שנתיים עברו מאז שסמסונג ערכה את האירוע הפיזי הגדול הקודם שלה לסדרת הדגל “גלקסי S” וכעת מסתמן כי החברה תחזור לסן פרנסיסקו ותציג את סדרת ה-Galaxy S23 בפני קהל חי זו פעם נוספת, זאת בניגוד לאירוע המקוון אותו ערכה בשנה שעברה להצגת סדרת הגלקסי S22 (אם כי טכנית סמסונג ישראל ערכה לנו אירוע מצומצם בארץ […]

רשת הסלולר משיקה לראשונה חיבור ל-eSIM, שמייתר לחלוטין את הצורך בכרטיסי הסים הקטנים מפלסטיק ומאפשר להפעיל חבילות סלולר. יתרון נוסף: תוכלו לקנות אייפון 14 בארה"ב - ולהתחבר לרשת ישראלית

מסימני המשבר: לאחר הפיטורים בסייבריזן, גם ורוניס (Varonis Systems), בעלת השורשים הישראלים, הודיעה על מהלך של פיטורים, מטעמי חיסכון. עשרות עובדים, המהווים קרוב ל-40% מכלל המפוטרים, הם מישראל. "ורוניס הודיעה על מהלך של התייעלות וחיסכון לאור ההיחלשות הכלכלית בשוק האירופי והחשש מזליגה והאטה של המשק האמריקני", נמסר מהחברה. "המהלך כולל פיטורים של 5% מכוח האדם לרוחב הארגון, לצד צעדי התייעלות וחיסכון נוספים. הוא נועד לאפשר לחברה להציג רווחיות מבלי לפגוע בפוטנציאל הצמיחה והחדשנות". בישראל פוטרו 37 עובדים, המהווים 5% מ-750 עובדי ורוניס בארץ. רוב עובדי החברה בישראל מועסקים במרכז המו"פ שלה בהרצליה. מספר עובדי ורוניס בעולם עומד על כ-2,000, מה שאומר שמספר המפוטרים הכללי הוא כ-100. ורוניס הוקמה ב-2005 על ידי יקי פייטלסון ואוהד קורקוס, במטרה לעקוב אחר שינויים שנעשים בקבצים ארגוניים, ניהול הרשאות ובקשות גישה. בפברואר 2014 היא הונפקה ב-NYSE, הבורסה של ניו יורק. על לקוחותיה נמנים ברקליס, פיליפ מוריס, אוניברסיטת בוסטון, רדיו סיריוס XM ועוד. ברבעון השלישי של השנה החברה הגדילה את ההפסד הנקי שלה מ-23.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ל-28.7 מיליון. מתחילת 2022 היא איבדה כשני שלישים משוויה. בשבוע שעבר, לאחר פרסום תוצאותיה הרבעוניות, המניה של ורוניס צנחה ביותר מ-35%. החברה הורידה את התחזיות שלה והיא צופה כי ברבעון האחרון של השנה היא תרשום צמיחה של 10%-12% בלבד בהכנסות – פחות ממחצית מהנתון ברבעון השלישי, שהראה זינוק של 23%. מדובר בתחזית מאוד נמוכה, שהיא אף רחוקה מהצפי של האנליסטים.

מיקרוסופט (Microsoft) מאפשרת למשתמשים להוריד ולהתקין בחינם (Free) גרסאות וירטואליות (VMWare, Hyper-V, VirtualBox, Parallels) של מערכת

קצת יותר משנה לאחר השקת Windows 11, מערכת ההפעלה הנוכחית של מיקרוסופט, קשה לומר שהיא תפסה תאוצה. אם בוחנים את השוק מבחינת מערכות ההפעלה של הענקית מרדמונד, Windows 11 תופסת נתח שוק של 15.44% בלבד, וזאת לעומת נתח של 71.29% ששייך למערכת ההפעלה הקודמת, Windows 10. מכאן שרבים מהמשתמשים לא רוצים, ובמקרה של Windows 11 גם לא יכולים, לשדרג למערכת ההפעלה החדשה, עקב ההחלטה של מיקרוסופט שיש צורך בתמיכה ב-TPM 2.0 כדי להריץ אותה. הנתונים הללו עודכנו, כמו בכל חודש, באתר מדדי השוק GlobalStats של סטאטקאומטר. האתר מציג נתון נוסף ודי מפתיע: עדיין, 9.61% מכלל המשתמשים ב-Windows, באופן גלובלי, משתמשים ב-Windows 7, שמיקרוסופט כבר לא תומכת בה. הנחמה הקטנה של מיקרוסופט יכולה להיות שבחודש האחרון חלה עלייה יחסית משמעותית, של 1.8%, בנתח השוק של Windows 11. התמונה בישראל די דומה לנעשה בכלל העולם, ול-Windows 11 יש כאן נתח שוק של 15.38%. אולם, הזניחה של המשתמשים הישראליים את הגרסאות הקודמות ל-Windows 10 משמעותית יותר, ויש לה נתח שוק של 76.69%. מה קורה בכלל בשוק מערכות ההפעלה לשולחנות העבודה של המחשבים? Windows, כמה לא מפתיע, ממשיכה להוביל בענק, עם 75.93% לעומת 15.74% ל-macOS, כ-2.6% ללינוקס וכ-2.38% ל-Chrome OS. בישראל, המצב של מיקרוסופט הרבה יותר מטוב, עם 87.83% לעומת 9.17% ל-macOS, וכל השאר זניחות – על אף שישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ והקוד הפתוח.

עד עתה ניתן היה בישראל לחבר כמה שעונים בלבד, ועכשיו פריצת הדרך הגיעה גם לטלפונים

הממשלה מתקדמת בצעדי ענק למימוש פרויקט הענק של המעבר לענן, נימבוס. שתי החברות שזכו במכרז הראשי להקמת ענן מקומי כבר ערוכות להתחיל לעבוד. גוגל תכריז השבוע על הקמת הענן המקומי שלה ואמזון – בחודשים הקרובים. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים, סיפר אביתר פרץ, מנהל חדשנות וטכנולוגיות, חבר הנהלת החשב הכללי, המלווה את המכרז והפרויקט עצמו מהיום הראשון, על המשמעות של הענן וההשלכות שלו על כל המשק, מדוע העננים של שתי הזוכות עדיפים על עננים אחרים וגם אודות תפקידו החדש, בנוסף להובלת נימבוס – הקמת חטיבה חדשה בחשב הכללי שעוסקת בתחומי החדשנות, טרנספורמציה דיגיטלית, נתונים וטכנולוגיה בעולמות התוכן של אגף החשב הכללי במשרד האוצר. אתה מעורב בפרויקט הענן הממשלתי נימבוס. רבים שואלים למה בכלל מדינת ישראל צריכה את זה. "נימבוס זה פרויקט רב ממדים, שבא לתת מענה לצריכת שירותי ענן של משרדי הממשלה. כיום ברור לכולנו שהעולם הולך לענן, ויש שם יכולות שאין אותם בהתקנה מקומית. אי אפשר לעצור את המגמה הזו גם בממשלה, אבל מצד שני יש בזה לא מעט סיכונים ואתגרים. ולכן החלטנו בממשלה שנהיה יוזמים ונניע תהליך ולא נישאר בצד של המגיבים. בשלב ראשון בחרנו במכרז שני ספקי ענן בינלאומיים, גוגל ואמזון, ובנוסף אנו מייצרים מדיניות שמגדירה תהליכים איך עובדים בענן, וממשיכים במספר מכרזים שקשורים בזה, לספקים צד ג'. אין ספק שלפרויקט תהיה השלכה הרבה מעבר להיבט הממשלתי". העובדה ששתי יצרניות מובילות בחרו להקים פה דטה סנטרים אינה מובנת מאליה. כמי שהיה מעורב בפרויקט, איך הצלחתם לשכנע אותם? "כל השוק הזה של ענן ציבורי ממשלתי גדל במהירות. ב-2018 גרטנר העריכה שעד 2022 הוא יהיה 221 מיליארד דולר, ואילו היום ההערכה מדברת כבר על 544 מיליארד דולר. ברור שישראל מהווה שוק קטן מאוד מבחינת מכירות עבור חברות אלו. הן אמרו לנו במפורש שהן באות לכן כי הו רוצות את ההון האנושי שלנו, את האקוסיסטם הגדול שלנו. את אותה חדשנות שקיימת בסייבר וממקמת אותנו במקום ראשון בעולם, הן רוצים לשכפל בנושא הענן הציבורי ממשלתי. הענן המקומי הישראלי ישמש אותן גם לתת שירותים למדינות אחרות, וכך ישראל תהיה מרכז חשוב לפתרונות ענן ממשלתיים, בנוסף ליתרונות שממשלת ישראל תפיק מהם". פרויקט נימבוס. אילוסטרציה. צילום: BigStock מעבר לספקיות שזכו יש עוד שתיים שלא זכו, אבל הן כבר מתחילות בקרוב לתת שירותי ענן. זה לא מייתר בעצם את עצם המכרז? בסוף כולם יתנו שירותים… "שאלה מצוינת. כאשר למדנו את הנושא של הענן, ראינו שנושא המיקום הוא חשוב, אבל לא העיקר. ישנם היבטים רבים נוספים, כמו שאלות של היכן המידע מעובד, מי מגבה אותו, מי רשאי לראות ולהשתמש בו… כל הדברים האלו מוגדרים במדויק במכרז שלנו, וזה ההבדל המרכזי. בעקבות הממשלה יש עוד גופים ציבוריים שמבינים כעת שהם יכולים לצאת מהחומות ולעבור לנימבוס, עם כל הביטחונות שיש לו, ולא רק הם, אלא גם גופי טכנולוגיה שונים". הזוכות במכרז הן שתי חברות רב לאומיות, יש האטה כלכלית בעולם. האם אין חשש שהן עלולות להפסיק את הפעילות שלהן פה? "ראשית לא הייתי מזלזל בחוזים שנחתמו איתן. מדובר בחברות ענק, שהמוניטין שלהן חשוב להן מאוד ולא כל כך מהר הן יפרו חוזה, אם בכלל. נכון, תמיד יכולה להישאל השאלה איך מוודאים שאכן הן יעמדו בהסכמים. אז חייב לציין בפניך שהחוזים נחתמו איתן בעיתוי מאוד רגיש בישראל מבחינה ביטחונית. הן יכלו לסגת, או להיכנע להתנגדות חלק מהעובדים. עובדה שהן חתמו, וכבר מממשות את זה. כפי שאמרתי בתחילת דבריי, הממשלה היא בכובע של יזם, מניעה תהליכים, וזה חשוב מאוד. מעבר לזה החוזה נותן מענה גם למצבי קיצון כאלו, של שינוי בחוזה, למרות שקשה לי להאמין שזה יכול לקרות. אל תשכח שיש גם היבט כלכלי. כל אחת מהן השקיעה פה לפחות מיליארד שקל, זה לא דבר שניתן לבטלו בקלות". לסיום, מה מפת הדרכים? מתי הממשלה תהיה כולה בענן? "תראה, החשב הכללי עסק בהנגשת הכלים, המכרז ופיקוח על הביצוע. אבל אנחנו עובדים עם השותפים שלנו, כל משרדי הממשלה שעסוקים בימים אלו בהכנות ומעבר לענן. אם נשתמש בשפה צבאית, אז עד עכשיו עסקנו בבניין הכוח, והשלב הבא הוא השלב הקריטי של יישום המכרז, ומי שאחראי על כך זה מערך הדיגיטל הלאומי ובשבועות הקרובים יתפרסם מידע על תפקיד בכיר שם שיוביל את כל התהליך". ובכל זאת, הערכה שלך? "גוגל עולים כעת, אמזון בעוד חצי שנה. המשרדים כבר מעלים יישומים לעננים שלהן. אני יכול להעריך שבתוך שנתיים רוב משרדי הממשלה כבר יהיו בענן נימבוס. לסיום אני חייב להעיר: הראיון אמנם הוא איתי, אבל לפרויקט הענק זה יש הרבה שותפים, החל מהחשב הכללי וצוותים רבים בכל הממשלה, שעבדו לילות כימים כדי לממש את הפרויקט, ומגיעה להם כל ההערכה והתודה". מה המשמעות של תפקידך כמנהל החדשנות בחשב הכללי כיום, ובמה הוא שונה מהתפקיד הקודם? "מינהל הרכש מייצג את אחד מעולמות התוכן. החשב הכללי נמצא בכל מקום והוא קשור עם כל האגפים, תקציבים, כספים, שכר, בינוי, כבישים ועוד. החשב הכללי רוצה להכניס חדשנות בכל עולמות התוכן האלו, וזה בעצם התפקיד שלי". תן דוגמה בבקשה. "אנחנו עוסקים כרגע בבניית תוכנית העבודה. באופן כללי, המטרה היא לפשט תהליכים, צמצום הבירוקרטיה, והכנסת כלים דיגיטליים בכל מקום שזה אפשרי. בהמשך נוכל לפרט יותר".

אחרי שנים של המתנה, בקשות מצד לקוחות (וכן, גם אנחנו חפרנו) ומהלך אחד גדול של Apple, סופסוף אפשר להגיד שה-eSIM בישראל באופן רשמי. הבוקר (א׳) הודיעה ספקית סלולר מרכזית ראשונה על הפעלת אפשרות התחברות לשירותיה באמצעות סים וירטואלי בלבד, ללא צורך במשלוח של סים, תשלומים על סימים, חיפוש אחר סיכות מעצבנות והתעסקות עם מגירות עדינות […]