שליח "השבט הלבן" מזהיר את ישראל מפני תוצאות השבטיות

היא דרכה והתנשאה, השמיצה והעליבה, פגעה וזלזלה - ומצאה

מצד אחד, חוסר השקעה במלחמה באלימות ושיעור פענוח נמוך של פשיעה ביישובים הערביים. מהצד השני, חוסר אמון והיעדר שיתוף פעולה. איך שוברים את המעגל?

אולי הייאוש יותר נוח, אבל בלונדון הבנתי את הסגידה להליוס היווני

עכשיו זה הזמן : ישראל צריכה לצאת עכשיו, ממש עכשיו, עוד לפני הבחירות בארה"ב, למבצע ניקוי עזה מטילים, תוך שימור שלטון החמאס, שיוכל להמשיך ולהתקיים אם יוותר על אופציית הטילים שלו. אסור להחריש מול סבל תושבי הדרום ואסור לתת את הרצועה במתנה לאבו-מאזן לאחר כיבושה. צה"ל אינו מגש הכסף שלו, ופיצול פלסטין לחמאסטן ולפתחלנד טוב לישראל. לכן הנוסחה צריכה להיות: לא לירי הטילים, כן להמשך שלטון החמאס צריך לשים קץ עכשיו לא לשלטון החמאס בעזה, אלא ...

שישה קטעים פלוס הטור הספרותי: למה חיים חפר הוא פזמונאי משובח אבל ולא משורר? ומה משותף לסרט האנטי-איסלאמי המגעיל ולשד החמוד של הדוכסית מקימברידג', קייט מידלטון? ומדוע הקוראן הוא ספר מקסים ולמה אין לילדים החרדים (בניגוד לילדים החילוניים) שגיאות כתיב? ולמה בג"צ הוא בית משפט לדין אבל לא לצדק? ולמה חזון העצמות היבשות כבר פה, בעין? וגם: הטור הספרותי, והפעם: מה נפלא ברומן הישראלי הקלאסי "ברקיע ...

מהו סף ההיעלבות של הפקיד העדין, נבחר הציבור הרגיש, היזם הענוג – ועל מי לשאת באחריות לפגיעותם?