בסרטון: תל אביב ריקה מאנשים (צילום: עיריית תל אביב - יפו)

מכון Fraunhofer HHI הגרמני בשיתוף עם פורום ה-MC-IF (ר"ת Media Coding Industry Forum) הכריז על פורמט בשם H.266/VVC או Versatile Video Coding, תקן קידוד וידאו חדש הנועד לספק איכות וידאו זהה לקידוד ה-H.265 הקיים במחצית מהנפח שלו וללא ירידה באיכות התמונה. תחום דחיסת הוידאו הוא אחד מהתחומים הגדולים והחשובים ביותר באינטרנט כיום, כאשר וידאו דחוס […]

בעוד טרם נחשפו הפרטים הסופיים, מה שמסתמן הוא כי וואן פלוס מתאימה את עצמה לתקופה ותערוך לראשונה אירוע במציאות מדומה ל-OnePlus Nord

אם מה שהיה חסר לכם לעלית 75t הוא טעינה אלחוטית, אז זו

"ברבעון הקורונה, גדלנו בהיקף הפעילות שלנו בישראל בקצב גבוה, של 50%, לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. אנחנו מגדילים את הנוכחות שלנו בניהול לקוח, בהנדסה, בשיווק ובדלוורי - בכל מגזרי הפעילות, לרבות עולם הביטחון", כך אמר ניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס (Nutanix) ישראל ויוון. הולנדר דיבר בכנס הווירטואלי טכנולוגיה בשני - ITforIDF, שנערך היום (ב'), בהפקת אנשים ומחשבים. הוא ציין כי "נוטניקס הוקמה ב-2009, הוציאה לשוק את המוצר הראשון שלה ב-2011 ומובילה זו הפעם השלישית בריבוע הקסם של גרטנר בתחום ה-HCI (אינטראקציית אדם ומחשב). יש לה 6,000 עובדים, 16 אלף לקוחות ארגוניים ונתח שוק של 50%". "אנחנו מספקים פתרון דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC), שבעזרתו צוותי ה-IT יכולים לתפעל ולמכן עננים. אנחנו מספקים פתרונות לעולמות האינטרנט של הדברים, לסניפים מרוחקים, לענן ציבורי, פרטי והיברידי, ולהתאוששות מאסון", הסביר. "וירטואליזציה של שרתים - מוצר שלא צריך לשלם עליו" לדברי הולנדר, "ב-2015 השקנו את אקרופוליס, ההייפרוויזור שלנו, שמאפשר וירטואליזציה של שרתים בחינם. זאת, כי לשיטתנו מדובר במוצר צריכה, שלא צריך לשלם עליו. ב-2017 עשינו ניתוק בין חומרה ותוכנה ואמרנו שנספק ללקוחות או רכיב שלנו עם 'ברזל' או רק תוכנה עם 'ברזל' של הלקוח. נתח השוק שלנו עומד על כמחצית מהשוק, VMware שנייה לנו ושאר הספקיות עומדות על אחוזים בודדים". הוא ציין כי "בדירוג רמות שירות של ספקים, התעשיה שאליה אנחנו שייכים מדורגת בסקאלה ממינוס 100 עד 100, עם ציון ממוצע של 27 בחמש שנים האחרונות. הציון שלנו עומד על יותר מ-90". עוד אמר הולנדר כי "אנחנו מציעים לעולם הביטחוני ניהול אבטחה, עם יותר שליטה שניתנת למנהל המערכת. ככלל, אנחנו מספקים פשטות תפעולית בקליק אחד. אנחנו רוצים IT שקוף לחלוטין, עם יכולת לשדרוג סביבה מקצה לקצה בלחיצת כפתור אחת, ובכך עונים למצוקת כוח האדם". לדבריו, "אנחנו מאפשרים צריכת שירות במקטעים, ולא לתכנן מערכת מראש לשלוש שנים. ניתן להתחיל עם אשכול שרתים אחד ולגדול גרנולרית (גרעינית)". "עולם מוגדר תוכנה הוא יותר חדשני ומאפשר להטמיע חדשנות כמעט אינסופית בצורה מהירה. שימוש ברכיבים שלנו מניב תשתית מוגדרת תוכנה, עם מענה לדטה סנטר שלם מקצה לקצה", אמר הולנדר. הוא ציין כי "עם מערך הפתרונות שלנו לא נדרשת אינטגרציה של מספר רב של יצרנים וכלי ניהול. כל מוצר שאנחנו מוציאים לשוק יודע לעבוד לאחר 20 דקות בלבד של הטמעה. אנחנו מספקים התייעלות כלכלית, פחות שטח רצפה ופחות צריכת חשמל. הפתרון שלנו יכול להיות מותקן על ספינות, כלי רכב משוריינים, בתנועה על מכולות, בונקרים, דטה סנטרים ראשיים ואתרים מרוחקים". הולנדר אף הציג פתרון כזה שנוטניקס הטמיעה בצבא ארצות הברית. "זהו פתרון מוכלל, עם אותה תוכנה מנוהלת ממקום מרכזי. המוצר מותאם לפריסה בדרג הטקטי, נכנס למזוודה, ניתן לעלות אתו למטוס ולהטמיע אותו בכל מקום. ערכנו פריסה מהירה של פתרונות שכאלה בחיל הים האמריקני, עם חיסכון של פי ארבעה בשטח רצפה ועם יותר מ-100 אשכולות. כמו כן, ערכנו עשרות פרויקטים בסוכנויות ביטחוניות", אמר.

חושבים שמחשבי מק חסינים מפני נוזקות כופר? תחשבו שוב כי כעת מסתובבת אחת כזו ברשת

מהמחקר עולה כי יש הבדל של 30 אלף אחוזים בין המדינה הזולה ביותר למדינה היקרה ביותר

ביום ה' האחרון פרסמה אמדוקס הודעה על כוונתה לפטר קרוב ל-1,000 מעובדיה, מתוכם כ-250 עד 300 בישראל. ההודעה גררה גל של פרשנויות, עם תחזיות קודרות לגבי גלי פיטורים גדולים בענף. שיחה שקיימנו הבוקר (ב') עם שלושה מבכירי הענף מציירת תמונת מצב קצת שונה, אם כי גם היא לא כל כך מעודדת. אמדוקס אינה החברה היחידה, למרבה הצער, שמפטרת עובדים בימים אלה. אפשר לקוות שהחברות האחרות יעשו זאת בצורה קצת יותר רגישה ועדינה, אבל זה כבר שייך לדיון אחר. אמדוקס עשתה את המהלך מאחר שהיא חברה גלובלית, שפועלת בעשרות שווקים בעולם, והתחזיות הקודרות על צמצום ביקושים, דחיית הזמנות ואפילו ביטולן ברבים מהם הביאה את ההנהלה העולמית שלה לבצע את מה שעושים בדרך כלל כשיש משבר: מפטרים עובדים. אמנם, רובם לא בישראל אלא בהודו, אבל גם מרכז המו"פ של אמדוקס בארץ נכלל בגל הפיטורים. בשיחה שנערכה הבוקר היו שלושת המשתתפים - מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, וגלעד רבינוביץ', מנכ"ל SQLink - תמימי דעים שגם חברות אחרות יעשו מהלכים דומים. אבל המשתתפים הדגישו שיש להשתמש במושג שהוא, לדבריהם, מדויק יותר - התאמת כוח אדם. נכון שזו מילה מכובסת לפיטורים, אבל במקרה הזה לסמנטיקה יש משמעות, כי מדובר בתוצאה של המציאות העגומה. השווקים העולמיים של חברות ההיי-טק, שרבות מהישראליות שבהן פועלות גם או רק בחו"ל, אכן מצטמצמים והן חייבות לחשב מסלול מחדש, כולל לפטר. אין מי שמוביל את ההתמודדות עם המשבר באשר לישראל, חברות ההיי-טק סובלות, כמובן, גם מהמצב הכללי במדינה ובמשק: גל נוסף של התפרצות נגיף הקורונה, והחמרה הולכת וגוברת במצבם של מגזרים שלמים במשק, בהם התעופה, התיירות, התרבות, אולמות האירועים וענף הכנסים והתערוכות. המגזרים האלה מעסיקים מאות אלפי בני אדם, שכירים ועצמאיים. במקביל אנחנו שומעים על פיטורים במגזר הפיננסים, שלבד מתעשיית ההיי-טק הוא המעסיק הגדול ביותר של אנשי טכנולוגיה ו-IT. רבינוביץ' הגדיר את המצב יפה: חוסר ודאות כלכלית ויציבות עסקית, שנובע לא רק מהמציאות העולמית, אלא גם בגלל כשל חמור במדיניות ממשלה, שלא משדרת מנהיגות ושכן משדרת שאין מי שמוביל את ההתמודדות עם המשבר. חדשות לבקרים מנחיתים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והמשרדים השונים החלטות שונות, כולל גזירות, ללא כל הסבר הגיוני. מה גם שאין תוכנית לטווח ארוך - דבר שניתן לייצר גם בתקופת משבר כמו הקורונה - ולא ניתן סיוע ממשי למי שצריך. זה נכון לגבי כל ענף, לרבות לגבי חברות ההיי-טק. בהעדר אופק, חברות לא יכולות לקחת סיכונים והן מעדיפות לפטר. [caption id="attachment_259625" align="alignnone" width="600"] איפה הקברניט? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock[/caption] כאן נכנס לתמונה גורם נוסף, שלא נולד עם המשבר אלא הוא כשל מתמשך של מרבית ממשלות ישראל בעשורים האחרונים: הן לא נותנות עדיפות לאומית ברורה לתעשייה המקומית. כך גם בענף ההיי-טק: ההילה כבר מזה שני עשורים ויותר היא בעיקר סביב הסטארט-אפים והאקזיטים – מכירת חברות ישראליות לחברות זרות. החברות הישראליות הגדולות והוותיקות, אלה שמייצרות ומעסיקות פה אלפי עובדים, נשארו מאחור. אלה הן החברות שכעת זקוקות לסיוע יותר מכל חברה אחרת בענף ההיי-טק, קודם כל כדי שלא יפטרו עובדים. אלא שברחבי העולם, מדינות מתכנסות בימי קורונה אלה לתוך השווקים שלהן ומעדיפות חברות ועסקים מקומיים, ורק בישראל, המשבר לא גורם לממשלה להכריז על מדיניות לאומית להעדפת תוצרת כחול לבן. במצב הנוכחי, שבו השמים סגורים ויש פה חברות מצוינות, הממשלה צריכה להזרים תקציבים ולבצע פרויקטים של תשתיות, שיכולים לתת אוויר לנשימה לענף, לצד המענה לאתגרים הלאומיים הדחופים. הממשלה צריכה לסייע גם לחברות הקטנות, שגם מצבן לא מזהיר, בלשון המעטה. מקורות המימון שלהן הולכים ונסגרים, כי מי ירצה להשקיע בזמנים של משבר כלכלי ואי ודאות? הממשלה אמנם מעבירה להן תקציבים, בעיקר דרך רשות החדשנות, אבל מדובר בטיפה בים. לכן, השורה התחתונה היא שהפיטורים באמדוקס הם גל בגלי ההדף של משבר הקורונה, של הגל הראשון של הנגיף. יהיו עוד חברות שיפטרו, או, כפי שמשתתפי הפאנל אמרו, יבצעו התאמות כוח אדם. ואם הממשלה לא תתעורר מיד ותדאג להשקיע משאבים בקטר של המשק, היא לא תפגע רק בהיי-טק אלא ביכולת של כלל המשק להתגבר על המשבר. בינתיים, איך הגדיר זאת רבינוביץ': הכול חרטא. וחבל.