בשבת נסעתי לנחם חבר, לא חלילה שמישהו מת במשפחתו, המוות הכה ומכה בגופו. עד יום שישי האחרון עוד היתה תקווה, אמנם חלקים כבדים מגופו נקרעו וגרמו לו לנכות קבועה, אבל מעומק נכותו הוא היה מלא אופטימיות בשבת נסעתי לנחם חבר, אמנם הוא לא איבד מישהו ממשפחתו, אבל חברי עבר אירוע קשה נפשית וגם פיזית. תלה תקוות רבות וכרגיל התאכזב. האמת, ידידי משכבר, רגיל לאכזבות, בכל פעם שיש סימן של הבטחה באופק, משורשרת להבטחה גם התקווה, אחר כך מגיע השלב הכואב, ...האכזבה. באותם הרגעים ...

במקום להקשות באופן עקרוני על הלגיטימיות של האיסור שהוטל על האסיר המשוחרר נחום מנבר להתראיין לתקשורת, בחרה העיתונות לראיין אותו באמצעות מתווכים

ומהי תוכניתם הנרקמת בחשאי של אותם ארגונים ל"זכויות אדם"? כאשר המספרים יגיעו לרבע מליון או חצי מליון, ואנחנו מתקרבים לכך, יעלו הגורמים האלה מעל פני המים, יפנו לבג"ץ ולמוסדות האו"ם, בדרישה שישראל תעניק למהגרים תושבות ואפילו אזרחות, כמקובל במערב. בכך יזנק אחוז המוסלמים בישראל באופן מיידי ל- 30-35% על כל המשמעויות הדמוגרפיות שיכולות להיות לכך. לאחר המאמר הזה אף אחד לא יוכל לומר בעוד כשנתיים-שלוש: לא ידעתי.

13.11 | העיתונים עדיין מתעניינים באיראן | ומדווחים בהרחבה על קורבן שווא של חיילי צה"ל | "ישראל היום" שוב מספיד את אביה של שרה נתניהו [בתצלום: השופט בדימוס אהרן ברק; צילום: דוד ועקנין]

השופט הסביר את המלקות שהחטיף לבתו בכך שתפס אותה מורידה תוכן לא חוקי ברשת

משמעותם של האירועים המתרחשים לאחרונה אצלנו ועל פני הגלובוס ברורה – הסדר העולמי הישן מתמוטט. עליית אובמה, האביב הערבי, מחאות רוטשילד ווול-סטריט, המשבר הכלכלי העולמי – חלום פרעה אחד הוא.

עיתונאי ערוץ 10 שברו שתיקה בדיון במועצת העיתונות בנוגע לגרסתם בפרשת ההתנצלות בפני שלדון אדלסון; עיתונאי "ישראל היום" הזכיר את תוצאות השימוע ברשות השנייה, השוללות את גרסתם / אורן פרסיקו

מורשת רבין היא היכולת למשול, או כפי שרבין עצמו אמר בערב נצחונו "אני אנווט, אני אקבע". גם לך, בנימין נתניהו, מגיע לנווט ולקבוע. לשם כך, צריך לשנות את שיטת הממשל