עוד יום אחד, ועוד בעיה חדשה צצה במערכת ההפעלה Windows 10 של מיקרוסופט, ועדו פעם זה קשור לעדכון. העדכון האחרון, כך מתברר, היה פעיל במיוחד בתקלות שהוסיף למערכת, שגם כך סובלת מבעיות רבות מנשוא, ואחת מהן מאוד צבעונית, מתברר. אחרי שהתגלה כי במערכות רבות מאוד גרם העדכון האחרון, שידוע בשמו המקצועי KB4512941, לשימוש מוגבר במשאבים של המעבד הראשי במחשבים שמותקנת בהם מערכת ההפעלה, ואחרי שהתגלה שבמחשבים רבים אחרים הוא גרם לבעיות בחיפוש, כעת נחשף גם, שמשתמשים רבים למדי שביצעו לכידת תמונות מסך ממערכת ההפעלה הופתעו לגלות שצבען הכללי הוא כתום - ולא משנה באיזו שיטה הם השתמשו כדי ללכוד את התמונות הללו. כמו בתקלות אחרות שקשורות לעדכון המסוים הזה, הסרתו פותרת את הבעיה, אך הפעם אפשר לנסות לעדכן את מנהל ההתקן של כרטיס התצוגה, עם עדיפות להורדת הקובץ המעודכן ביותר מאתר היצרנית של כרטיס התצוגה - מסוג הפעולות שלא בטוח שכל המשתמשים יודעים לבצע, בלשון המעטה. מכל מקום, זה עזר במקרים רבים, כך שייתכן כי הבעיה אכן נעוצה במנהלי התקנים מיושנים. מיקרוסופט עצמה עוד לא הכירה בתקלה ולא צירפה אותה לרשימת התקלות ידועות שקשורות לעדכון הזה, שבקצב הזה אולי בקרוב נוסיף לצד שמו "הידוע לשמצה".

"כבר כמה שנים אנחנו יודעים שעקב האכילס בעולם הפיתוח הוא פיתוח לא מאובטח. זהו גן העדן החלומי של ההאקרים. אלא שלאיום הזה נוסף פן חדש, והוא הבינה המלאכותית - זו משפרת את יכולות ההאקרים", כך אמר מתי סימן, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של צ'קמרקס. סימן דיבר בכנס הלקוחות השנתי שערכה חברת הסייבר הישראלית. הכנס נערך היום (ג') באולם גומא ברמת השרון, בהשתתפות יותר מ-100 מקצועני אבטחה. לדבריו, "התוכנה נמצאת בכל מקום, וכך ניתן לרוץ אתה על כל מכשיר. השלב הבא הוא בינה מלאכותית בכל מקום - זה העתיד. ישנם מאות סטארט-אפים שמנסים לשנות את העולם באמצעות בינה מלאכותית - בעולמות הרפואה, הבנקאות והאי-קומרס. חברות רבות משתמשות בה על מנת לשפר את מוצריהן ושירותיהן". הוא ציין את גוגל ואמר שהיא עושה עבודה טובה בתחום. "גוגל רוצה שכלל המידע בעולם יהיה בר חיפוש. אלא שיש מידע במוח של האנשים. המענה לזה הוא רובוטים שמראיינים אנשים על המידע שהם יודעים. לכך צריך לפתח רובוט שמדבר בשפת אנוש", אמר. השימוש של האקרים באלגוריתם גנטי סימן דיבר על טכניקה בשם אלגוריתם גנטי, שלומד התנהגות של בעלי חיים. "האלגוריתם, חלק ממשחק מחשב, בדק זן של ציפורים, על מנת להשביח אותן. את הציפורים הטובות ביותר, אלה שעפות למרחק הרב ביותר, הוא העביר לדור הבא. הדבר נעשה בלי שהציפורים ידעו מה מטרת המבדק", אמר. הוא ציין ש-"כמו השבחת הציפורים, כך גם ההאקרים. הם עושים זאת כדי לראות מכמה אנטי וירוסים הווירוס יצליח לחמוק, עד שהם יגיעו לווירוס מעניין, שלא זוהה". "ההאקרים משתמשים באלגוריתם גנטי על מנת למכן את עבודתם ולהשביח את הנוזקות שלהם. כך, בפישינג מקבלים מיילים עם שגיאות כתיב, כי הפצחנים רוצים לסנן את הקורבנות האיכותיים, שיחשפו מידע עליהם. הם רוצים לייעל את תהליך ההתקפה", אמר סימן. עוד הוא דיבר על "מתקפות ממוקדות קורבן איכותי" וציין שלא מדובר בפישינג. "הבעיה היא שמתקפות כאלה לוקחות הרבה מאוד זמן ומאמץ", אמר. "כדי להגיע לקורבן, ההאקרים פועלים בשיטת Whaling. על מנת לקצר תהליכים הם ממכנים אותם, וכך מקצרים את הפרופיילינג ומגדילים את הסיכוי שהקורבן יקליק על המייל המזוהם. לימוד מכונה מאפשר למכן את התהליכים. הניסיון שלנו מלמד שכלים כאלה, המסייעים להאקרים, מגדילים את פוטנציאל ההצלחה שלהם". לדברי סימן, צ'קמרקס "סורקת מאות אלפי פרויקטים והבינה המלאכותית מצביעה, על בסיס הידע המצטבר, על הפרויקטים המסוכנים. מעין אינטואיציה בקופסה". "אנחנו רוצים לעשות מהפכה בתחום אבטחת האפליקציות, בעזרת בינה מלאכותית", סיכם. "אנחנו עושים תעדוף של איומים, אנחנו כל הזמן לומדים מה מעניין את מנהלי האבטחה בארגונים. כמו שיש זיהוי פנים, כך ניתן לזהות פגיעויות - לומדים איך הן נראות, ומחפשים אותן ואת הדומות להן. אנחנו מחילים את השינויים ומשליכים אותם ללקוחות הארגוניים. הבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום, ההאקרים מנצלים אותה לצרכיהם - וכך גם אנחנו".

רכישה שנייה השנה של מקדונלד'ס בישראל: ענקית המזון המהיר הודיעה היום (ג') כי קנתה את אפרנטה, שמפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית לניהול שיח מבוסס קול. היקף הרכישה לא פורסם, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בעשרות מיליוני שקלים. הטכנולוגיה של אפרנטה מאפשרת אוטומציה מלאה של תהליך לקיחת הזמנה באמצעות דיבור, תוך תמיכה בשפות שונות, מבטאים והזמנות מורכבות במהלך השיח. החברה הנרכשת הוקמה לפני כשנתיים על ידי ד"ר איתמר אראל וד"ר משה לוקס, ומעסיקה 16 עובדים. משרדיה ממוקמים במאונטיין וויו, קליפורניה. על אף שלא חשפה את פרטי העסקה, מקדונלד'ס מסרה כי "היא הניבה החזרים גבוהים לכל המשקיעים והעובדים תוך זמן קצר". ד"ר אראל, המשמש כמנכ"ל אפרנטה, הוא חוקר בינה מלאכותית, שעשה את תאריו באוניברסיטת בן גוריון. הוא שימש כפרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת טנסי מ-2003 עד 2013, ובין 2013 ל-2015 מילא תפקיד פרופסור אורח במעבדת הבינה המלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד. ד"ר אראל חיבר יותר מ-100 מאמרים בתחומים שונים שנוגעים למדעי נתונים, לימוד מכונה ובינה מלאכותית. כמו כן, הוא היה המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של בינטיקס - אחת החברות החלוצות שעסקו בטכנולוגיות למידה עמוקה לשווקים הפיננסיים. ד"ר לוקס הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. מ-2008 ועד 2017 הוא בנה והוביל צוותי בינה מלאכותית ותוכנה להנדסת תוכנה בקבוצת מודיעין המכונות של גוגל. באחרונה הוא הוביל את פרויקט TensorFlow Fold של חברת הענק. ד"ר לוקס עשה תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטה העברית ודוקטורט באוניברסיטת וושינגטון. המשקיעה הגדולה ביותר באפרנטה היא קרן הון-הסיכון הישראלית סטייג' וואן, שמשקיעה ביזמים ישראלים בארץ ובחו"ל, ומתמקדת בשלב מוקדם ובמיזמים בעלי עומק טכנולוגי בעולמות ה-B2B. שאר המשקיעים בחברה הם גופים אמריקניים, הכוללים את הקרנות גריילוק, AME Cloud Ventures, מוראדו ופוינט72.  סרטון שמפרט על הטכנולוגיה של אפרנטה. "פתרון של בעיה מורכבת ביותר" יואב סאמט, שותף מנהל בסטייג' וואן, שהוביל את ההשקעה מטעם הקרן, ציין כי "ניהול שיח עמוק מבוסס קול באמצעות בינה מלאכותית הוא בעיה מורכבת ביותר. לפני יותר משנתיים חיפשנו להשקיע בחברה הנכונה בתחום זה, כי האמנו שפתרון מתקדם בתחום יכול לייעל שווקים עצומים. מדובר בהרבה יותר מאשר פתרונות 'שאלה-תשובה' של סייענים וירטואליים: הצוות של אפרנטה מצליח לאפשר למחשב לנהל שיחה ארוכה, עמוקה ורבת ניואנסים עם בני אדם, בתנאי סביבה קשים, בקול אנושי וברמת איכות שעוברת סף גבוה ביותר של חוויית משתמש. אנשיה הצליחו להקדים את כל ענקי התעשייה". כאמור, לא מדובר ברכישה הראשונה של מק'דונלדס בישראל השנה. בחודש מרץ היא קנתה את הסטארט-אפ הישראלי דיינמיק יילד, בסכום שלא נמסר לפרסום, אך הוערך אז ביותר ממיליארד שקלים. דיינמיק יילד עוסקת בפילוח קהל הצרכנים ומסייעת לאנשי שיווק להתאים להם תכנים בערוצים השונים. היא פיתחה פלטפורמה שמחברת את כל מקורות המידע שיש לארגון על לקוחותיו ומחברת אותם למערכת קבלת החלטות חכמה, מבוססת בינה מלאכותית.

למרות המאמצים שגוגל עושה כדי "לנקות" את חנות האפליקציות שלה - אפליקציות זדוניות של האקרים עדיין מצליחות להסתנן לחנות Play. האחרונה בקבוצה הזאת היא רושעה שמכונה "הג'וקר" – על שמו של באטמן – שנמצאה ב-24 אפליקציות אנדרואיד, שניתן היה להורידן עד ממש לאחרונה. לפני שגוגל הסירה את האפליקציות האלה מהחנות, הורידו אותן המשתמשים 472 אלף פעמים, וייתכן שחלקם עדיין משתמשים בהן ועלולים להיפגע מהן. הווירוס הפוגעני, שהתגלה על ידי חוקר האבטחה אלכסיי קופרינס, נועד לסחוט כסף מקורבנותיו באמצעות רישום לשירותי פרימיום שמתחזה לתהליך רישום פשוט לאפליקציה. הרכיב הזדוני מקליק בלי ידיעת המשתמש על פרסומת בתוך האפליקציה, ומחקה את תהליך הרישום, ולאחר מכן שואב מהודעות ה-SMS את קוד האישור שנשלח למשתמש לצורך אישור התשלום. לדברי קופרינס, הנוזקה עלולה להשפיע על משתמשים ב-37 מדינות – בהן ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה ומדינות באירופה ובאסיה. 24 האפליקציות הזדוניות הן רק אלה שזוהו עד כה, וייתכן שיש עוד. קופרינס ציין, כי "גוגל הסירה את האפליקציות לפני שהודענו להם, כך שסביר להניח שאפליקציות נוספות שמכילות את הנוזקה הזאת לא ישרדו זמן רב תחת העין הפקוחה של ענקית הטכנולוגיה". למי שהתקינו אחת מתוך האפליקציות המוזכרות, כדאי שיבדקו את היסטוריית התשלומים לאחר ההתקנה, וישגיחו על כל פעילות חשודה בחשבון, כמו תשלום על רישום שאינם זוכרים או מזהים. רשימת האפליקציות הזדוניות שכדאי להסיר מיד אם הן מותקנות על הסמארטפון: Advocate Wallpaper, Age Face, Altar Message, Antivirus Security - Security Scan, Beach Camera, Board picture editing, Certain Wallpaper, Climate SMS, Collate Face Scanner, Cute Camera, Dazzle Wallpaper, Declare Message, Display Camera, Great VPN, Humour Camera, Ignite Clean, Leaf Face Scanner, Mini Camera, Print Plant scan, Rapid Face Scanner, Reward Clean, Ruddy SMS, Soby .Camera, Spark Wallpaper

כתב: תומר נורי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מלם תים. במיתולוגיה היוונית מופיע סיזיפוס כמייסדה ומלכה המרושע של עיר הנמל קורינתוס, שעליו נגזר לגלגל סלע ענק לראש ההר רק כדי להגיע לפסגה ולראות אותו נופל בחזרה למטה. מפעולה זו נגזר השימוש בביטוי "עבודה סיזיפית". אין כיום מישהו שמצפה ממנהל אבטחת המידע הארגוני לגלגל סלעים במעלה ההר, אך ההסלמה באיומי הסייבר על המרחב הארגוני מייצרת אתגר משמעותי ולא מעט "עבודה סיזיפית" לצוותי ההגנה בארגון. אותה החמרה באיומי הסייבר נשענת מחד על הרחבה משמעותית של מישור הפגיעות בארגון, בעקבות אימוץ טכנולוגיות חדשות, כגון דיגיטציה של תהליכים ויישומים מתקדמים, ומאידך שינוי במתאר המרחבי הארגוני ובמודל של יישום מערכות המידע על ידי שילוב פלטפורמות ניידות ומיגרציה ליישומי ותשתיות ענן. השילוב של אותם אתגרים מייצר פרדוקס מורכב בו נדרש לתת מענה לכמות גדולה יותר של אירועי סייבר ולרמת מורכבות גדולה משמעותית של חולשות ארגוניות ונוזקות פוטנציאליות, לצד התבססות על צוותי IT מצומצמים. חשוב לציין שהמורכבות בהתגוננות ובהתאוששות מאירועי סייבר מייצרת עומס משמעותי מעל לשגרת המטלות השגרתית בסביבת מרובת משתמשים ותשתיות. לאור זאת, קיים צורך ברור ומידי לאימוץ טכנולוגיות ושיטות שמאפשרות התייעלות והסבת המיקוד של צוותי ההגנה מהשקעה בפעולות סיזיפיות חוזרות, בעלות פוטנציאל הגנה נמוך, למקומות שבהם ניתן למקסם את יכולת ההגנה וההתמודדות עם איומים מורכבים. איך מייצרים שכבת הגנה טובה? זה זמן מה שאנחנו, בתעשייה, מבינים את היכולת המוגבלת של מנגנוני אבטחה לוגיים המבוססים על חוקה סטטית וחתימות לתת מענה הולם לרובד האיומים הבינוני-גבוה. ללא ספק, כל ארגון שלא אימץ קו הגנה אנליטי חוטא לעצמו ופוגע ביכולתו לבלום איומים. אבל, המשמעות לייצר שכבת הגנה אינה טריוויאלית. הדרך שהרבה ארגונים בחרו לשפר את מערך ההגנה נשענת על מודל Means to an End או, אם תרצו, שיטת "הפלסטר". הכוונה היא לכך שכל שינוי במשטח האיום או קיומו של וקטור איום חדש פוטנציאלי מוביל את הארגון ליישם מערכת נקודתית, וכך ארגונים מוצאים את עצמם עם עשרות מנגנוני אבטחה מיצרנים שונים, כאשר ההיתוך והסינרגיה ביניהן קורה במקרה הטוב במערכת ה-SIEM. הכל נראה מתפקד בימים כתיקונם אבל אירוע משמעותי שולח כל מנהל אבטחת מידע "לזגזג" בין עשרות ממשקי ניהול, תוך מאמץ ניכר בבלימה ובהכלת האירוע. זו הזדמנות טובה לדבר על טכנולוגיות אוטומציה. אני תומך נלהב ביישום פלטפורמות SOAR, אבל אני רוצה להשאיר את הדיון במיקוד ההגנה. איך בכל זאת מיישמים הגנה אנליטית מתקדמת, שמאפשרת התמודדות עם איומים מורכבים לצד התייעלות ביישום ההגנה ומקסום המשאבים האנושיים, ומתוך הבנה שאיומים ואירועים התרחשו בעבר ויתרחשו בעתיד בכל ארגון? וכיצד אותה הגנה יכולה לתת כלים לבלימת האירוע בציר הזמן, לזיהוי ובלימה של תנועת איומים רוחבית (Lateral Movement) ולהכלה מהירה ואפקטיבית יותר? התשובה לשאלות אלה מתבססת על פלטפורמות הגנה שתוכננו ופותחו מהיום הראשון לסביבה עתירת איומים, תוך התבססות על מנגנוני הגנה אנליטיים מובנים ושילוב מודיעין סייבר עשיר, בניגוד לפלטפורמות שפותחו כמערכות הגנה סטטיות ושופרו במספר אלמנטים מתקדמים. מערכת ה-NX של פייראיי פייראיי היא חלוצה בתחום ההגנה האנליטית, כחברה שהייתה הראשונה להציג את טכנולוגיית ארגז החול (Sandbox), שלימים הפכה לחלק מארגז הכלים של כל חברת סייבר שמכבדת את עצמה. פייראיי הפכה ליצרנית מתקדמת של פלטפורמות הגנה וספקית מובילה של שירותי מודיעין בסייבר. היתרון של מערכת הגנה רשתית כגון Fireeye Network Security (או, בקיצור, NX) הוא ביכולת לפרוס מנגנוני הגנה ואכיפה אנליטיים ולבצע ניתוח פורנזי, לצד מערכות הגנה קיימות ובסינרגיה מערכתית - וזאת תוך הסתמכות על תכונות מתקדמות, המאפשרות זיהוי איומים מורכבים ומיקוד צוותי ההגנה בארגון למענה בנקודות הקריטיות ביותר. היתרון המשמעותי של מערכת ה-NX הוא בעובדה שהיא תוכננה כפלטפורמה שלא דורשת את אותה פעילות סיזיפית של עדכון חתימות וחוקים על ידי הפעלה של מספר "מנועי" זיהוי אנליטיים, המאפשרים בלימה של איומים לא מוכרים, לרבות איומים המתבססים על חולשות יום אפס, ונטרול שיטות "חמקניות", המיועדות לעקיפת מנגנוני הגנה סטנדרטיים, לזיהוי אינדיקציה של תנועה זדונית ולמיקוד צוותי ההגנה בציר האירוע. מערכת ה-NX יכולה להשתלב בארגון לצד המערכות הקיימות, ללא צורך בשינוי ארכיטקטורה וללא השפעה על שרידות הרשת והמשאבים. המערכת מאפשרת התממשקות לשירותי המודיעין של פייראיי כמכפיל כוח משמעותי מאוד בניתוח אינדיקציות ומודיעין קונקרטי מדויק, וכן ביכולת נוספת למיקוד והתייעלות בהגנה. להרשמה לאירוע לחצו כאן.

מרכזים של ארגונים הפועלים נגד הפלות מופיעים בכלי המפות של גוגל כאשר משתמשים מחפשים מרפאות להפסקת היריון ברחבי ארה"ב, כך חשף תחקיר של Vice News באחרונה. לעיתים קרובות התופעה מתרחשת באזורים כפריים ובמקומות אחרים, שבהם בלאו הכי חיים אנשים שבחירתם בנושא מוגבלת מלכתחילה, כך הורחב בכתבה. גרוע מכך, למשל בטנסי, בנוסף למרכזים שכל מהותם התנגדות להפלות, מודגשת על המפה בעת החיפוש אחרי מקום לבצע אחת, האנדרטה הלאומית לעוברים שלא נולדו - מקום אשר מוגדר כמוקדש "לריפוי דורות של כאבים הקשורים לאובדן של ילדים" שהופלו במכוון ושלא במכוון. Vice News פירט כי חיפש אחר מרפאות להפלה ב-55 ערים ברחבי 22 מדינות, שבהן הנושא של הפסקת הריונות יזומה נמצא במחלוקת עם לחצים משמעותיים מצד גורמים שמרניים ודתיים המתנגדים להן. ב-21 מהערים התגלה שגוגל מפנה משתמשים למרכזים רפואיים שאינם מספקים הפסקת היריון, או שדורשים במפורש מנשים שלא לבצע הפלות כלל כאידיאולוגיה. הכתבה המפרטת אודות התחקיר הרחיבה עם זאת כי כאשר החיפושים מנוסחים באופנים שונים, התוצאות המתקבלות משתנות גם הן, ולעיתים הן יותר מהימנות. הפלות - זכות מעוגנת בחוק שיש המתייחסים אליה כאל "רצח עוברים" [caption id="attachment_299129" align="alignleft" width="300"] כרזה נגד ההתנגדות להפלות. איור: BigStock[/caption] יצוין כי בארה"ב חל מאז שנת 1973 החוק על פי פסק דין רו נגד וייד (Roe v. Wade), הקובע כי כל חוק האוסר על הפלה מלאכותית סותר את חוקת ארצות הברית, בשל הפגיעה בזכות לפרטיות. פסק הדין המסוים עורר מחלוקת קשה בארה"ב וקבוצות דתיות רבות שלחו מכתבי מחאה לבית המשפט העליון בגינו. הכנסיות השונות, ובייחוד הכנסייה הקתולית וחלק מהכנסיות האוונגליסטיות, טענו שההחלטה מתירה למעשה רצח עוברים. ההתנגדות להחלטה הולידה תנועה בשם בעד החיים (Pro-Life Movement), שהחלה בארגון הפגנות מחאה גדולות בפתח בית המשפט העליון, הפגינה מול קליניקות המבצעות הפלות, ועומלת עד עצם היום הזה בנסיונות לשכנע נשים לחדול מביצוע הפלות כלל. באופן כמעט בלתי נתפש, ההתעסקות בנושא לא שככה לפתחה של 2020, ורק באחרונה, באפריל, נדרשה הוועדה לענייני משפט של בית הנבחרים של מדינת טקסס לדיון על הצעת חוק מספר 896, שקראה לאפשר לגזור עונש מוות של נשים שיבצעו הפלות. לבסוף, ומאחר שהצעה עוררה התנגדות אפילו בתוך מחנה מתנגדי ההפלות, דרכה בוועדה נחסמה והוחלט שהיא לא תועבר להצבעה במליאת בית הנבחרים. אותן מילות מפתח ושגיאות בהגדרה על פי התחקיר של Vice News, גוגל מודעת לבעיה המסוימת במפות שלה וטוענת שמקורה לרוב הוא העובדה שחיפוש ארגונים נגד הפלות או קליניקות לביצוען מבוסס למעשה על אותן מילות מפתח. "ישנם מצבים שבהם זה יכול להיות מצג שווא גלוי, והעסק יודע מה הוא עושה. כלומר, זו המטרה של העסק", אמר דובר גוגל, פול פנינגטון. "אם אתה בוחר את הקטגוריה העסקית הנכונה, אם אתה - שוב - מאוד ברור באתר שלך, ואתה אומר 'אנחנו לא מספקים שירותים אלה וכדומה', אז זה (הטעות לכאורה - ג"פ) עלינו". [caption id="attachment_299136" align="alignnone" width="600"] בניו יורק כלי המפות של גוגל דווקא מציג מרפאות להפסקת היריון. צילום מסך[/caption] מטעם גוגל נמסר לגופי תקשורת אחרים כי "אנו עובדים קשה בכדי להגיע לתוצאות עסקיות אזוריות שהן רלוונטיות, מדויקות, ומסייעות למשתמשים למצוא את מה שהם מנסים לאתר. יש לנו מדיניות כנגד ארגונים המייצגים את עצמם באופן שגוי במפות, וכשאנחנו מודעים אנו מגיבים במהירות האפשרית. אנו גם מאפשרים למשתמשים שלנו לדווח על רישומים לצורך תיקון או ביטול, אם הם חושבים שעסק מייצג את עצמו או את שירותיו באופן שגוי".  ראוי להדגיש כי התופעה המסוימת במפות גוגל התגלתה לראשונה על ידי גיזמודו בפברואר 2018, ולפי הדיווח ב-Vice מאז גוגל למעשה השתפרה מאוד נושא מרפאות ההפלה והצגתן הלא מהימנה.

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חיה זנדברג, הרשיעה אתמול (ב') את טריפל סי, את מנכ"ל החברה ובעליה, רמי נחום, ואת סמנכ"לית המכירות לשעבר, חסיה נחום בבלפר, בכך שתיאמו ארבעה מכרזים למכירת שרתים, בין השנים 2010 ל-2012. ארבעת המכרזים נערכו על ידי בזק וחברת החשמל, וערכם המצטבר עמד על כמה מיליוני שקלים. עוד הרשיע בית המשפט את הנאשמים בכך שקיבלו במרמה את הזכייה בשני מכרזים שערכה חברת החשמל. על פי הכרעת הדין, בעקבות התיאומים ובהתאם להם, באחד מהמכרזים זכתה חיון, המספקת אף היא שרתים - לאחר שטריפל סי הגישה למכרז הצעה למראית עין, ובשלושת המכרזים האחרים - אלה של חברת החשמל - טריפל סי זכתה, לאחר שחיון הגישה למכרזים הצעות למראית עין. בית המשפט הרשיע את הנאשמים בארבע עבירות של צד להסדר כובל ובשתי עבירות של קבלת דבר במרמה. השופטת זיכתה את הנאשמים מעבירה אחת של קבלת דבר במרמה ביחס למכרז שערכה בזק. בהכרעת הדין נקבע כי מהראיות עולה "דפוס ברור של התנהלות, לפיו בסמוך לאחר פרסום של מכרז, הצד האחד (שלפי התיאום אמור לזכות במכרז) פונה לצד האחר ודוחק בו להגיש גם הוא את מסמכי המכרז, מסייע לו בהשלמתם ומבהיר לו מה המחיר שעליו לכלול בהצעת המכרז שלו - כהצעה למראית עין". בית המשפט קבע כי "הנאשמים ביצעו את העבירות על אף שהיו מודעים היטב לאיסור על התיאום". השופטת דחתה את טענות ההגנה של נחום שלפיהן הוא לא היה אחראי לעבירות שביצעה נחום בבלפר. היא קבעה כי "הן עובדי טריפל סי והן הסובבים את החברה רואים את נחום ואת טריפל סי כהיינו הך. נחום הוא טריפל סי, וטריפל סי היא נחום. נחום הוא שייסד את החברה, הוא מנכ"לה, הוא מורשה החתימה בה. על פיו יישק דבר בטריפל סי... מילה אחת שלו (של רמי נחום - י"ה), בהבל פה, יכלה למנוע את התיאום שאירע". לאור זאת, הרשיע בית המשפט את נחום לפי סעיף 48 לחוק התחרות הכלכלית באחריות מנהלים לעבירות. המועד לטיעונים לעונש נקבע לחודש נובמבר. לא נמסרה תגובה מטריפל סי.

"לפני שלוש שנים, דיברתי על החסמים המונעים מארגונים לעבור לענן. בפועל, המעבר לענן קרה מהר מכפי שצפינו. החלופה בענן מאפשרת לא להתמקד בתשתיות, ולעלות רמה אחת מעבר לתשתיות, עם פלטפורמות ופתרונות, מערכות שליטה ובקרה, מערכות תומכות קבלת החלטות ואוטומציה", כך אמר מיכאל חיון, מנמ"ר קו עסקים מיקור-חוץ, נס. חיון דיבר בכנס Hybrid Cloud & Kubernetes. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתעשייה, והנחה אותו יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. "קבוצת מיקור החוץ בנס", ציין חיון, "מספקת שירותים בעשרות אתרים מנוהלים. אנו מספקים שירותים למגוון רחב של לקוחות ארגוניים. השיח אותו אנו חווים הביא אותנו להבנה, שעלינו לתת מענה קרוב יותר לעסקי הליבה של ארגונים. לכן, הקמנו מפעל שלנו לייצור פתרונות. שמנו דגש על כמה היבטים: זמינות, עם מיקוד יתר בפתרונות חדשניים, כגון קונטיינרים וקוברנטיס, וכוח מחשוב ממוקד צורך; מהירות פיתוח, עם סבבי פיתוח קצרים, פיתוח באג'ייל וקיצור TTM, זמן הגעה לשוק; ואינטואיטיביות וידידותיות למשתמש, עם עבודה מהירה ויעילה מול ממשקים". הענן, לדברי חיון, הוא "מיקור חוץ של שירותים, מערכות ואפליקציות. שילוב זה חופף את צרכינו. השירות שלנו מתקדם לעבר הצרכים העסקיים של ארגונים, והוא מונחה עסקי הליבה של הלקוחות הארגוניים, כשמטרתנו לשפר שירותים אלה". שירותי Cloudsourcing כך, חיון אמר כי "אחד הדברים שפיתחנו, הוא מערכת יהלום. זהו כלי BI, המתממשק למגוון מערכות מידע ומחשוב, מבצע אינטגרציה וניתוח של הנתונים ובעזרת תצוגה גרפית, מציג את פירוט המשימות המבוצעות, לוחות הזמנים וסטטוס המשימות. באמצעות פורטל יהלום ניתן לראות תמונה כוללת על מערך ה-IT בארגון, לקבל החלטות טובות יותר ולבצע שיפורים". עוד ציין חיון כי "עיריית ירושלים ערכה פרויקט מדפסות חכמות במשרדיה, יחד עם אנשי נס. בעקבות הצלחת הפרויקט החלו לפנות מדפסות עודפות ממשרדי העירייה. בטרם הפרויקט עמדו כמה אתגרים: ניצול יעיל של מערך ההדפסה; שיפור אבטחת המידע של חומרים מסווגים שמודפסים; שיפור התנאים הסביבתיים הקשורים לציוד הפלט והשתלבות בעולם הירוק; ריבוי סוגי מדפסות – 1,350 מכונות, ממגוון יצרנים; ועלויות גבוהות של תחזוקת המדפסות. נוצר מצב שבו המדפסות היוו סוג של מפגע סביבתי. עיריית ירושלים בחנה כמה טכנולוגיות, ובחרה בטכנולוגיה של כרטיס בקרה להדפסה מאובטחת, מבוססת כרטיס עובד. בעקבות הפרויקט יצומצם משמעותית הנתון לפיו עובדי העירייה הדפיסו 23 מיליון דפים בשנה. המגמה היא לא רק לצמצם את היקף ההדפסות – אלא גם לדיגיטציה של כמה שיותר טפסים מנייר והפיכתם לטפסים מקוונים, לצד שדרוג משמעותי של מערכות תומכות תהליכים, שימנעו את הצורך בהדפסה. בנינו ממשקים לחיבור בין המערכות והעובדים וכיום, כלל פעילות ההדפסות נעשית בצורה שקופה". "אנו קוראים לשירותים אלה Cloudsourcing: לקחנו את הניסיון שלנו לתחום, ובנינו מעטפת שירותים מתאימה, הכוללת בתוכה את כל הפתרונות שהארגון נדרש להם", סיכם חיון, "אנו צופים שפיתוחים שכאלה רק יגדלו, אנו בתחילת הדרך".