סמסונג החלה להציע עדכון תמים לאפליקציה המובנית בכל מכשירי החברה, כמה שמתברר כתוכן שיווקי שעשוי להציג פרסומות

כיצד רועי פולקמן, שמונה ליו"ר "הוועדה לבחינת תחום השידורים בישראל", הפך להיות נציג הטייקונים ומקדם תוכנית מהפכנית בעולם המדיה, שמשמעותה יותר כסף להוט, יס, ערוץ 12 וערוץ 13, ע"ח השאר. מאת: אבי וייס

ב-LG לא מסתפקים רק ב-Wing ויחשפו בקרוב טלפון עם מסך נגלל

נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', קורא לממשל של נשיא ארצות הברית הנבחר, ג'ו ביידן, "לשקול" לתמוך במשפט שמנהלת פייסבוק נגד NSO, בטענה שהיא שלחה נוזקות ל-1,400 משתמשים בווטסאפ, על מנת לרגל אחריהם. לדברי הענקית מרדמונד, חברת הסייבר הישראלית "עוזרת להפיץ נשק סייבר". בפוסט שפרסם בסוף השבוע, בעקבות מתקפות הסייבר האחרונות על ארצות הברית, כתב סמית' כי NSO משמשת כ-"שכירי חרב מהמאה ה-21", וטען כי "הגידול בהיקף החברות הפרטיות, המהנדסות מתקפות אבטחה ברשת, גורם לכך שמספר גדל והולך של מדינות לאום יכולות כעת לפרוס מתקפות סייבר – כולל נגד עיתונאים ופעילי זכויות אדם". לדברי סמית', "תעשייה זו (של סייבר התקפי – י"ה) מביאה להתפשטות של מתקפות סייבר המבוצעות על ידי ממשלות שיש להן את הכסף, אך לא את כוח האדם הנדרש, כדי ליצור נשק משלהן. בקיצור, זה מוסיף עוד אלמנט משמעותי לנוף האיומים של אבטחת סייבר". דברי סמית' מהווים הפעם הראשונה שבה חברה אמריקנית גדולה, פרט לפייסבוק-ווטסאפ, יוצאת נגד שימוש שעושות מדינות לאום בחברות סייבר התקפי פרטיות – נושא שבמשך שנים נתפס בעיקר כגורם לדאגה של עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופעילים חברתיים אחרים. חברה אמריקנית גדולה שנייה נגד NSO סמית' התייחס בפוסט במיוחד להתדיינות המשפטית שבין NSO לפייסבוק-ווטסאפ. זו האחרונה טוענת שפגסוס, הרוגלה של החברה הישראלית, תקפה 1,400 משתמשים שלה במשך שבועיים ב-2019, כאשר כ-100 מהיעדים היו פעילים אזרחיים, לרבות עיתונאים, דיפלומטים, בכירים בממשל ופעילי קמפיינים לזכויות אדם. NSO הכחישה כל מעורבות שלה, ואמרה כי לקוחותיה הממשלתיים שולטים באופן השימוש בתוכנה וכי מוצריה נועדו רק כדי לסייע לגורמי אכיפת החוק לאתר טרוריסטים ופושעים. לדבריה, היא חוקרת את כל הטענות על ניצול התוכנה שלה. "יש למנוע השקעות בחברות כגון NSO" בפוסט ציין סמית' כי מיקרוסופט מצטרפת לחברות טכנולוגיה אחרות "המתנגדות לפרשנות זו". הוא הוסיף כי על ממשל ביידן-האריס לאמץ את הגישה שלהן. לדבריו, הגישה המשפטית "המרתיעה" של NSO הבהירה כי על החוקים לאסור "באופן ברור וחזק" על חברות לאפשר לתוכנות שלהן לסייע לממשלות לעסוק ב-"מתקפות סייבר בלתי חוקיות ופוגעניות. (יש למנוע – י"ה) ממשקיעים להשקיע בחברות אלה". הוא השווה את התפשטות נשק הסייבר ל-"פעילות מזיקה חברתית אחרת, כגון סחר בבני אדם, סמים או טרור. ככל שממשלות מבטיחות שחברות תעופה לא מעבירות סמים או שמשקיעים לא מממנים את הפעילות של סוחרי סמים, כך יש להבטיח שמשקיעים אמריקנים ואחרים לא מזינים את הצמיחה של פעילות מסוג זה – ביודעין". מ-NSO נמסר בתגובה כי "כחברה הראשונה בעולם שהובילה לגיבוש ואימוץ עקרונות רגולטוריים ומדיניות ציות לעיסוק בתחום, אנחנו מצטרפים לקריאות של מיקרוסופט לקיים מדיניות גלובלית מחייבת, שתאפשר למדינות להתגונן מפני מתקפות סייבר מצד גורמים מעצמתיים ופרטיים חסרי אחריות".

מיקרוסופט כיצרנית מעבדים? דיווח טוען כי גם החברה מרדמונד עובדת על פיתוח שבבי ARM למחשבים ושרתים

מיקרוסופט (Microsoft) עובדת על פיתוח מעבד ARM בעיצוב עצמי עבור תחום השרתים ומחשבי ה-Surface של החברה, כך לפי דיווח של אתר בלומברג. בעוד שמיקרוסופט איננה שחקנית חדשה בתחום ה-ARM, הדיווח החדש מצביע על כך כי בחברה מעוניינים בפיתוח מעבד ARM מבית ולא בהמשך השימוש בשבבי קוואלקום כפי שעשתה עד כה. בעוד שרבים יצביעו על אפל […]

"השלמנו לחלוטין את הדמוקרטיזציה לגישה ללוויינים. זה יעזור לאנשים ברחבי העולם לקבל גישה לשירותים דיגיטליים קריטיים. הענן התרחב, והוא מנצח כעת גם בחלל. 2021 תהיה השנה שבה יותר טכנולוגיות יהיו נגישות יותר לכולם, ובמיוחד לימוד מכונה, מחשוב קוונטי ומיקרו-לוויינים בחלל", כך אמר ד"ר וורנר ווגלס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אמזון. ד"ר ווגלס היה דובר המפתח בכנס AWS re:invent 2020, שהחל בתחילת החודש ונמשך שלושה שבועות. מספר המשתתפים בו הגיע למאות אלפים. AWS הקימה בחודש יוני קו חדש לפתרונות תעופה, לוויינות וחלל. רכיב מרכזי בקו זה הוא מיקרו-לווינים. במסגרת הקו מבוצע פרויקט קויפר (Kuiper) – יוזמה להציב כ-3,200 לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, לאספקה משופרת של שירותי אינטרנט. AWS כבר הקימה שש תחנות קרקע ייעודיות ברחבי העולם, שישמשו לתקשורת עם המערכות שבמיקרו-לוויינים. "הם יכולים לסייע, למשל, להעברת נתוני מיקום של עדרי בקר, מצב הגידולים ותנאי מזג האוויר המקומיים", אמר. ההשפעה והטלטלה הטכנולוגיות של הקורונה ווגלס הביא דוגמה שממחישה את השפעת מגפת הקורונה על הטכנולוגיה והאנושות: "סטודנטים להנדסה מאוניברסיטת פוליטכניק במילאנו צפו בתורים ארוכים בסופרמרקטים בתחילת המשבר, בחודש מרץ, ותכננו במהירות אפליקציה לקהל הצרכנים, שמפנה אותם לחנויות ריקות יותר בקרבת מקום. האפליקציה לא פותחה במשך חודשיים או שלושה, היא פותחה בימים. מכאן שהכול קשור במהירות". לדבריו, המגיפה טלטלה את הפלטפורמות החינוכיות. "הרבה מהחינוך עבר לרשת, וזה לא יעזוב אותנו לאורך זמן. זה בהחלט תחום שנראה בו הרבה חדשנות", ציין. עוד הוא אמר כי "לטכנולוגיה יש את היכולת להשפיע על קהילות ברחבי העולם, אבל זה ידרוש התמקדות חזקה יותר בממשקי אדם-מכונה, שיהפכו אותה לנגישה יותר. עליה להיות נגישה לא רק למדינות ולארגונים הדיגיטליים, אלא לכולם. אם אתה חקלאי קטן באינדונזיה, אתה מתמקד בגידול היבול שלך ולא מתרוצץ סביב עם סמארטפון. אבל אם היה אפשר לדבר אתו, הטכנולוגיה הייתה יכולה להיות שימושית לכולם". יצוין כי ווגלס שוחח עם חקלאים באינדונזיה במסגרת סדרת רשת חדשה, שבה הוא בדק כיצד אנשים מתמודדים עם הנושאים הבוערים בעולם. "מפתחים יכולים להתכונן לעידן הקוונטי" בדבריו ציין ווגלס גם את תחום המחשוב הקוונטי. באוגוסט האחרון השיקה AWS את Bracket – שירות המחשוב הקוונטי שלה, שנועד לסייע ללקוחות ענן שרוצים להתנסות באלגוריתמים קוונטיים שרצים על פלטפורמת החברה. כמו כן, בימים אלה, AWS מגייסת מדענים וחוקרים במטרה לתכנן ולבנות מחשב קוונטי משלה. "המחשוב הקוונטי יתפוס תאוצה ב-2021, כי העניין בו הולך וגובר – לא רק במדע, אלא גם בעולם העסקים. היישומים הראשונים שלו יהיה בחברות מעולמות מדעי החיים, הפיננסיים והמדיה-בידור", העריך. "הדבר הגדול ביותר שנראה בשנה-שנתיים הקרובות הוא שסביבת פיתוח התוכנה תשתנה באופן דרמטי", אמר ווגלס. "זה בהחלט אזור ש-AWS צריכה להיות בו, אנחנו רוצים למנף אותו. העקרונות הכלליים של מחשוב שכזה, שיכול לבצע את אותם חישובים במקביל על כמות עצומה של נתונים – שונים לחלוטין. זה דורש פלטפורמות וכלים חדשים. אנחנו מעמידים כלים לתוכנות קוונטיות וליישומים חדשים, ולהנחת הבסיס לתוכנה הדרושה לכך. מפתחים יכולים להתכונן לעידן הקוונטי". ה-CTO של אמזון ציין בנוסף כי "ההתפתחות המואצת של לימוד המכונה תימשך בשנה הבאה. הקורונה נותנת דחיפה נוספת ליישומים מבוססי בינה מלאכותית. הודות ל-AI ניתן לנתח במהירות מאות מיליוני צילומי רנטגן וסריקות MRI של חולים בנגיף. רופאים כבר לא צריכים להסתכל על הרשומות האלה, בזו אחר זו, כדי לזהות דפוסים מסוימים. לימוד מכונה מיועד בימינו לא רק למדעני נתונים – אפשר לבנות יישומי AI לכל אחד. יישומים אלה לא 'נתקעים' בדטה סנטרים, אלא מגיעים באמצעות הענן, מחשוב הקצה והדור החמישי, והם נמצאים בכל מקום שתרצו. כל צרכן יכול להשתמש בטכנולוגיית AI בכל מקום. לדוגמה, בדגם החדש של אאודי יש 1,200 חיישנים, מכ"מים ומצלמות. מודל לימוד המכונה שברכב מתריע או מתערב אם משהו משתבש. הרבה נתונים מעובדים בענן, אבל הרבה קורה גם ברכב עצמו. בזכות הבינה המלאכותית, גם סבתא זוכה לראות בדיוק רב יותר את התמונות מהאלבום המשפחתי שהיא רוצה. הממשקים הופכים פשוטים יותר. בנוסף, הטכנולוגיות החדשות יאפשרו גם לאנשים במדינות מתפתחות להרוויח יותר מקבלת שירותים דיגיטליים במתכונת שמתאימה להם".

בהיררכיית משרות הניהול הטכנולוגיות, תפקיד ה-CISO, מנהל אבטחת המידע, היה תמיד מאתגר והכי פחות לא ברור. תחום אחריותו של מנהל האבטחה נושק לעולם ה-IT ולפעילות המנמ"ר. מציאות זו הולידה מערכת יחסים מורכבת בין שני בעלי התפקידים, ובאופן טבעי יצרה קונפליקטים. עיקר המחלוקת היא על סמכות ובכירות: מנמ"רים מצפים שמנהלי אבטחת המידע בארגונם ידווחו להם, מה שלא תמיד מוצא חן בעיני האחרונים ובעיני ההנהלות. בנוסף, מערכת היחסים שבין המנמ"ר למנהל האבטחה יצרה אי הבנות רבות. יש להוסיף לכך את הניגוד המובנה שקיים ביניהם: מנהל האבטחה נוטה לחשוף כמה שפחות מידע לעיניהם של כמה שפחות אנשים, ואילו המנמ"ר רוצה לרוץ קדימה עם הטרנספורמציה הדיגיטלית, שמטבעה בנויה על שיתוף ופתיחת אתרים ושרתים לגורמים שונים, חלקם מחוץ לארגון. אלא שמשבר הקורונה יצר מציאות שונה, כי המעבר לעבודה מרחוק הצריך שיתופי פעולה בין המנמ"רים למנהלי האבטחה, ובעיקר מאחר שעלתה במהלכו החשיבות של הגנת הסייבר ואבטחת המידע. המתקפות על שלל ארגונים, מוסדות ממשלה וחברות פרטיות שעליהן אנחנו מדווחים בתקופה האחרונה, ההתגוננות מפניהן ומניעתן, מחייבות יחסים הדוקים יותר בין שני בעלי התפקידים. הדבר הביא בארגונים רבים לשיפור במערכת היחסים שביניהם ומי יודע, אולי מדובר אפילו בתחילתה של ידידות מופלאה. למה זה קורה ומה לעשות כדי לשפר את המצב? יש למצב הזה כמה סיבות, שחלקן מפורטות במאמר שפרסם מגזין האונליין CIO. אחת מהן היא שארגונים ברחבי העולם העבירו יישומים רבים יותר לענן, כדי לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק, מה שמחייב את שני בעלי התפקידים להיות מתואמים יותר. ההנהלות דורשות מהם להיות יותר מסונכרנים כדי לבצע את המהלך המורכב טוב יותר, ללא קשר להגדרת תפקידיהם, מי מדווח למי ועוד נושאים פנים ארגוניים שונים. מחברי המאמר מציעים כמה טיפים שיעזרו למנמ"רים ולמנהלי האבטחה לחיות זה לצד זה. או, כפי שמגדירים זאת המחברים, "נישואי עבודה תקינים מבלי להגיע לגירושין". הטיפ הראשון הוא שכל אחד מבעלי התפקידים ישאיר את האגו שלו בצד. המנמ"ר צריך להפסיק לצאת מנקודת המוצא שלפיה הוא הבוס של מנהל האבטחה ולכפות עליו את דעתו. זה לא עובד – מנהלי האבטחה הם אנשים דעתניים. הטיפ השני הוא לא למהר להעלות את הקונפליקטים ביניהם למועצת המנהלים של הארגון. יש ארגונים שבהם שני הג'נטלמנים עושים זאת, כי הם לא מצליחים להגיע להסכמה – ונכשלים בכך. בלא מעט מקרים, מרבית המשתתפים בדיון כלל לא מבינים על מה הם רבים, והם שולחים אותם לדבר האחד עם השני ולמצוא פתרון. השיחות האלה גם גורמות לחברי מועצת המנהלים להבין שלפעמים, שני הצדדים מנהלים ויכוח על טכנולוגיה לשם טכנולוגיה, ולא מדברים על הערך העסקי – צד שבו צריך המנמ"ר להבין ולהביא אותו. יש גם עניין של טרמינולוגיה: מנהלי אבטחה מרבים להשתמש במילים כמו איומים, פגיעות, סייבר ועוד כל מיני איומים שלא ממש משפיעים על העובדים ולא על ההנהלה, כי בתפיסת העולם שלהם, זה לא מתפקידם – מנהל האבטחה הוא הרמטכ"ל של הארגון, ועליו להגן עליהם ועל המידע שלו. המנמ"ר צריך לזקק את האיומים של מנהל האבטחה ולהעביר מסרים מתאימים לאנשים שלו, כדי לאפשר הן להגן על הארגון והן להוציא את האסטרטגיה שלו לפועל. שאלה של תקציב כמו במקרים רבים אחרים, אחת הסיבות לחיכוכים בין ה-CIO ל-CISO היא התקציב, ובעיקר ההנחיות לקיצוצים שההנהלות מנחיתות חדשות לבקרים, בטח בתקופת הקורונה. לא אחת, מנהל הכספים רואה אבטחה, סייבר ומערכות מידע כאותו הדבר. מקסימום כאותה הגברת בשינוי אדרת. עם ההנחתה מתחיל הוויכוח מי צריך לקצץ יותר, כאשר לכל צד יש את הנימוקים הכי טובים למה זה צריך לקרות אצל הצד השני. בדרך כלל, ויכוחים כאלה נגמרים בלשכת המנכ"ל, שצריך לתעדף ולקבל החלטות. אחרי שאמרנו את כל זה, חייבים לאזן ולומר שברור שזה לא מצב שמאפיין את כל הארגונים את כל המנמ"רים ומנהלי האבטחה. בשורה התחתונה, בסופו של דבר, הכול אישי ותלוי ביכולת של המנהלים לעבוד ביחד. בארגונים רבים שבהם זה לא הצליח עד לבוא הקורונה, באה המגפה וחייבה את המנמ"ר ומנהל האבטחה לעבוד בצוותא, שלא לומר בהרמוניה, זה לצד זה, כי הסכנות כתוצאה מהמשך העימותים הן גדולות ולעתים קריטיות, ועלולות לגרום לכל אחד מהם להיפרד מהארגון בנסיבות לא נעימות.