מיקרוסופט מודה שתקלה בעדכון מאי של Windows 10 נגרמת תקלה חמורה בחלק ממחשבי ה-Surface Book 2 שלה עצמה - אם תרצו, סוג של תקלה מביכה במיוחד. לאחר מספר רב של תלונות, לפיהן לאחר התקנת העדכון נגרמת התרסקות של משחקים במחשבים בהם מותקן כרטיס גרפי עצמאי של נבידיה, וזאת בגין בעיה במנהל ההתקנים של הכרטיס ששובץ בעדכון, החליטה מיקרוסופט לחסום את האפשרות להוריד את העדכון למחשבים אלו. [caption id="attachment_251226" align="alignnone" width="600"] Surface Book 2. צילום: יח"צ[/caption] החברה הודיעה באופן רשמי כי "לאחר עדכון 1903 ל-Windows 10 חלק מהיישומים או המשחקים שזקוקים לביצועים גרפיים אינטנסיביים במחשבים בהם מותקן שבב גרפי ייעודי של Nvidia אינם מצליחים להיפתח או נתקעים באמצע. עד לפתרון הבעיה עדכון 1903 לא יוצע לבעלי Surface Book 2 עם השבב הגרפי הזה". לאלו שכבר הספיקו להתקין את העדכון, ונתקלו בבעיה המפורטת, מציעה מיקרוסופט לבצע אתחול מלא למחשב, או לסקור באופן ידני את מנהל ההתקנים כדי לטפל בבעיה - דרך שמיועדת למשתמשים בעלי ידע שיודעים להחליף מנהלי התקנים לבד בשיטה הזו. בנוסף מסרה החברה כי היא כבר החלה לפתח פתרון לבעיה, אם כי לא סיפקה תאריך יעד שבו יוצע העדכון למחשבים אלו.

נושא טיפולי ההמרה עלה בסוף השבוע לכותרות ב-"זכותו" של שר החינוך, הרב רפי פרץ, שהביע עליהם דעה חיובית ואף אמר שהוא ביצע טיפולים כאלה בעצמו. אלא שבעוד ששר החינוך נותן לגיטימיות ל-"טיפולים" אלה, בבריטניה עושים כבוד לאיש המפורסם ביותר שעבר סוג של טיפול כזה - אחרי שבית המלוכה כבר נתן לו חנינה, בעקבות העונש שקיבל כי היה הומו. מדובר באלן טיורינג, מאבות המחשוב המודרני, מתמטיקאי בעל שם עולמי וממפצחי מכונת האניגמה של הנאצים במלחמת העולם השנייה. הבנק המרכזי של אנגליה הודיע היום (ב') שדמותו של טיורינג תתנוסס על שטרות ה-50 ליש"ט החדשים, שיונפקו בממלכה בעוד כשנתיים. טיורינג היה ממובילי המאבק לפיצוח קוד האניגמה, מכונת ההצפנה הפולנית שהייתה בשימוש הוורמאכט - מהלך שסייע מאוד לניצחונם של כוחות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה והביא להצלה של חיים רבים. הוא נחשב לאחד הבולטים שמניחי היסודות למחשוב כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, והיה הראשון שכבר בשנות ה-50 המוקדמות, בטרם מותו בלא עת, כתב מאמר על בינה מלאכותית. בבחירתו גבר טיורינג על קרוב ל-1,000 מועמדים שיותר מ-200 אלף תושבים בריטיים הציעו לבנק הלאומי שלהם, בהם סטיבן הוקינג. ראש הבנק, מארק קרני, נימק את הבחירה בכך ש-"טיורינג היה מתמטיקאי יוצא מן הכלל, שלעבודה שלו הייתה השפעה עצומה על הדרך שבה אנחנו חיים כיום. הוא היה אבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית, כמו גם גיבור מלחמה. תרומותיו היו פורצות דרך. טיורינג הוא ענק שעל כתפיו עומדים כעת רבים אחרים. המורשת שלו ממשיכה להשפיע על המדע ואף על החברה של ימינו". אולץ לבחור בין טיפול המרה למאסר הבחירה בדמותו של טיורינג חשובה לא רק בהקשר של היותו מדען דגול, אלא מהווה את המהלך האחרון בכפרה של הבריטים על מה שהם עוללו לו. ב-1952 הורשע טיורינג בהומוסקסואליות, שכמו במדינות רבות באותה העת, הייתה מנוגדת לחוק בבריטניה. האיסור על הומוסקסואליות הוסר מהחוק הבריטי רק ב-1967. לאחר שנשפט, הוא הוכרח לעבור טיפול המרה באמצעות הורמונים, כחלופת מאסר, כדי לדכא את דחפיו "האסורים". שנתיים לאחר מכן הוא התאבד בבליעת ציאניד - בשל הטיפול שנכפה עליו. ב-2009 התנצל גורדון בראון, שהיה אז ראש הממשלה, על היחס המחפיר שטיורינג זכה לו, וב-2013 העניקה לו המלכה אליזבת חנינה רטרואקטיבית, שלאחר המוות. תחת תמונתו של טיורינג על גבי השטר החדש יופיע ציטוט שלו, שנוגע לעתיד עולם המחשוב: "זוהי רק טעימה למה שעומד לבוא, ורק הצל של מה שעומד להיות". עוד יופיעו על השטר הטבלה המחזורית, נוסחה מתמטית שכתב טיורינג ושרטוטים של המכונה שפותחה לפיצוח הקוד הנאצי.

אנשי ממשל שמכינים את מערכת הבחירות הבאה בארצות הברית, שתיערך בנובמבר 2020, מביעים דאגה מכיוון שמחשבים רבים מאוד מבין אלה שישולבו בהליך הדמוקרטי יהיו מבוססים על Windows 7. זאת על רקע ההודעה של מיקרוסופט שלפיה המערכת תגיע לקץ הרשמי של חייה ב-14 בינואר 2020. מיקרוסופט אמנם תמשיך לספק לגורמים עסקיים ומסחריים תמיכה במערכת ההפעלה המיושנת עד 2023, תמורת סכומים הולכים וגדלים, אבל אנשי ממשל הביעו דאגה שהשימוש ב-Windows 7 עלול ליצור סיכוני אבטחה רבים יותר. החשש המרכזי שלהם הוא, מטבע הדברים, התערבות במערכת הבחירות מצד מדינות אחרות - כאשר רוסיה וסין בראשון. סוכנות הידיעות AP דיווחה שנכון לעכשיו, בהתאם למחקר שעשתה, חלק גדול מאוד ממכונות ההצבעה עדיין מבוססות על Windows 7, כאשר בחלק ממדינות ארצות הברית מדובר ברוב המכריע שלהן. בין מדינות אלה נכללות אינדיאנה, אייווה, וויסקונסין, פלורידה, אריזונה, פנסילבניה וצפון קרוליינה. יותר מכך, המחקר העלה ש-92% מהמכונות שישמשו כעמדות בחירה מסופקות בידי שלוש חברות בלבד שמציעות, כאמור, מערכות רבות עם Windows 7. "זה מדאיג, וזה צריך להדאיג מאוד", צוטטה קריסטי מק'קורמיק, יו"רית ועדת הסיוע לבחירות.

אמזון היא חברה מנצחת, זה ברור, אבל כשמדובר על שירותי מוזיקה בהזרמה נהוג יותר לחשוב על אפל מיוזיק של אפל, ועוד יותר על ספוטיפיי כעל המובילים בתחום. והם אכן מובילים. אבל נתונים חדשים חושפים שדווקא השירות המתחרה Amazon Music Unlimited הוא שגדל הכי מהר נכון להיום.   נתונים חדשים של חברת Midia Research מראים כי שירות הזרמת המוזיקה של אמזון גדל ביותר מ-70% בשנה האחרונה, על פי הדיווחים שהתקבלו בחברה, מה שהופך אותו לשירות המוזיקלי הצומח מהר ביותר כיום. התוצאות הללו מצליחות לנצח את הצמיחה של ספוטיפיי ו-Apple Music, שתי הענקיות שנחשבות כמובילות התחום עד כה. לא ברור אם הנתונים כוללים גם משתמשים בגרסאות ניסיון, משתמשים בתשלום ומשתמשים ללא תשלום, אבל קצב הצמיחה הוא עדיין מהיר ומרשים בכל מקרה.  לפי הנתונים הנוכחיים, לאמזון יש כיום 32 מיליון מנויים על שירותי המוזיקה שלה - הרבה פחות באופן משמעותי בהשוואה ל-60 מיליון מנויי אפל מיוזיק ו-100 מיליון המנויים של ספוטיפיי. אבל אם הצמיחה הזו תמשיך - אולי בעתיד הלא רחוק נראה את אמזון מצליחה לעקוף את המתחרות ולהוביל גם את התחום הזה ולא רק את זירת הקמעונאות אונליין. "אלקסה, תנגני אימג'ן של ג'ון לנון" אגב, לאמזון יש עוד חזית אחת שבה היא המצליחה יותר מכולם - זירת העוזרים הקוליים החכמים. אלקסה שלה, כמו גם הרמקולים שבהם היא "חיה" מסדרת Echo ומבית אמזון, הם המצליחים והנמכרים ביותר בזירה זו. אפשר שהצמיחה המואצת של אמזון בחזית הזרמות המוזיקה קשורה לרמקולים החכמים שלה ושהפופולריות של מכשירי אלקסה היא שתרמה גם לצמיחת השירות המוזיקלי. אמנם ניתן, כמובן, לנגן ברמקולים של אמזון מוזיקה באמצעות שירותים מתחרים לאלקסה, אולם ברירת המחדל שלהם היא שירות המוזיקה של ענקית הקמעונאות, מן הסתם, ומשם תתחיל אלקסה להזרים את המוזיקה המבוקשת, אלא אם כן המשתמש יציין מפורשות כי הוא מעוניין לשמוע את הטרקים שלו דרך Spotify או שירותי המוזיקה של אפל ואחרים. עובדה נוספת ומעניינת היא שאמזון לא מכוונת דווקא למשתמשי אפל מיוזיק וספוטיפיי האופייניים, אלא מנסה לפנות דווקא למשתמשים וותיקים יותר, מבחינת הגיל. לדברי לדברי סטיב בום, סגן נשיא תחום המוזיקה של הענקית מסיאטל שצוטט על ידי Ars Technica, "בכדי שהענף יגיע לפוטנציאל המלא שלו, אנחנו לא יכולים להסתכל רק על בני 15-22". ואכן נתוני Media מעידים כי 14% ממשתמשי שירותי המוזיקה של אמזון הינם מעל גיל 55, ואפשר שזה חלק ממה שעושה את ההבדל.  

מכשיר הדגל הגלאקסי נוט 10 של סמסונג יושק בכמה גרסאות באירוע רשמי שיתקיים ב-7 באוגוסט בניו יורק, וכעת, מי אם לא ועדת התקשורת הפדרלית של ארה"ב (FCC) חשפה בטעות (או שלא?) תמונות של המכשיר כחלק מהליך האישור שלו, ולא השאירה מקום רב לעוד ניחושים ודמיון. אתר xda-developers.com לכד את התמונות שפרסמה ה-FCC, שמראות כי גרסאות הנוט 10 יהיו אכן בעלות מסך כמעט ללא שוליים. בתמונות ניתן לראות את מערך המצלמות המשולש במכשיר, לצד מצלמה נוספת, כנראה חיישן עומק. מתחת לחיישן העומק נראה חיישן נוסף, אך לא ברור תפקידו. סמסונג, שסילקה את הנוצ' ממכשירי הדגל שלה, מיקמה גם במכשיר החדש את המצלמה הקדמית בגומה קטנה, כדי להקטין עוד יותר את מסגרת המסך. עוד ברור מן התמונות, שסמסנוג הסירה מן המכשיר את יציאת האוזניות וגם את כפתור הביקסבי. כפתור ההדלקה וכפתור הווליום מוקמו בשוליים השמאליים, ומאחר שלא נראה שום כפתור טביעת אצבע, צפוי כי הוא יהיה משולב מחת למסך, כמו בסדרת הגלאקסי 10. כרגיל בקו מכשירי הנוט, גם המכשיר החדש יכלול את ה-S-Pen שנטען אלחוטית, כמו בגרסה הקודמת של הפאבלט. בהיבט הקישוריות, המכשיר החדש יתמוך גם ב-Wi-Fi 6 לצד הסטנדרטים הקודמים, בבלוטות' 5 לצד קישוריות LTE ולא נראה כי יתמוך בדור 5. לפי מסמכי ה-FCC, יש עוד גרסה של המכשיר שלא פורטה, וההערכות הן כי ההיא תהיה גרסת הדור 5 של הנוט.  

חברי פורום CSC - פורום אבטחת המידע והסייבר של אנשים ומחשבים - השתתפו באחרונה במפגש מקצועי, שונה מהמפגשים שהם מורגלים בהם. במקום לשמוע הרצאות פרונטליות מקצועיות, מרתקות, על הגנת סייבר והדרכים להתמודד איתה, בילו חברי הפורום במשך חצי יום במרכז לאימון סייבר של היחידה ללימודי חוץ של הטכניון, שם הם נכנסו לחדרי מלחמה, והתמודדו עם סימולציות שהציבו בפניהם סיטואציות של אירועי סייבר בארגונם, והם היו צריכים לפתור אותם.  סרטון שהכין הטכניון הכין בעקבות האירוע התרגול לווה גם בתחרות, שבה כל זוג מחברי הפורום התמודד עם משימה, ולבסוף נערכה גם הגרלה. התרגול נעשה על מערכות של חברת Cympire, בהנהלתו של אופיר בר, שהוא גם אחראי על תחום הסימוטורים שמותקנים במבנה הממוקם בקמפוס היחידה ללימודי חוץ בטכניון. המפגש נפתח בדברי ברכה של עודד רביב, מנהל היחידה ללימודי חוץ בטכניון, ושל גיא מזרחי, יו"ר ועדת ההיגוי של פורום CSC ומנכ"ל חברת סייבריה. רביב ציין כי חטיבת הסייבר בטכניון הוקמה כדי להכשיר את אנשי הסייבר וכן את אנשי המקצוע העוסקים בעולם ההגנות. לדבריו, "היחידה מבצעת עשרות קורסים בשנה, היא בקשר עם רשות הסייבר ואנו רואים עצמנו כמי שתורמים להגדלת מאגר עתודת כוח האדם בתחום הסייבר". מזרחי סיפר כיצד החל את דרכו בעולם האבטחה, ובין היתר עסק בגילוי חורי אבטחה במחשבים של ארגונים,  כאשר אז המילה 'סייבר' לא היתה קיימת. "בהמשך דרכי, כשעברתי לצד המקצועי של הנושא, גילית ילדים בני 14 ומעלה שעוסקים באותם דברים שאנחנו עסקנו אז, אלו הילדים של 8200 העתידיים", אמר מזרחי. "שנים רבות עסקתי בהוראה והדרכה", העיד על עצמו מזרחי, "אבל לא משנה כמה העמקנו בחומר הלימוד, הבנו שחסר עניין התרגול, כי לא היו כלים כאלו אז". הוא ציין כי יש חשיבות רבה לנושא התרגול והבנת מצבי סייבר בארגונים, כדי לדעת איך להתמודד איתם. "התרגול הוא חיוני ביותר" אופיר בר תאר כיצד התחבר לעולם האימונים, בעיקר מתקופת שירותו בחיל האוויר, שם שירת כטייס וגם ביחידת אופק. לדבריו, תפישת העולם כיום היא "אימון הוא מפתח להצלחה, כשהוא חלק בלתי נפרד מהלמידה. למידה היא הדרך להצלחה, אבל התרגול הוא חיוני ביותר". "יש הבדל מהותי בין ללמוד על סייבר לבין לחוות אירוע סייבר על ידי סימולציה, שבוחנת את תחושת המסוגלות והמיומנות שלנו", אמר בר, "התרגול הוא גורם משנה התנהגות, כדי להשיג את המטרה ולחדור אליה". "התרגול של סימולציות סייבר מעניק גם את החיווי המידי, האם הלמידה שלנו הייתה אפקטיבית והאם הפקתי את המיומנויות הנכונות, היא מאפשרת לנו באמצעות תרגול ללמוד היכן טעינו ומה צריך לעשות כדי לא לטעות בפעם הבאה", כך על פי בר. בהמשך תיאר בר את מעגל החיים של הכשרה בנושא הסייבר, עליה גם מבוססת מערכת הסימולציה שמותקנת בטכניון. "ראשית חייב להיות עניין מחויבות למשימה, הבנת המניע של התוקף, מה האפשרויות האופציונליות, והכי חשוב - סינרגיה בקבוצת העבודה שעוסקת בהגנה על הסייבר". "מעגל למידה מתחיל בסט של אירועים שאתם רוצים להתמודד איתם. אם המטרה היא פריצה, עליך להכיר את כל השלבים, לתרגל אותה, בסימולציות שמדמיינות אירועים אמיתיים, ואז אתה יכול לדעת באמת מה אתה יודע", הסביר בר. בר ציין כי בתחקיר של אירועי סייבר נוהגים לא פעם לציין את הגורם האנושי. "רק אם חוקרים את מה שאירע אפשר לדעת כיצד מונעים את הפעם הבאה", אמר. תרגולי הסייבר והאימונים, לדבריו, משמשים גם ככלי עזר לגיוס אנשים חדשים, כדי להבין איך לתת מענה הכי טוב לצרכי הארגון. [caption id="attachment_295264" align="alignnone" width="600"] חדר המלחמה בטכניון. צילום: שי הדס[/caption] מה עושים כשהתוקפים דורשים כופר? בהרצאת הסיום, לאחר שחברי הפורום סיימו להתאמן, הופיע בפניהם עו"ד נוי ארז, מומחה לניהול משברים בעקבות אירועי סייבר, שבהם נדרש גם כופר. נוי עוסק בנושא כבר 20 שנה, והוא מייסד ושותף בחברת קריטקל אימפקט. בהרצאתו ציין כי למרות שיש כיום מודעות להגנת סייבר, יש פחות מודעות לדרך שבה ארגונים צריכים להתמודד עם אירועי סייבר, במיוחד כאשר נדרש מו"מ עם דורשי כופר. נוי צייר בפני המשתתפים תסריטים שונים, וצייד אותם בכמה טיפים: ראשית יש להבין מי עומד מולך, מה המניע של ההאקרים שדורשים כופר, ויש להעריך את רמת הנזק. שלב נוסף הוא כאשר מגיעה דרישה לתשלום: אילו דילמות קיימות בין תשלום בכדי למזער נזקים לבין החלטה לא לשלם, כאשר החלטה לשלם עלולה להידרדר לסחיטה. אם מחליטים לנהל מו"מ, חשוב לדעת איך לעשות זאת, ולהגיש הצעות בהתאם לרמת הרגישות והנחיצות של המידע שיש בידי הפורצים. בתום ההרצאה הוכרזו חברי הפורום שהצטיינו בתרגולי הסימולטורים: למקום הראשון הגיעו שחר מרקוביץ מאל על ואהוד אביתר מפסגות הגליל, אגודה שיתופית; למקום השני צופית שחר מוויט האט; ולמקום השלישי גיל לוי ודוד בן עזרה - משומרה חברה לביטוח.

ארגונים השיגו שיפורים משמעותיים לאחר שאימצו את טכנולוגיות המציאות הרבודה והאינטרנט התעשייתי של הדברים - כך על פי מחקר שפרסמה באחרונה PTC. PTC, שמיוצגת בישראל על ידי מטריקס, מסייעת לחברות לנהל את מחזור חיי המוצרים שלהן, ובכלל זה לתכנן, לייצר, להפעיל ולתחזק אותם - בעולם חכם ומחובר. המחקר החדש שלה, שכותרתו "מצב החדשנות בתעשייה", מראה שאימוץ המציאות הרבודה מתמקד באספקת שיטות משופרות להכשרה, הדרכה והנחיה של עובדים. זאת, על מנת לאפשר את האופטימיזציה הדרושה לנוכח המחסור הגדל בעובדים מיומנים במגזר התעשייתי. בנוסף, עולה ממנו שהטמעת האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT) צפויה לשבור השנה שיא, מאחר שחברות רבות סבורות שכך הן ישיגו שיפור של האפקטיביות התפעולית שלהן, צמצום עלויות והקטנת הסיכון המאפיין את הנוף התחרותי העולמי. נתוני המחקר מראים ש-68% מהארגונים מאיצים את הטמעת המציאות הרבודה בקרבם, כאשר קרוב ל-60% מהם אלה ארגונים תעשייתיים. זאת, תוך מיקוד בשיפור ביצועי העובדים ומילוי המחסור בכוח עבודה מיומן שעמו מתמודדות חברות ברחבי העולם. 55% מתרחישי השימוש בטכנולוגיה, המכוונים לשיפור פריון העובדים, מתמקדים במתן הוראות והנחיות - במיוחד בסביבות ייצור, שירות והדרכה. נתון נוסף מעלה ששיעור היוזמות המוצלחות שעוברות משלב הפיילוט לשימוש מלא בתוך שנה גדל השנה ב-20% בהשוואה לשנה שעברה. כך, חברות שמזדרזות לאמץ את הטכנולוגיות החדשות יכולות ליהנות מיתרון תחרותי. האינטרנט של הדברים, מציינים עורכי המחקר, נעשה שכיח בסביבות מתועשות מאוד. היישומים שלו כוללים ייצור מוצרים בקרב 70% מהמפעלים התעשייתיים. פתרונות IIoT מקיפים מתמקדים בעיקרם בתרחישי שימוש, כגון מידע תפעולי - 31% מהם. זאת, לצד תרחישי שימוש חדשים, כגון חיזוי תחזוקה, שמהווים 12% בתחומי הייצור, התפעול והשירותים. עוד עולה כי ארגונים תעשייתיים, שמתמודדים עם לחצים גלובליים, מכירים בצורך לפרוס אינטרנט תעשייתי של הדברים במהירות, כדי לשפר את האפקטיביות התפעולית שלהם. "ארגונים תעשייתיים מבינים את הדחיפות בשיפור הפריון וההתייעלות כדי שיוכלו להישאר תחרותיים ורלוונטיים", אמר ג'ים הפלמן, נשיא ומנכ"ל PTC. "ממצאי הדו"ח שלנו מאשרים שאימוצם בתעשייה של המציאות הרבודה וה-IIoT הם צעד חשוב להשגת יעד זה".

יניב הלפרין, עמיתה של דיילי ציפי למערכת אנשים ומחשבים, סיפר לכם כאן על הסטארט-אפ ג'ולט, שמבקש לשנות את עולם הלמידה, ומציע שיעורים במקצועות ובצורה שלא ממש חשבו עליהם באקדמיה, לפחות לא לפני שהוא פרץ. מאז פרסום הכתבה בנובמבר האחרון התרחבה החברה - שאף נבחרה לאחת החברות המבטיחות ברשימה שפרסמה עמיתה אחרת של ציפי למערכת, רלי כהן, יצאה מאז מגבולות תל אביב והגיעה גם לרובע הסוהו שבמרכז לונדון ולחיפה. בשבוע שעבר היא פתחה שלוחה נוספת - הפעם בירושלים. [caption id="attachment_295252" align="alignnone" width="600"] רועי דויטש, מנכ"ל ג'ולט, באירוע הפתיחה של הקמפוס הירושלמי של החברה. צילום: עומר הכהן[/caption] דיילי ציפי הוזמנה לאירוע הפתיחה של הקמפוס הירושלמי של ג'ולט, שיושב במתחם אורבן פלייס שבתחנה המרכזית שליד הכניסה לעיר, כך שהגישה אליו קלה גם מגוש דן (יחסית, בהתחשב בסגירות הכבישים באזור החל מהשבוע). הג'ולטים בחרו באורבן פלייס בגלל הקהילה שיש במקום והאפשרות ליצור דרכה קשרים עם משקיעים וגורמים אחרים שיכולים לשתף עם החברה פעולה. [caption id="attachment_295253" align="alignnone" width="600"] ג'ולט - גם לירושלמים. צילום: עומר הכהן[/caption] ג'ולט נוסדה בעמק הסיליקון שבקליפוניה, גייסה עד כה כ-10 מיליון דולר ומעסיקה כ-50 עובדים בקמפוסים שלה בישראל ובבירה הבריטית. היא הקימה רשת של כיתות עתידניות ללימודים גבוהים עבור עובדים ומנהלים, שמועברים על ידי מומחים מחברות כמו נטפליקס, גוגל ועוד שורה ארוכה, ובשידור חי. הלימודים מתנהלים בקבוצות קטנות. בימים אלה היא אף משיקה מוצר חדש - "אל-תואר" במנהל עסקים, שמטרתו להציע חלופה לתואר השני באוניברסיטאות ושמכיל תכנים מעשיים ורלוונטיים יותר, לפחות כך אומרים אנשיה, לעולם העבודה של ימינו. [caption id="attachment_295254" align="alignnone" width="600"] הדמיית כיתה של ג'ולט[/caption] ״אנחנו גאים להביא את הסיליקון ואלי ואת לונדון למרכז ירושלים״, אמר רועי דויטש, מנכ"ל ומייסד שותף של ג'ולט. "היות שאנחנו מלמדים מנהל עסקים בשיטת הסטארט-אפ, הקמפוסים של ג׳ולט מייצרים קהילות לומדות ותורמים להתפתחות יזמות בעיר, כמו גם ליצירת כוח אדם איכותי, שמאפשר לחברות לצמוח. קיבלנו פניות מכ-60 ישובים נוספים בארץ שמעוניינים בפתיחת קמפוס של ג׳ולט בהם, ואנחנו פועלים במהירות כדי לעמוד בביקוש בישראל, לצד ההתרחבות בבריטניה״. [caption id="attachment_295255" align="alignnone" width="600"] מימין: רומן לוי, מנכ"ל אורבן פלייס, ורועי דויטש, מנכ"ל ג'ולט. צילום: עומר הכהן[/caption] רומן לוי, מנכ"ל אורבן פלייס, ציין כי "סצנת ההיי-טק בירושלים נמצאת בגדילה ואנחנו בטוחים שפתיחת הקמפוס הירושלמי, בשילוב הקהילה התומכת של אורבן פלייס, יתרמו להמשך ההתפתחות של היזמים הפועלים בעיר".