רבים מההורים אומרים שהם "לא מבינים מה הילדים שלהם עושים בהיי-טק". בסטארט-אפ קווילט החליטו לתת לכך מענה ולכבוד יום ההולדת התשיעי להקמת החברה ערכו אירוע שבו הציגו אותה העובדים בפני הוריהם. אם תרצו, אפשר לקרוא לאירוע הזה יום ההורים של קווילט. ההורים נפגשו עם המנכ"ל, אלון מאור, ממייסדי קווילט, ושמעו ממנו על הרעיון שעמד מאחורי הקמת הסטארט-אפ, המסייע להאצת העברת תכני וידיאו באינטרנט, בעיקר בזמנים של ביקושי שיא. מאור הבהיר להם את החשיבות של הנושא, במיוחד לאור העלייה התלולה בצפייה בווידיאו ברשת. כמו כן, הוא סיפר להם על שיתוף הפעולה של קווילט עם גופי תקשורת מובילים בעולם. האורחים צפו בהדגמה של פעולת המערכת של החברה, המבוססת על ניתוח בזמן אמת של ביקושים לתכני וידיאו מסוימים באמצעות בינה מלאכותית ושמירת זיכרון מטמון בסמוך למקום הגולשים. כך, למשל, מיליוני האוהדים של נבחרת הכדורגל של הפיליפינים יכולים לצפות ללא הפרעה במשחקי חוץ שמתנהלים הרחק ממדינתם, הודות לניהול נכון של הזרמת התוכן אליהם. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה. [caption id="attachment_292333" align="alignnone" width="600"] ההורים של עובדי קווילט מאזינים רוב קשב לדברי המנכ"ל. צילום: מאיה אמדו[/caption]

"המשימה שלנו היא להנגיש יזמות בפריפריה הגאורפית והחברתית של ישראל, במטרה לייצר מובילות חברתית ולחבר בין אומת הסטארט-אפ. שמתמקדת באוכלוסייה ובמיקום מסוימים, בעיקר בתל אביב רבתי, לבין אוכלוסיות מגוונות יותר. אנו עובדים עם החברה הערבית, החרדית, פריפריה גיאוגרפית כמו לוד, אופקים, העיר התחתית של חיפה ועוד. כיום, לפי כל הנתונים, רק 8% מקרב בני המגזר הערבי שייכים לסטארט-אפ ניישן, ורק 15% הם בעלי נגיעה כלשהי ברמת ה-'מכירים מישהו שעובד בהיי-טק'. המטרה שלנו היא להיות חלק מוביל בתהליך השינוי של הנתונים הללו, להפוך זאת ל-100%", כך אמרו חולוד עיוטי ואריאלה רוזן, מנכ"ליות משותפות של ארגון פרזנטס. יצוין כי עם מינויין באחרונה של עיוטי ורוזן, פרזנטס הפך באחרונה לארגון היזמות הראשון בארץ המנוהל על ידי שתי נשים - ערביה ויהודיה. "הנתונים לא טובים. סקר שערכנו העלה כי 60% לא מכיר ולא מישהו שעובד בהיי-טק או בעל היכרות מינימלית. משם נולדה תכנית 'מייד אין' שיזמנו. המדובר לא רק בקידום אקסלרטור מיוחד לאוכלוסיה זו, אלא מתן מענה לצורך הרבה יותר עמוק כמו להכיר לה את המושגים של עולם היזמות, עד כדי מה זה היי-טק, למשל. כשהתחלנו בפרויקט ביפו עשינו סקר והבנו שאלה שנמצאים מסביב למרכזי ההיי-טק והיזמות, כמו תל אביב או עמק הסיליקון, הם למעשה האנשים הכי פחות מעורבים בכך. כך גם ביפו", אמרו. לדברי עיוטי, "בניגוד לסטיגמה, מדובר כן בסטארט-אפיסטים. ישנה חוסר הבנה שלעבוד לא חייב להיות רק שליח או מוסכניק. ההיכרות עם העולם החדש לא קיימת במקומות כאלו ואנו כאן כדי לשנות זאת. דיברנו עם בעלי עסקים, מובילי דעה, מנהלי בתי ספר ואפילו אנשי דת ביפו, שייח'ים ורצינו להבין למה אין יזמות ביפו? מה חסר לבני נוער על מנת לפתחם בתחום? יש המון שכונות פשע, התדרדרות לסמים. הרבה דברים רעים ובתי ספר. מחנכים עובדים קשה כדי כדי שתלמיד יסיים תיכון אבל אין מעבר. אם מזהים חמישה תלמידים מצטיינים, בהם יושקעו המשאבים הנתונים עצובים, 40% נושרים. מהנותרים, רק 60% מקבלי בגרות. יש עבודה זמינה בכל רגע נתון בתל אביב מחר אוכל להיות שליח או כטבח עם משכורת מספקת אבל זה מייצר מעגל שלא יוצאים ממנו". סדנאות חדשנות במסגרת בית הספר במסגרת פעילויותיו, הארגון מוביל מודלים חדשניים לקידום אקו-סיסטם יזמי ותכניות יזמות בקרב קהילות מגוונות. בבסיס פעילותו של הארגון עומדת התפיסה לפיה יזמות היא כלי הכרחי להעצמה אישית, מקומית וכלכלית ובכך מצמצמת פערים חברתיים וכלכליים, מאפשרת מוביליות חברתית ומייצרת צמיחה והכללה חברתית. בין התכניות שהוביל הארגון ניתן למנות את המאיץ הראשון ליזמות חברתית, המאיץ הראשון ליזמות טכנולוגית בחברה הערבית, המאיץ הראשון לנשים בחברה החרדית והמאיץ הראשון מסוגו בעולם לטכנולוגיה מסייעת – פתרונות עבור אנשים עם מוגבלות. עד היום, הוביל הארגון 50 תכניות יזמות ואקסלרטורים עם מעל 900 בוגרים ו 550 וסטארט-אפים ומיזמים שהושקו, ומאות מיליוני שקלים שהושקעו בהם. כמו כן במסגרת פעילות הארגון מתקיימות בבתי ספר סדנאות חדשנות בזמן הלימודים במטרה לקדמם לפתח מיזם משלהם וכן נערכים לתלמידים סיורים בחברות ההיי-טק המובילות בישראל, ביניהן פייסבוק, מיקרוסופט, גוגל, Wix ואחרות, המשתפות פעולה עם הארגון. לדברי עיוטי, "ההשפעה מאוד משמעותית. יש לנו תלמידת חמש יחידות במתמטיקה, שהשתתפה במחזור הראשון של התכנית ובעקבות זאת הביעה את הרצון לעבוד בהיי-טק", אמרה. כיום ישנם 1,500 בוגרים לתכנית ביפו והיא צפויה להתפתח לבתי ספר נוספים, ביניהם בחיפה ובירושלים. כמו כן, תלמידים רבים בפרויקט פיתחו מיזמים, שנמצאים בשלבי פיתוח והתקדמות שונים. רוזן הוסיפה ואמרה כי "בירושלים, השאיפה היא להתמקד גם במזרח העיר. במהלך גיוס כספים נעשה שיתוף פעולה עם עיריית ירושלים. בחיפה הצלחנו לבצע פיילוט, דומה לזה שנערך ביפו, והפרויקט יתחיל עם בתי ספר מגוונים, כמו בתי ספר דתיים וערבים. אנחנו מתכוונים להמשיך עם הפרויקט לערים נוספות, בסיוע עיריות שונות ברחבי הארץ". בוגרי תכניות היזמות של הארגון יזמו ופיתחו בעשור האחרון מגוון רחב של אפליקציות, קהילות, עמותות ומיזמים התומכים באוכלוסיות שונות ומייצרים שינוי חברתי, צמיחה וצמצום פערים חברתיים. בין הפרויקטים המרכזיים של הארגון ניתן למצוא את קהילת מאמזון, המפגישה בין אימהות; הסטארט-אפ Innosphere, שפיתח קסדה המסייעת בהתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז כתחליף לריטלין; פיתוח חדשני לפיזיותרפיה ושיקום דרך גיימינג; מיזם המקדם מוגנות מינית בחברה הדתית והחרדית ("לתת פה"); ואפליקציה המנגישה סמארטפונים וטאבלטים לאנשים עם מוגבלויות בשם Sesame.

שלום בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא דבר שבימים אלה אפשר רק לחלום עליו, אבל שיתופי פעולה עסקיים-כלכליים ישנם - כי הכסף מדבר, גם אם המדינאים לא מדברים אלה עם אלה. לכן, דיילי ציפי שמחה להיות מוזמנת לכנס שערכו באחרונה ברמאללה חברת ניהול האנרגיה איטון ישראל ושותפתה ברשות הפלסטינית, חברת ההנדסה אל-תאקאמול, שם הוצגו פתרונות אנרגיה ובטיחות חכמים לבכירים ממשרד האנרגיה הפלסטיני וללקוחות של שתי החברות ברשות. פיליפ דגה, סגן נשיא למכירות לאזור מערב אירופה באיטון, שהגיע לכנס מלונדון, סיפר לנוכחים על פרויקט אנרגיה ובטיחות מקיף שהחברה סיימה בהצלחה באצטדיון הכדורגל של איאקס ההולנדית (שקרוי על שמו של אגדת הכדורגל יוהאן קרויף), וציין ששיתוף הפעולה המוצלח עם אל-תאקאמול מביא עימו פוטנציאל גבוה לקידום פרויקטים דומים ברשות. חוסני קאשו, מייסד אל-תאקאמול, אמר כי "השותפות שלנו עם איטון זוכה לתגובות חיוביות מאוד מלקוחותינו בשוק הפלסטיני. המוצרים והשירות האישי של אנשי איטון, לצד נכונותה לפתח את השוק הפלסטיני יחד איתנו, הם יסוד ההצלחה של היחסים בינינו. אנחנו מאמינים כי שותפות זו תמשיך להוביל את החדשנות בתעשייה ברשות הפלסטינית". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה. [caption id="attachment_292328" align="alignnone" width="600"] אנשי איטון ואל-תאקאמול באירוע ברמאללה. במרכז, לוחצים ידיים, פיליפ דגה וחוסני קאשו. צילום: יח"צ[/caption]

ספורט, ובמיוחד מרוצים, זה דבר טוב, ואם זה נעשה למען מטרה טובה - על אחת כמה וכמה. אחד מהם הוא Friends4ALS - מרוץ חברים למען חולי ה-ALS בישראל, שמטרתו לקדם את המחקר למציאת תרופה למחלה הקטלנית ולתמוך בחולים ובבני משפחותיהם. האירוע, שהתקיים באחרונה, כלל מרוץ עממי בעל שני מקצים - של שניים או 4.2 ק"מ, בהליכה או בריצה, והפנינג חוויתי למבוגרים וילדים. בין הרצים למען המטרה החשובה היו חברי קבוצת הריצה של סייברארק, שרצו כשהם לבושים בחולצות החברה. מדובר בחלק מההירתמות של עובדי החברה, לעתים קרובות, למטרות חברתיות וספורטיביות. כך, למשל, בחנוכה האחרון רצו חלק מהם יחד עם סהר בוכבינדר, אצן על הרצף האוטיסטי, במרוץ של חברת החשמל, בשיתוף עמותת אלו"ט. בעזרת התרומות שנאספו במרוץ הנוכחי הצליחה עמותת ישראלס, הפועלת לחקר מחלת ה-ALS ולתמיכה בחולים, להסיע 100 מהם, שלא יכולים היו לצאת מהבית בדרך אחרת, ברכב ההסעות הייעודי שלה. העמותה ערכה 200 ביקורי הנגשת תקשורת שאפשרו לחולים להמשיך ולתקשר עם יקיריהם. כמו כן, היא מימנה מלגת מחקר לפוסט דוקטורנט במעבדה שחוקרת ALS בארצות הברית. ALS היא מחלת ניוון שרירים שכולאת אנשים בגופם, כשמוחם נשאר צלול. היא לוקחת מהם את היכולת ללכת, לדבר, לבלוע ולנשום. בישראל חיים כ-600 חולים במחלה. תוחלת חייהם מיום האבחון נעה בין שלוש לחמש שנים. בכל שנה מאובחנים בארץ כ-120 חולי ALS חדשים ונפטר מספר דומה של חולים. מדובר במחלה ניוונית של תאי העצב המוטוריים שבמוח ובחוט השדרה, השולטים בתנועת השרירים. בשל סיבות שטרם התגלו, התאים הללו מתים והשרירים חדלים בהדרגתיות מלתפקד.

שם: אורית חשאי. תפקיד: מייסדת ומנכ"לית בריולה. ותק בתפקיד: שש שנים. תפקידים קודמים: משקיעה בקרן הון-סיכון, מפתחת תוכנה (מתכנתת) בחברות היי-טק כמו קומברס ואמבלייז, ומייסדת האתר מתחתנים למען מתחתנים. השכלה: הנדסאית תוכנה בלימודים עצמיים. שירות צבאי: משמר הגבול. משפחה: נשואה פלוס דניאל בן ה-7 פלוס חתול וכלב. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בהתחלה רק כסף, כי לא ידעתי מה זה בכלל, ואז גיליתי שאני מאוהבת בטכנולוגיה וטובה בזה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כולנו שומעים הרבה סיפורים מנשים על אפליות. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באפליה, אלא להפך: דלתות נפתחות ליזמיות, כי אין הרבה יזמות כמו שיש הרבה גברים יזמים.

"כשמסתכלים על תעשיית הסייבר העולמית אין ספק שהתעשייה הישראלית קופצת מייד לראש. עם זאת, יש לנו עוד לאן להגיע ולאן לגדול. אנחנו רחוקים עדיין משיא היכולת של התעשייה, ועם זאת כבר יש לה שם מאוד חזק. הרבה גורמים רוצים להגיע לכאן כדי להיחשף אליה", כך אמרה יערה סבזרו, מנהלת יחידת הסייבר במכון הייצוא, בפאנל על טהרת נשים בתעשייה שנערך אתמול (ב') במסגרת InfoSec19, כנס אבטחת המידע והסייבר הגדול בישראל של אנשים ומחשבים הנערך זו השנה העשרים. הפאנל, שעל הנחייתו הייתה אמונה סיוון דרור, ראש יחידת פתרונות וחדשות סייבר ב-BDO, דן בענייני השעה של תעשיית הלוחמה בסייבר הישראלית, על מיקומו בתמונת המבט הגלובלית של התעשייה ועל אתגרים ומחשבות לגבי העתיד. לפי סבזרו, יש בישראל למעלה מ-40 מרכזים בינלאומיים בתחום הסייבר. "רק הנקודה הזו לבד היא סיבה טובה לבוא ולהשתלב בתעשייה המקומית. כגוף סמי ממשלתי, חשוב לנו להבין מה הצרכים של החברות הבינלאומיות שמגיעות לישראל ולצמד להן את החברות המתאימות. חברות רבות מחפשות, לדוגמה, טכנולוגיות לאבטחה בענן", היא אמרה. לגבי נקודת המבט עתידית, לקראת 2020, אמרה, לדעתה תעשיית הסייבר מתייצבת ונמצאת פחות בצמיחה. "חברות קטנות חייבות אולי להתחבר זו לזו ולהציע ביחד יותר פתרונות. כי זה בעצם מה שהשחקנים הגדולים מחפשים", היא סיכמה. [caption id="attachment_292302" align="alignnone" width="600"] נועה קרול, סגנית נשיא למכירות באזור EMEA ב-איירונסקיילס. צילום: אלעד גוטמן[/caption] נועה קרול, סגנית נשיא למכירות באזור EMEA ב-איירונסקיילס, טענה באוזני מאות המקצוענים שנכחו בכנס, כי אחד הדברים שמושכים לישראל חברות סייבר, ולאו דווקא מאירופה, הוא הרצון שלהן להביא משהו חדשני למדינות שלהם. "הן רוצות להיות במדינה שלהן חלוצות ופורצות דרך. מכיוון שיש כאן כל כך הרבה פתרונות סייבר, זה כמו להגיע במידה מסוימת לחנות ממתקים. מצד שני, כל החברות המקומיות מעוניינות לצאת לעולם. אבל כדי שזה יקרה הכל תלוי בבשלות של חברת ההזנק, וכן חשוב מאוד שתהיה כבר כמות של לקוחות כאן בארץ. זה גם תלוי לאיזו מדינה מכוונים. צריך גם לאפיין את סוג הלקוח ולאיזה ורטיקלים רוצים לפנות. כמו כן חשוב להבין מיהו המפיץ שאליו כדאי להתחבר. אני ממליצה לקחת ייעוץ ותמיכה מאנשים עם ניסיון, ולא להשתכשך לבד במים הקרים", אמרה. קרול התייחסה גם לאפשרות של שילוב בינה מלאכותית בתחום אבטחת המידע וטענה כי, "הדבר הכי חשוב שזה יכול להוסיף, ואולי גם העיקרי, הוא לצמצם את זמני התגובה במערכת, ויותר חשוב, - לדייק בתגובות", טענה. [caption id="attachment_292296" align="alignnone" width="600"] אביאת בר סימון, ראש צוות טכנולוגיות וסייבר במתף מקבוצת הבינלאומי. צילום: אלעד גוטמן[/caption] "חשוב לערב את כל שורות ההנהלה" את אביאת בר סימון, ראש צוות טכנולוגיות וסייבר במתף מקבוצת הבינלאומי, שאלה דרור איך אפשר לבנות אסטרטגית סייבר, ובמה צריך להתמקד. "חשוב שהאסטרטגיה תהיה מחוברת לארגון, ממש לליבה העסקית. רק כך ניתן להבין לאן הולכים ולאן מתפתחים. חשוב גם לערב את כל שורות ההנהלה, את כל התשתיות ואת כל שכבות ההגנה האחרות, וחשוב מאוד שהיא תהיה אסטרטגיה הוליסטית כי אנחנו מחדשים אסטרטגיה פעם בכמה שנים ואנחנו לא רוצים בכל פעם להתחיל מחדש", ענתה בר סימון. בהמשך היא התייחסה גם לשאלה האם כדאי לבחור בספק אחד או בכמה ספקים ובכמה מוצרים. לדבריה, "תמיד בסופו של דבר צריך אכן לקבל החלטה האם לשים את כל הביצים בסל אחד או לבחור במספר ספקים. זה תלוי מאוד בתקציב, קודם כל. אני אומרת שאם אפשר להחליף כמה מוצרים במוצר אחד אז אולי כן שווה להחליף, שיהיה מוצר שיטפל גם בבקרות וגם באירועים, ועכשיו עם היציאה לענן אז לקחת מוצר אחד שיכול לתמוך בענן כמו גם בהתקנות מקומיות. מה לגבי התמודדות עם העלייה בהיקף פעילותה הונאה? נשאלה וענתה כי היא "תמיד אומרת שבישראל לוקח קצת זמן לעמוד בתחזיות בכל שנה, ולכן גם ב-2020 זו תהיה התמונה וזה מחייב הערכות מצב והקמת צוותי תגובה, ויכולת זיהוי אנומליות, ובנושא הזה חשוב כל הזמן לתחזק את המערכות ולעשות לה כיוונים. לגבי בשלות? המערכות בשלות אבל הן לא 100% כמו בכל מערכת ולכן חשוב גם להשתמש במחוונים שמקבלים ממערך הסייבר". [caption id="attachment_292299" align="alignnone" width="600"] אביבית קוטלר, מנהלת הגנת הסייבר וההמשכיות העסקית בקבוצת כלל ביטוח ופיננסים. צילום: אלעד גוטמן[/caption] גם אביבית קוטלר, מנהלת הגנת הסייבר וההמשכיות העסקית בקבוצת כלל ביטוח ופיננסים, חושבת שמנהל אבטחת המידע חייב להכיר את הביזנס שהוא אמור להגן עליו. "תכירו את התהליכים העסקיים, תלמדו להכיר את האנשים, להכיר את האסטרטגיה העסקית ולדעת על מה רוצים להגן, ומשם יוצאים ומבצעים הערכת סיכונים ובעצם ממפים את הסיכונים שרוצים להגן עליה . בנוסף הכרחי להשתמש בכמה שכבות הגנה ולהקיף את כל האזורים כדי להימנע ממצב בו יש רק דלת אחת חוסמת". לגבי שאלת הספקים, סיפרה קוטלר כי עם כניסתה לתפקיד חשה התלהבות רבה לפגוש כמה שיותר חברות, וסטארט-אפים עלו לרגל. "אבל עם הזמן והבשלות בתפקיד, מבינים שיש עומס בלתי ניתן לעיכול והרבה פעמים אתה קונה פילים לבנים, מערכות שלא מביאות את הערך המוסף הנדרש לחברה. באחרונה אני בגישה שכדאי יותר לבחון את מה שיש ולמקסם אותו. אנחנו פוגשים את הספקים כדי לבדוק מה אנחנו לא יודעים, כדי לבדוק האם ההגדרות נכונות. אנחנו העשה את כל זה וזה לפני שנקנה מוצר חדש. אני חושבת שכל השוק במצב כזה של התייצבות, וזה חייב להיות משהו מאוד אטרקטיבי כדי לבצע רכישה", היא סיכמה.

גוגל מציינת היום (ג') בדף הבית שלה את חודש הגאווה עם דודל מיוחד, שחוגג 50 שנה של היסטוריה להט"בית. בדודל, שמעוטר בשלל צבעי הקשת, נראית התפתחות הגאווה - ממספר מועט של להט"בים מחוץ לארון ב-1969 ועד למספר הגדול הרבה יותר כיום. הסיבה לכך שמדובר דווקא ב-50 שנה הוא שביוני 1969 (ב-29 בו, ליתר דיוק) החלו מהומות סטונוול, שמהוות אבן דרך במאבק הלהט"בי ושבעקבותיהן צועדים מצעדי הגאווה במקומות רבות בעולם, כולל בישראל, בחודש זה. באותו היום מאסה קבוצה של להט"בים שבילו בפאב הסטונוול אין בניו-יורק מהפשיטות הכמעט יומיות של המשטרה על המקום. במקום לשתוק ולקבל את רוע הגזירה, הם החליטו להפגין - אחת הפעמים הראשונות שבהן להט"בים יצאו בגלוי ודרשו את זכויותיהם, בוודאי במסה כזאת של אנשים. שנה לאחר מכן נערך בניו-יורק מצעד הגאווה הראשון, לציון המאורע, ומאז הוא נערך בכל שנה. בנוסף לדודל, העלתה גוגל תערוכה באתר האומנות שלה, Google Arts & Culture, שעוסקת במהומות סטונוול. לתערוכה שותפים גופים רבים והיא כוללת, בין השאר, סיור וירטואלי באנדרטה שהוקמה בניו-יורק לציון המהומות, תיעוד היסטורי של האירועים ועדויות אישיות של חברי הקהילה על החיים שלפניהן. גוגל היא אחת מחברות ההיי-טק הידועות בתמיכתה בקהילת הלהט"ב ובמאבקה לשוויון, והייתה בין החברות הראשונות שהוקמה בהן קבוצה של עובדים גאים - ה-Gayglers. היא אף משתתפת במצעדי גאווה ברחבי העולם ותורמת לקהילה הגאה בישראל. עם זאת, בשנה שעברה עלו טענות נגד יוטיוב, שנמצאת בבעלות גוגל, שלפיהן היא הצמידה פרסומות הומופוביות לתכנים להט"בים.

מדליה לכולה דטה: חברת מדליה האמריקנית הודיעה היום (ג') כי רכשה את כולה דטה הישראלית. סכום הרכישה לא נמסר, אולם ההערכות הן כי הוא עומד על בין 50 ל-60 מיליון דולר. כולה דטה מציעה פלטפורמה עננית שמאפשרת למותגים ניתוח של התנהגות הצרכנים שלהם, באמצעות ביג דטה. היא הוקמה ב-2012 על ידי תומר בן משה, לשעבר עובד בכיר במיקרוסופט וקודם לכן באמדוקס, וגיא גרינברג, משקיע סדרתי. עד כה היא גייסה כ-13 מיליון דולר. בין שתי החברות יש מערכת יחסים שנמשכת כשנה ולפיכך, הודעת הרכישה לא באה כהפתעה. בהודעתה של הרוכשת מצוטט קריש מנטריפרגאדה, מנכ"ל מדליה, כמי שאומר ש-"כולה דטה ואנחנו שותפים במשך שנה ואנחנו ממש אוהבים את הטכנולוגיה שלהם. רכישת כולה דטה תאפשר לנו לקבל תמונה יותר שלמה של מצב חברה מסוימת או עסקה מסוימת, ואת הכלים האנליטיים לניתוח ולקבלת ההחלטות הנכונות". מדליה היא חברה אמריקנית שאינה נסחרת בבורסה ולפיכך, לא חייבת, למשל, לדווח על רכישות. החברה פועלת בשוק של ניהול חוויית לקוח באמצעות תוכנות המבוססות על בינה מלאכותית וענן. יצוין כי מדליה היא לא גורם זר בנוף הטכנולוגי הישראלי: ב-2016 היא קנתה את קמפייל, שפיתחה טכנולוגיה לאיסוף וניתוח משובי לקוחות.