כתב: ג'ו באגלי, סגן נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיות לאזור EMEA ב-VMware. המהירות חשובה לארגונים. רעיונות חדשים, פתרונות חדשים ואסטרטגיות חדשות מצריכים גישה זריזה. כשאני מדבר עם מנמ"רים, הם מספרים לי שהם חושבים כל הזמן איך להניע חדשנות, ובוחרים באפשרויות שיסייעו להם להשתלב בעולם מרובה עננים או להוביל את הארגונים שלהם בתקופות של שינוי. כיום, הגישה היא להעניק למשתמשים את הכוח להשתמש באפליקציות במהירות האפשרית. אפליקציות חיוניות לארגונים המודרניים ובלעדיהן הם לא יכולים להתחרות או לפעול. אך ללא עקביות ואוטומציה, ארגונים לא יוכלו לתפקד ויישארו מאחור. התשובה טמונה בטכנולוגיה שמביאה את ה-IT למחוזות עסקיים חדשים - קוברנטיקס. טכנולוגיית הקוברנטיקס מאפשרת לצוות ה-IT לשלוט ולתאם בין אלפי קונטיינרים. היא קריטית לבניית אפליקציות מודרניות ולחוויה פתוחה של המפתח בקרב סביבות ענן מרובות. הבנה של קוברנטיקס דורשת הבנה של הצורה שבה אפליקציות נבנות. בימינו, אפליקציות מצליחות בזכות העובדה שהן בנויות על מיקרו-שירותים. קוברנטיקס מאפשרת לצוותים דרך מהירה יותר להתנסות באפליקציות ולהבין מהם היתרונות והחסרונות שלהם. בטווח הארוך, אנחנו מאמינים שניתן ליישם קוברנטיקס בתחומים נוספים, מלבד קונטיינרים. אנחנו משערים שספקים יתחילו להציע קוברנטיקס ללקוחות כדי לעזור להם ליישם אותם ולשדרג את הארגונים שלהם. לצורך כך, ספקים יצטרכו לדעת כיצד ארגונים ירצו לצרוך את הקוברנטיקס. לחלקם אולי תספיק גרסה פשוטה, אולם האחרים יבקשו פתרון משולב יותר או קוברנטיקס כשירות, שמנוהל בענן. המחסומים ליישום יעיל של קוברנטיקס יישארו תהליכים קיימים וצוותים מפולגים. הצעד הקריטי הראשון הוא להבין כיצד לגשר על הפערים בין הצוותים השונים בארגון - בין המפתחים לתפעול, או בין ה-IT למחלקה המסחרית. רצוי גם לעודד את הצוות הטכנולוגי לתקשר עם צוות המכירות או השיווק ולהפך. הקוברנטיקס יכולה לתרום לתפעול עקבי יותר, מאחר שצוותי ה-IT לא יצטרכו לעסוק בתפעול או בכיבוי שריפות, והם יהיו חופשיים לבנות וליישם מיומנויות אחרות לטובת ההצלחה העסקית. פלייטיקה, מנהיגה בתעשיית הגיימינג, עם 22 מיליון משתמשים מדי חודש, הכריזה באחרונה על המסע שלה ובחרה ב-VMware PKS כפלטפורמת הקונטיינר שלה, במטרה ליצור סביבה מהירה יותר למפתחים. ארגונים טכנולוגיים כמונו חייבים להסתגל ללקוחות שלנו במסע הענן שלהם. אנחנו מאמינים שהמעבר לקוד מקור פתוח והיצירה של תרבות חזקה של חדשנות ופיתוח יעזרו למנמ"רים לחדש ויאפשרו ניסיון נוסף. הקוברנטיקס היא טכנולוגיה חיונית לקידום חדשנות בעולם מרובה העננים שלנו, ויותר ויותר ארגונים מאמצים אותה. היא נמצאת במרכז התפעולי, מקדמת ניהול של קונטיינרים מרובים וחיונית לשגשוג תרבות של ניסוי וטעייה. זוהי השנה שבה ארגונים גדולים יאמצו את הקוברנטיקס, ויניחו את היסוד לניהול מוצלח. להרשמה לאירוע לחצו כאן.

שם ותפקיד: דניאל רייזר, עובדת במחלקת השיווק בלומינרה. לאן את מתכוונת לצאת לחופשה השנה? היינו בפורטוגל בחודש יוני. באיזה הרכב? אני ובן זוגי. שתי הכלבות שלנו נשארו בקייטנה אצל הסבתות. לכמה זמן? הטיול ארך כשבוע. מהו סוג הטיול ? הטיול היה בין 2 ערים תיירותיות, ליסבון ופורטו. הטיול כלל הרבה יין, נופים מרהיבים, הליכה מרובה בהרבה ערים שונות ואוכל מאוד טוב. מה את אוהבת לעשות בחופשות שלך? להכיר תרבויות חדשות, אנשים ושפות חדשות. תני המלצה על היעד האהוב עלייך ביותר. יש לי הרבה המלצות, טיילתי בהרבה מקומות יפים, אך אחד האזורים היותר יפים שהייתי בהם היה בהרי הרוקי הקנדיים (אלברטה, קנדה). עשינו קמפינג של שבוע בכל מיני פארקים שונים עם נופים עוצרי נשימה. כל תמונה נראתה כמו גלויה, בהחלט ממומלץ גם כטיול משפחות. [caption id="attachment_298468" align="alignnone" width="600"] דניאל רייזר, לומינרה, ובן הזוג. צילום: אוסף פרטי[/caption]

שם: אולגה יסובסקי. תפקיד: מנהלת צוותי פיתוח העובדים על פלטפורמת IoT במרכז הפיתוח של AT&T בארץ. ותק בתפקיד: שלוש שנים. תפקידים קודמים: פיתחתי במגוון פרויקטים ועשיתי מספר הסבות תחומי ידע. עברתי בין מספר טכנולוגיות ותחומים, בין אם זה Backend, FrontEnd או Fullstack, בהתאם לדרישות הפרויקטים והרצון האישי שלי ללמוד. השכלה/שירות צבאי: שירות צבאי ביחידת IT של מפא"ת (משרד הביטחון), תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה באונ' בר-אילן. משפחה: נשואה + 2 ועוד אחד בדרך. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? התחום הריאלי משך אותי תמיד. כשהייתי צעירה, ההורים שלי שלחו אותי לבית ספר שבח-מופת, שבו המחשבים והטכנולוגיה היו מגמת הדגל. התקבלתי למגמה ויצא שגדלתי וצמחתי בסביבה שכל הסובבים אותי היו שוחרי טכנולוגיה, המורים היו מעוררי השראה ועשו הרבה כדי לקדם את התלמידים שלהם. בחרתי להרחיב ל-15 יח"ל מדעי המחשב, היה לי ברור שהעולם הולך לשם ורציתי להיות בחזית ולהיות חלק מהעתיד. בצבא הייתי חלק מיחידת IT, לאחר מכן התחלתי לטפס מעלה ממשרת סטודנטים בתמיכה טכנית ועד למשרת פיתוח ראשונה באמדוקס. במבט לאחור לא יכולתי לדמיין את עצמי עובדת בתחום אחר. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שתחום תעשיית ההיי-טק, או לפחות החברות הגלובליות שיצא לי לעבוד בהן עד כה, הראו מעט מאוד אפליה. כן שמעתי סיפורים כאלו ואחרים מנשים שעובדות במסגרות אחרות, שחוו אפליה על סמך היותן אמהות. למזלי אני יכולה להגיד שהרגשתי זאת מעט מאוד, והסביבה שבה אני עובדת כיום רואה את האדם ואת העבודה שהאדם מפיק ולא את עצם היותה אישה או אם. אם אני לוקחת את AT&T לדוגמה, מתוך 3 מנהלי החטיבות, 2 מהם הן נשים ואמהות ומספיק להסתכל על ההנהלה הבכירה והזוטרה ולראות שנשים מהוות חלק ניכר ממנה, לדעתי זה מדבר בפני עצמו. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא נתקלתי באפליה מכוונת. אני כן יודעת להגיד שיש מנהלים שעבדתי תחתיהם לפני זמן מה שקידשו את עניין שעות העבודה ולא את יעילות העבודה שנעשית. אישה שהופכת לאם צריכה להתמודד עם לו"ז שונה, להגיע מוקדם ולצאת מוקדם, אולי לעבוד מהבית מידי פעם או להשלים שעות מרחוק. לצערי, בזמן היותי בתפקידי פיתוח נתקלתי במנהלים שלא הצליחו לראות מעבר לשעות שמראה השעון. מנהלים שיכולים להתמקד ברמת העבודה הנעשית ורמת המחויבות לפרויקט, ולהסתכל מעבר לשעת היציאה, יזכו בעובדים מרוצים יותר ויעילים יותר.

שנת הלימודים תש"פ, שנפתחה הבוקר (א'), כוללת גם את 166 אלף התלמידים שלומדים בחינוך הטכנולוגי, מתוכם 35,376 תלמידים במגמות ההנדסה, התוכנה והתקשוב. תכניות העבודה של מינהל התקשוב, הטכנולוגיה ומערכות המידע במשרד החינוך, כפי שהוצגו למנכ"ל המשרד, שמואל אבוהב, לפני כשבוע, מבוססות על צפי להמשך הגידול בביקוש לחינוך הטכנולוגי, בבתי הספר השונים - של הרשתות עמל ואורט, ואחרים. בנוסף, תכנית העבודה מדברת על שילוב של לימודי רובוטיקה ומחשבים בבתי הספר היסודיים, מכיתה ד'. זאת, כחלק ממדיניות שמתחילים ליישם כעת, שלפיה הכנת התלמידים למקצועות העתיד ולעולם הדיגיטלי צריכה להתחיל בגיל צעיר. במשרד קיימות תכניות להתחיל את הלימודים הללו כבר בכיתות א', אבל הן לא מיושמות בעיקר מסיבות תקציביות. ליתר דיוק, בגלל סדרי עדיפויות. משרד החינוך עושה בשנים האחרונות מאמצים רבים על מנת לעודד כמה שיותר תלמידים לבחור במגמות מדעיות, לרבות חמש יחידות בגרות במתמטיקה ו-10 יחידות במקצועות התקשוב והטכנולוגיה. נקודת המוצא היא שגם אם לא כל התלמידים מתאימים לכך, קיים קאדר עצום של תלמידים, ובעיקר תלמידות, שיש להם פוטנציאל והם לא מממשים אותו, בעיקר בגלל חוסר ידע ודעות קדומות. לשם כך, המשרד מבצע שורה של פעילויות שיווק ויחסי ציבור למקצועות הטכנולוגיים, על מנת לשכנע את התלמידים לבחור בהם. בנוסף, מקיים מינהל הטכנולוגיה יריד שנתי שבו נחשפים תלמידים מחטיבות הביניים לחברות המובילות בענף ההיי-טק, נפגשים עם מנכ"לים ושומעים מהם למה כדאי להם ללמוד את מקצועות המדעים והמחשוב. [caption id="attachment_235826" align="alignnone" width="600"] ד"ר עופר רימון, ראש מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור[/caption] המינהל, בהובלתו של ד"ר עופר רימון, פועל, אפוא, בשתי חזיתות לכאורה נפרדות, אבל בסופו של דבר הן אמורות להביא לאותה התוצאה. עיקר המשאבים מופנה אמנם לפלח האוכלוסייה שבחר מראש את המסלול הטכנולוגי, אבל עדיין יש הרבה מאוד מה לעשות. שכן אם לא יהיה תקציב, לא תהיה הכשרה דיגיטלית בסיסית לכל תלמיד, ותלמיד שלא יעבור את ההכשרה הזאת לא יוכל לעסוק במקצועות העתיד, מה שישאיר אותו מאחור. כאן יש לציין נקודת אור חשובה במה שכבר נעשה - גידול משמעותי בשיתוף התעשייה בהכשרה המעשית של תלמידי החינוך הטכנולוגי. בשנה שעברה השתתפו יותר מ-18 אלף תלמידים בעבודה מעשית במפעלים ובחברות ההיי-טק - מעבר לתחזיות. התחזית הנוכחית מדברת על כך שבשנת הלימודים תשפ"ב, הנתון יהיה כפול ויעמוד על 36 אלף תלמידים. מהחצר האחורית לקדמת בית הספר בסיכום העשור של השנים העבריות, שאנחנו עומדים בפני סיומו, ד"ר רימון יכול להביט אחורה בסיפוק. מספר התלמידים בחינוך הטכנולוגי כמעט הוכפל במשך 10 שנים, וניתן לומר שבתקופה זו, ובמיוחד בשנים האחרונות, החינוך הטכנולוגי עבר מהחצר האחורית של מערכת החינוך לחזית בית הספר. במשרד החינוך ובקרב רבים מהמנהלים ברור כיום שללא הטמעת חדשנות ומחשבים בכל מערכת החינוך ובלי הגדלה מסיבית של מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי, בעוד 10 שנים ישראל תמשיך לרדת מטה במבחני המיצ"ב ופיז"ה, ובטבלאות החינוך של מדינות ה-OECD, שכבר עכשיו היא ממוקמת בהם במקום נמוך. דו"ח שפרסמה לא מכבר חטיבת המחקר של בנק ישראל מציין את הירידה המתמשכת בהשקעות של כל ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות בתלמידים בכלל, ובפרט בתלמידי החינוך הטכנולוגי. אותו דו"ח מזהיר שאם לא ישונו סדרי העדיפויות בהכשרת ההון האנושי למקצועות העתיד, זה עלול להשפיע לרעה על כלל המשק והחברה הישראלית. השורה התחתונה: הביקוש ללימודים במסלולי החינוך הטכנולוגי נמצא בעלייה. משרד החינוך משתדל להתאים את התכניות לביקושים, אבל אי אפשר שלא להתרשם שהקצב יכול להיות הרבה יותר מהר והנפח - גדול יותר. אלה החלטות שצריכות להתקבל ברמה הלאומית, על ידי הממשלה החדשה, שיש לקוות שתקום לאחר הבחירות.

מכבי שירותי בריאות השיקה אפליקציה חדשה, המציגה שיפורים בתפקוד והתאמה לצרכים של המשתמשים, על רקע מהלך כולל של טרנספורמציה דיגיטלית בארגון הבריאות השני בגודלו בישראל, שכולל שינוי תהליכים בארגון כדי להתאימם לעידן הדיגיטלי, ובניית השירותים בארכיטקטורה חדשה לחלוטין. לילך בן ארצי לוי, מנהלת מחלקת הדיגיטל (CDO) במכבי שירותי בריאות, סיפרה כי השקת האפליקציה החדשה בוצעה לאחר שנתיים של עבודה, "שבמהלכן בדקנו עם המשתמשים - תוך כדי הפיתוח, כשהיה כבר דגם אב וגם לאחר הפיתוח – את התפקוד של האפליקציה, במטרה לתת מענה מיטבי לצרכים של המשתמשים בהתאם למה שעלה בבדיקות שערכנו. ערכנו שינויים לפי הדרישות ולפי רמות השימוש, והקפדנו על חוויית המשתמש". האפליקציה החדשה כוללת, לדבריה, כמה תכונות ייחודיות: "ראיית 360 של המשפחה – הורה יכול לראות במסך אחד גם את ילדיו (אך לא את בן זוגו, בשל מגבלות חוקיות) – מה שמאפשר ראייה על ציר זמן של כל הפעולות, הביקורים והתורים וכד' שיש לכל אחד - יחד או בנפרד; התאמת מסך הבית – נראות האפליקציה משתנה לפי התאמה אישית לפי בחירת המשתמש". [caption id="attachment_298460" align="alignnone" width="600"] לילך בן ארצי לוי, מנהלת מחלקת הדיגיטל (CDO), מכבי שירותי בריאות. צילום: יח"צ[/caption] מעבר לכך, אומרת בן ארצי לוי, "השימושיות באפליקציה נוחה מאוד. למשל, בהזמנת תור – בכניסה לזימון תורים האפליקציה תשאל עבור מי התור, ולאחר הבחירה תפנה לרופאים של אותו משתמש ותפנה לקביעת תור. ההפניה האוטומטית הזאת תקפה גם לפעולות אחרות, כמו, למשל, ביקור ללא כרטיס, הגשת טופס התחייבות וכד'". האפליקציה כוללת כמה חידושים שלא היו בה בעבר, כמו שירות חדש של סיכומי ביקור אצל רופאים, שניתן לצפות באמצעותם בכל המסמכים שהופקו במהלך הביקור; תכונת OTT, המאפשרת למשתמש כניסה גם במקרה ששכח את הסיסמה, המתבצעת באמצעות קוד שנשלח למכשיר הסלולרי, ונוספה גם אפשרות לזיהוי ביומטרי של פנים או אצבע לצורך כניסה. בנוסף, האפליקציה החדשה מאפשרת גם רישום ראשוני באמצעות הדיגיטל, ובכך מייתרת את הצורך שהיה בעבר לבקר בסניף לצורך קבלת סיסמה. האפליקציה כוללת גם יכולת מובנית לתקשורת עם הרופא, ומאפשרת לבחור את נושא הפנייה או כמה נושאים בבקשה אחת. "פיתוח האפליקציה", מציינת בן ארצי לוי, "נעשה בתוך הארגון, בפיתוח נייטיב ולשתי הפלטפורמות העיקריות - iOS ואנדרואיד. כל הפיתוח והבדיקות נעשו במתודולוגיית אג'ייל, ועל תשתית חדשה לגמרי מבוססת CouchBase – המהווה בסיס מידע שמסנכרן את המידע ממערכות מכבי ישירות למכשיר המשתמש. המידע יורד למכשיר המשתמש ובכך מאפשר ביצועים טובים יותר באפליקציה".

ארצות הברית תקפה באופן חשאי בסייבר את איראן בחודש יוני השנה, כך לפי הניו יורק טיימס. המתקפה הסודית הביאה למחיקה של מאגר נתונים קריטי, שנועד לשמש את האיראנים כאשר הם מתכננים את התקיפות שלהם על מיכליות נפט במפרץ הפרסי. מתקפת הסייבר של ארה"ב התרחשה ב-20 ליוני השנה, זמן קצר לאחר שאיראן הפילה מל"ט שלה, מעל מצר הורמוז. בסיס הנתונים שניזוק שימש את משמרות המהפכה לתכנון פיגועים נגד מכליות נפט במפרץ הפרסי. המתקפה הייתה אמורה לפגוע במערכות המחשוב של משמרות המהפכה לזמן קצר, אלא שבפועל - אף שעברו כבר כחודשיים - רבים ממחשבי המערכת עדיין מושבתים, ועל פי ההערכה המתקפה פגעה באופן משמעותי ביכולתה של איראן לתפוס או לחסום אוניות במפרץ, כך על פי הדיווח של העיתון, הנסמך על בכירים בממשל האמריקני. האיראנים עדיין מנסים לשחזר את הנתונים שנמחקו [caption id="attachment_227476" align="alignleft" width="300"] נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock[/caption] מאז המתקפה איראן, דווח, עדיין מנסה לשחזר את הנתונים שנמחקו, ולהפעיל מחדש חלק ממערכות המחשבים, כולל רשתות תקשורת צבאיות, שהופלו והושבתו. על פי הדיווח, פקידי ממשל בכירים דנו בתוצאות המתקפה, ובחנו האם היא הייתה כדאית, שכן בעקבותיה איבד המודיעין האמריקני את הגישה שהייתה לו לרשת קריטית המשמשת את משמרות המהפכה באיראן. עוד דווח כי איראן לא הסלימה את מתקפותיה בתגובה, והמשיכה בפעילות הסייבר שלה נגד ממשל ארה"ב ותאגידים אמריקניים באותו קצב קבוע, כך על פי פקידי ממשל. המתח הגובר בין שתי המדינות עורר חשש כי הוא יביא להתפתחות של סכסוכים במפרץ הפרסי, אולם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נסוג בו מהאישור שנתן לתגובת נגד על איראן, בשל העובדה שהיא הפילה את המל"ט. משקיפים ציינו כי לשתי המדינות יש היסטוריה של עיסוק במתקפות סייבר סמויות. סטוקסנט - חיבלה במתקני הגרעין האיראניים כזכור, על פי פרסומים זרים, גופי ביון ותקשוב בישראל וארה"ב עסקו יחדיו בפיתוח הנוזקה סטוקסנט, אשר חיבלה במתקני הגרעין האיראניים, והביאה לעיכוב של תוכנית הגרעין שלה. בנוסף, על פי פרסומים זרים, ארה"ב הכינה תוכנית מגירה, שכונתה ניטרו-זאוס, שכללה ביצוע של מתקפות סייבר נגד תשתיות קריטיות של איראן, במקרה של תוקפנות צבאית מצידה. גנרל פול נקסון, מפקד פיקוד הסייבר (סייברקום) וראש ה-NSA, הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי, אמר בכנס RSA שנערך במרץ השנה כי "האויבים די נחושים לפעול נגדנו, אבל יש לנו כוח, ויש לנו מודיעין על אויבנו. נמשיך לחבל בפעילויות האויב בסייבר. הפעילויות של איראן בתחום הסייבר הן נחושות, והיא עושה זאת בלא קשר לזהות הנשיא היושב בבית הלבן. איראן פועלת בסייבר במתקפות שנועדו לשבש את חיי האומה".

יוסי שנק, לשעבר מנמ"ר חברת החשמל, פרש לפני 10 חודשים לגמלאות מהחברה, בתום 44 שנים שבהן הוא עבד בה. במהלך התקופה מילא שנק שורה של תפקידים, מתוך זה כ-10 שנים כראש אגף התקשוב, שמונה כ-600 עובדים. אולם, הוא לא נפרד לחלוטין מחברת החשמל, ולפני כחצי שנה הוא התבקש להקים ולנהל את יחידת היזמות ופיתוח הסייבר שלה. בראיון לאנשים ומחשבים הוא מספר על הג'וב החדש שלו, כגמלאי, ועל המשימות הרבות שמילא בתפקידיו השונים בחברת החשמל. מהי יחידת היזמות והסייבר שאתה עומד בראשה? "זו יחידה חדשה, המיישמת החלטה עקרונית של החברה - למנף את הידע הרב והנכסים שלה בתחום הסייבר וההגנה על תשתיות, ולייצא אותם לטובת חברות בעולם. אנחנו, בחברת החשמל, עוסקים בנושא הסייבר כבר יותר מ-20 שנה, הרבה לפני שבכלל התחילו לדבר על זה. במהלך השנים הרבות, החברה פיתחה מיומנות ומתודולוגיות בתחום ההגנה על תשתיות קריטיות. יש כאן שילוב של ידע רב, ניסיון וגם כלים. את הניסיון הזה אנחנו רוצים לחלוק עם חברות חשמל מקבילות לנו ברחבי העולם. הדבר מתבטא באוסף של שירותים שמחולקים לכמה תחומים, וכולם קשורים האחד בשני. למשל, פיתחנו מתודולוגיה שיודעת להגן על התהליך, שבו לספקי הציוד שלנו יש גישה ישירה למערכות הכי רגישות - כי זה התנאי שלהם למתן שירות ואחריות על המערכות. את זה אנחנו עושים בעזרת מוצרים וידע שיש לנו. כמו כן, אנחנו מספקים שירותי ייעוץ לארגונים במודלים שונים. בנוסף, אנחנו מציעים מערכת חכמה, שיכולה לתת לדרגי ניהול שונים חיווי בזמן אמת, בכל רגע נתון, על מצב הסייבר בארגון. זה מבוסס על מה שקורה באותו הרגע, ולא על בסיס ניתוחים היסטוריים או הערכות חיצוניות". יש כבר מכירות? "היחידה קיימת בסך הכל חצי שנה ויש כבר התעניינות. אני לא יכול לפרט למי אנחנו מוכרים ובאילו מדינות, אבל היתרון שלנו הוא בכך שאנחנו מדברים עם הלקוחות שלנו בשפה שהם מבינים. אלה ארגונים שמגיעים מעולמות שהם די דומים לעולם שלנו ויש בהם מערכות קריטיות ותעשייתיות. אנחנו מביאים להם ערך מוסף, בעיקר ברמות המניעה והחיזוי". איך הייתה ההתחלה שלך בחברת החשמל? "התחלתי ב-1975, באגף המחקר והפיתוח, ביחידה קטנה, שעסקה ביישום ובפיתוח מערכות מתקדמות, כמו מערכת תיב"ם, שהיינו הראשונים בארץ שהכניסו אותה. עבדתי שם 29 שנים, כשבמהלך השנים מוניתי למנהל שלה. מהיחידה הזאת למדתי להכיר היטב את כל הפעילות של החברה. בתקופתי, הגוף הזה הפך למחלקה, ושינה את שמו למחלקת שירותי מחשב, שבין היתר היא בתחום שהיה אז חדש - ה-GIS". מתי הגעת לעולם מערכות המידע? "זה היה בשלבים. ב-2004 מוניתי למנהל יחידת קשר ואלקטרוניקה בחברת החשמל - יחידה שהייתה חלק מאגף המחשוב. ב-2009, כאשר המנמ"ר דאז, צבי חרפק, פרש, מוניתי למחליפו ובהמשך לסמנכ"ל התקשוב של החברה - עד לפרישתי לגמלאות. החליף אותי דני גרבגי". 44 שנים הן תקופה ארוכה. מה זכור לך מהן במיוחד? "ראה, אני יזם בלבי ובאופיי. בכל מקום שבו הייתי בחברה יזמתי וקידמתי פרויקטים. בתקופת חרפק ובתקופתי העמקנו מאוד את הטמעת הסאפ בארגון, ולא רק בהיבט המסורתי. ציון דרך נוסף הוא שב-2013, חברת החשמל קיבלה החלטה אסטרטגית להפוך את אגף מערכות המידע והמחשוב לחטיבה. יש לזה משמעות רחבה מאוד, מעבר לזו הארגונית, וההחלטה מלמדת על כך שההנהלה הבינה שאגף מחשוב הוא לא רק בגדר סעיף הוצאות ושירותים, אלא חלק בלתי נפרד מהליבה המרכזית של החברה. עבדתי על זה קשה, במשך כמה שנים, ועשיתי לא מעט פעולות שקשורות בחיזוק גאוות היחידה של העובדים שלי". אילו תובנות אתה יכול לתת לעמיתיך המנמ"רים? "קודם כל, המנמ"ר חייב להבין את ליבת העסקים של הארגון שהוא עובד בו. עוד לפני השדרוג לחטיבה השתתפתי בכל ישיבות ההנחלה מתוקף תפקידי. נקטתי בשיטה שאותה העברתי הלאה: להקשיב לאנשים, ללקוחות הפנימים. אצלי בחטיבה, יו"ר ועדת ההיגוי של כל פרויקט היא המנהל של החטיבה בכל הנוגע לאותו הפרויקט. הסברתי לעובדים שהחוכמה לא נמצאת אצלנו. אתה יכול לחשוב על הפרויקט הכי חדשני, אבל מה זה שווה אם הוא לא מתאים ללקוח"? פרישה אחרי 44 שנים אינה דבר קל. מה היו התחושות כשהיא הגיעה? "אתה נערך לזה, זה לא בא בהפתעה. במשך 44 השנים הללו הגעתי לעבודה בכל יום עם חיוך. בעיות, קשיים ואתגרים תמיד היו, אבל לכל אורך הדרך השתדלתי לחייך - וכך גם עכשיו. אני נהנה מכל רגע ושמח שיכול לתרום עוד לחברת החשמל".

ספקית יישומי התוכנה העסקיים SAP ישראל, וחברת סינריון, המתמחה במתן פתרונות תוכנה מתקדמים לניהול ההון האנושי בארגון, חתמו על הסכם שיתוף פעולה להפצה ויישום פתרונות SAP SuccessFactors לניהול אסטרטגי של הטאלנטים בארגון. מערכת SAP SuccessFactors תאפשר לסינריון להציע חבילת פתרונות מתקדמת, שתיתן מענה כולל ומקיף לניהול ההון האנושי גם בארגונים מסדר גודל בינוני. היקף העסקאות המשוער לשתי החברות במהלך שלוש השנים הקרובות מוערך במיליוני שקלים. SAP SuccessFactors, המדורג כבר כמה שנים ברציפות כמוביל בתחומו על ידי חברות מחקר מובילות כדוגמת גרטנר ואחרות, הינו פתרון מבוסס ענן, המספק מענה רחב ומקיף לניהול מחזור חיי העובד, וכל זאת תוך ייעול שירותי משאבי האנוש לעובדים והגדלת שביעות רצונם. עם יותר מ-100 מיליון משתמשים בכ-7,000 ארגונים ב-180 מדינות ברחבי העולם, SAP SuccessFactors היא המערכת המובילה בענן, עם מספר המשתמשים הגבוה ביותר. סינריון הינה חלוצה בשיתוף פעולה מסוג (BPO (Business Process Outsourcing, המסמיך אותה לספק שירותים מקצה לקצה במערכות SAP SuccessFactors בענן, תוך אפשרות לשילוב עם מוצרים אינטגרטיביים משלה. כך מקבלים הלקוחות רישוי, יישום ותמיכה מספק אחד, בעל אחריות כוללת על הפתרון המשולב. "השילוב הייחודי בין מערכות SAP SuccessFactors לתיק העובד של סינריון פותח לראשונה הזדמנויות גם בפני חברות בסדר גודל בינוני, לגייס, לקלוט, לפתח ולשמר את העובדים המוכשרים ביותר", אומר אבנר מימון, מנכ"ל EMEA בסינריון מערכות. "חבילת הפתרונות המשותפת נותנת מענה הוליסטי, בגישה מודולארית, לצורכי הארגון, לתהליכים שחשוב לו לנהל, לתרבות הארגונית ולאופן שבו הוא עובד. אנו מאמינים בפרויקטים קטנים ומהירים, המעניקים ערך מוסף ומיידי לארגון, כמו גם חוויית עובד מיטבית לאנשים שלו". לדברי מימון, "אין זה משנה במה בוחרים להתחיל, תמיד ניתן להוסיף תהליכים משולבים ולשדרג את ניהול ההון האנושי בארגון. ואת כל זאת ניתן לעשות בענן, תוך אבטחת מידע מיטבית ושמירה על פרטיות המידע". לדברי שרון בן-ארי, מנהלת שותפים ב-SAP ישראל: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה החדש עם סינריון, חברה בעלת ניסיון רב שנים בתחום ניהול ההון האנושי. מהלך זה מביא עמו בשורה חדשה לשוק על ידי הנגשת פתרון SAP SuccessFactors גם לסגמנט ה-SME ובהצעת חבילות יישום מוגדרות מראש ליישום מהיר ופשוט".