כל מי שהסתובב בשנים האחרונות בסין או בערים אירופאיות ראה שגם אמני רחוב, מוכרים בדוכני אוכל רחוב ואפילו קבצנים מציגים לראווה קוד QR שמאפשר לכם לסרוק ולשלם להם בקלות, בלי להזין מספר טלפון או להוסיף אנשי קשר. מעכשיו ניתן לעשות זאת גם באפליקציית התשלומים הפופולרית ביותר בישראל. טיפ בקלות בנק הפועלים, שמפעיל את אפליקציית התשלומים […]

משתמשים יוכלו ליצור קוד לסריקה מהירה שיאפשר להעביר אליהם כספים באמצעות האפליקציה

המחשב המתקפל של היצרנית הסינית מצויד בכל הטוב שאפשר לצפות לו מלפטופ פרימיום: המעבד מהיר, הזיכרון נדיב, יש לו מסך מגע והוא עמיד כמו כל מחשב מסדרת ה-ThinkPad של החברה. אבל הוא גם עולה כמו ארבעה מחשבים רגילים ולא ברור מי יוכל לעשות בו שימוש יעיל שיצדיק את המחיר

קשה להגזים בחשיבות של MS-DOS עבור מיקרוסופט. בעזרת מערכת ההפעלה הזו השתלטה החברה על שוק המחשבים האישיים, וגם אחרי שנעלמה בפועל מהשוק, היא הייתה מאחורי הקלעים של הגרסאות הראשונות של Windows. אולם, מיקרוסופט לא יצרה את MS-DOS מאפס. הגרסאות הראשונות שלה מבוססות על מערכת בשם 86-DOS, שפותחה בידי טים פטרסון בחברה קטנה בשם סיאטל קומפיוטר פרודקטס, שלפני כן נקראה QDOS. חוקר הרשת שמכונה f15sim הצליח באחרונה להעלות לארכיון האינטרנט את גרסה 0.1 של 86-DOS, שניתנת להורדה בידי מי שרוצה. גרסה זו הושקה, כנראה, באוגוסט 1980. הגרסה הכי מוקדמת של מערכת ההפעלה הזו עד עתה, שגם אותה f15sim חשף והעלה, הייתה 0.34, והיא זו הראשונה שבה יבמ השתמשה עבור המחשבים האישיים שלה, החל מראשית 1981. כמה חודשים לאחר מכן גם מיקרוסופט החלה להשתמש במערכת, לאחר חתימה על הסכם שימוש, ויותר מאוחר היא רכשה אותה לחלוטין ושינתה את שמה ל-MS-DOS. יש להזכיר שלאורך שנים די רבות לאחר מכן, כל עוד יבמ מכרה מחשבים אישיים, היא המשיכה להשתמש בגרסאות שונות של MS-DOS תחת השם PC-DOS, וההבדלים היו מעטים, אם בכלל. מי שממש רוצה יכול להשתמש באמולטור SIMH שמבוסס על קוד פתוח כדי "להתקין" את 86-DOS v0.1.

גוגל (Google) צפויה להשיק בקרוב את Assistant with Bard, הדור הבא של העוזרת הקולית Google Assistant, אותה חיברה החברה לבארד (Bard), הצ’אטבוט החכם המבוסס על טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה, כך עולה מפרסום חדש של אתר 9To5Google, שהצליח להפעיל את הפיצ’ר החדש עוד בטרם ההשקה הרשמית שלו. צמד מהשמות הגדולים בתחום ה-AI הנוכחי הם ChatGPT של OpenAI, העומדת […]

פייסבוק (Facebook) הציגה פיצ’ר בשם Link History (“היסטוריית קישורים”), אפשרות חדשה באפליקציית פייסבוק לאנדרואיד ו-iOS המאפשרת למשתמשים לראות על אילו קישורים הם לחצו באפליקציה במהלך החודש האחרון, מידע שהיה זמין לפייסבוק עוד קודם לכן לצורך פרסומות ממוקדות והופך להיות זמין גם בעבור המשתמשים עצמם. סביר להניח שיצא לכם ללחוץ על קישור לאתר כלשהו בפייסבוק על […]

בשבוע השני למלחמה, ב-17 לאוקטובר, יום לפני הגעת נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לישראל, הודיע החמאס כי צה"ל הפציץ את בית החולים הבפטיסטי אל אהלי בשכונת זייתון שבעזה, וכי יש 500 הרוגים. הפיצוץ הפך במהרה לקרב על התודעה ועל דעת הקהל העולמית. כעת עולה שהתקשוב הצבאי הוא זה שהיה הראשון לחשוף את מה שצה"ל הציג לעולם – שאין המדובר בתקיפה ישראלית, אלא בשיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי. סגן עדי להב, קצינה במדור דאטה ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר, סיפרה על כך ב-וובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') ושעסק בנשים בעולם הטכנולוגי בזמן מלחמה. את המפגש הווירטואלי פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של אנשים ומחשבים, והנחתה אותו גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת SaaS באורקל ישראל. לדברי סגן להב, "האחריות לפיצוץ הוטלה על ישראל. אני מביאה היום זווית שונה, שלא מוכרת לרוב: המדור במצפן היה אחראי לגילוי (שהטענה לא נכונה – י"ה). לצערי, אין הרבה מקרים שבהם אני יכולה לספר על מבצעים". סגן עדי להב, קצינה במדור דאטה ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל "האירוע תפס אותנו בשעת ערב, לאחר 10 ימי לחימה שבהם עבדנו במשמרות סביב השעון", אמרה. "תפקידנו הוא לפתח מערכות ולטפל ברמה האפליקטיבית. כששמענו מה קרה, הגבתי: 'אלוהים ישמור', ושבתי לבסיס. לקח לאנשי המדור כשעתיים עד שהם הוציאו תגובה, אולם היינו הראשונים לקבוע, על סמך חיתוכים, ניתוחים והצלבות, שלא צה"ל היה זה שהפציץ את בית החולים". סגן להב ציינה ש-"יש לנו במדור מערכות ICT רבות, שמכילות נתונים מסוגים שונים. אחת המערכות משקפת את שיגורי האויב, ואלה מוצגים ל-'לקוחות' שלנו. בשל המלחמה, צוות מנתחי המידע פוזרו לעבודה במשמרות אצל ה-'לקוחות', כאשר שתיים מהם.ן הוצבו בפיקוד הדרום. הן החלו לאסוף ולהציג נתונים, בדקו האם היו שיגורים של צה"ל והסיקו – על בסיס חיתוכי מידע – באופן חד משמעי: לא היה זה שיגור של צה"ל, אלא של הג'יהאד האסלאמי, שיגור שנפל ברצועה ולא צלח. ההודעה הראשונה של דובר צה"ל בנושא הייתה על בסיס מידע שהגיע מהמדור שלנו". מה זה SRE? סגן להב, בת 23 מהרצליה, עברה הכשרת DevOps, הדריכה בתחום, ולאחר קורס קצינים הקימה הכשרה חדשה, לתחום ה-SRE. אלה ראשי תיבות של Site Reliability Engineering, ובעברית – הנדסת אמינות אתרים. מדובר בגישה ייחודית למחזור פיתוח אפליקציות וניהול השירות, שמיישמת מגוון היבטי פיתוח לאורך כל חיי המוצר. זאת, כדי לספק מענה לכלל הצרכים הנדרשים בתהליכים אלה בממד הארגוני. "במדור שלי יש כמה צוותים: מהנדסי נתונים; אנליסטים שמבצעים חיתוכים על בסיס BI ודשבורדים, כדי שהמפקדים יוכלו לקבל החלטות מושכלות; מדעני מידע, שעוסקים בניתוחים יותר מתקדמים; וצוות פיתוח, שאחראי על שיפור התוצרים", אמרה. "לצד האתגר הטכנולוגי", ציינה, "נדרשתי במלחמה לבחור למה לתת עדיפות כמפקדת טכנולוגית – לניהול או לממד האנושי. בשגרה, הדגש הוא על הניהול. בימים אלה, הפיקוד יותר חשוב, תוך התמקדות באנשים ובהפגנת אמפטיה כלפיהם". "נדרשנו לחשוב כיצד לייצר שגרת עבודה בלחימה", הוסיפה סגן להב. "התפקיד שלנו הוא ניהול אירועים ותקלות. אנחנו אחראים באופן רוחבי על אספקה רציפה של השירותים עבור מערכות מורכבות. חווינו ריבוי תקלות בתחילת המלחמה, וניהול התקלות היה לקוי, היה חוסר סדר ולחץ. לא היה הליך למידה אפקטיבי". "לשם כך", המשיכה, "התחלנו בניהול לוג מסודר של תקלות לטובת תיעוד ובנינו נוהל סדור: מה מוגדר כתקלה? מהיכן היא מגיעה? האם הייתה השבתה של מערכות ויישומים בשל התקלה? ומה חומרתה? הבנו שעלינו לערוך 'תחקור חם' של תקלות משביתות. הסתבר לנו ש-'פוסט מורטם' הוא הליך מאוד רלוונטי ללמידה". "התחקור, הירידה לפרטים ומציאת סיבת השורש לתקלה – כל אלה מסייעים לבניית תשתית ומערכי הבקרה, לטובת שיפור המשימות לעתיד ולהתבססות על מסקנות", סיכמה סגן להב. "יש ליצור נוהל סדור לאירועים, לערוך תחקור מיידי עם 'פוסט מורטם'. עלינו לעסוק בנראות – גם בשגרה. אמנם, אנחנו נמצאות מאחורי הקלעים, אבל אנחנו בחזית, כי אנחנו תומכות בתהליכים שאחראים על הלחימה".

כי כנראה אי אפשר להציע כיום אפליקציה בלי שמספרים שיש לה בינה מלאכותית שעושה ככה וככה לחוויית המשתמש