עד כמה שתערוכת CES בלאס וגאס היא חוויה מדהימה עבור כל גיק וגיקית חובבי טכנולוגה, היא גם חוויה מאוד מתישה, בעיקר כשאתם מנסים לתמרן את דרככם וללכת ימים שלמים באולמות הבלתי-נגמרים של LVCC, מרכז הכנסים המפלצתי של לאס ווגאס, שמתפרש על שטח שגדול פי 13 מקניון עזריאלי למשל.  כל יום בתערוכה כולל הליכות של קילומטרים, […]

בזמן שהמתחרות מסתערות על תחום ה-AI, ענקית הטכנולוגיה מקופרטינו מפתחת בימים אלה כלים חדשים שיגיעו לאייפונים שלכם כבר בסוף השנה. זה מה שצפוי

אלפי שנים לפני שהמונח 'סוס טרויאני' היה לחלק מהמושגים בעולם התוכנה – לצד רושעה, דופקה, רוגלה, וירוס ותולעת – סוס טרויאני היה דגם סוס גדול, עשוי עץ, שהופיע בספרות היוונית והרומית העתיקה. "הסיפור המפורסם ביותר בעולם המערבי, אב הטיפוס לכל הסיפורים על מאבקם של בני האדם… כולל את האגדה, שיש או אין לה שרידים של בסיס היסטורי, בדבר סוס עץ", כך נפתח הפרק השני – "הטרויאנים מכניסים את סוס העץ לתוך עירם הבצורה", בספרה של ברברה טוכמן, "מצעד האיוולת". סוס טרויאני מקושר בתרבות להטעיה. על הצלחת ההונאה של החמאס בשנים שטרם ה-7 באוקטובר, ובבוקר השבת הארורה – אין עוררין; הערכות המודיעין, שהתבררו כבעלות קשר חלקי עד רופף למציאות, או כ"סתם" שגויות; הכישלונות המבצעיים; שורה ארוכה, ארוכה מדי, של תקלות – קטלניות או מביכות בחלקן; התנהלות הפיקוד הצבאי הבכיר; מערכת היחסים בין הדרג הצבאי למדיני והאחריות של כל אחד מהם – כל אלה ועוד ייבדקו בוועדת החקירה שתקום, כך או אחרת.         מאז הקמת אגף התקשוב ב-2003, ה-ICT הצבאי הפך לנושא חשוב בצה"ל, ותרם לו עוד יכולות מבצעיות ומנהלתיות, מבוססות טכנולוגיה. נכון, היו מהמורות בדרך: פרויקטים שהתארכו מעל ומעבר לצפוי ולרצוי (ERP), החלטות ששונו ואז שונו שוב (הכפפת חיל הקשר לאגף התקשוב, העברתו לזרוע היבשה ובחזרה לאגף), החלטות שנויות במחלוקת (מיקומם השונה של הסייבר ההתקפי וההגנתי), פרויקטים עתירי מיליונים שכשלו, ועוד. מהחמ"לים ופלזמות ללב השטח  במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, כונו באופן ביקורתי מפקדי החטיבות "מפקדי הפלזמות", על שנטו לפקח על פעילות הכוחות שלהם מתוך חמ"לים בשטח ישראל, באמצעות מסכים גדולים ששידרו את תמונת הקרב. נטען כי מיקום המפקדים השפיע לרעה על אופי ביצוע המשימה, וגם לדו"ח ועדת וינוגרד היה מה לומר בנושא. הצבא הפיק לקחים ומצא את נקודת האיזון בין הפלזמה לשדה הקרב. במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה התמונה שינתה כיוון של 180 מעלות, ומפקדי החטיבות נכנסו עמוק לשטח הלחימה הפלסטיני. מאז, הצבא המשיך להשתפר בהיבט הטכנולוגי: צה"ל היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון בתחום הבינה המלאכותית, ועסק בכך עוד בתחילת העשור הקודם. כיום, כך נדמה, הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהלחימה, ואנשי התקשוב, באגף ובפיקודים, פיתחו והמשיכו לשפר מערכות, גם תוך כדי המלחמה האחרונה. מקושר בתרבות להטעיה. סוס טרויאני. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק מאז הקמתו, התקשוב הביא פן נוסף למפעל הלחימה הצה"לי, והעשיר את יכולותיו: מ"רצפת הייצור" – תשתיות המחשוב והתקשורת – ועד הקצה – לקוחות הקצה הלוחמים בשטח, מחשוב הקצה והרובד האפליקטיבי. כוחות צה"ל נמצאים במצב שבו יש עושר אדיר של מידע – חלקו חזותי, ממצלמות, חלקו אותות אלקטרומגנטיים וחלקו מגיע ממכ"מים ומחיישנים. המאפיין המשותף של כל המערכות הוא המון מידע. מצב זה מניב שלושה אתגרים: הצורך לאגור את המידע, לסווג אותו ולהגן עליו. כך, מידע ה-עתק, הביג דטה, יושב בכמה אגמי מידע, שנבנו על ידי גופי ה-IT השונים – מצפן ולוט"ם באגף התקשוב, והמקבילים להם באגף המודיעין, כדי לענות על הצרכים והדרישות המיוחדים של כוחות צה"ל בדרום. "המערכות הללו 'מרחיבות' את שדה הראייה של התצפיתן, מעבר למה שהוא רואה בעין: אם נקלט משהו, ניתן לשלב מידע מהתצפיתן ומהחיישנים ובדרך זו לתת לכוחות בשטח נתונים מדויקים יותר", כתבתי בעבר. "משהו בהפעלה של כלל המערך ה-ICT התפספס" התקשוב הצבאי עבר שורת מיצובים מחדש: "מ-משפר למאפשר", "אי אפשר בלעדיו", "מצוואר בקבוק למאפשר מבצעית", "ממאפשר למעצים ולמכפיל כוח". וגם, הכותרת הכי אירונית שמצאתי: "תקשוב איו"ש בגרסה משודרגת: לחימה בטרור – בלחיצת כפתור"… במוצאי שבת ה-7 באוקטובר אמר לאנשים ומחשבים בכיר לשעבר בתקשוב הצבאי: "היו להם את כל הכלים בסייבר, אבל – לא ברור איך ולמה – משהו בהפעלה של כלל המערך ה-ICT התפספס". והוספתי: "ולמרות זאת, משהו לא עבד: הצבא היה כמו הסנאי שקיבל אגוזים (טכנולוגיה), אבל לא היו לו שיניים… הדברים יצטרכו להיחקר". יומיים לאחר מכן אמר לאנשים ומחשבים תא"ל (מיל') ארנון זו-ארץ, ממקימי אגף התקשוב ולשעבר הקשר"ר: "לישראל יש בעיה – אין לה עומק אסטרטגי… ייצור עומק שכזה צריך להתבסס על לוחמים ועל טכנולוגיה. אסור להסתמך אך ורק על טכנולוגיה, ומהצד השני, אין להתעלם מכך שהיא מרכיב מרכזי ביתרון היחסי של צה"ל על פני האויב". תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם שבאגף התקשוב, נשאלה באחרונה בידיעות אחרונות "האם הטכנולוגיה בגדה בנו ב-7 באוקטובר? והשיבה: "טכנולוגיה היא דבר נפלא, אבל לא יכולה להחליף את האדם". בחלוף יומיים מפרוץ המלחמה אמר לאנשים ומחשבים תא"ל (מיל') נתי כהן, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת והקשר"ר: "בעולם הקיברנטי, המערכות פעלו. הסיפור הוא לא המערכות והתשתיות, אלא השימוש בהן במצב של כאוס. הדבר צריך להיבדק". לידיעת מבקר המדינה, הקורא מתניהו אנגלמן.

משדרג במידת מה את RX 7600 עבור אלו שרוצים קצת, אבל קצת, יותר מהבסיס בסדרת כרטיסי המסך הנוכחית של AMD

ג’סי ליו (Jesse Lyu), מנכ”ל ומייסד חברת הסטארטאפ Rabbit, הציג בתערוכת ה-CES 2024 המתקיימת בימים אלו את ה-Rabbit R1, גאדג’ט חדש ויחודי הכולל מסך 2.88 אינץ’, מצלמה מסתובבת ב-360 מעלות ועוזר AI חכם מובנה לביצוע מגוון פעולות. גאדג’ט שמגיע במחיר נמוך של 199 דולר בלבד. “מירוץ החימוש” בתחום הבינה המלאכותית הוביל ליצירה של פתרונות ניידים […]

אמנם, תערוכת CES 2024 מתרכזת, לפחות כלפי חוץ, במוצרים סופיים, אבל לפחות השנה היא הייתה כר פעיל למדי של הכרזות על מעבדים, שבבים וחיות אחרות בתחום החומרה – שבלעדיה אי אפשר לייצר מוצרי קצה. שלא במפתיע, צמד האותיות AI נשמע ברמה מעל כמעט כל בימת הכרזה – גם אם בדרך הדביקו אותו לתכונות שהיו שם עוד לפני כן, בשמות אחרים. לפניכם תמצית ההכרזות העיקריות: AMD החברה הציגה סדרה חדשה של מעבדים עבור מחשבים שולחניים – Ryzen 8000 G. המעבד הראשי במשפחה החדשה הזו, Ryzen 7 8700 G, מכיל שבב בינה מלאכותית חדש, ייעודי, שעונה לשם XDNA AI. בגישה שכבר הוכרזה בידי יריבתה הגדולה, אינטל, למעבדי ה-Meteor Lake לניידים, גם ב-AMD מספרים שכעת יש שלוש שכבות לביצועי בינה מלאכותית לפי הצורך. כמובן, החברה רצה לספר שזהו המעבד השולחני הראשון שמגיע עם מנוע בינה מלאכותית ייעודי כחלק מהחבילה. המעבד המסוים הזה מגיע עם 8 ליבות פיזיות מבוססות Zen 4, שתומכות בעבודה בריבוי נימים, מהירות מרבית שיכולה להגיע עד ל-5.1 גיגה-הרץ, TDP של 65 וואט ושבב גרפי חזק, Radeon 780M, שמבוסס על ארכיטקטורת ה-RDNA 3 הנוכחית של כרטיסי המסך של AMD. כמו שלושת חבריו, שיגיעו יחד איתו לשוק ב-31 בינואר, Ryzen 7 8700 G זקוק ללוח אם עם התושבת החדשה AM5. אבל, כדי לתת משהו נוסף לבעלי לוחות עם AM4, הציגה החברה תוספת למעבדי סדרת ה-Ryzen 5000, שתושק באותו תאריך. אחד מהם ממש יוצא דופן: ה-Ryzen 7 5700X3D, שמגיע עם זיכרון המטמון הקנייני והייחודי של החברה, 3D V-Cache, שמאפשר לו להציע 100 מגה-בייט זיכרון – פי חמישה מהמעבד הדומה לו בלי הטכנולוגיה הזו. כמו כן, הטכנולוגיה הזו מקפיצה את ה-TDP מ-65 ל-105 וואט. זהו מעבד 8/16 ליבות במהירות מרבית של 4.1 גיגה-הרץ – חצי גיגה פחות מתאומו ה-"רגיל". אינטל מן הסתם, אינטל לא התכוונה ולו לרגע להשאיר את הבימה ל-AMD, והיא עלתה עליה כדי להציג מעבדים שולחניים חדשים, מעבדים ניידים שעדיין שייכים למשפחת ה-Core הוותיקה, וכן שלושה מעבדים ראשונים ממשפחת ה-U, ששייכים כבר לדור הראשון של המעבדים החדשים של החברה. כדי לבלבל קצת את העניינים, יש גם שמות חדשים, שצריך יהיה להתרגל אליהם: מעבדי ה-U הם תחת השם הכללי Core Processor, והמעבדים הנוכחיים מוגדרים כ-Series 1. כמו דורות קודמים של מעבדי משפחות ה-U, העניין העיקרי בהם הוא צריכת כוח נמוכה, שעומדת בבסיס על 15 וואט, ויכולה להגיע עד 55 וואט במצב טורבו מלא. יש תמיכה בזיכרונות DDR5 וגם DDR4 ונגזרות ה-LP שלהם בנפח של עד 96 גיגה-בייט, ושבב גרפי בסיסי. המעבד המוביל בסדרה זו, Core 7 Processor 150U, מגיע עם 2 ליבות ביצועים ו-8 ליבות יעילות, במהירות מרבית של 5.4 גיגה-הרץ. משפחת מעבדי ה-Core של אינטל. צילום: יח"צ לצידם, ובקצה השני של העוצמה, הציגה אינטל את מעבדי המובייל מהדור ה-14, שהם בעצם מעבדי דור 13 מרועננים עבור משפחת ה-HX. זוהי המשפחה הכי חזקה והכי עוצמתית של אינטל, ובדרך כלל היא מיועדת לניידי משחקים או מערכות ייצור תוכן עצבניות. יש חמישה מעבדים חדשים כאלה, ובראשם Core i9-14900HX עם 8 ליבות ביצועים, 16 ליבות יעילות ומהירות מרבית של 5.8 גיגה-הרץ, ועם תמיכה בעד 192 גיגה-בייט של זיכרון RAM, כמו כל חבריו, מסוג DDR5-5600 או DDR4-3200. כל המעבדים הללו באים עם TDP בסיסי של 55 וואט, שמגיע עד ל-157 וואט במצב טורבו – רמות צריכת כוח שכבר מוכרות במעבדים המובילים של החברה. המעבדים השולחניים החדשים, 20 במספר, הם למעשה הרחבה מסיבית של מעבדי ה-Core מהדור ה-14 של אינטל על פני שלוש משפחות שונות, כולל סדרה של מעבדים ללא שבב גרפי עבור מערכות משחקים. אנבידיה בחודשיים-שלושה האחרונים רחשה הרשת משמועות על כך שאנבידיה עומדת להציג עדכון של כרטיסי המסך העוצמתיים במסגרת ה-GeForce RTX 4000 שלה – משהו שיספק את אלה שרוצים עוד עוצמה אבל לא בא להם לחכות לדור ה-RTX 5000, שיבוא מתישהו בשנה הבאה. השמועות היו נכונות: החברה הציגה ב-CES 2024 את סדרת כרטיסי ה-RTX 4000 Super שלה, שמציעים מקצה שדרוגים קל עד בינוני, ואף יושקו בידי החברה בגרסת Founder Edition. מעבד ה-RTX4080 של אנבידיה. צילום: יח"צ ההשקה כוללת שלושה כרטיסים. בתחתית הרשימה RTX 4070, שיגיע לשוק ב-17 בחודש הנוכחי במחיר של 599 דולר, ומציע שדרוג יפה בכמות המעבדים וליבות מעקב הקרניים, כמו גם עלייה קטנה במהירות הבסיסית וגם ב-TGP – מ-200 מל-220 וואט. מעליו נמצא RTX 4070 Ti, שיושק בדיוק שבוע לאחר מכן, ב-24 בינואר, תמורת 799 דולר, עם גידול במספר הליבות לעומת ה-RTX 4070 Ti ומהירות בסיסית גבוהה יותר. יש בו גם יותר זיכרון: 16 גיגה-בייט לעומת 12 בדגם הבסיסי. לעומת זאת, ה-TGP נותר אותו הדבר. הכרטיס המוביל בהכרזה החדשה הוא RTX 4080 Super, שיגיע עם עלייה משמעותית בביצועים בזכות 10,240 ליבות CUDA מול 9,728 ליבות במקור. הוא כולל מהירות בסיסית שהואצה מ-2.21 ל-2.58 גיגה-הרץ ומהירות טורבו שהואצה מ-2.51 ל-2.55 גיגה-הרץ. יש גם ירידה מרשימה של ה-TGP – מ-450 וואט ל-320 וואט. הכרטיס הזה מציע תמיכה ברזולוציה של עד 8K בקצב ריענון בסיסי, או עד 4K בקצב ריענון של 240 הרץ. הוא יגיע לשוק אחרון מבין השלושה, ב-31 בינואר, ומחירו יעמוד על 999 דולר.

ביום א' הקרוב תתכנס הממשלה על מנת לאשר את תקציב המדינה. באופן מקרי, הישיבה תתקיים ביום ה-100 למלחמה. הציפייה היא שהתקציב יהיה מוטה לטובת הדברים שתורמים למלחמה, כולל לעורף, שסופג פגיעה קשה בעקבותיה. על רקע זה באות הדרישות לבטל את הכספים הקואליציוניים ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. אלה שמציעים לסגור בדרך כלל לא מציינים את שמות המשרדים, אלא מכריזים הכרזה כללית. אולם, מן הסתם, מדובר במשרדים קטנים, ולא הגדולים שבהם – ביטחון, חוץ, אוצר או חינוך. אחד המשרדים הקטנים וה-"פחות נחשבים" הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אלא שהוא משרד חשוב בהחלט, וסגירה שלו או פגיעה בו תפגע במדע ובהיי-טק הישראלי, שהוא הקטר של המשק והמוביל של הכלכלה המקומית. התקציב של המשרד הזה, שלשם הנוחות יכונה כאן משרד המדע, לא עומד בשום יחס לחשיבות התחומים שהוא מופקד עליהם, במיוחד בהתחשב בעובדה שרשות החדשנות הועברה אליו. על פי המידע האחרון, שמסר לא מכבר שר המדע, אופיר אקוניס, בראיון לאנשים ומחשבים, תקציב המשרד הוא 570 מיליון שקלים, לאחר ההתאמות והקיצוצים שעליהם הוחלט. נכון לעכשיו לא יודעים במשרד האם זה קיצוץ סופי או שייתכנו גזירות נוספות. מה שכן ידוע הוא שכפי שפורסם היום (ה') בכלי התקשורת, האוצר מתכוון לעשות מחטף ולקצץ באופן רוחבי שורה ארוכה של פרויקטים של המדענים הראשיים בכמה משרדי ממשלה. אלה תקציבים שמיועדים לפרויקטי מחקר בתחום האנרגיה, הסביבה, התחבורה ועוד. הפנייה להגדיל תקציבים נופלת על אוזניים ערלות תקציב רשות החדשנות, שעומד על 1.5 מיליארד שקלים, לא עודכן מזה חמש שנים. זאת, על אף שהצרכים של ההיי-טק גדלו, ועכשיו, עקב המלחמה, נדרש סיוע מוגבר לחברות צעירות, שאורך הנשימה הפיננסי שלהן לא עולה על חצי שנה, ולעתים אפילו לא על שלושה חודשים. אמנם, האוצר אישר לרשות החדשנות לתת מענקים בסך כולל של 400 מיליון שקלים, וזה ככל הנראה לא יקוצץ, אבל היכולת של החברות לקבל את המענקים האלה מוגבלת, כי על פי הנהלים, הם ניתנים כנגד גיוס סכום דומה ממשקיעים פרטיים. כידוע, המשקיעים הדירו את רגליהם מהשקעות בישראל מיד עם פרוץ המלחמה. בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הועלתה השבוע דרישה להגדיל מיידית את תקציבי משרד המדע ורשות החדשנות, אולם נראה שבעידן של קיצוצים במשרדי הממשלה, הפנייה הזאת נופלת על אוזניים ערלות. אמנם, חלק מהקיצוצים בתקציב 2024 מוצדקים, כי המלחמה עולה הרבה מאוד כסף. אלא שלא כל קיצוץ מוצדק, ובכל מקרה, יש תחומים שאסור לגעת בהם. אחד מהם הוא ההיי-טק והמדע, שהם העתיד של המשק והכלכלה דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שהוגש לוועדה לקראת הדיון, ציין שהמאפיינים הייחודיים של ענף ההיי-טק – יזמות, מו"פ וכדומה – באים בישראל לידי ביטוי בעצימות גבוהה בהשוואה לשאר העולם. מספר הסטארט-אפים וההשקעות כאן, לפחות עד 2023, וגם האקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי, גבוהים באופן ניכר ביחס לגודל של אוכלוסיית וכלכלת המדינה. כך, למשל, המשקל של ענף ההיי-טק בתמ"ג עלה מ-13.9% ב-2012 ל-18.1% ב-2022. שלא לדבר על השכר הממוצע לעובד בהיי-טק, שהוא יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק. הצורך בסיוע דחוף להיי-טק בא גם, ובמידה רבה, על רקע עצירת הגיוסים: אלה ירדו ב-2023 בכ-60%. זוהי ירידה משמעותית, ואין כרגע אופטימיות שהענף יתאושש בזמן הקרוב. הטווח הקצר והטווח הארוך בדיון בוועדה צוין שההתייחסות להיי-טק צריכה להיות הן הטווח הקצר והן בטווח הארוך. בטווח הקצר, על הממשלה לחפש פתרונות שעוקפים את הנהלים שעל פיהם רשות החדשנות מעניקה סיוע לחברות הצעירות. כל הדוברים בוועדה הדגישו שמצבי חירום כמו זה הנוכחי מחייבים פתרונות מחוץ לקופסה. השר אקוניס אמר בראיון שאם יהיה צורך, הממשלה תסייע באמצעות קופסאות תקציב ייעודיות – כמו שנעשה בקורונה. הנתונים שהוצגו בוועדה לא מותירים ספק שזה הזמן להתחיל לחשוב לפתוח את הקופסאות האלה. בטווח הארוך, נאמר בדיון, יש להסתכל על ההיי-טק דרך הפריזמה של כל תחומי החיים: החינוך, הבריאות, צמצום פערים על ידי גידול הגיוון התעסוקתי בקרב נשים, חרדים, ערבים, ועוד. כל זה יכול להתקיים רק אם הממשלה תעלה את התקציבים המיועדים להיי-טק ב-2024, או לפחות לא תקצץ בהם, ותתווה מדיניות שתבהיר שההשקעה בהיי-טק היא משימה לאומית, והקצאת התקציבים עבורה עומדת בקריטריון של מתן עדיפות לכל מה שתורם לחוסן הלאומי. כחלק מזה יש צורך בהגדלת תקציבים לחינוך להיי-טק ולעידוד תלמידים לעשות חמש יחידות בגרות במתמטיקה. זה יגדיל את ההיצע ליחידות טכנולוגיות של צה"ל, שמהן יוצאים רבים מבני הדור הבא של ההיי-טק. כך ניתן יהיה לשמור על מיתוגה של ישראל כאומת סטארט-אפ חייבים להישאר אומת הסטארט-אפ דן סניור ושאול זינגר, מחברי הספר אומת הסטארט-אפ, פרסמו באחרונה רב מכר בארצות הברית, שעסק במאפייני הרוח הישראלית. הם עדיין סבורים שישראל היא המקום הכי טוב לחיות בו, וטוענים שההיי-טק הוא חלק מאותה רוח ישראלית. אלא שלא לעולם חוסן, במיוחד במצבי משבר ואחריהם, ואנחנו – הממשלה, התעשייה, האקדמיה וכולנו כפרטים – חייבים לשמר את זה. השורה התחתונה: אמנם, חלק מהקיצוצים בתקציב 2024 מוצדקים, כי המלחמה עולה הרבה מאוד כסף. אלא שלא כל קיצוץ מוצדק, ובכל מקרה, יש תחומים שאסור לגעת בהם. אחד מהם הוא ההיי-טק והמדע, שהם העתיד של המשק והכלכלה.

הרבה דברים מוזרים קורים בתערוכת CES 2024 בלאס וגאס, אבל היום יצא לי לחוות את אחד הרגעים המוזרים ביותר אי פעם – וזה קרה כשמצאתי את עצמי מדבר אל דמות במשחק מחשב. ולא, אני לא מתכוון ל-Cutscene מוכן מראש או בחירה מתוך כמה אפשרויות, אני מתכוון לשיחה בשפה חופשית עם דמות במשחק מחשב. הפעם אנחנו […]