"העידן הדיגיטלי הוא משהו שאנו ניצבים בפתחו. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא כבר לא שאלה של 'האם' – אלא 'מתי'. זה כבר לא 'אולי' – אלא כורח. כיום, לא רק המנמ"רים מבינים זאת, אלא גם המנכ"לים. כך, בסקר שערכנו בקרב בכירי המשק הישראלי, עלה כי 77% מהם מאמינים כי עליהם להאיץ את הכנסת הטרנספורמציה הדיגיטלית לארגונים שלהם", כך אמר ליאור פוני, מנכ"ל דל טכנולוגיות ישראל.  פוני דיבר בפתח Dell Technologies Forum בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-1,500 איש, לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. "לפני שנתיים", אמר פוני, "התחלנו לדבר על הצורך במימוש השינוי הדיגיטלי וציינו כי יפה שעה אחת קודם. כיום אנו חוזרים על המסר, ועל הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית אמיתית. אנו רואים התקדמות משמעותית בתחום - בחלק מהארגונים עצם ההחלטה על כך, היא לכשעצמה מהווה פריצת דרך". "כדי להצליח במסע", אמר פוני, "כל ארגון נדרש לשותף שיכוון, ייעץ יבין את צרכיו ויידע לבחור את הטכנולוגיות הנדרשות להטמעה ולאחר מכן להטמיע אותן. אנו מציעים מכלול שלם, תחת קורת גג אחת, עם ידע, ניסיון ופתרונות, לטובת יישום מוצלח של המסע הדיגיטלי". "כל מנהל צריך לחשוב טכנולוגית" "הדיגיטציה", ציין פוני, "חייבת להיות מרכיב מרכזי בכל ארגון השואף לשגשג ולהצליח. המנמ"ר נדרש לבנות את האיזון בין ציפיות ההנהלה, מגבלות התקציב הקיים ותכנון ה-IT החדש. בדרך זו ניתן לבנות מצע עם כישרון וחדשנות. כל חברה כיום היא חברת IT, כל מנהל צריך לחשוב טכנולוגית. אנו מתחברים למטרות העסקיות של הארגון. על פי גרטנר, 84% מהמנמ"רים הבכירים בעולם אחראים גם להיבטים עסקיים. מנגד, כל מנהל הוא גם מנמ"ר. כל הצוותים נדרשים לפעול במשותף, למימוש המסע הדיגיטלי – מנהל הכספים, השיווק, הפיתוח העסקי, הטכנולוגיות והמנכ"ל, ולבנות תהליך שקוף של הטמעת טכנולוגיה המובילה לצמיחה עסקית". לפני שלוש שנים, סיכם פוני, "בעקבות המיזוג בין דל ל-EMC, הפכנו לחברה הטכנולוגית הגדולה בעולם. אנו מחויבים לבנות עולם טוב יותר, בהתאם לחזון מייסד החברה, מייקל דל. בארץ, מאז המיזוג, חווינו גידול של עשרות אחוזים בהיקף הפעילות שלנו".

מנכ"ל ומייסד אמזון, ג'ף בזוס, וזוגתו מזה יותר מ-25 שנים, מקנזי, הגיעו להסכמה על החלוקה הפיננסית של נכסיהם לקראת גירושיהם. הסיכום ביניהם אינו רק הסכם הגירושין היקר בעולם עד כה, אלא בפשטות אחת מהעברות ההון הגדולות ביותר בהיסטוריה, וזו צפויה להתרחש ממש בימים הקרובים - נתח של 4% ממניות ענקית הקמעונות אונליין בשווי של 38 מיליארד דולר יעבור אל מקנזי, אחרי שהוחלט שזה יהיה חלקה בהונו של האיש העשיר בעולם, בעלה-כמעט-לשעבר. זמן קצר אחרי שבינואר האחרון בישרו בני הזוג בזוס על פרידה ידידותית לכאורה, נחשפה הסיבה האמיתית לגירושים - רומן של מנכ"ל אמזון עם המגישה והשחקנית האמריקנית לורן סנצ'ז, שהתגלה באופן מטלטל ואכזרי. כעת קרב הסוף של הפרשייה עם ההסכם המסקרן והדרמטי, ובמקביל גם ההוגן במיוחד מצד הרעיה, שעליו מבשרת התקשורת. "אלו גירושי גודזילה", אמר פיטר וולצר, נשיא האקדמיה האמריקנית לעורכי דין לענייני משפחה, והמייסד השותף של פירמת עורכי הדין וולצר מלצ'ר. "שום דבר לא מתקרב לזה בגלל כמות העושר שמתחלקת פה", הסביר. הסכם הגירושין היקר בעולם ובאמת, עד היום לא נראו עוד גירושים כה יקרים. שווי גירושי בני הזוג בזוס עקף את השיא שקבע ב-2014 הסכם הגירושין ה"שמן" ביותר בהיסטוריה - גירושי האוליגרך הרוסי דימיטרי ריבולובלב ואשתו אלנה אחרי 24 שנות נישואים. במסגרת ההסכם ביניהם שילם הבעל לאישה 4.5 מיליארד דולרים - שהיוו מחצית מהונו. כתוצאה מכללים של ה-SEC האמריקני, המחייבים לחשוף שינויים באחזקות, החודש עתיד להתפרסם גילוי רגולטורי המפרט את השינוי בבעלות על ההון, וזה יספק הצצה נדירה לתוך הגירושים היקרים בעולם, שגם לאחריהם יוות ג'ף בזוס, בן ה-55 - האיש שמוביל את אחת מחברות הטכנולוגיה השוות והמצליחות בעולם - בעל התואר "האיש העשיר בתבל", בין היתר בזכות מניות אמזון שבבעלותו ויתר נכסיו - כולל הבעלות על ה-וושינגטון פוסט וחברת חקר החלל בלו אורג'ין - ששוויים עומד כעת על 118 מיליארד דולרים, כך לפי מדד המיליארדרים של בלומברג. התואר הזה נשמע הגיוני, בהתחשב בכך שאמזון המשגשגת דיווחה על הכנסות של 233 מיליארד דולר אשתקד. הגזרה הטכנולוגית כבר ידעה גירושים מפורסמים בעבר - לארי אליסון מאורקל נחשב למתגרש סדרתי, אבל הצליח למרות זאת לשמור על אחזקותיו ביצרנית התוכנה; הונו של המייסד השותף של גוגל, סרגיי ברין, נשאר גם הוא ללא שינוי לאחר שהוא ו-אן וויצ'יצקי התגרשו ב-2015. מקנזי התחייבה: חצי מ-38 המיליארדים יתרמו לצדקה במקרה של הבזוסים המקרה שונה, גם בגלל הבגידה המגה-מתוקשרת וכואבת, אבל בעיקר משום שמקנזי פשוט הייתה שם לצד ג'ף כשהגה את הרעיון לייסד חנות ספרים אונליין, ולאורך כל הזמן שבו אמזון גדלה והפכה למפלצת ההכנסות שהיא, כך שהם פשוט עשו את ההון העצום הזה יחד. אגב, מקנזי "מסתפקת" ב-38 מיליארד הדולרים על אף החוק הקיים במדינה שבה השניים מתגוררים, שקובע שבני זוג נשואים אמורים לחלוק ביניהם חצי-חצי את הונם בעת פרידה. מה עתידה מקנזי בזוס בת ה-49 - שהופכת כעת לאישה הרביעית בעושה בתבל - לעשות עם הונה האדיר? באופן חסר תקדים ולא יאמן למדי, הגברת בזוס הודיעה כבר במאי כי בכוונתה לתרום מחצית מהונה לצדקה. מחווה נדירה ביותר של רוחב לב ועשייה למען העולם. מקנזי, שהיא סופרת וכן מייסדת ארגון נגד בריונות בשם Bystander Revolution, אמרה בשבוע שעבר כי יש לה "סכום לא פרופורציונלי של כסף לחלוק", והבטיחה לעבוד קשה בכדי לתת את ההון הרב לצדקה "עד שהכספת תישאר ריקה", כך על פי דיווח של הגרדיאן. את ההצהרה על כך היא פרסמה במכתב ל-Giving Pledge, יוזמה פילנתרופית שנוצרה על ידי המשקיע וורן באפט ומייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, במטרה לעודד את האנשים העשירים בעולם להתחייב לתת לפחות מחצית מכספם לצדקה.   לעומת מקנזי, באפט וגייטס - ג'ף בזוס אינו ידוע כנדבן גדול. עד היום הוא העביר רק 2 מיליארד דולר, שהם פחות מ-2% מעושרו, לקרן Bezos Day One Fund בכדי לעזור לטפל בתופעת ההומלסיות ולשפר את החינוך לילדים במשפחות בעלות הכנסה נמוכה.  

פוסטים של מכירת שמלות כלה בפייסבוק ובאינסטגרם של חנות למכירת שמלות כלה חשפו כי בעל החנות העלים מיסים והסגירו את מעשיו לרשויות המס. במסגרת מבצע שערך פקיד שומה תל אביב 3 בנושא, כאשר הגיעו המבקרים לחנות הם בדקו בספרי העסק ומצאו כי ארבע מכירות שונות של שמלות כלה לא נרשמו בספרים. במס הכנסה אמרו כי לשאלתם מדוע לא נרשמו מכירות אלו, ענה בעל העסק כי "היה לי הרבה לחץ ולא יכולתי גם לעצב , גם לתפור ,וגם לרשום". [caption id="attachment_282751" align="alignnone" width="600"] פייסבוק. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] במבצע ביקורות שערך פקיד השומה בעסקים בענפי המסחר ומתן השירותים בתל אביב יפו נמצא כי מתוך 70 בתי עסק שנבדקו רק 6 לא רשמו הכנסות כדין. למבצע קדמו תצפיות וקניות ביקורת סמויות. ברשות המיסים אמרו כי מבצע ביקורת זה, נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ולשימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.

"ניהול קבוצות עובדים גדולות, העוסקים בביצוע משימות מורכבות ולא הומוגניות - זו משימה מאתגרת. פערי הגילאים, ההשכלה והסטנדרטים בין העובדים, והעובדה שחלק ניכר מהם הם צעירים, עם דרישות וציפיות שונות, מוסיף לאתגר ממד נוסף. חלק מהמענה לרתימת כלל העובדים למשימות הרבות – הוא הכנסת היבטים של מישחוק, גיימיפיקציה", אמר עומר דרור, מנהל V-NESS , חטיבת הבדיקות של נס. דרור דיבר בפתח אירוע לקוחות שערכה החברה ביום ה' האחרון ל-80 סמנכ"לי פיתוח, בדיקות ומנמ"רים בכירים. המפגש נערך במרינה בהרצליה ודן בהטמעת מישחוק בתהליכי בדיקות. "כיום", אמר דרור, "יש לארגונים קבוצות גדולות, העוסקות במגוון רחב של משימות מורכבות, עם הרבה מאוד אינטראקציות בין החברים בקבוצה ומול קבוצות חיצוניות, כגון הפיתוח, האפיון, והמשתמשים. כל אחד מהבודקים נדרש לטפל בו זמנית במספר נושאים גדול, עליו לתעדף את משימותיו ולתכנן את לוחות הזמנים. כיום, העובדים מחפשים אתגרים חדשים בקצב מהיר יותר, הם רוצים סיפוק מידי לצד משוב מידי, ואם לא יקבלו - יחושו זנוחים. עליהם להבין שיש להם ערך ושהם יוצרים ערך. נדרשת תקשורת קבוצתית, לקבלת פתרונות מעמיתים". מנהלים, אמר דרור, "צריכים למקד את העובדים במטרות האישיות והצוותיות ולשפר את הנעת העובד למטרות האישיות והקבוצתיות. בנוסף, העובד 'החדש' מצפה ללימוד מתמיד ולהתפתחות ותפקיד ראש הצוות הוא לאפשר לעובד לשפר את רמתו המקצועית". תהליך הבדיקות כמשל למירוץ מכוניות המענה לכלל האתגרים האלה, ציין דרור, "הוא בהכנסת אלמנטים של משחק, תחרות ופרסים - לעשייה היומיומית. אנו מייצרים משחק תחרותי: כל שבוע התחרות מתחילה מחדש, וכל אחד מהעובדים רואה עצמו במעין מירוץ מכוניות, כמה נקודות צבר, כמה התקדם, מה מצבו בהשוואה לעמיתיו, ומה מצב צוותו לעומת צוותים אחרים. ב-14 שלבי המשחק, העובד צובר נקודות על בסיס השלמת משימות דליברי ולימוד, במעבר בין השלבים במשחק הנקודות מומרות למטבעות זהב, שניתן לרכוש בהם גאדג'טים בחנות וירטואלית. זה מייצר תחרות בריאה בין אנשים ואווירה כיפית ונינוחה". "בחרנו בפלטפורמה של GameEffective והתאמנו אותה לצרכים של ארגוני בדיקות ופיתוח". לדבריו, "ב- EffectivNess יש תוכן מקצועי רב. חלקו הוא תוכן חובה וחלקו להעשרה. לעובד חדש המגיע לפרויקט בדיקות, יש אוסף לומדות וקורסים שעליו ללמוד, והוא מתוגמל על הלמידה והמבחנים. יש לנו קטלוג קורסים עשיר וכל ראש צוות מחליט מה חובה ומה רשות. המתודולוגיה שפיתחנו היא של מיקרו-למידה, שברנו תכנים גדולים ליחידות של 5-10 דקות, כי זה הקשב הממוצע של דור ה-Y. בנוסף, המערכת מאפשרת פרגון הדדי בין האנשים". כלל ההיבטים במערכת, הסביר, "מביאים לגישור בפערי הידע בין העובדים השונים, ומייצרים דיאלוג בטווחים קצרים, עם משובים שוטפים". [caption id="attachment_294243" align="alignnone" width="600"] ד"ר אייל רונן , פסיכולוג ארגוני. צילום: יח"צ[/caption] "יש לנו היום יותר מ-800 מומחי בדיקות, מתוכם יותר מ-600 נמצאים בקבוצות בודקים גדולות ובינוניות. ניהול של כה הרבה אנשים דורש התייחסות לתהליכי גיוס, שימור והנעת עובדים. התחלנו בהטמעת המערכת באתרים הגדולים שלנו, בגופי פיננסים והיי-טק, ואנו בתהליכי הטמעה בארגונים קטנים יותר", אמר דרור. "המערכת גמישה ומאפשרת לנו להתאים את סוגי המשימות ותדירותן לאופי המקום, המנהל והבודקים", סיכם דרור, "המערכת יודעת להתחבר למערכות הניהול של הבדיקות והפיתוח, ולשאוב מהן נתונים תפעולים. יש לנו מדדים פר עובד וצוות, וכך ניתן לתת חיווי לכל בודק, בזמן אמת - האם הוא עומד ביעדיו היומיים והשבועיים. הטמעת המערכת הביאה לעלייה בשביעות רצון העובדים, האחווה הקבוצתית גדלה, תהליכי הלמידה אפקטיביים יותר. זמן קליטה של עובד חדש התקצר בכמעט מחצית, ונטישת העובדים ירדה ב-10%. המערכת הביאה לירידה של 7-12% בהיעדרויות בלתי מוצדקות, ולעליה של יותר מ-200% ברמת הידע של העובדים". [caption id="attachment_294242" align="alignnone" width="600"] ניר שמואלי, מנהל פעילות הבדיקות של נס בבנק לאומי. צילום: יח"צ[/caption] בהמשך המפגש הירצו, במשותף, ד"ר אייל רונן , פסיכולוג ארגוני שליווה את נס וגופים נוספים בתהליכי הטמעה של פלטפורמת המישחוק בצוותי בדיקות ופיתוח – עם ניר שמואלי, המנהל את פעילות הבדיקות של נס בבנק לאומי. הם הציגו את כל הזוויות של הטמעת תהליכי מישחוק בצוותים טכנולוגיים: ההיבטים הפסיכולוגיים ותרומתם לעובדים ולדרג ההנהלה, והזווית הטכנולוגית - השיפור של איכות תהליך הבדיקות ועוד. ערן תור, יזם ויו"ר נינטנדו ישראל, סיפר את סיפורה של חברת המחשקים הגדולה והוותיקה בעולם. לאחר מכן יצאו המשתתפים לשייט יאכטות - לחוות תהליכי משחק ותחרות . [caption id="attachment_294244" align="alignnone" width="600"] ערן תור, יזם ויו"ר נינטנדו ישראל. צילום: יח"צ[/caption]

אחרי שהתכוננו למסע, עברנו את רובו וחטפנו מחלת גבהים, הגענו בבוקרו של יום ו' האחרון לשיא: החלק המסיים של הטיפוס על האלברוס, ההר הגבוה ביותר באירופה. ההגעה אל הפסגה. [caption id="attachment_294222" align="alignnone" width="600"] בדרך כלל, אנשים מתעוררים אחרי עלות השחר. טל, אלון ושאר החבורה התעוררה באותו הבוקר הרבה לפני כן[/caption] בהתאם לתכניות ולחלון הזמנים הצר, הטיפוס החל עוד לפני עלות השחר - ב-03:00. לכן, השכמנו ב-01:00. לקחנו את כל הציודים אתנו ואחרי ארוחת בוקר קלה, הגענו למקום היעד. לחלק הזה של הטיפוס התלוו אלינו עוד שני מדריכים, בנוסף למישקה. את הטיפוס התחלנו מסלעי פסחוב, בגובה של 4,700 מטרים, כשנוסף על זה שחשוך, הטמפרטורה עמדה על מינוס 15 מעלות, עם רוח מורגשת. טיפסנו בעקומת עלייה חדה ואצבעות יד שמאל שלי בערו מכאב, על אף שלבשתי כפפה בתוך כפפה. הזזתי את היד שוב ושוב, כדי שלא תקפא. [caption id="attachment_294223" align="alignnone" width="600"] הקור - כלבים, ואתו באו הכוויות[/caption] א-פרופו קיפאון, כאן המקום לספר על טעות שעשינו: השתמשנו ב-"שלוקר מים" - שקית מים בתרמיל עם צינורית שמגיעה עד לאזור הפנים. לכאורה מים זמינים, ברם, בקור ששרר במעלה ההר הצינורית עם המים קפאה ואתה גם הזמינות שלהם. מה ששכחנו לעשות הוא בטרם היציאה לנשוף לתוך הצינורית, כך שלא ייוותרו בה מים. מזל שסחבנו אתנו גם בקבוקי מים, שהצילו את המצב. המשכנו בטיפוס בעלייה החדה במשך שעתיים, עד שהשמש החלה להפציע, ואז קרו שני דברים נפלאים: נגלה לנו הנוף, רכס הרי הקווקז במלוא תפארתו, מואר בצבעי אש מדהימים, והטמפרטורה עלתה מעט - ואתה מצב הרוח. [caption id="attachment_294225" align="alignnone" width="600"] עולה עולה[/caption] אחרי שלוש שעות וחצי של טיפוס בשיפוע חד הגענו לעלייה מתונה יותר ובחלוף עוד חצי שעה - לאוכף שבין שתי הכיפות. בשלב הזה היינו בגובה של 5,350 מטרים - קרוב, אבל מסתבר שהקרוב הזה מאוד רחוק לכמה אנשים, או לפחות לבחור היפני שהיה חלק מהמשלחת. ראינו את המדריך של הקבוצה השנייה רץ למטה בטירוף כשהוא קשור בחבל ליפני ולבחור נוסף. המדריכים זיהו בתוך שנייה את הבלבול וחוסר השליטה שלהם - אפשר לקרוא לזה שיכרון הגבהים - ופעלו מהר ובהחלטיות. לשני נדרשי הטיפול מהקבוצה השנייה הצטרף חוסיין האיראני, מהקבוצה שלנו. השארנו את תיקי הגב באוכף, לקחנו רק מים וקצת פירות יבשים ונערכנו לחלק האחרון באמת של הטיפוס. היינו על הכיפה המערבית וכדי להגיע לפסגה, עלינו בשיפוע הכי חד במסע, ובאיטיות רבה. גם התנאים היו בעוכרינו - היה קשה לנשום, כולל למנוסים יותר שבינינו (טל ואני היינו ה-"ירוקים" היחידים בקבוצה), ובחלקים מסוימים אף נקשרנו לחבל האבטחה. [caption id="attachment_294227" align="alignnone" width="600"] פסגת האלברוס[/caption] אחרי חמש שעות כבר היינו בגובה של 5,400 מטרים. ראינו חוזרות מולנו קבוצות שכבר הגיעו לפסגה והן מעודדות אותנו, באחוות מטפסים נעימה וחמימה. המשכנו שעה נוספת בטיפוס על צלע ההר צפונה, ואז ניתקנו את חבלי האבטחה ופנינו בחדות מערבה. אחרי עוד קטע קצרצר של עלייה ראינו את פסגת האלברוס במלוא הדרה בפעם הראשונה. ההתרגשות הייתה מטורפת, וכנראה שהתעצמה בגלל השפעת הגובה. במהלך 20 הדקות הבאות אלון נחנק מדמעות כמה פעמים. רצינו לרוץ אל פסגת הפסגה, אבל בקושי זזנו. במקום זה, הלכנו בהליכה איטית, תוך ששמענו אחרים צוהלים שם למעלה. אחרי שסיימנו את 20 המטרים האחרונים התחבקנו, והצטרף אלינו מישקה, המדריך, שאמר: "איחוליי, עשיתם את זה!", ושלושתנו צעקנו: "בוקר טוב, אירופה". אחרי ההתרגשות וכמובן הצילומים, התפנינו לירידה, שהתגלתה כעסק לא פשוט בפני עצמו, במיוחד בהתחשב בעובדה שהרגליים שלנו היו עייפות מהטיפוס הרב והקשה. בגובה של 5,100 מטרים נפרדתי מהמשלחת, שעלתה על חתול שלג בדרכה למטה, והחלטתי להמשיך את הירידה לבד. לקיים את חלקי בתכנון שלי ושל חוסיין האיראני, שכפי שאתם מבינים מהכתוב קודם לא יכול היה לקיים את חלקו. [caption id="attachment_294229" align="alignnone" width="600"] צילום אחרון וירידה[/caption] כך הגענו למטה. ההתרגשות, החוויה, ההרגשה המצוינת - כולן היו שם עוד זמן רב. טיפוס כל כך אינטנסיבי על הר כל כך גבוה הוא דבר שלא שוכחים לשנים, שלא לדבר על שעות. המסקנה מהמסע הזה היא, כמו המשפט הידוע, שאין הר שהוא גבוה מדי. מי שמוכן לתנאים קשים ומאמץ מטורף יקבל כאן חוויית חיים שהוא לא ישכח לעולם. צילומים: מישה קורטקין.

מיקרוסופט ישראל הודיעה הבוקר (ב') כי מינתה את רונית אטד לתפקיד מנכ"לית החברה במקום שלי לנצמן, שהודיעה לפני כחודש על פרישתה מהתפקיד. אטד תיכנס לתפקיד באוקטובר ותוביל במסגרתו את הזרוע העסקית של החברה, שמקדמת את המוצרים הבולטים שלה לארגונים, בהם Office 365 והענן Azure. זאת, לצד אסף רפפורט, שמשמש כמנכ"ל המחקר והפיתוח שלה בארץ. אטד מצטרפת למיקרוסופט ישראל לאחר ששימשה בשנתיים האחרונות כמנכ"לית אלעד מערכות, אחת מחברות התוכנה הגדולות בארץ, שמונה כ-1,000 עובדים. כחלק מתפקידה באלעד היא הובילה להרחבת ההפצה של אחד ממוצרי הדגל של החברה - SimpleChat, שהינו פתרון רב ערוצי לתמיכה בלקוחות. תחת ניהולה, החברה אף רכשה בספטמבר האחרון את פישה, חברה ישראלית שעוסקת בעולם האי קומרס. לאטד ניסיון של 20 שנים בניהול מערכות IT מורכבות וגדולות, וכן ידע וניסיון בהובלת תהליכים עסקיים, הטמעת טכנולוגיות חדשניות ורכישות. לפני שהצטרפה לאלעד היא כיהנה כסמנכ"לית בכירה במגוון תפקידי ניהול ומכירות באמדוקס - תחילה בארצות הברית, בחטיבת AT&T, במשך 12 שנים, ועם חזרתה לארץ כסמנכ"לית בחטיבה העסקית של החברה. במסגרת תפקיד זה היא לקחה חלק ברכישת קומברס ושילובה באמדוקס. ההשכלה האקדמית של אטד כוללת תארים ראשון ושני בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון. בנוסף, היא בוגרת מסלול המצוינות בניהול באמדוקס וחברה בארגון YPO העולמי. מיקרוסופט ישראל מתמקדת בטכנולוגיות ובפתרונות ענן המבוססים על שלושת העננים של החברה - Azure, Office 365 ו-Dynamics 365. הענן של הענקית מרדמונד אמנם הולך וצובר תאוצה בארגונים בישראל, אך החברה נתקלת בתחרות קשה מצד המתחרות הפופולריות לא פחות, ובמרכזן AWS וגוגל.

"אנו בפתחו של שחר חדש – שחר דיגיטלי, והוא משנה סדרי עולם, בכל היבט בחיים הפרטיים ובכל מגזר תעשייתי. יש לשחר הדיגיטלי מימדים טכנולוגיים רבים, דוגמת בינה מלאכותית, לימוד מכונה ולימוד מעמיק, אבל מעל כל ההיבטים הטכנולוגיים יש דבר אחד חשוב מכל – הנתונים. כלכלת העתיד תתבסס על שלושה דברים – נתונים, נתונים ונתונים, ורק מי שיידע לאסוף את הנתונים, לטפל בהם, לנתח אותם, להפיק מהם ערך עסקי ולהוון אותם – ישרוד", כך אמרה ד"ר פטרישיה פלוריסי, סגנית נשיא ומנהלת הטכנולוגיות המכירות הגלובלית בדל טכנולוגיות. ד"ר פלוריסי דיברה במפגש בכירים שנערך במסגרת Dell Technologies Forum בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-1,500 איש, לקוחות החברה ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "השחר של העידן הדיגיטלי", אמרה ד"ר פלוריסי, "מתאפיין בכך שעל המנמ"ר פועלים שלושה כוחות, לעתים מנוגדים, עם דרישות: סמנכ"ל הכספים רוצה שהטכנולוגיה תסייע לטובת צמצום ההוצאות והגדלת ההתייעלות, מה שייעשה על ידי עוד ועוד מיכון. סמנכ"ל השיווק רוצה תובנות אודות הלקוחות, יכולת מיקוד ופילוח מדויק שלהם, ושיפור חויית הלקוח בערוצים התקשורת השונים. המנכ"ל רוצה להגדיל את שורת הרווח, על ידי יצירת מודלים עסקיים חדשים". כל השלושה, ציינה ד"ר פלוריסי, "מגדירים מחדש את יעדיהם על בסיס נתונים. כמה שהם חשובים כיום, בעתיד - משקלם הסגולי יגדל עוד יותר. הכל יהיה ממוקד נתונים, הכלכלה הדיגיטלית תצרוך נתונים כדי להעצים את עצמה, ובמקביל היא תמנף את המשאבים לטיפול בנתונים ולהפקת ערך עסקי מהם. ייווצר מעגל הולך וגדל, כמעט אינסופי, של טיפול בנתונים, כי ניתן לנתח אותם בדרכים שונות, וניתן יהיה להפיק עוד תובנות על בסיס ניתוח התובנות שהתקבלו מהניתוח הראשוני. כמובן שכל הטיפול בנתונים יהיה מאובטח והולם את הרגולציות השונות". עידן הטכנולוגיה החדשה, הוסיפה ד"ר פלוריסי, "יתבסס על טכנולוגיות רבות, מהן תשע עיקריות: בינה מלאכותית, לימוד מכונה ולימוד מעמיק; אינטרנט של הדברים; מציאות רבודה, מציאות מדומה ומציאות מעורבבת; רובוטיקה ומיכון; מאיצים למיניהם; ענן היברידי, הכולל ענן פרטי בדטה סנטר, עננים ציבוריים וענן לטובת מחשוב קצה; דור 5 בסלולר; בלוקצ'יין; ומחשוב קוואנטי". בשנות ה-50', אמרה עוד ד"ר פלוריסי, "החלו הדיבורים על בינה מלאכותית. זה היה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, ואז החלו ליישם טכנולוגיות לטובת דברים טובים. מדענים החלו לחקור טכנולוגיות שיעשו משימות במקום בני אנוש, וטכנולוגיות המדמות התנהגות אנושית. הבעיה הייתה שזה היה מוקדם מדי ולא היו כלים להצלחת התחום. כיום, יש לנו מספיק עוצמות מחשוב, אחסון היכול לטפל בביג דטה, ורישות לטובת תעבורה מהירה של נתונים. היישום הקטלני, הלוהט, בתחום הבינה המלאכותית הוא ניתוח לטובת חיזוי. למשל, הצורך בהחלפת שמן מנוע בטרם ייהרס המנוע כולו. יישום שכזה דורש הבנה של קשרים והקשרים, עם מידול, בנייה של מודלים של התנהגות". לימוד מעמיק, אמרה, " החל רק ב-2012. בתחום זה, היישום הקטלני הוא זיהוי פנים, המבוסס על הטענת נתונים רבים, עד שהמכונה 'תופסת', מהם פנים". "אנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית, בה מצטלבות שלוש דרכים: ישנם מודלים מתוחכמים מספיק לטובת לימוד מעמיק; יש המון נתונים, לא רק בכמות אלא גם איכותיים; יש יכולות מחשוב ואחסון גדולות מספיק כדי לטפל בכמויות הנתונים העצומות", הוסיפה. המטריה נעלבה כי לא לקחו אותה לטיול עולם ה-IoT, אמרה ד"ר פלוריסי, "מקבל משנה חשיבות, כי המידע של הבינה המלאכותית מגיע משם. לדוגמה, נסעתי לישראל, והמטריה החכמה שלי נעלבה מזה שלא לקחתי אותה אתי. אז יהיה לה טנטרום, כמו לתינוקות. המטריה, בניגוד לתינוק, עלולה לנקום: היא תתקשר לחברת הביטוח ותלשין עלי שלא לקחתי אותה, ולכן אינני ראויה לכיסוי ביטוחי מפני מחלה. כך, בעולם האינטרנט של הדברים, היישום הלוהט בתחום הוא המכונית האוטונומית. אנו מעניקים למכונית חמישה חושים, והופכים אותה למכונית רבת עוצמה". עולמות ה-IoT והבינה המלאכותית, סיכמה, "ימשיכו להתקדם ולהתפתח, כי אנו נמצאים במקום של D4: נתונים (Data); מימדים (Dimension) רבים לטיפול בהם; היבט של זמן והמשכיות (Duration), המעניקים ההקשר והניראות העסקית; וגיוון (Diversity) של הנתונים. אנו בדל יודעים לטפל בעולמות החדשים האלה, כדי לסייע למנמ"רים לצלוח את המסע הדיגיטלי שלהם".

שם: לילך קמחי רוסמן תפקיד: מנהלת משאבי אנוש בטרידיון ותק בתפקיד: 10 חודשים תפקידים קודמים: מנהלת תכנית בטרידיון; בעבר, בחברות היי-טק שונות: ניהול שרשרת אספקה, ניהול פרוייקטים, רכש אסטרטגי. השכלה/שירות צבאי: BSc. מהנדסת תעשייה וניהול תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "בסופו של דבר, המשאב המשמעותי ביותר בתחום הוא האנשים. הראש, הידע, המוטיבציה לחדש ולשנות. השילוב של כוח אדם איכותי יחד עם תעשייה דינמית, שמתפתחת ומשתנה כל הזמן יוצר סביבת עבודה מרתקת עבורי, שמספקת אתגרים באופן תמידי, ומאפשרת להשפיע". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "כמו שהזכרתי קודם, המרכיב המרכזי בתעשייה הוא אנשים, ולכן התעשייה היא במידה מסויימת ראי של החברה בה אנו חיים. זו תעשייה שיש בה אנשים משכילים, אמידים, שלכאורה מספקים בסיס לחברה נאורה ומתקדמת, אך אנשים הם אנשים, ואי השיוויון שעדיין מוטמע בנו כחברה, בא לידי ביטוי גם בתעשיית ההיי-טק. יחד עם זאת, אני חושבת שיש מודעות גבוהה לעניין, ולכן ביטויים של אפלייה נגד נשים שכיחים פחות, ומוחצנים פחות, ואני מוצאת שמושקעת הרבה מחשבה וגם משאבים על מנת למגר את התופעה ולא לתת לה לגיטימיציה". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "לא נתקלתי בגילויים של אפלייה ברורה ומוחצנת, אך אני נתקלת בה ברמה יומיומית בארועים קטנים, שלעיתים פשוט התרגלנו אליהם. נתקלתי במקרים בהם אישה שתדבר בקול רם תחשב גסה ואגרסיבית הרבה לפני שגבר ייחשב כזה. אישה שתילחם על השכר שלה תחשב עקשנית הרבה לפני שגבר ייחשב כזה. כשאישה צעירה תיכנס לראיון אצל גבר, יהיו כאלה שישקלו אם לקחת אותה לעבודה בגלל חופשות הלידה שהיא צפויה לקחת". "לא אחת קרה לי שכשנכנסתי לפגישה עם ספקים חיצוניים עם אחד מחברי הצוות שלי, ההנחה הבסיסית היתה תמיד שהוא האישיות הבכירה בחדר, למרות שהמציאות הייתה הפוכה. הציפייה שאישה תהיה שקטה יותר, תובענית פחות, והתחושה שהיא לא עומדת בציפיות אם היא לא כזו היא מאכזבת, ושמה את האישה מלכתחילה בעמדת פתיחה טובה פחות". "חשוב לי להוסיף ולומר, שאני חושבת שגם לנו, הנשים, יש חלק חשוב בשינוי על מנת להביא לשיוויון אמיתי. לעיתים קרובות, אנו לא תופסות את עצמינו כשוות, לא מאמינות ביכולת שלנו להצליח או לא מרגישות בנוח לשים את עצמינו כשוות ולדרוש את מה שמגיע לנו. זה לא נעשה במודע, זו תוצאה של חינוך וסביבה בה גדלנו. העלאה של המודעות לעניין, תאפשר לנשים להתחיל שינוי גם בתפיסה שלהן את עצמן, ובכך תסייע בתפישה של החברה אותן".