חברה ישראלית גדולה נוספת עוברת לידיים אמריקניות: אחרי שמלאנוקס נמכרה לנבידיה, הגיע תורה של ECI, שתתמזג לתוך ענקית התוכנה ממסצ'וסטס ריבון. שווי העסקה נאמד ב-486 מיליון דולר, מהם 324 מיליון דולר במזומן ועוד 32.5 מיליון מניות של ריבון. בעלי המניות של הנרכשת יקבלו עוד כ-31 מיליון דולר ממכירת נכסים של החברה. הם אף יאחזו בכ-23% ממניות החברה הממוזגת. העסקה אושרה פה אחד על ידי מועצת המנהלים של ריבון ונתונה עדיין לאישור בעלי המניות שלה, כמו גם לאישורים רגולטוריים. בחברה הרוכשת צופים כי העסקה תושלם ברבעון הבא - הרבעון הראשון של 2020. מחלוצות ההיי-טק הישראלי ECI, בעבר אחת מספינות הדגל של ההיי-טק הישראלי, היא אחת מהחברות הוותיקות בענף בארץ - החברה נוסדה עוד ב-1961. ב-1970 היא נמכרה למוטורולה ומי ששימש אז כיו"ר שלה היה חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה. באותם ימים היא עסקה בעיקר בטכנולוגיות לשימוש צבאי. ב-1975 התחילה החברה בפיתוחה של מערכת שמאפשרת להעביר שתי שיחות טלפון על קו אחד - דבר חדשני מאוד נכון לאז, בוודאי בישראל, שבה שירות הטלפוניה היה במונופול של הממשלה. ההנפקה הראשונה של ECI בנסדא"ק בוצעה ב-1991, אז היא גם שינתה את שמה ל-ECI Telecom. במרוצת שנות ה-90' החליט המנכ"ל שלה דאז, דוד רובנר, להתמקד בתעשייה האזרחית, כאשר פעילותה הצבאית עברה לחברה הבת ECI Telesystems. החברה הציעה אז שלושה פתרונות בולטים: SDH - פתרון תקשורת על גבי סיבים אופטיים, DCME - מוצר שאפשר דחיסת קול בקווי טלפון, ו-Access. שיאה של ECI היה בימי בועת הדוט.קום בסוף שנות ה-90', אז היא מוזגה עם תדיראן תקשורת. החברה הממוזגת העסיקה כ-6,000 עובדים וגלגלה מחזור מכירות של כ-1.2 מיליארד דולר. אלא שכמה שנים לאחר מכן, ECI הייתה בין החברות הבולטות שסבלו מהתפוצצות אותה בועה, והיא החלה להפסיד. כתוצאה מכך, היא נאלצה לסגור פעילויות ולפטר מאות עובדים. אנשי העסקים שלמה דברת, אהרון דברת (אביו) והאחים עופר נכנסו ל-ECI ב-2001, לאחר שרכשו יחדיו 12.5% מהמניות שלה. דברת הבן אף מונה ליו"ר מועצת המנהלים. בתקופה זו בוצעו שינויים מבניים יסודיים והחברה חולקה לשתי מחלקות - מה שהביא לחזרתה לרווחיות ב-2004. החברה נמכרה ב-2007 לקרן ההשקעות הבריטית אשמור ולשאול שני. אז היא גם הפכה לפרטית ונמחקה מהמסחר בנסדא"ק. בתחילת השנה שעברה רכש שני את מלוא הבעלות בחברה תמורת 200 מיליון דולר - וכעת, כאמור, הוא מוכר אותה תמורת 325 מיליון בתוספת מניות. [caption id="attachment_201460" align="alignnone" width="600"] דריל אדוארדס, מנכ"ל ECI. צילום: יח"צ[/caption] ECI פועלת בישראל בשני מרכזי פיתוח - בעומר ובפתח תקווה. כמו כן, היא מחזיקה מרכזי פיתוח בהודו ובסין. מספר העובדים שלה עומד על כ-1,700 ועל לקוחותיה נמנים 300 ארגונים, שכ-100 מהם הצטרפו בשלוש השנים האחרונות. ההכנסות שלה ב-12 החודשים שנסתיימו ב-30 בספטמבר עמדו על 376 מיליון דולר. דריל אדוארדס משמש כמנכ"ל ונשיא החברה. ריבון מציעה פתרונות תקשורת לענן, לרשתות הארגוניות ולמשתמשי הקצה. הפלטפורמה שלה, שנקראת קנדי קלאוד (Kandy Cloud), כוללת יכולות פלטפורמת תקשורת כשירות (CPaaS) ותקשורת מאוחדת כשירות (UCaaS). חברה שתתמקד בדור החמישי החברה הממוזגת תהיה אמריקנית ותתמקד בצפון אמריקה וביפן. אחד התחומים שעליהם היא תשים דגש הוא הדור החמישי, שצפוי לנסוק בשנים הבאות ולהעלות את הדרישה לרשתות תקשורת. פריץ הובס, נשיא ומנכ"ל ריבון, אמר כי "הרכישה של ECI תרחיב את הגישה שלנו לשוק רשתות התקשורת ותכניס אותנו לעולם הדור החמישי. ECI מביאה אתה טכנולוגיית רשתות ברמה עולמית והצלחה בתחרות ישירה עם השחקנים הגדולים בתעשייה. ריבון נטועה עמוק בצפון אמריקה וביפן, מה שיאפשר גישה מידית לפתרונות של ECI בשווקים החשובים הללו. אנחנו מאמינים שהשילוב בין שתי החברות ייצור הזדמנויות חדשות להגדלת ההכנסות ולהעלאת הצמיחה". לדברי אדוארדס, "ריבון ו-ECI תצענה יחדיו את הפורטפוליו הנרחב של שתיהן בפתרונות תקשורת. לשתי החברות היסטוריה ארוכה והן ספקיות אמינות לספקיות שירותי התקשורת המובילות. ניצור ביחד חברה חזקה".

צ'ק פוינט הודיעה היום (ה') כי היא קונה את חברת ההגנה על מוצרי IoT סימפליפיי מתל אביב. סכום העסקה לא נמסר, אולם בשוק יודעים להעריך אותו בבין חמישה לשישה מיליון דולר. עם הרכישה, צ'ק פוינט תציע פתרון הגנה משולב, שמגן על הקושחה של המוצרים בעולם ההולך והמתפתח של האינטרנט של הדברים מפני מתקפות מתוחכמות. ענקית האבטחה הישראלית תשלב את הטכנולוגיה של סימפליפיי בחבילת ההגנה שלה, אינפיניטי. בצ'ק פוינט מציינים כי השימוש הנרחב במכשירי IoT בבתי חולים, מפעלים ותעשיות רבות, בשילוב עם החולשה האבטחתית המובנית שלהם, יצרו בשנים האחרונות נקודות תורפה שפושעי הסייבר מנצלים למתקפות מתקדמות ומתוחכמות. כך, הם עלולים לפרוץ למכשירים שונים, דוגמת מצלמות אבטחה המחוברות לרשת המחשוב, לשבש פעילות של מכשור רפואי, כגון מכשירי MRI, ואף להשתלט על תשתיות תעשייתיות חיוניות בכדי לגרום נזק בסדר גודל משמעותי. בחברה אומרים כי הטכנולוגיה של סימפליפיי מאפשרת ליצרניות ציוד אינטרנט של הדברים לחזק את הגנת הסייבר שלהן באופן מובנה על גבי המכשירים עצמם. היא עושה זאת באמצעות ניתוח של קוד התוכנה והקושחה המופעל על המכשיר, וכן עדכון בזמן אמת של רכיב הגנת הסייבר במכשיר, שמטרתו למנוע את המתקפה. כמו כן, הטכנולוגיה מספקת שירות שסורק את רכיבי התכנה המוטמעים בציוד ה-IoT, ומפיקה דו"ח אשר מפרט את נקודות התורפה והפגיעות בציוד, כמו גם ליקויי תצורה והגדרות אבטחה שגויות. ד"ר דורית דור, סמנכ"לית מוצרים, מחקר ופיתוח בצ'ק פוינט, אמרה כי "הצעד שעליו אנחנו מדווחים היום מצטרף לסדרה של פעולות ומאמצים שאנחנו נוקטים בהם כדי להבטיח הגנת סייבר על כלל הפלטפורמות הדיגיטליות החשופות למתקפות. מתקפות הסייבר מהדורות החמישי והשישי מנצלות את השימוש הגובר בפלטפורמות קיימות וחדשות, ובכלל זה מוצרי האינטרנט של הדברים, שמצריכים פתרונות הגנה מתאימים. שילוב הטכנולוגיה של סימפליפיי באינפיניטי יחזק את היכולת שלנו לצמצם את חשיפת לקוחותינו למתקפות סייבר על מוצרי IoT, ולהיטיב את ההתמודדות שלהם עם איומים וחולשות הייחודיים למוצרים אלה".

חברות ההיי-טק הענקיות שמניעות את העולם - בכללן אמזון, פייסבוק, אפל וגוגל - רואות בשירותים פיננסיים מקור פוטנציאלי חדש להכנסות. רק אתמול (ד') שמענו על Facebook Pay - שירות העברת הכספים החדש שמשיקה ענקית הרשתות החברתיות ממאנלו פארק - וכעת אנו מתבשרים שגוגל מתכננת להיכנס לשוק הבנקאות, ולהציע ללקוחות ניהול חשבונות עו"ש, שיופעל באמצעות אפליקציית Google Pay שלה. עדיין לא ידוע האם בכוונת החברה להציע את שירותי בנקאות גם מחוץ לארה"ב. השירות, שצפוי לצאת לדרך בשנה הבאה, יוצע בשיתוף עם סיטיגרופ, החברה הניו יורקית המתמחה בשירותים פיננסיים, ואיגוד אשראי קטן שפועל באוניברסיטת סטנפורד, כך על פי הוול סטריט ג'ורנל. דובר החברה אמר כי "אנו בוחנים כיצד אנחנו יכולים לשתף פעולה עם בנקים ואיגודי אשראי בארה"ב, כדי להציע חשבונות עו"ש חכמים באמצעות Google Pay, לעזור ללקוחותיהם ליהנות מתובנות שימושיות וכלי תקצוב, תוך שמירה על כספם בחשבון מבוטח מסוג FDIC או NCUA". שירותי ניהול חשבונות העובר ושב יאפשרו ללקוחות להשתמש בכלי הניתוח של גוגל למוצרי הבנקאות שלהם, כך הוסיפה החברה והבהירה. שירותים פיננסיים מענקיות טכנולוגיה - כיוון טוב או רע? הפרויקט של גוגל - ששמו עתיד להיות 'קאש' (Cache) - הוא הדוגמה האחרונה לחברת טכנולוגיה גדולה שעוברת להציע לצרכנים שירותים פיננסיים - תחום רחב הכולל חשבונות בנק, אפליקציות לתשלום דיגיטלי, הלוואות ושירותים אחרים. החברות מפגינות גם מעורבות באמצעי תשלום חכמים עכשוויים, כמו אפל וכרטיס האשראי שלה, ה-Apple Card, שהשיקה השנה הענקית בשיתוף בנק גולדמן זקס, שדווקא נראה שהתסבך באחרונה בפרשיה לא ממש מחמיאה לחברה מקופרטינו, בדמות האשמות בהטייה מגדרית באלגוריתם ניהול ההלוואות והאשראי שמאחריו, שלפי החשדות קיפח נשים. [caption id="attachment_303223" align="alignnone" width="600"] בנקאות מסורתית. עולם הולך ונעלם? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] עוד תחום שבו עתידות הענקיות של עמק הסיליקון להפגין יותר מעורבות הוא הקריפטוגרפיה, כשהחלוצה והדומיננטית מכולן בו אמורה להיות פייסבוק שעתידה להשיק את ליברה שלה - מטבע דיגיטלי - ב-2020, אבל בינתיים נתקלת בלא מעט קשיים רגולטוריים סביב המיזם.   67 מיליון לקוחות ל-Google Pay בהודו - כמה ירצו את השירות במערב? עד כה ההצלחה הבולטת ביותר של גוגל בתחום השירותים הפיננסיים הייתה בהודו, שם משתמשים ב-Google Pay כמעט 67 מיליון לקוחות מדי חודש, בכדי לשלם באופן דיגיטלי בעבור קניות ושירותים שונים, כמו גם לתשלום על נסיעות בשירותי אובר המשותפים. אגב, בחודש שעבר הודיעה אפילו אובר בעצמה על כוונתה להשיק חטיבה חדשה, הנקראת Uber Money, שתכלול ארנק דיגיטלי, כרטיסי אשראי ועוד.  לגוגל יש הרבה מה להרוויח מההתפשטות לשירותים פיננסיים, למשל היא עשויה לחזק את עסקי הפרסום של החברה, ולעזור לה למנף מודעות ופרסומות שמובילות בפועל לרכישות, אותן היא תאפשר ללקוחות ה-Google Pay לבצע בנוחות שיא. מאידך, לנוכח הקשיים הרגולטוריים והתחקורים של מחוקקים שחווה פייסבוק לקראת השקת ליברה, והעובדה שגוגל עצמה כבר נמצאת כעת בטבורן של שלוש חקירות פדרליות בעניינה בארה"ב בלבד - מחלקת זכויות האזרח במשרד הבריאות האמריקני חוקרת את מהלכיה וחשדות להפרת תקנות פרטיות רפואית ב'פרויקט זמיר' ואילו משרד המשפטים בארה"ב וכ-50 תובעים כלליים של מדינות בודקים את נהלי ההגבלים העסקיים של הענקית ממאונטיין וויו - שמערערות את תדמיתה, לא בטוח האם השירות החדש יזכה לתמיכה מוסדית בארצות המערב, וגם אם כן - מי יהיו הלקוחות מאותם אזורים שיהיו מעוניינים לקחת בו חלק.

אל מאורת הנמר הגיע לא מכבר לביקור אלון חיימוביץ', סמנכ"ל המגזר הציבורי במיקרוסופט ישראל. חיימוביץ' נכנס לתפקידו באפריל השנה, והוא מוביל את כלל הממשקים של מיקרוסופט מול גופי הציבור במדינה, לרבות משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מגזרי החינוך והבריאות וגופים נוספים. לפני הצטרפותו למיקרוסופט, הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בסיסקו, במשך כ-13 שנים. בתפקידו האחרון בחברה כיהן חיימוביץ' כסמנכ"ל המכירות של חטיבת הביטחון וגופי הסמך הקשורים לחטיבה, ולפני כן שימש בה, במשך כשש שנים, כסמנכ"ל טכנולוגיות ומוביל ארכיטקטורות עסקיות. במסגרת תפקידו במיקרוסופט, חיימוביץ' מוביל תהליכי חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית בגופים ציבוריים וממשלתיים, ובהם שכלול שירותים ומערכות, מעבר לענן והטמעת טכנולוגיות חדשות. במהלך ביקורו, שוחחנו על השינוי המקיף שעברה הממשלה בשנים האחרונות וכיצד ניתן להאיץ את התפתחותה של ישראל כמדינה חדשנית וטכנולוגית. "הממשלה הקימה שני גופים - ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב הממשלתי, כדי לקדם את הסקטור הציבורי דרך אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ופרקטיקות מהעולם העסקי", ציין חיימוביץ'. "השנה אנחנו ראינו יותר ויותר בכירים ומנהלים מהחטיבות העסקיות של ארגונים המקדמים אסטרטגיות של טרנספורמציה דיגיטלית עבור החברות שלהם. עד לשנים האחרונות, כמעט שלא הייתה מעורבות של הדרגים העסקיים בנעשה במחלקת ה-IT הארגונית. המונח טרנספורמציה דיגיטלית מבלבל ורבים נוטים לחשוב כי מהותה היא טכנולוגית ולכן, מעבירים את האחריות עליה למנמ"רים. אך למעשה, מהותה דווקא במילה הראשונה - טרנספורמציה, שמבטאת את עומק ורוחב השינוי העסקי שארגון צריך לעבור, שחלק מהמימוש שלו הוא טכנולוגי אך מרביתו שינוי ארגוני, עסקי ותרבותי. מחלקת ה-IT מקבלת מקום מרכזי במתן מענה לסוגיות עסקיות בעידן הדיגיטל - בשינוי במוצרים עצמם, בתהליכים פנימיים ובקשר עם העובדים". באחרונה הקימה רשות התקשוב ועדה המייעצת לענן ציבורי, בשיתוף הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ומערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. הוועדה דנה בבקשות המשרדים הממשלתיים לשימוש בשירותי ענן וממליצה על כך בהתאם למהות המידע והתהליכים שקיימים במערכות אלה. במהלך ביקורו, דיברתי עם חיימוביץ' על איך המגזר הציבורי מממש את אסטרטגיית הטרנספורמציה הדיגיטלית שלו בצורה המהירה, המאובטחת והמלאה ביותר על הענן של מיקרוסופט. "אנחנו רוצים להיות שותף אמון של ארגונים שהולכים למהלכים משמעותיים, ובכלל זה משרדי הממשלה", אמר. המפתח להצלחה בכל המשק הישראלי מתוקף תפקידו, חיימוביץ' נחשף לארגונים ולחברות במגזר הציבורי שנמצאים במגמה של הרחבת השימוש בענן הציבורי. לדבריו, רובם רואים ערך רב בשימוש בטכנולוגיות בענן, שמאפשרות רכישה של שירות, ומייתרות את הצורך ברכש, בהתקנות ובתחזוקה של חומרה במשרדים ואת הצורך שעולה לעתים בפיתוח עצמאי של מוצרי תוכנה. "כך, למשל, שימוש בטכנולוגיות הענן יאפשר את האצת יכולותיהם של משרדי הממשלה והחברות המשויכות למגזר הציבורי לתת שירות דיגיטלי לאזרחים ולעסקים", אמר חיימוביץ'. "יש לכך יתרונות רבים: לדוגמה, הפניית משאבים ומיקוד בתהליכי הליבה במשרדים; האצת תהליכי ההקמה של תשתיות ליישומים והקטנת הצורך במכרזים ייעודיים; הטמעת סטנדרטים לניהול התשתיות ואבטחת המידע שיוטמעו בשירותים; ייעול מערך ה-IT בהיבטי רכש - חומרה, תוכנה, שירותים וכדומה, על ידי מעבר לצריכת שירותים; התייעלות עקב יתרון לגודל; חיסכון בתשתיות כפולות; ועוד פתרונות חדשניים שניתן להטמיע". מה עם תשתית מאובטחת? שאלתי. כיצד אפשר לוודא זאת? "טכנולוגיות הענן של מיקרוסופט מספקות תשתית מאובטחת ובעלת שרידות גבוהה, שמאפשרת אספקת שירותים באופן רציף בתצורת ענן", השיב חיימוביץ'. "כפי שמיקרוסופט עושה עם גופים ציבוריים בכל העולם, מציאת האיזון הנכון בין החסמים הרגולטוריים במגזר הציבורי לשימוש בעצימות גבוהה בטכנולוגיות הענן שלה היא המפתח להצלחה. בעיניי, יש לשאוף למעבר רחב לענן הציבורי לכלל המערכות, תוך מימוש פתרונות ייחודיים וממוקדים, וליהנות מהידע שצברנו בעולם".

נייקי הודיעה כי תפסיק למכור את מוצריה באמזון, לאחר שסיימה תוכנית פיילוט שהחלה בשנת 2017. כחלק משינוי מקיף באסטרטגיית השיווק והמכירות שלה, החברה גם מינתה כמנכ"ל את ג'ון דונהיו, שכיהן במנכ"ל אי-ביי במשך עשור והוביל אותה להישגים מרשימים, ובשנתיים האחרונות שימש כמנכ"ל חברת שירותי הענן סרוויסנאו. "כחלק מן המיקוד של נייקי לשדרג את חוויית הלקוח באמצעות יחסים ישירים ואישיים יותר, החלטנו לסיים את הפיילוט שלנו עם אמזון", ציינה נייקי בהצהרה. במהלך תקופת הפיילוט, רכשה אמזון את המוצרים ישירות מנייקי ולא מחברות צד שלישי, כשהמטרה המוצהרת הייתה פיקוח הדוק יותר על סוחרי צד שלישי ומניעה של מכירת מוצרים מזויפים על ידם. עסקת חסימת המותג בין אמזון לנייק עוררה רעש גדול לפני יותר משנתיים, כמו העסקה שעשתה מאוחר יותר עם אפל ובאחרונה כנראה גם עם נינטנדו. מכל מקום, חברות רבות גילו, כי חיסול מוכרי צד שלישי באמזון הוא משימה כמעט סיזיפית, שכן על כל סוחר שמסולק מן הפלטפורמה צץ מיד אחד חדש. לפי הדיווחים, אמזון כבר התכוננה למהלך הזה באמצעות פיתוח רשת של מוכרי צד שלישי, כך שמוצרי נייקי בעצם ימשיכו להימכר בה. נייקי מצידה תמשיך להשתמש בשירותי הענן של אמזון, AWS. בשנים האחרונות הרחיבה נייקי בצורה משמעותית את המכירות המקוונות הישירות שלה ואף שילשה אותן מאז 2013, אם כי הן עדיין מהוות כשליש בלבד מסך המכירות.

אירועי השבוע האחרון הורידו מהכותרות את אחד הנושאים שלצערנו כיכבו לפני פרוץ סבב ההסלמה הנוכחי: המצב של חדרי המיון בבתי החולים. הנושא הזה יחזור בקרוב, עם הגיע החורף, על שלל הווירוסים שהוא מביא אתו, אבל כבר ממה שניתן היה לראות בימים שלפני מבצע "חגורה שחורה", אין שום מקום לספק: מערכת הבריאות זקוקה לשינוי דחוף, ובעיקר לחדשנות. אולם, צריך להודות שהמראות בחדרי המיון, מטלטלים ככל שהם, מהווים פן אחד של מערכת הבריאות הציבורית בארץ, שנחשבת לאחת מהמתקדמות בעולם, לרבות בהשוואה למדינות מפותחות ועשירות הרבה יותר מאיתנו. לצד הצפיפות והעדר המיטות, יש לנו יתרון יחסי לעומת מערכות בריאות רבות אחרות: הבריאות הדיגיטלית, ובכלל זה הרפואה מרחוק. הכוונה היא ליישומים, מערכות חכמות ומכשירים רפואיים, המאפשרים לתת שורה של טיפולים ומענה ללא מעט תהליכים, שעד כה היו מבוצעים באופן פיזי, בין אם בבתי החולים או בקופות החולים. בשנים האחרונות, החדשנות במערכת הבריאות החלה לצבור תאוצה. בחלק מארגוני הבריאות מכהנים מנהלים בכירים שאחראים על החדשנות, והם בדרך כלל גם רופאים - כך שיש להם הבנה מעמיקה בשני העולמות ובשילוב ביניהם. בנוסף, ארגוני הבריאות משתפים פעולה עם סטארט-אפים ישראליים, שחלקם עושים חיל לא רק כאן, אלא גם מעבר לים. כחלק מההתקדמות הזאת, לפני כמה שבועות הוקם בארץ פורום ראשון של ארגוני בריאות דיגיטלית, שנועד לתת מסגרת ארגונית לסטארט-אפים המקומיים הרבים שמפתחים פתרונות בתחום. על פי נתונים של משרד הכלכלה, בשנים האחרונות חל גידול של 160% במספר החברות הישראליות שמפתחות פתרונות חדשניים בעולם הבריאות, ומספרן עומד על כ-500. ואם כבר ממשלה, יש תכניות לאומיות לתחום הבריאות הדיגיטלית, לפחות על הנייר: במרץ אשתקד אישרה הממשלה תכנית לאומית, שמשותפת למשרד הבריאות, ישראל דיגיטלית וארגוני הבריאות. הממשלה הקציבה לנושא סכום שיא של כמעט מיליארד שקלים, לטובת תמיכות ועידוד המחקר והפיתוח בתחום. גם רשות החדשנות מקצה תקציבים לתחום הבריאות הדיגיטלית. פרויקטים מרתקים - בתחרות של אנשים ומחשבים אישוש נוסף להתפתחות הוא הגידול במספר החממות והאקסלרטורים בתחום הבריאות שפועלים בישראל. במסגרת כנס הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים, שייערך ב-12 בדצמבר, תתקיים תחרות בין סטארט-אפים שמפתחים פתרונות לעולם זה. הצצה קצרה לפרויקטים שהוגשו אליה משקפת את החדשנות והיוזמה הישראליים בתחום. כך, למשל, אחד הפרויקטים מציע פתרון נגיש לבדיקות מעבדה, שיכול להיעשות בבית המטופל, מבלי שיצטרך להגיע למרפאה. בין היתר, המערכת מאפשרת לתת חיווי מידי לבדיקות שתן ולשגר אותן, באמצעות טכנולוגיית האינטרנט של הדברים, למעבדה. חברה אחרת פיתחה תהליך דיגיטלי מלא של איתור והתאמת עזרים רפואיים: הערכת פרופיל הלקוח, קביעת היעדים התפקודיים האישיים, חיבור למוצרים באתרי סחר בארץ ובעולם, רכישה והמשך מעקב דרך הפלטפורמה. מיזם נוסף מציע פתרון המאפשר בדיקת פוריות ביתית לגבר, ובכך מעלה את הצורך והמודעות לחלקם של הגברים באי הפוריות (בעיה שמיוחסת בעיקר לנשים). הבדיקה מבוצעת בבית, באופן דיסקרטי וללא מבוכה, בדיוק גבוה מאוד (של 97%, כך מבטיחים היזמים) ובמהירות. העובדה שהבדיקה מבוצעת באמצעות הסמארטפון או הלפטופ של הגבר פותרת בעיית נגישות במדינות שיש בהן מיעוט מעבדות ומרפאות אורולוגיות. גם כאן, הבעיה היא בדרגים הגבוהים המהפכה הזו משתלבת בפרויקטים לאומיים לצמצום הפער הדיגיטלי. כבר כיום מופעלות מערכות במרפאות קהילה שמאפשרות לבצע צילומי רנטגן, כמו גם קשר אונליין לרופאים ואנשי מעבדה בבתי החולים, שלעתים מרוחקים מהן זמן נסיעה רב. נקודה נוספת שראויה לציון היא תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית שארגוני הבריאות, לרבות משרד הבריאות, נמצאים בימים אלה במהלכם. התהליכים האלה נועדו להתאים את הארגונים הללו ומערכותיהם לעידן החדש, ובכך לאפשר את המעבר לבריאות דיגיטלית מלאה. [caption id="attachment_280706" align="alignleft" width="300"] סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. צילום: ניב קנטור[/caption] לאור כל זאת נשאלת השאלה מדוע לא נמצאה הדרך לייצר קשר ישיר והדוק יותר בין החדשנות הישראלית בתחום הבריאות, שמסייעת למיליוני בני אדם בעולם, למערכת הרפואה המקומית. המומחים יגידו שזו לא רק בעיה של תקציב, שהיא תמיד נכונה. הבעיה היא שעדיין לא נמצאה המסגרת ולא הונחו היסודות לתכנית לאומית, ששמה את נושא הבריאות הדיגיטלית בסדר עדיפות גבוה ודוחפת אותו בכל הערוצים. לצורך העניין, 40 מיליון השקלים שסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, נאבק כדי להקצות לצמצום הצפיפות בחדרי המיון צריכים להיות מנותבים לעידוד ארגוני הבריאות להאיץ את תכניות החדשנות שלהם, להשקיע יותר בערוצי הרפואה מרחוק ולא להשאיר זאת במקומות צדדיים, לצורך ניסוי בלבד. נושאים אלה ואחרים יידונו בכנס הבריאות הדיגיטלית של אנשים ומחשבים, בהשתתפות בכירי משרד הבריאות, מנהלי בתי חולים, סמנכ"לי טכנולוגיות בארגוני הבריאות וחברות טכנולוגיות שעובדות עם המערכת.

חברת וואן ערכה לאחרונה אירוע נוצץ, שבו חשפה את המיתוג והלוגו החדש שלה. באירוע, שהתקיים בגלריה דובנוב בתל אביב, השתתפו כ-250 מנהלים ועובדים, שזכו להצצה ראשונה על המיתוג, אשר כולל שפה עיצובית חדשה לחלוטין ולוגו חדש לחברה - לראשונה ללא הספרה 1 שליוותה את הלוגו המוכר בעבר. [caption id="attachment_303245" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: ששי שילה – מנכ"ל אוטומציה החדשה מקבוצת וואן, צור אבנית – מנכ"ל חטיבת שירותי מומחים, בדיקות ומרכזי תמיכה, שני אנקוריון – מנכ"לית XacTech, עדי אייל – מנכ"ל קבוצת וואן, עדי שיין – מנכ"ל ONE Systems, רונן בנבניסטי - מנכ"ל ONE ERP, יוסי צייגר – מנכ"ל הראל מחשוב מקבוצת וואן. צילום: דדי ברק[/caption] מנכ"ל וואן, עדי אייל, הציג בפני המשתתפים את התפישה שמאחורי הקונספט העיצובי והלוגו החדש. לדבריו, "הודות לניסיון הרב שצברנו אנו הכתובת עבור ארגוני העתיד. אנו מבינים את הצרכים והאתגרים העסקיים שבפתח, ומלווים את הלקוחות בהטמעת השינוי ובפיתוח המיומנויות הדרושות לעולם העסקי של המחר. השפה העיצובית החדשה שבחרנו מבטאת את הרעיון הזה בדיוק, והיא עוצבה בסיומו של מהלך אסטרטגי מעמיק, שביצענו בהשתתפות חברי ההנהלה הבכירה. הלוגו החדש מורכב משלוש קוביות שביחד מרכיבות את השלם ואת אבני היסוד שבונות את העתיד, והסלוגן החדש שיוביל אותנו בצמוד ללוגו הוא: Technologies For Future Needs". [caption id="attachment_303246" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: עמית אפלבויים –מנהל מחלקת Dynamics CRM, אלינור גולדברג – מנהלת כספים, אילה קדרון – מנהלת חטיבת פיתוח ומוצרים, יפעת מלכה – משאבי אנוש ואדמיניסטרציה, אלי כהן – CTO קבוצת וואן, צפריר פיימן, סהר אלבז - יועץ פתרונות Omnichannel. צילום: דדי ברק[/caption] בהמשך דבריו ביקש אייל להודות באופן אישי לכל אחד ואחת מהנוכחים על תרומתם להפיכתה של וואן לסיפור הצלחה, ולחברה שהיא מוקד לחדשנות, קידמה וגאווה לעובדים וללקוחות. [caption id="attachment_303249" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: קרן אבן פלג, מנהלת פרויקטים ומנתחת מערכות, עינת כרמון, מנהלת פרויקטים ומנתחת מערכות, עמית אפלבויים, מנהל מחלקת Dynamics CRM, מורן זולברג, מנהלת פרויקטים ומנתחת מערכות. צילום: דדי ברק[/caption] באירוע השתתפו גם ראשי חברת המיתוג פירמה, שליוותה את התהליך ועיצבה את הקונספט הוויזואלי החדש. המיתוג והלוגו החדשים ישמשו מעתה והלאה את ONE בהתנהלותה השוטפת מול לקוחות, שותפים, משקיעים, וכמובן 4,000 העובדים שלה בארץ ובחו"ל. [caption id="attachment_303250" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: מיטל נועם צימרמן, מנהלת מכירות ONE BI, לימור וייס, מנהלת יחידה עסקית ONE BI, אפרת בעדני-זהבה, חשבת ONE BI. צילום: דדי ברק[/caption] דיילי ציפי אהבה את הקונספט העיצובי שמבטא רוח יזמית וחדשנית - צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

חברת דל טכנולוגיות התחייבה שכוח העבודה הגלובלי שלה יורכב מ-50% נשים עד לשנת 2030, כך נודע ביום ג'. בנוסף התחייבה דל גם לקצץ במחצית את פליטות גזי החממה שלה, ולכך שתעבוד עם ספקים נכונים בכדי שאלו ייפחתו בכ-60%. מייקל דל, מייסד ומנכ"ל דל טכנולוגיות, שפתח את אירוע 2019 Dell Technologies Summit, שהתקיים באחרונה באוסטין, חלק עם הקהל את חזונו ל'עשור הנתונים הבא' ושוחח עם הקהל על ההזדמנות הדורית לפרוץ את "כוח הדטה", כדי לפתור את האתגרים הגדולים ביותר של האנושות. הוא הכריז על תכנית ההשפעה החברתית של דל שיעדה עד לשנת 2030, ושכוללת מגוון מחויבויות מטעמה שכולן מיועדות לתרום להתקדמות האנושות. "פריצת כוח הנתונים תקדם את האנושות יותר מכל כוח אחר בעשור הבא", אמר היו"ר והמנכ"ל דל. "אנו מחויבים להנגיש את הכוח באופן רחב לקהילות ברחבי העולם, כך שכולנו נוכל להתקדם יחד", הבטיח, וזכה לתשואות מהקהל. יוזמת Progress Made Real יעדי "ההשפעה החברתית" של החברה, שהוכרזו בפסגה, הם חלק מיוזמת Progress Made Real של דל, שמטרתה "ליצור השפעה מתמשכת וגדולה לאורך זמן על המין האנושי ועל כדור הארץ". כחלק מהתכנית, ענקית הטכנולוגיה מ-ראונד רוק שבטקסס מתכננת, כאמור, להפחית באופן דרמטי את פליטות גזי החממה שלה, וכן להשתמש באריזות שעשויות מ-100% חומרים מתחדשים או ממוחזרים, כמו גם להטמיע תכנית מיחזור 1:1, שבה עבור כל מוצר חדש שהיא מייצרת, ממוחזר "מוצר שווה ערך". ענייני פליטת גזי החממה והמחזור אקוטיים למיתון שינוי האקלים שהכדור חווה כיום, ושכבר משפיע באופן ניכר על חיינו. גיוון והכלה חזק על סדר היום כל הנושאים שבהן נגעה דל במסגרת היוזמה חיוניים ועומדים על סדר היום של האנושות בתקופה הנוכחית, אבל ההכרזה על ההתחייבות לכך שמחצית מכוח העבודה הגלובלי של דל ו-40% מהמנהלים שלה יהיו נשים עד שנת 2030, משמחת מאוד, לנוכח תקרת הזכוכית שבה נתקלות נשים רבות בתעשייה. למען הפרופורציה - נכון לפברואר, נשים מהוות רק 30.4 אחוז מכוח העבודה הגלובלי של Dell ורק כ-23% מבכיריה הם מנהלות. מתווה התכנית מתייחס גם לקיפוח של מגזרים חברתיים אחרים, ומתחייב שרבע מכוח העבודה האמריקני של דל ו-15% מהמנהלים שלה יהיו עובדים אפרו-אמריקנים והיספניים - עניין שאף הוא עתיד לסייע לקידום הגיוון וההכלה בקרב עובדי דל, ועשוי להשפיע גם כמודל חיקוי על יתר עמיתותיה לתעשייה. "יש לנו אחריות גדולה להחיל את מלוא העוצמה של דל טכנולוגיות כדי לעשות טרנספורמציה בחיים ובחברה", אמרה קארן קווינטוס, סגנית נשיא ומנהלת לקוחות ראשית בדל. "על ידי שילוב פורטפוליו הטכנולוגיה שלנו, בקנה מידה עולמי, כישרון חברי צוות ושותפויות לקוחות, אנו יכולים לגרום להשפעה חיובית משמעותית". [caption id="attachment_294287" align="alignnone" width="600"] קארן קווינטוס, סגנית נשיא ב-דל ומנהלת לקוחות עולמית בחברה. צילום: ניב קנטור[/caption] "סדר היום שלנו ל-2030 מקיף ומוטמע עמוק בכל רחבי העסק. מטרות המונשוט (moonshot) שלנו מותחות אותנו להגיע הרבה מעבר לשינוי מצטבר. במקרים מסוימים אנו עדיין עובדים על מנת לגלות כיצד נגיע לשם - אך אנו יודעים ששינוי וחדשנות משמעותיים מתחילים במחויבות עמוקה", הוסיפה קווינטוס.