למרות שמבחן הפסיכומטרי רחוק מלהיות מושלם, יתר האפשרויות המוצעות אינן טובות יותר

לחץ מדיני מצד אמריקה ולחץ מדיני/כלכלי מצד אירופה, בשילוב יוזמת השלום הערבית, עשויים להוביל להצלחת השיחות

השבוע זה קרה לי. בשניה. אחרי ימים ארוכים שבהם אני מעסיק את עצמי בשאלה המטרידה איך כל כך הרבה אנשים ידעו במשך שנים על התנהגותו של עמנואל רוזן ולא עשו עם זה כלום, צפיתי במופע של דני קושמרו, משה נוסבאום ורוני דניאל ב"אולפן שישי" והבנתי הכל. לא, אין לי שום מושג אם דווקא השלושה הללו, שעמנואל רוזן היה חברם לעבודה, ידעו משהו. אבל שבע דקות הראיון שלהם עם חה"כ מירב מיכאלי הסבירו לי מה ששבועיים של ברברת אינסופית לא הצליחה. פרשת עמנואל רוזן מוכיחה עד כמה משהו בסיסי ...

איזה כיף להכין כתבות של צבע ואווירה, חשבתי לעצמי כשצפיתי בכתבה שהכין יגאל מוסקו לפני שבוע וחצי לאולפן שישי על הבדואים בנגב. כי כשאתה עוסק בתחקירים אתה חייב לחקור ולנבור וללמוד ולהביא את הסיפור המדויק. כשאתה פובליציסט, אתה יכול לכתוב את דעותיך ואת מה שעל ליבך. אבל כשאתה יגאל מוסקו אתה דומה למי שקוצץ ירקות לסלט. אוהב כוסברה, מכניס. לא אוהב, משאיר בחוץ. הכתבה ששודרה ביום שישי שעבר בערוץ 2 הייתה סוג כזה של סלט. מוסקו הסתובב עם המצלמה בדרום וערבב בקערה שלו קצת עמדות פוליטיות וקצת תמונות. ...

אמן הדימוי המתהפךעל שירת יובל גלעדאורי וייס אחד המשוררים שהוחמצו כאן בשנים האחרונות הוא יובל גלעד. מדובר במשורר נפלא, שהוציא תחת ידו ספר ראשון בינוני ("שירי נזיר"), ספר שני מצוין ("בדידות ישראלית") וספר שלישי טוב מאוד ("בית-קברות לשירים"). גלעד הוא אמנם משורר מוגבל, כמעט משורר של טריק אחד. אבל, בממלכתו שלו הוא רב אמן. הוא אולי גדול המדמים בשירה העברית כיום. הוא מלהטט בדימויו בשירה, שמאפשרת לקורא ללמוד על נפש האדם ביגוניה, ...

על מה חושב האיש החזק בקהיר? ניחושים על גנרל מצרי