לאורך השנים דווח לא פעם על מוצרים שאפל תכננה לשחרר - אך לא הוציאה בפועל לשוק. כעת, מתגלה מוצר חדש שהציע מנכ"ל ומייסד החברה המנוח, כשנה לפני מותו

היא תחליף את Android Auto ותספק פתרון נוח יותר לתצוגת הטלפון בזמן נהיגה

בשנה שעברה הצליחה אפיק גיימס לשבור את החנות של עצמה כשהציעה את Grand Theft Auto V בחינם. כעת מסמכים חדשים חושפים כמה המהלך הזה השתלם

בתכנון היה להציע פתרון קל ופשוט למפתחים להפעיל את המשחק שלהם כמעט על כל מערכת אפשרית, כולל של אפל

רוכשי ה-Galaxy Watch4 יגלו עדכון ראשון שזמין להם להורדה ויש כנראה סיבה טובה לכך

לקראת החזרה לשנת הלימודים בישראל ובמקומות שונים בחו"ל נרשם בחודש וחצי האחרון זינוק גלובלי משמעותי במתקפות סייבר נגד מוסדות חינוך – כך לפי חוקרי צ'ק פוינט. מדובר בנתונים מדאיגים, אלא שנראה שאת מערך הסייבר הלאומי ומשרד החינוך הישראליים הם צריכים להדאיג יותר מאשר את הגורמים המקבילים במדינות אחרות. ישראל זוכה לכבוד המפוקפק לעמוד בראש הרשימה העולמית – עם זינוק של 51% במספר מתקפות הסייבר עד בחודש יולי ובתחילת אוגוסט השנה. זאת, בהשוואה לממוצע העולמי, שעומד על עלייה של 29%. מגזר החינוך בישראל הוא המותקף ביותר מכלל המגזרים במשק, וארגון ישראלי בעולם החינוך מותקף בממוצע יותר מ-4,000 פעמים בשבוע – לעומת הממוצע העולמי, שעומד על 1,739 מתקפות שבועיות פר ארגון. מדינות נוספות שבהן מערכת החינוך היא המגזר המותקף ביותר בסייבר הן הודו, איטליה, אוסטרליה וטורקיה. בהיבט הגיאוגרפי, באסיה העלייה במתקפות סייבר על ארגוני חינוך הינה המשמעותית ביותר, כשלאחר מכן נמצאים אוסטרליה, ניו-זילנד, המזרח התיכון ואירופה. חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית השוו את הממצאים בין אלה שהם מצאו ביולי ובתחילת אוגוסט השנה לנתוני המחצית הראשונה של 2021. תחת ארגוני חינוך הם כללו בתי ספר, אוניברסיטאות, מכוני מחקר ועוד. הסיבות: האטרקטיביות של מוסדות החינוך והלימוד מרחוק החוקרים מייחסים את העליות לאטרקטיביות של מוסדות החינוך, במיוחד לקראת החזרה ללימודים, וכן לעובדה שרבים מהם ביצעו מעבר ספורדי ומהיר ללימוד מרחוק – מה שהגביר את הפגיעות שלהם לתקיפות סייבר. "ההתחברות מרחוק של כמות אדירה של תלמידים וסטודנטים לרשתות של המוסדות החינוכיים יצרה נקודות כניסה חדשות למערכת, שהן לא תמיד מוגנות", כתבו חוקרי צ'ק פוינט. "כמו כן, מסורתית, ההשקעות בהגנת סייבר במגזר זה נחשבות לנמוכות יותר והמידע שבהם הוא רב ורגיש: מידע על תלמידים וסגל, מידע אקדמי, פטנטים ועוד". כך, למשל, ניתן לראות מספר רב של מקרים שבהם מוסדות חינוך – בעיקר בארצות הברית ובאירופה – היו קורבנות למתקפות כופרה ששיתקו את היכולת שלהם לתפקד בשל היעדר הגישה למידע שבמערכות, ובחלק מהמקרים המוסדות בחרו לשלם את הכופר כדי לשחרר את המידע. לסיום, החוקרים נותנים כמה טיפים להתמודדות עם מתקפות סייבר על מוסדות חינוך, ובהם: חיזוק סיסמאות – ריענון תקופתי של הסיסמאות של כלל המשתמשים במערכות המידע של מוסדות החינוך, תוך דגש על אלה שמתחברים מרחוק למערכת האימייל של הארגון, או לאפליקציות הייעודיות שלו; חינוך מסודר נגד מתקפות פישינג – הימנעות מלחיצה על לינקים חשודים וכן יצירת ההבנה שרבות מהמתקפות מתחילות בהתחזות למוסד החינוכי, שבה מבקשים ממשתמשים להקיש על לינק שלכאורה קשור למוסד, אך למעשה גונב את פרטי המשתמש; צמצום נקודות החדירה למוקדים המרכזיים של הרשת הארגונית – במיוחד בחיבורים מרחוק; הצפנת מידע אישי ומקצועי רגיש, כך שגם במקרה של כניסה למערכות לא תהיה גישה ישירה אליו; בידול מערכות פנימיות, כדי למנוע כניסה אוטומטית לכלל המערכות ברשת לאחר כניסה אחת, כך שגם במקרה של תקיפה, התוקפים יתקשו להגיע ממערכת אחת לאחרת בתוך הארגון; והתקנת טכנולוגיות הגנה מתאימות – בהתאם למיפוי ריכוזי המידע הרגיש במוסד החינוכי.

גיל מסינג, מנהל תקשורת בצ'ק פוינט, טען כי בכל שבוע, כל ארגון בסקטור מוסדות החינוך מותקף אלפי פעמים. לדבריו, ההתקפות נובעות מכמות המידע שמוסדות החינוך מחזיקים

פיתוח וניהול אסטרטגיה ארגונית מהווים מרכיב חשוב מאוד בסיכויי ההצלחה למימוש יעדיו, בכל תחום. המודעות לכך לא חדשה – היא קיימת כבר מראשית שנות ה-80. אלא שבשנים האחרונות התפתח תפקיד חדש בארגונים רבים: CSO – ראשי תיבות של מנהל אסטרטגיה ראשי (בשונה מפירוש אחר ל-CSO – מנהל אבטחה ראשי). זהו תפקיד ליבה בארגון, שמי שממלא אותו מקבל את הסמכויות שלו מהמנכ"ל, ותפקידו הוא להסתכל כל הזמן על האסטרטגיה הארגונית ולוודא שהיא תואמת את המציאות התזזיתית שמאפיינת אותנו. הדבר נכון במיוחד בשנה וחצי שמאז פרוץ הקורונה. בעידן של אי הוודאות שהשתלטה עלינו מאז שהמגפה נכנסה לחיינו, תוכן ואופי התפקיד של מנהל האסטרטגיה השתנו לחלוטין. חלק בולט בו – התכנון לטווח ארוך – כמעט נמחק במהלך התקופה, כי הוא כמעט בלתי ניתן למימוש. הדבר עולה מסקר שערכה באחרונה חברת הייעוץ מק'ינזי בקרב 350 מנהלי אסטרטגיה בכירים מ-25 תעשיות ברחבי העולם. המנהלים מסרו כי הם כמעט שלא משקיעים זמן בתכנון אסטרטגי ארוך טווח, מאחר שהם צריכים להפנות את המשאבים שלהם להשקעה בעתיד הקרוב ובתחומים חדשים שצצו עם המגפה. כך, הם מקדישים פחות זמן בניהול תהליך התכנון לטווח הארוך ויותר זמן בתכנון בתוך הקבוצות והיחידות השונות של הארגון, כמו גם בחשיבה מחוץ לקופסה. כלומר, התפקיד שלהם התרחב בקורונה הרבה מעבר לבדיקה של ביצוע המהלכים השונים בארגון אל מול מה שהיה מתוכנן על פי לוח השנה. איך משפרים את האפקטיביות של ניהול האסטרטגיה? המחקר של מק'ינזי מצביע על כמה דרכים חדשות לשיפור האפקטיביות של ניהול האסטרטגיה. בין היתר, הכוונה היא לחשיבה על הקצאת משאבים תאגידיים לטובת בניית יכולות אסטרטגיות במקומות ממוקדים בארגון וחיפוש הזדמנויות לפיתוח עסקי, לרבות באמצעות שיתופי פעולה. כלומר, במקום שהתוכנית האסטרטגית תסתכל על הארגון באופן רחב ולטווח הארוך, עתה מומלץ לגבש תוכניות בתחומים מסוימים בארגון ולטווח הקצר יותר, ולקיים דיוני אסטרטגיה לעתים תכופות, כדי לוודא שהן תואמות את המציאות המשתנה. אי הוודאות גרם לשינוי תפיסתי בקרב הנהלות ארגונים והן מבינות שתוכנית אסטרטגית צריכה להיות מעודכנת שלוש עד חמש פעמים בשנה. השיח בנושא הזה נערך בדרך כלל על רקע דיוני תקציב וחלוקת משאבים. ארגון שלא מעדכן את התוכניות שלו לא יכול לדעת כיצד להקצות את התקציבים הנכונים, שיוכלו לאפשר לו להגיב לנעשה מסביבו, והתוצאות של זה יכולות להיות עגומות. על פי הממצאים של מק'ינזי, 40% ממנהלי האסטרטגיה משקיעים כעת זמן רב יותר לניתוח מבוסס עובדות כדי לזהות שינויים בתעשייה, ובכך להיות קרובים יותר למציאות הארגונית, שבעזרתה אפשר לתכנן. לימוד נתונים מאפשר להכיר טוב יותר את המתחרים ולצפות אירועים משמעותיים שעלולים לקרות לארגון שלהם. במציאות זו, עולה מהמחקרים האחרונים, מנהל האסטרטגיה יהיה יותר על תקן של אדריכל ופחות על תקן של צופה פני עתיד, שממילא לא ממש ידוע. נתון מעניין נוסף שהתגלה במחקר הוא ש-20% ממנהלי האסטרטגיה נכנסים לתחומים של ניהול שוטף וביצועי, מזהים יכולות של עובדים ושל יחידות מסוימות, משנעים פרויקטים מיוחדים ונכנסים למשבצת של מנהיגות. הם מוודאים שבישיבות האסטרטגיה ישתתפו האנשים הנכונים ושידברו בהן על הנושאים החשובים באמת. זה מתקשר לתובנה אחרת שעליה הצביעו המשיבים: היישום של התוכניות האסטרטגיות של הארגון תלוי לא רק ביכולת החיזוי והתכנון של מנהלי האסטרטגיה, אלא במידה רבה בכישורים של האנשים שצריכים ליישם אותן. לכן, יותר ויותר מנהלי אסטרטגיה עוסקים כיום גם בניווט, בבחירת האנשים הנכונים ובדאגה להעשרת הידע שלהם. ועם כל זה, עורכי המחקר מדגישים שהתוכן החדש שנכנס לתפקיד מנהל האסטרטגיה בארגון לא בא על חשבון התפקידים הבסיסיים שלו: יצירת חזון, חיזוי מגמות וניהול הזדמנויות וסיכונים. השורה התחתונה: הפרופיל החדש של מנהל האסטרטגיה הוא גלובלי, וקיים באזורים הגיאוגרפיים השונים. הסרת הגבולות בעידן הדיגיטלי הופכת את כל העולם לכפר גלובלי אחד גדול, שבו מושג התכנון האסטרטגי משתנה, וכמוהו התפקידים של אלה שעוסקים בכך.