Windows Defender, פתרון האבטחה של מיקרוסופט המגיע כברירת מחדל ב-Windows 10, לא ממש עובד לאחר העדכון האחרון שלו. לפי רשימה ארוכה של דיווחים בפורומים וברשתות השונות, כולל באתר התמיכה של מיקרוסופט עצמה, באג חדש מונע ממנגנון הסריקה של ה-Windows Defender לבצע את המלאכה שלו. אם בוחרים לבצע סריקה מהירה או מלאה של המחשב, היא מסתיימת לאחר כמה שניות בלבד במקום לאחר עד כמה שעות - במקרה של סריקה מלאה במחשב שכבר נמצא בשימוש זמן מה. הסריקה גם מציינת שנבדקו כמה קבצים בודדים בלבד, כך שלמעשה בפועל היא לא ממש מתפקדת. התקלה הזו משפיעה על גרסה 4.18.1908.7 ששוחררה מוקדם יותר השבוע. כמו בתקלות אחרות בעדכונים ששחררה מיקרוסופט עבור מערכת ההפעלה שלה, הגרסה החדשה שוחררה כדי לתקן בעיה לא קלה אחרת במנגנון האבטחה, תקלה שגרמה למערכת אפילו לסמן חלק מהמודלים של Windows Defender עצמו כבעייתיים. עם זאת הפעם התקלה אינה משפיעה על Windows Defender בלבד. לפי הדיווחים גם Security Essentials - פתרון האבטחה החינמי שהציגה החברה בגרסאות קודמות של Windows - סובל מאותה בעיה. מיקרוסופט אישרה את קיום הבעיה וסיפרה שהיא עובדת על תיקון. בינתיים אפשר לפתור את הבעיה בכך שבוחרים לבצע סריקה בהתאמה אישית, ואז בודקים את התיקיות המבוקשות, אחת בכל פעם.

התחרות על לב הלקוחות של צמידי הכושר הזולים הולכת וגדלה. כמו בעולם השעונים (ו-ודאי הסמארטפונים), גם לוואווי יש מה לומר בשוק הזה. החברה הסינית מפיצה את צמידי הכושר שלה תחת המותג Honor, שנחשב עממי יותר. באחרונה היא השיקה את Honor Band 5 והכוונה שלה ברורה - להתחרות ראש בראש ב-Mi Band 4 של שיאומי, שנחשב למלך של השוק הזה. ההשוואה בין שני הצמידים נדרשת. בדיוק כמו ה-Mi Band 4, מציע ה-Honor Band 5 מסך AMOLED בגודל 0.95 אינץ', שהינו מספיק בהיר כדי לצפות בנתונים גם ביום של שמש בוהקת. בדיוק כמו המתחרה, יש לו כפתור קטן בתחתית התצוגה, שלחיצה עליו מעירה את הצמיד כדי להראות, בתור התחלה, את המסך הראשי עם השעה ועם מספר הצעדים שהלובש אותו צעד באותו היום. בנוסף, גם המכשיר של וואווי תומך באפשרות להיכנס עם הצמיד לבריכה כדי לשחות לעומק של עד 50 מטר. גם במקרה של Honor Band 5 המערכת טוענת שהיא יודעת לזהות את סוג השחייה, כמו גם פעילויות אחרות, שניתנות לבחירה מהצמיד עצמו. יעלו ויבואו ההבדלים יש גם, כמובן, לא מעט הבדלים בין שני הצמידים: הבולט ביניהם הוא שהרצועה של צמיד הכושר החדש של וואווי אינה ניתקת. אפשר לרכוש אותה בצבע שחור, ורוד או כחול, אבל מאותו הרגע, זה מה שיש. שיאומי השיקה ביחד לא מעט רצועות בצבעים רבים להחלפה, מעצם טבעו של הצמיד, שכדי להטעין אותו צריך להוציאו מהמקום. בנוסף, ה-Mi Band 4 מציע לא מעט רקעים, לעומת מספר מצומצם מאוד שמציעה וואווי. אבל הצמיד של וואווי שטוח יותר וקל יותר לתפעול מדויק. גם הצלמיות שבחרה החברה, לאחר העדכון, בהירות, צבעוניות ונחמדות לעין. מעבר לכך, ה-Honor Band 5 מציע עוד שני דברים שה-Mi Band 4 נכשל בהם: הצגת התראות מלאה בעברית. אמנם, לא רואים את צלמיות האימוג'י, אבל מעבר לכך, התצוגה של ההתראה ברורה, קריאה ונוחה מאוד לעין. הדבר הנוסף הוא שבצמיד של וואווי אפשר, באמצעות לחיצה במסך הראשי, לראות בקלות את מצב הסוללה וגם את הטמפרטורה הנוכחית, במעלות צלזיוס. כמו כן, הצמיד מאפשר לדחות בקלות שיחות נכנסות, ולראות את השם ו/או המספר במקרה של שיחות מוחמצות. כמו רוב החפצים החכמים הלבישים, גם ההגדרה, ההתאמה והשליטה ב-Honor Band 5 מתבצעות דרך אפליקציית הבריאות של וואווי. דרכה אפשר לשלוט באפליקציות בטלפון שיוכלו להשאיר התראות בשעון, לקבוע האם יבוצע ניטור שינה וניטור דופק רציף, וכמובן ניתן לעקוב אחר הנתונים השוטפים של השימוש באופן נוח. כמו כן, אפשר להגדיר מחוות שימוש, למשל הרמת היד להקלדת המסך וסיבוב הזרוע כדי לעבור בין התצוגות האפשרויות. לא הכל ורוד האכזבה הממשית היחידה שיש לי מהשעון הזה היא זמן העבודה שלו. הוא מגיע עם סוללת 110 מילי אמפר לשעה ולפי החברה, היא אמורה להספיק עד 14 ימי שימוש. אם זה היה נכון, זה היה בהחלט נחמד, ואפילו בר תחרות לזמן העבודה של ה-Mi Band 4, שמגיע ל-20 ימים. אבל בפועל, עם ניטור שינה ועם ניטור רציף של הדופק, לא הצלחתי להגיע לקצה היום החמישי בלי טעינה. לפחות הטעינה מהירה מאוד, כי נו, טוב, כמה זמן כבר צריך כדי להטעין סוללה בנפח עבודה שכזה. המטען עצמו מבוסס על חיבור רצועה למקום המתאים, ואחרי שמתרגלים זה קל והסוללה יושבת היטב במקום, כך שאין סכנה שהיא תיפול מהמטען בלי שהמשתמש ישים לב. בשורה התחתונה, ה-Honor Band 5 הוא צמיד כושר חכם ונוח לשימוש, כולל עבור אלה שחשובות להם ההתראות המגיעות מהמכשיר ולא מעוניינים ברכישת מכשיר חכם עתיר ביצועים (שדורש השקעה של לפחות עוד כמה מאות שקלים). אולם, הוא לא מיועד עבור אלה שליבת החיים שלהם סובבת סביב עולם הכושר הגופני, אלא עבור אלה שרוצים לוודא שהם קצת מזיזים את התחת בכל יום ושורפים מעט יותר משבע קלוריות. עבורם, הוא יותר ממתאים. עוד דבר שיש לציין הוא שבמהלך הזמן הקצר יחסית שבו ה-Honor Band 5 נמצא אצלי, הוא כבר קיבל מספר עדכונים ששיפרו במעט את זמן העבודה שלו, אבל עוד יותר את התצוגה שלו. העדכונים הללו כללו הוספה של כמה רקעים, כך שנכון לכתיבת שורות אלה ניתן לבחור אחד משמונה רקעים במקום אחד משלושה. אולי עם הזמן, ההיבט הזה ישתפר עוד. צמיד הכושר החדש של וואווי הגיע לבדיקה באמצעות Banggood, ומחירו בחנות עומד על 46.99 דולר. עם זאת, באמצעות הקופון המיוחד BGTZVIB5, אפשר לרכוש אותו כעת במחיר נוח במיוחד של 31.99 דולר.

וואווי השיקה באירוע חגיגי בברלין את סמארטפון הדגל החדש שלה, ה-Mate 30, שהיה אמור להיות אחד המכשירים המתקדמים בעולם. הוא אכן אחד הטובים בעולם, אבל ללא האנדרואיד של גוגל ובלי האפליקציות שלה, שמותקנות מראש בכל מכשירי האנדרואיד. זאת, על רקע היחסים הסוערים בין וואווי לארצות הברית, שאוסרת על חברות אמריקניות למכור מוצרים לוואווי הסינית בשל חששות לריגול וגם על רק מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שוואווי איכשהו הפכה לסמל הבולט שלה. במכשיר מותקנת אנדרואיד בגרסת הקוד הפתוח. אחד החידושים המעניינים במכשירים הוא שהגברת הווליום נעשית באמצעות החלקה על דופנות המכשיר ולא בכפתורים ייעודיים, ודופנות המכשיר אף משמשות להגדלה או הנמכה של הזום בעת צילום. כמו בסדרת ה-P30, גם הסדרה החדשה מאפשרת טעינה הפוכה. סדרת ה-Mate מציגה מכשירים עם ארבע מצלמות בגב המכשיר והיא כוללת שני דגמים: Mate 30 ו-Mate 30 Pro, הן בגירסת דור 4 והן בגי דגמים התומכים בדור 5 ושני דגמים לדור 4. המצלמות בגב המכשיר כוללת מצלמה ראשית של 40 מגה-פיקסל, עדשה רחבה של 16 מגה-פיקסל ועדשת זום של 8 מגה-פיקסל, ולצד אלה חיישן תלת ממד לשיפור התמונה ותחושת העומק. צילום הווידיאו אפשרי ב-4K, עם הילוך איטי ושיפור בתנאי תאורה חלשים. סוללת המכשיר היא בקיבולת של 4200-4500 מילי-אמפר שעה, בהתאם לדגם. מאחר שחנות Play של גוגל סגורה בפניה של וואווי, ניתן להוריד אפליקציות מהחנות של וואווי. מי שממש יתעקשו, אולי יצליחו להתקין אפליקציות של גוגל באמצעות פריצות ועקיפות.

אתמול (ד') פרסמנו דיווח על מצב הסייבר ברשויות המקומיות, בהתבסס על דיון בנושא שהיה חלק מהכנס השנתי של המנמ"רים בשלטון המקומי, שנערך באחרונה באילת. סוגיית הסייבר הייתה אחת משורה של סוגיות שעלו בכנס ושמטרידות אותם. הכנס התקיים בשבוע שעבר, ממש קצת לפני שהלכנו לקלפיות בבחירות 2019 מועד ב'. פוליטיקאים לא היו בין הדוברים, מסיבות מובנות, אבל המנמ"רים והמרצים האחרים שכן דיברו השאירו שיעורי בית ותכנית עבודה מוצעת לטיפול שר הפנים הבא. המסר שלהם היה חד וברור: הגיע הזמן שמשרד הפנים יכיר במעמדו של המנמ"ר ברשות המקומית כבעל תפקיד תקני, רשמי ומחייב. יש מבין הקוראים שירימו גבה למשמע טענה זו, אבל זו המציאות המרה והאבסורדית: הראש של רשות מקומית במדינת ישראל לא מחויב, על פי הוראות משרד הפנים, להעסיק מנהל מחשוב. ההחלטה נתונה לשיקולו. המשמעות היא שרק ב-80 מ-262 הרשויות המקומיות בישראל יש מנמ"ר.ית. זאת ועוד, לא תמיד התפקיד שלהם מוגדר כמנמ"ר, אלא מנהל מחלקה, מנהל יחידה, סגן מנהל אגף ועוד ועוד. זו אינה סמנטיקה בלבד, אלא ניתוב של מעמד המנמ"ר על ידי ראשי הרשויות, במיוחד הבינוניות והקטנות, בהתאם לתקנים שהם מעוניינים לאייש. מצב טוב מבעבר - אבל עדיין לא מספיק עם זאת, המצב כיום טוב מזה שהיה עד לפני כמה שנים. בעבר, תפקיד המנמ"ר כלל לא נכלל בספר המקצועות והתפקידים של משרד פנים. רק לאחר מאבק של שנים, שאותו הוביל ד"ר עדי קפליוק, היו"ר הקודם של פורום המנמ"רים ברשויות מקומיות, נעשה השינוי. אלא שכאמור, לא מדובר בתפקיד שמחייב את ראשי הרשויות, ולעובדה זו יש השלכות על שכרם של המנמ"רים באופן כללי, ובחלוקה לדרגות ולמעמדות שונים. בגלל העדר תקן אחיד לתפקיד, מבנה התגמול של המנמ"רים ברשויות ושל העובדים תחתיהם שונה מרשות מקומית אחת למשנהה ולא פעם גורם לעיוותים ביחס לבעלי תפקידים אחרים בשלטון המקומי. יש לציין כי בשנתיים האחרונות, פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, בראשות ליאורה שכטר, הקדיש זמן רב לדיונים עם משרדי האוצר והפנים, על מנת לייצב את מעמד המנמ"רים ברשויות המקומיות ולשפר את שכרם. בין היתר הוסכם על דירוג חדש, שיאפשר את שיפור השכר. אלא שגם כאן ההחלטה נתונה בידי ראש הרשות המקומית ונדרשת הסכמתו כדי שהשדרוג יבוצע. מה עם הפער הדיגיטלי? נושא נוסף, ובוער לא פחות, שעלה בכנס הוא הפער הדיגיטלי העצום בין רשויות מקומיות, שמשפיע על האוכלוסיות בהן - וגם על המנמ"רים שלהן (כשיש כאלה). מדובר בפערים בידע, בנגישות למידע ובמשאבים לביצוע פרויקטים. במהלך שלושת ימי הדיונים הועלו רעיונות לפרויקטים שאפשר לעשות תוך שיתוף ידע וניסיון בין מנמ"רים מערים מבוססות לעמיתיהם מרשויות חלשות. זה לא חייב להיות מותנה בתקציבים, אלא ביכולת לדעת ולחבר בין גורמים שונים. בכנס הופיעו נציגים של רשות החדשנות, השלטון המקומי, משרד הפנים וגופים שונים נוספים, שהציבו את השיתופיות הזאת כאחד האתגרים המרכזיים של ראשי השלטון המקומי. אבל בסופו של יום, המנמ"רים הבינו שהאמרה "אם אין אני לי - מי לי" תופסת גם פה. מגמת השיתוף בין המנמ"רים מהערים השונות, שכבר מתקיימת בכמה מקומות בארץ, היא מגמה כלל עולמית. הוא יהיה אחד הנושאים המרכזיים בכנס הערים החכמות הבינלאומי הקרוב, שיתקיים בנובמבר בברצלונה. כי בכל העולם מבינים שהמחשוב המודרני ותפיסת העיר החכמה לא צריכים להיות נחלת הערים העשירות והמבוססות בלבד. השורה התחתונה: הכרה במעמד המנמ"ר ברשויות המקומיות והפיכתו לחבר הנהלה במעמד סמנכ"ל הן צו השעה, ששר הפנים הבא, יהיה מי שיהיה ולא חשוב מאיזו מפלגה, חייב לתת את דעתו עליו. תפקיד המנמ"ר ברשות המקומית הוא מהחשובים ואף הקריטיים, אבל אם לא יידרשו לנושא מלמעלה, יכולים הראשים וההנהלות של הרשויות המקומיות להיקלע למשבר חמור שלא יהיה מי שיטפל בו.

"העתיד של ה-IT הוא במחשוב אוטונומי. לא רק כי הוא יפנה משאבים לטובת השקעה בחדשנות ופיתוח ההיבטים העסקיים בכל ארגון וארגון, אלא כי הוא גם יפשט את המורכבות של מערכי המחשוב הקיימים ויביא לצמצום משמעותי בטעויות של בני אנוש", כך אמר לארי אליסון, מייסד ומנהל טכנולוגיות ראשי באורקל. אליסון היה דובר המפתח בכנס 2019 Oracle Open World, הנערך השבוע בסן פרנסיסקו, בהשתתפות עשרות אלפי לקוחות החברה ושותפותיה העסקיות. "העצמוניות, אוטונומיות, היא זו שמגדירה את הדור הבא של המחשוב", אמר אליסון, "היא המבדלת אותו מה-IT הקיים. בשנה שעברה השקנו את בסיס הנתונים האוטונומי, וכעת אנו משיקים שירותים אוטונומיים בענן. האוטונומיות מאפשרת בינה מלאכותית מלאה, עם לימוד מכונה". "כלי רכב אוטונומי", אמר אליסון, "טומן בחובו תועלות רבות, כלכליות ואחרות. אבל התועלת הגדולה ביותר תהיה בצמצום הנתון של עשרות אלפי אנשים שנהרגים מדי שנה על הכביש. כך גם מערכות מחשוב אוטונומיות, שיפחיתו את כוח האדם הנדרש לעבודה שגרתית ויצמצמו את כמות השגיאות של בני אנוש. מה לעשות, בני אדם עושים שגיאות". הענן שאינו מאפשר ללקוחות לשגות "הפירצה בענן של אמזון", אמר אליסון, "במסגרתה דלפו מיליוני פרטי מידע, קרתה כי מישהו עשה טעות בתצורה (קונפיגורציה). אנשי אמזון אמרו 'זה לא באחריותנו'. זה כמו שנהג שיכור שעשה תאונה יאמר שזה לא באחריותו. הענן האוטונומי שלנו, עם בסיס הנתונים האוטונומי, עושה תצורה מלאה בעצמו, ואינו מאפשר ללקוחות לשגות, כי המערכת מתקנת את עצמה. באמזון, הקטסטרופה היא כולה שלך. אנו אחראים על אובדן הנתונים שלכם, שלא יקרה. המשוואה מאד פשוטה: אם במערכות אין בני אנוש, אז אין שגיאות ואין דליפת נתונים. זה ההבדל בינינו למתחרים. לא רק שאנו מספקים אבטחת מידע ברמה גבוהה יותר, אלא גם מריצים את המערכות מהר יותר". אליסון השיק מערכת הפעלה חדשה, מבוססת לינוקס, אף היא אוטונומית. לדבריו, "זו מערכת ההפעלה האוטונומית הראשונה והיחידה בשוק, לקח לנו שנים לבנות אותה. היא בעלת יכולת גידול, עם כיוונון עצמי. מעולם, זה שני עשורים, לא התגלתה תקלה במערכת ההפעלה שלנו. אם, למרות הכל, יימצא באג – הוא יתוקן באופן מיידי, בלא צורך להשבית את המערכות, ובלא שתחושו בכך. עדכונים מוטלאים תוך כדי תנועה. כך, באחד מאירועי האבטחה הגדולים שקרו, ערכנו 150 מיליון הטלאות בתוך ארבע שעות. מיכנו לא רק את בסיס הנתונים שלנו, אלא גם את התשתיות והאחסון סביבו. ככה תוכלו לפתח אפליקציות לעסק שלכם ולא לעסוק בתחזוקת בסיס הנתונים. שרתים נופלים, אחסון ורשתות נופלים, אבל בסיס הנתונים האוטונומי שלנו לא יפול לעולם, גם אם יש בעיה בתוכנה שלו". גם השנה אליסון לא חסך בביקורת על הענן של אמזון, AWS. "בהערכה שמרנית", אמר, "אנו טובים בביצועים פי 25 מהם, ובהערכה לא שמרנית – פי 200. אנו יותר טובים בביצועים ובמהירות פי 7 יותר מרד שיפט, ופי 8 מאורורה. כל אפליקציה שתהגרו אלינו תעלה מחצית ממה שאתם משלמים עכשיו, זה מובטח בחוזה. מהר יותר זה גם זול יותר". [caption id="attachment_298563" align="alignnone" width="600"] אורקל. אילוסטרציה: BigStock[/caption] "שמורת טבע פרטית - הלקוח הארגוני הוא הדייר היחידי" תשתיות הענן של אורקל, על פי אליסון, הן "מעין שמורת טבע פרטית, בה הלקוח הארגוני הוא הדייר היחידי. אין שיתופיות באזור המאובטח הזה, איש לא יכול להיכנס, והמחשב האחראי על הבקרה ההיקפית ואבטחת המידע - יושב בנפרד גם הוא. כל שאר העננים, לרבות זה של אמזון – משתפים דיירים על אותן תשתיות". "באמזון", המשיך אליסון, "אם מופיעה טכנולוגיה חדשה, כגון IoT, אז הם מספקים בסיס נתונים חדש לטובתו. בלתי אפשרי לעבוד עם חמישה בסיסי נתונים. באנלוגיה, לנו יש מצלמה דיגיטלית והם עובדים עם טייפ רשמקול עם סלילים". הוא המשיך ואמר כי "בסיס נתונים שלנו נותן מענה לבלוקצ'יין, לשפות פיתוח שונות, לכל הצורות של נתונים – מובנים ובלתי מובנים, ועוד. לאמזון יש תמיכה בנפרד, כשלכל בסיס נתונים יש API שונה. מצב זה הופך את סביבת האפליקציות להרבה יותר מורכבת, עם צורך במומחים שונים, אנשי אבטחת מידע שונים, מי שיטפל לחוד בזמינות, בגיבוי ובהטלאה. להטליא עשרה בסיסי נתונים זה רעיון גרוע. בסיס הנתונים ה-הכי פחות מאובטח שלהם מקרין ומשליך על כלל רמת האבטחה. הענן האלסטי של אמזון לא אלסטי כלל". "הדור הבא של הענן הוא באמת ביג דיל", סיכם אליסון, "מערכות המחשוב האוטונומיות שלנו משפרות ביצועים, מגדילות את האבטחה ומונעות טעויות אנוש".

מערכת הבחירות תמה, ואתה האינפלציה בהכפשות, בהשמצות, בשקרים - וגם בסרטונים ובשידורים החיים ברשת, שכללו את כל אלה. עכשיו הם ישובו לרמתם ולמספרם בימים כתיקונם - עד למערכת הבחירות הבאה, שיש המעריכים שכבר מתרגשת עלינו. הבחירות ברשת הסתיימו, שוב, בניצחון הליכוד ובנימין נתניהו - לפחות לטעמי. הגם שאין לו מכשירים דיגיטליים, ראש הממשלה יודע להשתמש ברשתות החברתיות הרבה יותר טוב מכל פוליטיקאי אחר, ובעיקר מבני גנץ, שגם בסרטונים שלו בפייסבוק הוא נראה קצת מגושם. גם שם, זה "לא כוחות". אלא שהניצחון הזה לא השיג את התכלית שלו - ניצחון בקלפי, עם 61 המנדטים המיוחלים לגוש הימין. שהרי הבחירות הסתיימו בדד אנד - כחול לבן וגוש השמאל-מרכז אמנם גדולים יותר מהליכוד וגוש הימין, אבל לאף אחד אין באמת אפשרות להקים קואליציה, אלא אם כן הצדדים יתרצו, יפרו הבטחות בחירות וילכו זה עם זה. נדמה שמשהו קרה לקמפייני הרשת או, יותר נכון, להשפעה שלהם על המצביעים. הדבר בולט במיוחד אצל נתניהו והליכוד, שלמרות פייסבוק לייבים תכופים מאוד והיסטריים ביום הבחירות, קמפיין אינטנסיבי במיוחד וחזרה פעם אחר פעם על המסרים, מספר המנדטים של המפלגה ירד בשמונה - מ-39 בכנסת הקודמת וקצרת המועד (כולל של כולנו, שהתמזגה לתוך הליכוד) - ל-31 בלבד בזו שצפויה להיות מושבעת בקרוב. הארסנל של הקמפיינר הכי טוב הידלדל גם אחרי הבחירות הנוכחיות, בנימין נתניהו הוא עדיין הקמפיינר הטוב ביותר בעולם הפוליטי שלנו, ואולי אפילו במדינה בכלל, עם כל הכבוד לפרסומאים ויועצי התקשורת למיניהם. המסרים שהוא ואנשיו יוצרים הם קצרים וקליטים - מ-"נתניהו טוב ליהודים" של עידן הטרום אינטרנט ועד ל-"גנץ. שמאל. חלש", שאולי היה חלש יותר מזה הראשון אבל עדיין התקבע. בנוסף, הוויזואליה שלהם קולעת - בעיקר בסרטונים שבהם הוא יושב בחדר במשרד ראש הממשלה, כשרק מפת העולם מאחוריו, והוא יודע לדבר אל ההמונים. במערכות הבחירות הקודמות, הרשתות החברתיות שירתו מצוין את נתניהו - הן כשלעצמן והן ככר לפרסם דברים שאחר כך יגיעו לתקשורת המסורתית. הוא השתמש בהן בהצלחה כדי לעורר רגשות ולהניע מצביעים. די להיזכר בסרטון "הערבים נוהרים לקלפיות", שלפי הערכות הוסיף לנתניהו 2-3 מנדטים. אותם 2-3 מנדטים שהיו חסרים לו כדי לנצח. אלא שגם אם המסרים פשוטים וקליטים, אחרי שחוזרים עליהם שוב ושוב, מצביעים פוטנציאליים רבים כבר לא קונים אותם. ממש כמו סיפור ה-"זאב זאב". בפרט אם, כפי שהתברר, הם לא בדיוק תואמים את האמת - למשל במקרה של "הערבים נוהרים לקלפיות". גם במערכת הבחירות הנוכחית, נתניהו השתמש בפייסבוק שלו על מנת לחזור על ההסתה נגד הציבור הערבי - סליחה, "המפלגות הערביות", וזה לא ממש גרם לליכודניקים להגיע ולבחור. כי כשהמסר לא אמין, וכשנמאס ממסרים לא אמינים, גם הפלטפורמה הכי נגישה, הכי חדשנית והכי פשוטה לא עוזרת. [caption id="attachment_173259" align="alignnone" width="600"] נפתלי בנט ההיפסטר. צילום: מתוך הסרטון[/caption] מפלגה אחת שכן ניצלה היטב את הדיגיטל: ש"ס ומה בצד השני? שם עוד לא למדו את מה שנתניהו כבר שכח בקשר לשימוש ברשתות חברתיות. בעיקר לא בכחול לבן. היה אמנם הגימיק שבלט של אהוד ברק משתתף באתגר הבקבוק, שובר אחד מהם ומדבר על כך שעומד להגיע קץ עידן נתניהו, והיו כמה סרטוני קמפיין נחמדים כמו סרטון המעטפות של יאיר לפיד, שהציג את מעטפת חשבון האשראי המנופח של יולי-אוגוסט אל מול מעטפת הבחירות, שתאפשר להביא להורדה ביוקר המחייה, לטענתו. כמה סרטונים, ולא הרבה יותר מזה. אולי בגלל העייפות, הגמלוניות, הידלדלות התקציבים בגלל מערכת בחירות שנייה בחמישה חודשים, ואולי בגלל כולם ביחד, במרכז-שמאל לא הבריקו בשימוש שלהם בפלטפורמות החברתיות בפעם הנוכחית. כמעט לסיום, יש עוד שני פוליטיקאים שכדאי להתייחס לשימוש שלהם ברשתות החברתיות במערכת הבחירות שאך הסתיימה. האחד הוא אריה דרעי. בש"ס ניצלו היטב את הפלטפורמה האינטרנטית ואת העובדה שמדובר בחודש אלול כדי לפרוט על נימי הרגשות של ציבור המצביעים הפוטנציאליים שלהם. פרשנים טוענים שסרטון ה-"עננו", שכלל את הפיוט של חודש הסליחות, שבמהלכו אנחנו נמצאים, הניע ש"סניקים רבים אל הקלפי וגרם להם, כנראה, לשנות את הצבעתם ברגע האחרון ולשים את הפתק של המפלגה החרדית. השני הוא נפתלי בנט. שמתם לב שהוא די נעלם - או, יותר נכון, נאלם? בנט, איש היי-טק בעברו ומי שמבין דבר או שניים בטכנולוגיה, היה אחד מכוכבי הרשתות החברתיות במערכות הבחירות הקודמות. די אם אזכיר את הסרטון שבו הוא מסתובב מחופש להיפסטר בשדרות רוטשילד בתל אביב או הפייסבוק לייב - פלטפורמה שהוא ידע להשתמש בה היטב כמו ובמקביל לנתניהו, ואולי אפילו לפניו. הפעם, לא שמענו ממנו בהקשר זה. נכון, הוא ניצב במקום הרביעי ברשימת ימינה ולא בראשה, אבל גם חותמו לא ניכר בקמפיין האינטרנטי הצולע של המפלגה. לסיכום, הפוליטיקאים השתמשו גם הפעם ברשתות החברתיות, אבל הם התחילו למחזר. לא ראינו שום דבר חדש או מבריק, שום דבר שלא היה על המסכים שלנו קודם. מבחירות לבחירות ייעשה קשה יותר לחדש, בפרט במדיום המהיר של הדיגיטל ובקצב ההתחדשות שהוא דורש. ניכר שלא כל הפוליטיקאים מבינים את זה, וגם אלה שכן, לא מתרגלים מהר מספיק למצב החדש. כדאי להם וליועציהם לנצל את הפער עד למערכת הבחירות הבאה, גם אם הוא יהיה קטן, על מנת לעשות זאת.

מערכת הבחירות הסתיימה עם שתי מפלגות גדולות - הליכוד וכחול לבן - שהצטמצמו מ-35 מנדטים לכל אחת ל-31 ול-33 מנדטים, בהתאמה. אז מי ניצח ומי הפסיד? נבירה בתוך המספרים מעלה, להערכתי, כמה אלמנטים מעניינים: הליכוד הפסיד בפועל הרבה יותר מ-"רק" ארבעה מנדטים. הוא הרי אימץ אל חיקו את כולנו, מפלגתו של משה כחלון, שנבלעה בתוכו. כלומר, הליכוד ירד ל-31 מנדטים לאחר שכבר היה עם 39 (!) - ירידה של שמונה מנדטים, שהם יותר מ-20%. המשמעות של כך היא שגוש הימין קטן ל-55 מנדטים במקום 60 מנדטים (בשני המקרים בלי אביגדור ליברמן) שהיו לו ערב הבחירות. לאן נעלמו מנדטים אלה? להערכתי, הם נעלמו לטובת שני גורמים: ליברמן, וזה אינו מפתיע, והאיש שהבטיח וקיים - עמיר פרץ, מפלגת העבודה. נכון שמפלגת העבודה הייתה על שישה מנדטים לפני הבחירות ונשארה על אותו המספר אחריהן, מה שאומר שלכאורה, לא אירע כל שינוי. אבל זהו, שלא. פרץ הבטיח להביא לגוש המרכז-שמאל מצביעי ימין - וקיים. אם הוא לא היה מצליח, יחד עם אורלי לוי-אבקסיס, להביא לעבודה קהלים מהליכוד ומש"ס - המפלגה הייתה מתרסקת לחלוטין, כי היא ננטשה על ידי אוהדיה הטבעיים ממדינת צפון תל אביב ומהקיבוצים, שעברו לבני גנץ. רק הבאת מצביעים שמעולם לא הצביעו לעבודה הצילה את המפלגה. [caption id="attachment_298513" align="alignleft" width="300"] יו"ר העבודה-גשר, עמיר פרץ. צילום: יניב הלפרין[/caption] אבל הצלת המפלגה אינה מעשה העומד בפני עצמו. ההישג, בעיניי, של פרץ נותן לגנץ עוד כוח, שיחד עם החלשת הליכוד הביא לתוצאה הנוכחית. הצליחו בבחירות - אבל לא ניצחו המעניין בבחירות הללו הוא שלא כל מי שהצליח בבחירות גם ניצח בהן. הסבר: קחו, למשל, את המפלגות החרדיות - יהדות התורה וש"ס. שתיהן שמרו או הגדילו את כוחן (שמונה מנדטים ותשעה מנדטים, בהתאמה, לעומת 16 ביחד בסיבוב א'), אבל אם בנימין נתניהו לא ירכיב את הממשלה, או, לחילופין, אם תוקם ממשלת אחדות חילונית, ייתכן מאוד שהן לא תהיינה בקואליציה. בעיה רצינית עבורן. גם הרשימה המשותפת, שחזרה להיות הסיעה השלישית בגודלה בכנסת, עם 13 מנדטים, עלולה למצוא את עצמה באופוזיציה, בלי תועלת רבה, למרות המספר הרב של המנדטים. במקרה שלה, סביר שזה מה שיקרה. לטעמי, הגיע הזמן שלפחות חלק מהמפלגות הערביות המרכיבות את הרשימה, היותר מתונות שבהן, יהיו חלק מהשלטון בישראל. מדובר ברשימה המייצגת כ-20% מאוכלוסיית ישראל ואין כל הגיון בכך שהם לא יהיו חלק ממעגל העשייה של הרשות המבצעת. מספר האפשרויות להרכבת ממשלה הוא רב. העניין הוא שרוב האופציות הן תיאורטיות. למשל, שהליכוד יצליח לפתות את ליברמן או את פרץ להצטרף אליו ואל המפלגות הימניות האחרות. או שגנץ יצליח "לגנוב" את אחת המפלגות החרדיות לטובת הקואליציה שלו. יש עוד תרחישים רבים רבים. אני מציע להמתין לתוצאות הסופיות, שתתפרסמנה ברשומות ביום ד' הקרוב, ואז למלא את הפאזל. בעוד כ-10 ימים יתחילו בבית הנשיא ההתייעצויות הרשמיות לעניין הקמת הממשלה. על פניו, לנתניהו צפויים להיות יותר ממליצים, אלא אם הרשימה המשותפת וישראל ביתנו יפתיעו ושתיהן גם יחד ימליצו על גנץ, מה שייצור לו רוב. תכלס, לא סביר בעיניי שתהיה ממשלה לאחד הצדדים, אלא ממשלת אחדות לאומית, עם רוטציה בין נתניהו לגנץ. גם אם ראש כחול לבן אומר כרגע "לא" לראש ממשלה המסובך בפלילים. כרגיל במחוזותינו, הכל יקרה ביום ה-28 והאחרון במניין הימים שיש למי שהוטל עליו לבצע את המשימה, ואולי אף תהיה ההארכה האפשרית של שבועיים. זה יהיה מעניין ודוחה באותה העת. יאללה בלגן... הכותב הוא יועץ אסטרטגי, שותף במשרד רימון-כהן, שמתמחה ביחסי ציבור לחברות היי-טק וחברות כלכליות, באסטרטגיה ובניהול משברים.

טרנד מיקרו, מנהיגה עולמית בפתרונות אבטחת סייבר, הכריזה השנה על הרחבת פתרונות ההגנה העמוקה (Deep Security) ואבטחת הענן שלה, המיועדים להרחיב את ההגנה בענן של גוגל, בקוברנטיס ובג'ימייל. סטיב קוואן, סגן נשיא לנושא הגנת רשתות ואבטחת ענן בחברה, אמר בנושא כי "מספר רב של ארגונים משקיעים כיום בענן של גוגל ובקוברנטיס כדי להניע יעילות ואג'יליות עסקית. ארגונים חייבים לזכור שהם נושאים באחריות לנתונים שהם מעלים לענן. לקוחות סומכים עלינו שנקל על היישום ועל האוטומציה של האבטחה בשלבים המוקדמים של הליך זה ונבטיח הגירה בטוחה בין הדטה סנטר, הענן ההיברידי והסביבות מרובות העננים". כדי לענות על הצורך הזה, טרנד מיקרו יצרה פלטפורמה לענן של גוגל (GCP), שמאפשרת גילוי אוטומטי, נראות והגנה. הפלטפורמה מקלה על הניהול באמצעות נראות של עומסי ה-GCP ושל מכונות וירטואליות שעלולות להיות מיושמות מחוץ לפרויקטים של IT. מאפיין זה הוא בעל יכולת ליישם אוטומטית רגולציה בקרב עומסי עבודה, להילחם בנוזקות, לחזק אבטחה ברשת ולאפשר חקירת איומים. עבור משתמשי קונטיינרים, הפתרון מעניק הגנה על פלטפורמות של קוברנטיס בזמן ההרצה בעזרת מערכות אבטחה, חוקי אבטחה, פיקוח ובחינה של רישום וכניסה. הגישה של טרנד מיקרו מאפשרת לבחון את התנועה בקרב קונטיינרים ושכבות הפלטפורמה, כמו הקוברנטיס. בנוסף, פתרון ההגנה העמוקה של החברה מספק אפשרויות לסקירה של נקודות תורפה ונוזקות, ולבדיקת רגולציה וציות. הפתרון מפשט את יישום האבטחה בשירותים פופולריים כמו הקוברנטיס של גוגל, שירות הקוברנטיס של Azure מבית מיקרוסופט ושירות הקונטיינרים של אמזון עבור קוברנטיס (Amazon EKS). המחקר שעורכת טרנד מיקרו מראה שמיילים עדיין מהווים איום ולכן, טרנד החברה הרחיבה את הפלטפורמה שלה גם למשתמשי הג'ימייל. כיום, יותר ויותר ארגונים משתמשים בשירותי ענן כדי להאיץ יעילות ואג'יליות ולכן, טרנד מיקרו מציעה להם כיסוי אבטחת מיילים מושלם - גם באופיס 365 וגם בג'ימייל, כדי להבטיח גילוי של איומים עתידיים. חידושים אלה הם הוכחה נוספת למחויבות של טרנד מיקרו להיות חלק מהקהילה של גוגל.