ההיי-טק הוא תחום מבוקש, אף על פי שהוא מהווה רק 9% מכוח העבודה במשק. אחת הסיבות לכך היא השכר הגבוה שמקבלים העוסקים בענף יחסית לשאר המשק. מחלקת הגיוס של קבוצת SQLink ערכה עבור אנשים ומחשבים סקר שביקש לגלות אילו מקצועות בהיי-טק הם המבוקשים ביותר, ואילו המכניסים ביותר. מהנתונים, שמתייחסים לספטמבר האחרון, עולה כי המקצוע הנוצץ ביותר בעיני אנשי ההיי-טק והמועמדים לעבודה בענף הוא אלגוריתמאי למידה עמוקה, עם זינוק של 35% בביקושים להתקבל למשרות בתחום לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. למקום השני הגיע תכניתן שפת Node, עם 21%. במקום השלישי נמצאים יחדיו תכניתני ג'אווה סרבר ופייתון, עם גידול של 18% בביקושים לכל אחד מהם, כאשר לאחר מכן ניצבים מנתחי מערכות דיגיטל ו-BI עם 15% ותכניתני ++C עם 12%. באשר לשיאני השכר, הסקר לא עוסק בעובדים מתחילים, אלא בכאלה שיש להם בין שלוש לשש שנות ניסיון. מבין אלה, המרוויחים ביותר הם חוקרי אבטחת המידע, שמשתכרים בין 29 אלף ל-60 אלף שקלים בכל חודש. אחריהם נמצאים אנשי ה-DevOps ואלגוריתמי הלמידה העמוקה, שמביאים הביתה משכורת חודשית של בין 25 אלף ל-45 אלף שקלים, ומפתחי הלינוקס קרנל, שמשתכרים קצת פחות - בין 32 אלף ל-45 אלף שקלים בחודש. הבאים בתור הם מפתחי ה-Big Data Python, שהתלוש החודשי שלהם מגיע לבין 28 אלף ל-38 אלף שקלים. כמו כן, הסקר מברר מה המועמדים לעבודה בודקים לגבי המשרה שהם מביעים בה עניין. שלא במפתיע, במקום הראשון בהקשר זה נמצאים תנאי השכר. לאחר מכן מדורגים האתגר וההתפתחות המקצועית, האם יש למוצר של החברה תרומה לאנושות, האיזון שהמשרה מאפשרת (או לא) בין העבודה לבית והמיקום הגאוגרפי שלה ביחס למקום המגורים של המועמד. הסקר כולל גם את התעשיות שחוו את הגידול הרב ביותר בביקושים של המועמדים לעבוד בהן. את הצמרת כובשות טכנולוגיות הציוד הרפואי עם 31%, כשאחריהן הבינה המלאכותית עם 28%, וה-Big Data והלמידה העמוקה עם 22% כל אחת. תעשיית הסייבר הגיעה למקום החמישי בלבד, עם עלייה של רק 18% בביקושים לעבודה בה. העבודה היא כבר לא הכל "הדורות החדשים של עובדי ההיי-טק מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות", הסבירה ליטל איתן שמידט, סמנכ"לית גיוס עובדים ב-SQLink. "הראשונה היא של הצעירים, בני 20 עד 30. רבים מהם יוצאי יחידות טכנולוגיות, סיימו תואר ראשון, חיים במרכז תל אביב ורוצים לחוות את העולם. לרוב, אין להם משפחה וילדים, והם מאוד תנודתיים - יש להם דרישות ואין להם בעיה לעבור לחברה אחרת, שתיתן לכך מענה". היא ציינה כי "עובדים אלה הם הסיבה העיקרית לכך שהזמן הממוצע שעובד מחזיק בחברת היי-טק עומד על שנה ושמונה חודשים". [caption id="attachment_302486" align="alignleft" width="300"] ליטל איתן שמידט, סמנכ"לית גיוס עובדים ב-SQLink. צילום: יח"צ[/caption] "הקבוצה השנייה היא של עובדים בוגרים ומיושבים יותר, שגילם נע בין 30 ל-42. גם הם מוכשרים ומבוקשים מאוד, אבל החיים שלהם מעט שונים: חלקם נשואים עם ילדים, וחשוב להם לשלב בין חיי המשפחה לבין העבודה", אמרה איתן שמידט לדבריה, לשתי הקבוצות יש מכנה משותף: העובדים שנכללים בהן רוצים ליהנות מכל העולמות. "השכר הגבוה והתפקיד הנחשק כבר לא מספיק", הדגישה. "יש להם עוד תחומי עניין והם רוצים לתת להם מענה במקביל לעבודה". איתן שמידט ציינה כי "כל זה מחייב כל חברה להיערך מחדש ולהציע למועמד לעבודה נגישות, שעות עבודה גמישות וערך מוסף, שיגרום לו לבחור דווקא בה", ציינה.

אדובי, האימא של הפוטושופ, השיקה את Photoshop Camera - אפליקציית פוטושופ מופעלת AI, הזמינה כעת רק לקבוצה מוגבלת של משתמשים נסיינים ב-iOs ובאנדרואיד. משתמשים המעוניינים להתנסות באפליקציה יכולים להירשם לגירסת הניסוי כאן. האפליקציה מתוכננת להשקה רשמית בתחילת 2020. האפליקציה עושה שימוש בפלטפורמת התבונה המלאכותית של אדובי, Sensei, שמזהה את נשוא הצילום – סלפי, נוף, מזון וכד' – ומציעה בצורה אוטומטית באילו פילטרים כדאי להשתמש. ניתן להשתמש בפילטרים בזמן אמת, תוך כדי צילום, או להפעיל אותם על התמונות לאחר הצילום. האפליקציה תכלול פילטרים של אמנים ידועים, והמשתמשים הנסיינים יוכלו גם ליצור פילטרים משלהם. לדברי ה-CTO של אדובי, אבאי פאראנסיס, שפרסם בלוג על השקת האפליקציה, השימוש באפליקציות אחרות, כמו פוטושופ או לייטרום, כרוך בגרף לימוד של עריכת תמונות, והאפליקציה החדשה מפשטת את משימת הצילום, מאחר שהיא מבצעת התאמות אוטומטיות המבוססות על הנתונים הטכניים של התמונה, כמו טווח דינאמי, צבעוניות, סוג הסצינה וכד' – ובכך מאפשרת לכל אחד, לא רק למקצוענים, להפיק עריכה מקצועית של התמונות. נוסף על האפשרויות האוטומטיות, האפליקציה מאפשרת גם תכונות לעריכה ידנית, כמו צללים, חשיפה, בוהק ועוד. עוד כתב פאראנסיס בבלוג, כי "בנינו את Photoshop Camera כאפליקציית Sensei ראשונה במסע שלנו להרחיב את המיקוד ולספק כלים יצירתיים לכל אחד".  

מצוקת התשתיות האולטרה רחבות פס בישראל (באמצעות סיבים אופטיים) הובילה להקמת צוות בינמשרדי של משרדי התקשורת, האוצר ורשות התחרות, לבחינת מדיניות פריסת התשתיות תקשורת אולטרה רחבות פס נייחות בישראל. היום מפרסם משרד התקשורת להערות הציבור את חוות הדעת והמלצותיו של הצוות שעיקריהן: הקלות לבזק בחובת הפריסה האוניברסלית ומנגנון סבסוד להקמת התשתיות, המבוסס על מס שיוטל על הכנסותיהן של חברות התקשורת. הוט בינתיים מחוץ למתווה. לדברי משרד התקשורת, הצוות בחן את חובת הפריסה האוניברסלית החלה על חברת בזק ומצא, כי במצב השוק הקיים, סביר שאין כדאיות כלכלית בפריסה כלל ארצית של תשתית סיבים אופטיים. בהיעדר לחץ תחרותי משמעותי, ובהינתן חובת הפריסה האוניברסליות, מעדיפה בזק להימנע מהצעת שירות למשקי הבית בישראל על גבי סיב אופטי. לכן הצוות ממליץ, כי חלף חובת הפריסה האוניברסלית הקיימת כיום, תינתן לבזק האפשרות לבחור את היקף חובת הפריסה שתחול עליה, וזאת בראייה כי נדרש להעמיד בראש ובראשונה את האינטרס הציבורי הרחב להאיץ את פריסת הסיבים, ובד בבד, להביא בחשבון את מכלול השיקולים הכלכליים והעסקיים של בזק, תחת כללי אסדרה שיוגדרו מראש. במקביל, המדינה תבנה מנגנון לתמרוץ השלמת הפריסה באזורים שבהם בזק בחרה להימנע מלפרוס ("אזורי התמרוץ"), באמצעות קרן ייעודית לפריסה, שתמומן על ידי בעלי הרישיונות השונים בשוק התקשורת, שלפעילותם זיקה לתשתית נייחת, בדמות מעין מס של כ-0.5% מהכנסותיהן. כספי הקרן הייעודית ישמשו לעידוד פריסה באזורי התמרוץ ויחולקו במנגנון מכרזי מבוסס שיקולי כדאיות כלכלית, המבטיח קצב פריסה וכיסוי מרבי של כלל משקי הבית בישראל. בזק לא תורשה להשתתף במנגנון מכרזי זה. הן בזק והן הזוכות במכרזים יחויבו  להציע שירות סיטונאי על גבי הסיב שייפרס. מנגנון התמרוץ יימשך עד לפריסה כלל ארצית של תשתיות סיבים אופטיים. כללי האסדרה החדשים שהצוות הבינמשרדי ממליץ ליישם נועדו לייצר מערך תמריצים, שלדברי משרד התקשורת עתיד להביא את בזק לפריסה רחבה ומהירה, מבלי שהיקף הפריסה יוכתב על ידי הרגולטור: בזק לא תוכל לפרוס תשתיות רחבות פס באזורים שאינם נכללים תחת חובת הפריסה שלה; בזק לא תוכל להשתתף במכרזי הקרן הייעודית; עלות השימוש בתשתיות הפאסיביות של בזק באזורי התמרוץ על ידי מתחרותיה תופחת משמעותית; בזק תחויב בחובת תשלום לקרן הייעודית בהתאם לשיעור הכנסותיה מסך ההכנסות בשוק. המשרד מציין גם, כי האסדרה המוצעת מאפשרת לחברות השונות לפעול על פי שיקולי כדאיות כלכלית מצד אחד, ומנגד מעודדת פריסה רחבה וכלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות, שיאפשרו מגוון מוצרים לצרכן ויתרמו למשק ולכלכלה הישראלית.

הסקר שערכה SQLink עבור אנשים ומחשבים לבחינת מגמות התעסוקה בהיי-טק, שאותו פרסמנו היום (ג'), מעלה כמה תובנות בנושאים שבהם הוא מתמקד: השכר והמקצועות המבוקשים בענף. באשר לשכר, מהסקר ניכרים הפערים המשמעותיים בין התלוש שאתו הולכים הביתה בכל חודש העובדים והמנהלים במקצועות ההיי-טק לעומת מה שמקובל במקצועות האחרים במשק. זאת, על אף (ואולי בעצם בגלל?) שחלקם של עובדי ההיי-טק בשוק התעסוקה הישראלי הוא 9%. דירוג המקצועות המבוקשים שנכלל בסקר מלמד על התחומים והטכנולוגיות הטרנדיים לעומת אלה שקרנם נמצאת בירידה. המקצוע שמייצר את שיא הביקוש הוא אלגוריתמאי למידה עמוקה. מדובר במקצוע ששייך לתחום החם של לימוד מכונה, שמהווה חלק מהטרנד החם אף הוא של הבינה המלאכותית, שפרצה השנה בסערה. הביקושים להשתלב במקצוע זה עלו בספטמבר האחרון לעומת ספטמבר שעבר (החודשים שבהם מתמקד הסקר) ב-35%, מה שמדגיש את העובדה שבכל ארגון ממוצע יש כיום הררים של מידע, שיש המכנים אותו הזהב החדש. ארגונים רבים יודעים למקסם את הערך שלו ומתרגמים זאת להגדלת מכירות, הרחבת השווקים ובעיקר נתונים נאים בשורת הרווח שלהם. ביקוש ער הסתמן גם למקצועות המסורתיים יותר - של אנשי BI. התחום עובר בימים אלה טרנספורמציה מה-BI הקלאסי, בדמות הדשבורדים והמסכים הצבעוניים, לעולם מדעי הנתונים. זאת, כדי לתת מענה לדרישות ההולכות וגוברת של הנהלות לדעת הרבה יותר על הזירות שהארגונים פועלים בהן, לקבל מידע מנותח ומדויק ככל האפשר על תחומים ספציפיים. נתון מעניין בסקר, המתייחס לתעשיות המבוקשות בענף, הוא עלייתן לראש הטבלה של הטכנולוגיות שמיועדות לעולם הציוד הרפואי - שם גדל הביקוש ב-31% לעומת ספטמבר אשתקד. זוהי עוד הוכחה לכך שתחום הבריאות צועד בצעדי ענק אל עבר העידן הדיגיטלי, המבוסס הרבה מאוד על אנליטיקה, שמסייעת לתהליכי האבחון והטיפול. גם כאן בלטו תחומי הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה, כמו גם הביג דטה. השכר הגבוה ביותר - בתחום הסייבר אם נחזור לנושא השכר, למרות הפופולריות הרבה של מקצועות ה-BI, ענפי הסייבר ואבטחת המידע הם עדיין שיאני המשכורות. אלה הם בין התחומים הבולטים בהיי-טק שקיים בהם מחסור כרוני ומתמשך בעובדים, על אף שמדי שנה יוצאים לשוק עובדים רבים שרק השתחררו משירות באחת היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, או סיימו ללמוד באקדמיה. אך למרבה הצער, רבים מהמוחות הטובים של הסייבר לא נשארים בארץ אלא עובדים עבור חברות מעבר לים. שם, התגמול ואפשרויות התעסוקה רבים וגדולים יותר מאשר בישראל. כך נוצר מחסור קריטי בכוח אדם, שהתוצאה הישירה שלו היא השכר הגבוה בענף - גם אם הוא עדיין לא מתחרה במה שהם יכולים לקבל בעמק הסיליקון, למשל. השיח הציבורי על רמות השכר בהיי-טק לא שונה מהרבה נושאים שעולים על סדר היום בשיח הישראלי, ולוקה בפשטנות, חוסר רצון ללמוד את המציאות ולהבין את הסיבות שמביאות לפערים בתלושים. אף עובד בהיי-טק לא צריך להתנצל על כך שהוא מקבל את השכר הנאה. מי שצריכים להסביר ולהתנצל הם אלה שתפקידם לייצר את המהנדסים לעתיד, כבר מגיל צעיר, ולהביא לתנאי העסקה שימנעו בריחת מוחות. כל מוח שיוצא מכאן מגדיל את הביקושים לעובדים ומגדיל את הוצאות השכר של המעסיקים בהיי טק, שבסופו של דבר מתגלגלות לצרכן הסופי של המוצר או השירות. בתנאי שוק גלובליים, כוח התחרות של המעסיקים בהיי-טק הישראלי נפגע, ומדי פעם אנחנו שומעים על סיפורים עצובים של סגירת חברות ומרכזי פיתוח. השורה התחתונה: ענף ההיי-טק ימשיך לככב בראש טבלאות שיאני השכר במשק והפערים בינו לבין המגזרים האחרים יוסיפו לגדול. כדי לשנות את המציאות הזו נדרשת תכנית ממשלתית אסטרטגית, רוחבית ולאומית, בשיתוף עם התעשייה. תכנית שתטפל בגורמים השונים שמהווים את הסיבה למחסור בעובדים ותיתן מענה לאלה שרוצים להצטרף למעגל התעסוקה בהיי-טק. היא חייבת לכלול חשיבה מחוץ לקופסה, התמודדות עם חסמים ביורוקרטיים ובעיקר הכוונה מלמעלה, שתשדר את המסר שמדובר במשימה לאומית. למרבה הצער, במציאת של היום, מדובר על חלום.

המונח Omnichannel נטבע בעשור הקודם. מדובר בגישה של איסוף מידע עסקי במגוון ערוצים והשמשתו בתקשורת עם הלקוח. מהות ה-Omnichannel הייתה לייצר לעסק יותר מידע, שיתורגם למכירות ולרווחים גדולים יותר. גם הפעם המציאות הוכיחה שיש רעיונות מדהימים שפשוט לא עובדים. קראו שיעור קצר עם לקח גדול על ההבדל הגדול בין מה לקוחות צריכים לעומת מה שעסק רוצה. Omnichannel: "זה מודל על הכל!" באותו פרק מיתולוגי של סיינפלד, הציע ג'ורג' לג'רי את הרעיון שלו לתוכנית טלויזיה: "זו תוכנית על כלום!" ג'ורג' התרגש, ואנחנו הצופים גיחכנו בהבנה, כי סיינפלד היא לא תוכנית על כלום - זו תוכנית על הכל! מדברים בה על כל נושא, מזדהים עם כל הדמויות, והכי טוב: האופן שבו כל אחת מ-2-3 העלילות שנרקמות במקביל מדי פרק מצטלבות בסופו לשיא קומי אחד גדול. זוהי בכלליות מהות ה-Omnichannel - ארכיטקטורה עסקית וטכנולוגית לאיסוף מידע על לקוחות ומשתמשים במגוון ערוצים והנגשתו באופן שישפר מכירות ורווחים. כיצד זה מתבצע בפועל? נניח שאדם כלשהו צריך טלוויזיה חדשה. הוא יבקר באתר של רשת קמעונאית כלשהי באמצעות המחשב שלו ויבחן דגמים. רוב הסיכויים שהוא לא ירכוש בבדיקה ראשונית, אלא יחקור עוד: ישווה מחירים, יפתח את האפליקציה של הרשת ויתלבט עם חבר, יבקר בסניף של הרשת ויתייעץ עם המוכר. בכל אחד מאותם "ביקורים" (וירטואליים ופיזיים), מערכות הניטור שבאתר או האפליקציה קיבלו עוד מידע - על המותגים שהגולש מתעניין בהם, טווח מחירים רלוונטי, אפשרויות תשלום ועוד. אם הקמעונאית יצרה מערך איסוף מידע ברוח Omnichannel, המידע שנאסף מהביקורים יאפשר להקיף את הלקוח בהצעות ומבצעים מותאמים אישית - הנחות, תנאים טובים יותר ועוד. המידע יכול להופיע בפני הגולש באתר או באפליקציה, או אפילו כהנחיות למוכר בחנות שייתן שירות לאותו לקוח. גישת ה-Omnichannel יכולה להוביל להצלחה גדולה. רשת הקמעונות למשחקי וידיאו Game Stop, לדוגמה, החלה להתאים את מסך הבית של האתר שלה באופן אינדיווידואלי לכל גולש, תודות למידע שנאסף. המהלך הגדיל את רווחי המכירות מהאתר בכ-14%. גישת Omnichannel משפיעה משמעותית גם על מכירות בחנויות פיזיות - לפי מחקר משנת 2016 שערכה חברת הייעוץ דלויט, החוויה הדיגיטלית של גולש אחראית ל-56 סנטים מכל דולר שהוא יוציא בחנות (בממוצע). כלומר מחקר דיגיטלי צפוי להגדיל משמעותית את הסכום שיוציא לקוח בחנות פיזית. הלכה למעשה: יש דבר כזה יותר מדי מידע?  גישת Omnichannel נראית הגיונית: ככל שעסק יאסוף יותר מידע על לקוח, הוא יוכל להתאים לו מוצרים וכך להגדיל את הרכישה שיבצע. ובכל זאת, משהו לא עובד. עולם הקמעונות, הצרכן העיקרי של גישת Omnichannel, עובר טלטלה שזכתה לכינוי Retail Apocalypse (אפוקליפסת הקמעונות) - אלפי חנויות נסגרו בשנים האחרונות ברחובות. רק ב-2019 מספר החנויות שייסגרו בארה"ב צפוי לעמוד על 8,600. במקביל, אינספור חנויות מקוונות נפתחו והחלו לשגשג. Omnichannel, מונח שהיה שגור בפיו של כל מנכ"ל, CTO ו-COO בשנים האחרונות, לא הצליח להציל את המצב. למעשה, נראה שהוא חלק מהבעיה: קמעונאיות רבות לא הצליחו לתפעל את הכלים לאיסוף מידע עקב מחסור בכוח אדם מיומן או זמן. אצל רבים מאלו שכן תפעלו, צוותי הפיתוח הטכנולוגי והעסקי לא הצליחו לתרגם את המידע שנאסף לחוויית רכישה אטרקטיבית, שתיצור הבדל משמעותי. גם אצל אלו שכן הצליחו ליצור חוויה אישית, פעמים רבות התחזיות לגבי טעמו של גולש לא היו מדויקות דיין. ואם היתה קמעונאית שהצליחה בכל השלבים שתוארו - פעמים רבות מוצרים לא היו במלאי! במילים אחרות - Omnichannel מתגלה כרעיון נפלא, שקשה מאוד ליישם. קמעונות הרמונית: הדור הבא בקמעונות, או מילת הבאז הבאה? בתקופה האחרונה גוברים הקולות שקוראים להתפכחות מה-Omnichannel וקוראים לחפש גישות חדשות לעתיד הקמעונות. גישה מעניינת במיוחד נקראת Harmonized Retail - קמעונות הרמונית. במרכז הגישה עומדת התפיסה, שניהול פעילות קמעונאית צריך להיות כמו תזמורת, שבה כל כלי מנגן תפקיד ייחודי לו, והשילוב בין כולם יוצר הרמוניה. זאת, בניגוד ל-Omnichannel, שם כל הכלים ניגנו אותו תפקיד - איסוף מידע. איך זה נראה בפועל? קמעונות הרמונית ממקמת במרכז הפעילות את החנות המקוונת של הקמעונאי - החנות הפיזית הופכת למשנית. סיפור המותג חייב להיות שזור בכל תוכן או תקשורת עם הגולש - בין אם בחנות הפיזית, בפרסומים ועוד. הגולש חייב תמיד להרגיש את המותג. במקביל, התוכן חייב להיות מותאם לגולש, ולרגע בזמן שבו הוא נמצא. לדוגמה: זוגות שמצפים לתינוק נוהגים לבצע קניות בחנות, אך לאחר הלידה הם יעדיפו לרכוש אונליין. הצגת הפרסומים הנכונים לזוגות כאלו צפויים להגביר משמעותית את הסיכוי למכירה - במקום ובזמן המועדפים עליהם. ניתן לומר שקמעונות הרמונית מיישרת קו בין צרכנים לקמעונאים. נקודת המוצא של הגישה מורכבת מתפיסות עדכניות, שהקמעונאיות הגדולות עדיין לא הפנימו לחלוטין (חשיבות החנות המקוונת, לדוגמה). היא ממקמת במרכז הפעילות את הצרכן ואת צרכיו והופכת את הרכישה לא רק לחוויה, אלא למסע משותף בין הצרכן לקמעונאי. האם קמעונאיות שיאמצו את הגישה יתחמקו מאפוקליפסת הקמעונות וישגשגו? על פניו נראה שמדובר בגישה מדויקת ונכונה יותר לעידן האפשרויות האינסופיות לצרכן שבו אנחנו חיים - אך רק ימים יגידו.   הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים.

שם ותפקיד: מונה פופיליאן-יונה, מנהלת השיווק של חברת Binah.ai. ותק בתפקיד: חצי שנה. תפקידים קודמים: מנהלת שיווק בחברות אם-סיסטמס, סלברייט, מוביקסל, אינפוג'ין. השכלה: תואר שני בשפות, ספרות ומינהל עסקים עם התמחות בשיווק. משפחה: נשואה + 2. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בכנות – הגעתי אליו במקרה כתפקיד ראשון כעולה חדשה ואני שמחה מאוד שכך קרה. ההיי-טק הישראלי הוא מקום מבעבע, מרתק, מלא בחדשנות, חומר אנושי מדהים, קצב מסחרר ורק מי שבאמת אוהב את זה שורד בו. אני מתגאה לעבוד בתעשייה הזאת, למרות שזה לא קל בכלל. להיות שותפה להצלחת טכנולגיות ישראליות שבאמת שינו ויכולות לשנות את העולם – כמו הדיסק-און-קי של אם-סיסטמס או האפליקציה של בינה, שתקדם את תעשיית הבריאות הדיגיטלית העולמית ותתמוך בהגדלת הגישה לשירותים רפואיים לכל אוכלוסיות העולם – זה בהחלט משהו שאספר לנכדים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אישית לא הרגשתי אף פעם אפליה כלשהי. צריך גם לזכור, שתחום השיווק הוא בדרך כלל מאד "נשי". רב העוסקים במקצוע השיווק שאני מכירה הן נשים – חוץ מאשר בראש הפירמידה, ואני לא חושבת שזה נובע מתקרת זכוכית מסוימת. יש כמובן גם לא מעט סמנכ"לי שיווק נשים. נשים יותר ביצועיסטיות ופחות מתעסקות בפוליטיקה. הן פשוט נותנות בראש לעבודה מדהימה, אבל בדרך כלל הראש הוא גבר. המסקנה שלי אבל היא, שהתעשייה לא מפלה בכלל - זה תלוי בכל אחת ואחת - אולי זה נובע מאיזה ריסון עצמי, אולי זה בא מהבית, אולי זה עניין של אופי ותעוזה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי, אף פעם לא עבדתי בארגון שהייתה בו תקרת זכוכית לנשים, להיפך – היו הרבה נשים חזקות ומובילות. ומעבר לזה, זה מה שמדהים בתעשיית ההיי-טק – היא באמת נותנת הזדמנות לכולם, ללא קשר למין, מוצא, דת וכד'. אולי זה סוד הצלחתה – מסתכלים רק על כמה אתה טוב ומה אתה תורם למאמץ המשותף.

פייסבוק הודיעה אתמול (ב') על כמה חדשות, אבל המסעירה ביותר כנראה היא חשיפת הלוגו החדש של תאגיד האם פייסבוק. [caption id="attachment_302495" align="alignnone" width="600"] לוגו חברת פייסבוק במתכונת ה-GIF[/caption] כפי שניתן לראות, מדובר בלוגו פשוט מאוד, צבעוני ומודרני, שבו מופיע שמה של הענקית. מעניין לראות שהלוגו, במתכונת ה-GIF הנעה שלו, משנה את הצבעים ועובר בין הכחול של פייסבוק, לירוק של WhatsApp ועד ל-אדום-סגול-כתום של אינסטה. [caption id="attachment_302496" align="alignnone" width="600"] הלוגו החדש כפי שהוא מופיע בווטסאפ. מקור: פייסבוק[/caption] כאמור, לא מדובר בלוגו לשירות הליבה 'פייסבוק' הרשת החברתית, כיישום או לזה שמופיע כשמבקרים באתר Facebook.com. הלוגו החדש שנחנך כעת מיועד לפייסבוק החברה, זו שבבעלותה אפליקציית פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, ועוד חברות ונכסים רבים אחרים. דיווחים רבים טוענים ששינוי הלוגו הוא למעשה יותר מעניין מאשר הריגוש מ"סתם" מיתוג מחדש, מכיוון שהוא בעצם מייצג את הצעד הרשמי הראשון לקראת מהלך שעומד להיות לא מעט שנוי במחלוקת: הכלאה של נכסי פייסבוק הגדולים ביותר - הכוללים את פייסבוק, ווטסאפ, מסנג'ר ואינסטגרם. שילוב שעתיד להתרחש במהלך 2020. [caption id="attachment_302499" align="alignnone" width="600"] הלוגו החדש כפי שניתן לראותו באפליקציית אינסטגרם. מקור: פייסבוק[/caption] כמה וכמה מהלכים מטרימים לאיחוד קדמה להשקת הלוגו הבחירה של החברה מתחילת השנה להתחיל לציין במפורש את בעלותה על שירותים כמו ווטסאפ ואינסטגרם, במטרה להיות שקופה יותר למשתמשים שאולי לא מודעים להיבט של אילו חברות טכנולוגיה בדיוק מחזיקות באילו שירותים. גם כעת החברה מסבירה את השינוי בעיקר בשאיפתה לשקיפות, ואומרת שלוגו פייסבוק החדש עומד להתחיל להופיע במיתוג של אותם נכסים שבבעלותה, בכדי לעזור ליידע את הצרכנים שכולם בעצם מסתופפים תחת המטרייה של פייסבוק. בפוסט שפרסמה בבלוג שלה כותבת פייסבוק: "אנשים צריכים לדעת באילו חברות מייצרים את המוצרים שבהם הם משתמשים. השירותים העיקריים שלנו כוללים את אפליקציית פייסבוק, מסנג'ר, אינסטגרם, ווטסאפ, פורטל, וורקפלייס, אוקולוס וקליברה (החברה שמאחורי ליברה המטבע הווירטואלי - דג"פ). אפליקציות וטכנולוגיות אלה חולקות תשתיות במשך שנים והצוותים העומדים מאחוריהם פועלים לעתים קרובות יחד". בתחילת השנה כבר התבשרנו על כך שענקית המדיה החברתית מתכננת להצליב פלטפורמות בשירותי ההודעות שלה ולחבר בין הצ'אט של אינסטגרם - Direct, המסנג'ר ו-ווטסאפ בשלב כלשהו ב-2020, כך שיתאפשר לאנשים לנהל שיחות מוצפנות שיחצו את הפלטפורמות. במילים אחרות, המשתמש יוכל לשלוח הודעה לחברו בווטסאפ דרך אינסטגרם, גם אם אינם חברים בפלטפורמה זו. בנוסף, באוגוסט הענקית ממאנלו פארק הודיעה שהחליטה למתג את שמות האפליקציות שהיא ההורה שלהן, ושהשמות החדשים יופיעו בקרוב בחנויות היישומים ובשירותים עצמם, כשלכינוי המוכר והשגור יוצמד המינוח From Facebook, כדי להבהיר מי הבוס ושל מי המילה האחרונה. נראה שכעת אנו עדים לצעד נוסף במהלכים העסקיים שנעים כולם לאותו כיוון - הכלאת השירותים תחת תאגיד העל.  

"הצורך לעמוד בקצב המטורף של השינויים הטכנולוגיים בארגונים בימינו והיכולת של ארגון להסתגל מהר ולרוץ קדימה הם רק חצי מהסיפור", אמר יואל יעקבסן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אמת מחשוב. "התמונה הרחבה יותר היא שבזמן שקצב השינויים הולך וגובר, מנהלי ה-IT נדרשים להרחבה ושליטה במגמות רבות ובמגוון תחומים ומתודולוגיות חדשות: ריבוי עננים, דיגיטל, DevOps ועוד. כל אלה משפיעים ישירות על הפעילות העסקית של הארגון ולכן אנחנו, באמת מחשוב, עובדים עם מותגים כמו וריטאס, שהם הקצה העליון של הטכנולוגיה, בדגש על יכולת גדילה והשתנות מכל הבחינות: התמיכה בטכנולוגיות, הביצועים, הנפחים והפלטפורמות". לדבריו, "במסגרת תפקידי וכארכיטקט ראשי בפרויקטים הגדולים בתעשייה אני חשוף לאינספור טכנולוגיות בכל ענפי המשק, בזרועות שונות של הקבוצה, ומסייע בהכוונה הטכנולוגית הנכונה ביותר ללקוח. לכן, אני עובד עם וריטאס קרוב ל-20 שנים, במערכת יחסים טובה וארוכה, שמאפשרת לי וללקוחותיי לישון טוב בלילה". להשקיע בפתרון עם יכולת הנדסית מוכחת "חשוב להבין שהמוצרים של וריטאס משלבים יכולת הנדסית גבוהה בכמה נקודות", אמר יעקבסן. "ראשית, בבסיס הטכנולוגיה שלה עומדות טכנולוגיות אחסון מאוד מהירות ואדפטיביות, שיודעות לזרום קדימה עם השינויים הטכנולוגיים. וריטאס הייתה החברה הראשונה שארזה את יכולות האחסון הטובות והמוכחות שלה עם הרבדים של מוצרי המשכיות עסקית לתוך ה-Appliance. מאז ועד היום, לקוחות וריטאס מקבלים מערכת אחת, שתוכננה על ידי קבוצה הנדסית אחת, המביאה את הטכנולוגיות היציבות ביותר שקיימות כיום בעולם התוכנה כדי לנהל הגנה ושמירה על המידע". "גם אנחנו, כאינטגרטור שמיישם טכנולוגיות רבות בהתאמה אישית וכ-'Roll your own', מכירים בערך שה-Appliance של וריטאס מספק - העובדה שהוא עובד חלק, עם הרבה פחות תקלות", ציין. "הדבר השני הוא נושא הנראות", הוסיף יעקבסן. "כשהתהליכים הופכים לאוטומטיים ומהירים, היכולת לדעת בכל רגע נתון מה קורה בכל נקודה היא המפתח לקבל יכולת שליטה על ה-'מגוון המתפרע' של המידע הארגוני. כיום, כאשר לא רק כמות המידע עולה אלא גם קצב כניסת השינויים והמרחק בין שינוי לשינוי, היכולת לדעת מה קורה בכל רגע נתון היא קריטית. לכן, אנחנו, באמת מחשוב, ממליצים לבחון את הדברים לעומק. כלומר, לא לקחת את כל מה שנכנס בדלת או שנראה טרנדי ונוצץ. זה לא שיקול רלוונטי - צריך להסתכל על התמונה המלאה ולקחת את מה שיעזור להתמודד עם מה שיקרה להבא". כך, אמר, "הטכנולוגיה של אפטר, שנרכשה על ידי וריטאס, נבנתה מראש עם מנוע מתקדם ויכולת התמודדות עם טכנולוגיות חדשות, תוך כדי שהן מופיעות. כלומר, היא מעניקה נראות הרבה יותר מעמיקה, ברמה אחרת, שכוללת מגוון פלטפורמות, מיצרנים שונים, ויכולות ניתוח חכמות גם של ההקשרים והתמורות שבין המערכות. באופן זה היא מספקת לנו תוצר יותר משמעותי ממה שעד היום הורגלנו לקבל ולכן, אנחנו יודעים להעניק נראות גם בטכנולוגיות שנחשבות State of the art. אז, אם אנחנו יודעים איפה המידע נמצא, ביכולתנו לספק את האסטרטגיה שמעניקה לנו שקט לישון בלילה". להיות בטוח בכל סוג ארכיטקטורה לדברי אריאל גרנר, פריסייל ב-וריטאס, "יצרנו פלטפורמה שאין כדוגמתה, שהיא אגנוסטית לפתרונות הקיימים בשוק ולמגמות הבולטות של כל היצרנים, לרבות עולמות המולטי קלאוד, הדיגיטל, הקונטיינרים ואף לעולמות ה-NoSQL. הפתרונות יכולים להתאים לכל קנה מידה ולכל ארכיטקטורה, והלקוחות יכולים לענות על צרכי הארגון המשתנים בכל רובד בו המידע שלהם נמצא: הפיזי, הווירטואלי, בעננים הפרטיים, הציבוריים, ההיברידיים, בקונטיינרים - ובכל שילוב של כל אחד מהם". [caption id="attachment_302473" align="alignnone" width="600"] אריאל גרנר, פריסייל ב-וריטאס. צילום: גיא סגיב[/caption] הוא אמר כי "בכנס ה-Vision, שייערך ב-13 בנובמבר בתל אביב, נציג, בראשונה בישראל, מגוון פתרונות חדשים ונסביר כיצד הם מעניקים מענה ייחודי לאתגרים של ימינו. ב-14 השנים האחרונות אנחנו מדורגים ברצף בריבוע הקסם של גרטנר בתחום הגנת המידע, וכל מה שנשאר ללקוחות שלנו זה להמשיך לישון בשקט". למידע נוסף ולהרשמה לכנס Veritas Vision 2019 לחצו כאן.