזהים בשיחה טלפונית, בדגש על שם משתמש וסיסמה. כמו כן, רצוי להנחות את העובדים כי צריכת מידע בנוגע למגפת הקורונה צריכה להתבצע מגורמים רשמיים בלבד. באופן כללי, כדאי להנחות את העובדים כי עליהם לדווח באופן מידי לגורמי הביטחון בחברה על כל אירוע חריג אחר, שלא צוין במפורש. גיבוי חשוב לוודא שקיים גיבוי מלא של כלל השרתים בארגון של הגדרות התצורה בציוד התקשורת (מתגים, נתבים ומרכזיות), ובמערכות אבטחת המידע הקיימות (פיירוול, IPS ,WAF ,SSL ו-VPN). יש לערוך בדיקה וחידוד של נהלי עלייה לאוויר לאחר התאוששות מאסון, ולערוך בדיקה ו-וידוא כי קיימים גיבויים עדכניים ופעילים לטובת יכולת שחזור מהירה בעת הצורך. ניהול מערכות, משתמשים, סיסמאות ועדכוני תוכנה רצוי להגדיר ערוצים בטוחים לחיבור למערכות ארגוניות מרחוק, לדוגמה מערכות ווב עם הזדהות חזקה, אימות דו שלבי, ניטור ותקשורת מוצפנת. אין לחשוף פרוטוקולים כמו RDP או SMB לרשת האינטרנט. מומלץ מאוד לערוך עדכון של מערוכת האנטי וירוס שקיימות בארגון, ולקיים הפצה והתקנה של עדכוני תוכנה ואבטחת מידע עדכניים לכל מערכות ההפעלה, לשרתים ולתחנות העבודה. כמו כן, רצוי להגדיר את מערכות אבטחת המידע השונות לחסימה והתראה על דומיינים שמשויכים לאתרי פישינג מוכרים. היערכות ארגונית על מנת להיערך בהתאם מבחינת ארגונית, יש להכין רשימת בעלי תפקידים רלוונטיים, מספרי טלפון וכתובות מייל לטיפול במקרה של אירוע - הן של גורמים פנימיים והן של גורמים חיצוניים. יש צורך להגדיר שרשרת דיווח במקרה של אירוע אבטחת מידע, כולל הגדרת רמות חומרה של אירועים שעליהם יש לדווח או להגיב באופן מיוחד. כמו כן, מומלץ להתעדכן באופן שוטף באתר של ה-CERT הלאומי בדבר המתקפות וכמובן, להיעזר בו בעת הצורך. גם השנה, כמו בכל שנה, לא ניתן לקבוע בוודאות את אופי המתקפה הצפויה, את שלביה ואת אופי ההתפתחות שלה, אך חשוב להיות ערוכים באופן המיטבי ביותר לכל תרחיש.

משבר הקורונה השפיע על ענף ההיי-טק בצורות שונות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות היי-טק, ובמיוחד בסטארט-אפים. דו"ח של IVC, שפורסם אתמול (א'), מראה ירידה דרסטית במספר השקעות הסיד בחודשים פברואר ומרץ האחרונים, לאחר שמשבר הקורונה החל לתת את אותותיו, לעומת ההשקעות בינואר: צניחה מ-20 עסקאות בחודש הראשון של השנה לארבע בלבד בחודשיים החולפים ביחד. אלא שהמשבר הזה יסתיים מתישהו, וארגונים מתחילים להיערך ליציאה ממנו. עתיד ההשקעות הוא בין הסוגיות שעולות על הפרק בענף בהקשר זה, עם שאלות כמו: במה ישקיעו גופים כגון קרנות הון-סיכון? עד כמה תשקיע הממשלה? אילו תחומים יהיו הכי חמים? ואילו יצטרכו להמתין או אף ייעלמו? השאלה האחרונה מסקרנת במיוחד נוכח ההערכה שהעולם אחרי הקורונה לא יהיה דומה למה שהיה קודם. הרגלי החיים שלנו, צורת העבודה והדרך שבה נאמץ טכנולוגיות ישתנו, כך נראה, בהתבסס על הניסיון והחוויות שעברנו מאז שהקורונה פרצה. חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ושותף בקרן פיטנגו, אמר בכנס וירטואלי שערך המרכז באחרונה כי לאחר שנצא מהמשבר, המשקיעים יחפשו פתרונות פוסט קורונה. כלומר, הם ירצו להשקיע בתחומים שיתנו מענה לאורח החיים שלנו אחרי הקורונה, שכאמור, לא יהיה דומה למה שהיה כאן קודם. הוא נתן דוגמה לתרחיש שיהיה בשדות תעופה: בנוסף לבדיקה הביטחונית, שעוד לפני המשבר הייתה חוויה לא נעימה, אבל השלמנו איתה, נעבור בדיקות חום, תשאולים בכניסה למדינות לגבי תסמינים ועוד. נשא שחשוד בנגיף מסוכן יותר לפעמים מפעולת טרור, ציין פרס. המציאות הזו פותחת חלון הזדמנויות לחברות ישראליות לפתח פתרונות ולתת מענה לאתגרים אלה. "אין לי ספק שהעשור הבא יהיה דיגיטלי, עם מודלים עסקיים שמושפעים ממה שקורה עכשיו", אמר. גם שוק העבודה ישתנה. הקורונה גרמה לנו להיחשף לטכנולוגיות שלא הכרנו קודם, אנשים יבינו שלא צריך ללכת בכל יום למשרד, שאפשר לעבוד מרחוק. פרס דיבר על מודלים חדשים של פרילאנסרים, שיבינו שאפשר למכור את הכישורים שלהם לאו דווקא במסגרות ארגוניות מוכרות כיום. תובנה אחרת שפרס לוקח עמו ממשבר הקורונה היא אודות הסולידריות ושיתוף הפעולה בין אנשים, ארגונים ומדינות. "כולם מחפשים תיקון עולם", אמר. "כולם מבינים שלגבולות יש כיום הרבה פחות משמעות מפעם והשיח יהיה שאנחנו כולנו ביחד יכולים לנצח, או שכולנו ביחד נתרסק. בהתאם, משקיעים כבר לא יחפשו איזה שוק משרת המוצר אלא כיצד הוא מועיל לאתגרי הבריאות והכלכלה, כיצד הוא עושה תיקון עולם". פרס שואב מזה עידוד רב, והוא סבור שההיי-טק הישראלי יכול לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולחזור לצמיחה. "נכנסו לקורונה עם כלכלה יציבה והיי-טק חזק, ולכן יש מקום לאופטימיות", אמר. [caption id="attachment_277762" align="alignnone" width="600"] אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור[/caption] גם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר במפגש שההיי-טק נכנס לקורונה במצב טוב. הוא דיבר על מספר שיא של גיוסים והשקעות. כמו כן, אהרון ציין כי הרשות נמצאת בעיצומה של היערכות ליום שאחרי הקורונה. "בסיס העבודה שלנו היא חיפוש כשלי שוק, כי הכסף שלנו הוא ממשלתי ואנחנו לא רוצים להחליף את השוק הפרטי", הוסיף. "כיום, כשלי השוק שונים מאשר בשנה שעברה. יש הרבה מאוד חברות טובות שנכנסות למצוקה. הרשות בודקת היכן השוק לא יכול לסייע ונדרשת עזרת הממשלה". הוא ציין כי הרשות פרסמה שלושה קולות קוראים לסטארט-אפים להציע הצעות לפתרונות סביב משבר הקורונה. הוגשו לא פחות מ-500 הצעות ו-50 מהן יוכלו ליהנות ממענקים בהיקף כולל של 50 מיליון שקלים, שכלולים בחבילת ההטבות שהממשלה החליטה להעניק, לקראת היציאה מהמשבר. [caption id="attachment_309846" align="alignnone" width="600"] עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי[/caption] הדוברים האחרים במפגש, כגון מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, פתחו צוהר לאילו כיוונים כדאי לחברות ללכת על מנת לחפש פתרונות להשקעה. נקודת המוצא שלה סופר-תאני באשר ל-מה יחפשו המשקיעים זהה לדברים שאמרו פרס ואהרון: חיפוש מוצרים שנותנים מענה לצרכים שנולדו בעקבות המשבר.  "כך", ציינה, "הנחת היסוד היא שכאשר המשק יחזור לפעילות, חברות ישקיעו הרבה יותר בתהליכים דיגיטליים וביכולות של עובדים לעבוד מהבית; רשתות קמעונאיות ונותני שירותים, שהשליחויות היו החמצן שהחזיק אותם מעל המים, ישקיעו יותר בפלטפורמות שישמשו אותם גם בזמן שיגרה. כל החברות האלה יספקו עבודה לחברות שידעו לתת להן את הפתרונות הנכונים. העבודה מהבית תחייב פתרונות חזקים יותר של הזדהות ואבטחה. כמובן שהם יחפשו גם פתרונות סביב נושא הבריאות - למניעת זיהומים, ניקיון, טיפול מונע מרחוק ועוד. חברות בתחום כבר מהוות מוקד להתעניינות". הייתה לסופר תאני תובנה מעניינת נוספת, שלפיה הקורונה תשנה את אחת התפיסות הבסיסות בחדשנות בעסקים. "שנים לימדו אותנו שצריך להיות ממוקדים בתחום אחד ולהצטיין בו. הקורונה לימדה אותנו שחייבים להתפזר, ליצור עוגנים, כדי שאם מגיפה חדשה חלילה תחסל תחום אחד, שתהיה לנו היכולת להיות גמישים ולשרוד", אמרה. בשורה התחתונה: היציאה ממשבר הקורונה תייצר ללא ספק הזדמנויות חדשות למגוון יוזמות שיבואו מהחדשנות הישראלית, וגם לא מעט תעסוקה ואתגרים לחברות קיימות, שידעו לתת לארגונים פתרונות שיכינו אותם טוב יותר למגיפה או לכל תרחיש אסון אחר בסדר הגודל של הקורונה, שחלילה יבוא עלינו.