"מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עושה עבודה טובה, אבל היא חייבת לחשב מסלול מחדש, כדי להיות רלוונטית בעידן הדיגיטלי", כך אמרה היום (ד') פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) במועצה להשכלה גבוהה. פרופ' זילברשץ דיברה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא השתתפה בפאנל שעסק באתגרי ההון האנושי ובתפקיד האקדמיה בהכשרת כוח אדם להיי-טק ולמשק בכלל. לדבריה, יש מגמה של עלייה במספר הסטודנטים שלומדים מדעים, והשנה, בפעם הראשונה, הגידול הגיע לאוניברסיטאות. אלא שלהערכתה, הפוטנציאל הרבה יותר גבוה, והסיבה שאין יותר סטודנטים למדעים נובעת מהעדר משאבים ומגבלת מקום. לכן, היא ממליצה להגדיל לא רק התקצוב למוסדות להשכלה גבוהה, אלא גם לבחון את שכר המרצים ולעודד לימודי תארים שני ושלישי, כדי שיהיו מרצים שיוכלו להכשיר את הסטודנטים למדעים בעתיד. לדברי פרופ' זילברשץ, "שינוי המבנה של מודל ההכשרה האקדמית הוא הגדלת החלק של הלמידה הדיגיטלית, שחלקה נעשה על ידי למידה מרחוק". קמפוס מבוסס למידה דיגיטלית פרופ' זילברשץ הציגה את מודל הקמפוס החדש, שכמעט שלא דומה בכלל למבנים המוכרים כיום, שמותאמים לעידן שבו המרצה עומד בכיתה ומעבר שיעורים. "הקמפוס החדש יהיה מבוסס על למידה דיגיטלית, שבין היתר מאפשרת את הרחבת מעגל הלומדים בקורסים במוסדות האקדמיים, עם הרצאות מפי המרצים הכי בכירים באקדמיה הישראלית והבינלאומית", אמרה. "מבחינתנו במועצה להשכלה גבוהה מדובר במהפך, כי אנחנו מאשרים בפעם הראשונה לימודים דיגיטליים". עוד היא אמרה כי חלק מהשינוי בתכניות הלימודים באקדמיה, כדי לענות על המחסור בכוח אדם, הוא הרחבת מעגל הלומדים את מקצועות המדעים מפקולטות אחרות. "אנחנו קוראים לזה מיקרו תארים, שמותאמים אישית לסטודנטים ומאפשרים, למשל, למי שלומד משפטים ללמוד גם מדעי המחשב או מקצועות דומים", אמרה. דוברת נוספת בפאנל הייתה פרופ' קרנית פלוג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר נגידת בנק ישראל, שדיברה על אתגרי צמצום פערי הפריון כמפתח לסגירת פערים בהכנסה. ד"ר איתן רגב, כלכלן ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס לכך שהמוסדות האקדמיים לא ערוכים לקלוט את מספרם הגדל והולך של לומדי חמש היחידות במקצועות המדעים, ולכן על המדינה להשקיע משאבים כדי לאפשר זאת, ובכך גם לתת מענה למחסור החמור במהנדסים בהיי-טק.

שם ותפקיד: מאיה דוד, מנתחת מערכות מידע ומנהלת פרויקטים פנימיים בקבוצת SQLink, אשר עוסקת בפרויקטי פיתוח מורכבים ובמערכות דיגיטציה מתקדמות. השכלה/שירות צבאי: בעלת תואר בהנדסת תעשייה וניהול מטעם אוניברסיטת אריאל. בצבא שירתתי בהנדסה קרבית כמדריכת כושר קרבי. משפחה: רווקה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשחזרתי מהטיול הגדול של "אחרי צבא" בדרום אמריקה, בחרתי להיכנס למסלול של לימודים גבוהים. ידעתי שמעניין אותי הצד היותר ריאלי, ולכן פניתי לכיוון הזה. מצאתי שהוא מתאים לי במובנים רבים, הבולטים שבהם היו: יישום טכני, ניהול של מערכות מידע וניהול צוותים. החלק העיקרי שאליו התחברתי בתחום הזה הוא העובדה, כי מהנדסי תעשייה וניהול הם בעיקר "פותרי בעיות". כל פרויקט עומד בפני עצמו ולא דומה לפרויקט שלפניו - בתוכן, באופי המשתמשים ולפעמים גם בצוות הפיתוחי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? במטה חברת SQLink אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר, ולכן הפער המגדרי לא תופס מקום. אני מאמינה שהאפליה עדיין קיימת בתעשייה, וחייבים למגר אותה בכל צורה אפשרית. אנחנו חיים היום בעידן מתפתח, שמביא אותנו למקום של שוויון בין המינים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? באופן אישי במהלך הקריירה שלי לא נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה. מקומות העבודה שהעסיקו אותי תמיד נתנו לי במה להתבטא באופן שמצאתי לנכון. מובן שחשוב לשמור על קורלציה בין הדרך שלי לבין צורכי הארגון, שכל הזמן בפרונט. לדעתי, המכשול העיקרי העומד כיום בפני שילובן השוויוני המלא של נשים בשוק העבודה קשור לקושי לשלב בין צורכי העבודה וצורכי המשפחה. כדי להגביר את השוויון המגדרי בתעסוקה, צריכים ארגונים לסייע ככל האפשר בהקטנת הקונפליקט המובנה בין צורכי העבודה לבין צורכי המשפחה, ולאפשר לעובדים לשלב בצורה מיטבית בין השניים.

חוקרי אבטחת מידע פרסמו הבוקר (ד') על תקלה מביכה במיוחד לדואר ישראל: לינק באתר הדואר הפנה לאתר פורנו. מדובר בלינק שהוצב באזור באתר שמאפשר לגולשים לעקוב אחרי החבילה שלהם. בנוסף, במקום הכיתוב הרגיל באזור זה, הגולשים ראו שאלות משונות כמו: "מדוע הזברה לובשת פיג'מה"?, עם התשובות אליהן. בתחילה סברו החוקרים, אנשי חברת האבטחה ESET ישראל, כי מדובר בפריצה, אולם לאחר מכן הם שלחו הודעת תיקון לעיתונות ובה נכתב שמקור ההפניה הסוררת הוא בטעות אנוש. במילים אחרות, בדיקת ה-QA שנעשתה לפני שהאתר עלה לאוויר הייתה לא טובה. המבוכה מקבלת משנה תוקף מאחר שרבות מהחבילות האלה הן עם מוצרים שהוזמנו בחודש הקניות נובמבר, מה שאומר שההתעניינות באתר שבו ניתן לעקוב אחר הסטטוס של החבילות האלה רבה. בין השאלות והתשובות שעלו לאתר: למה השמיים כחולים? כי כחול זה ממש יפה. תאר לעצמך שמים אדומים? וגם: למה הזברה לובשת פיג'מה? כי מכנסי העור היו במכבסה. שאלה נוספת: מה השעה? השעה רבע לשלושים וחמש. תתמודד. נראה שהעובד שהעלה את השאלות הללו לאתר שאב השראה מעולמות הספרות והשירה - הספר 35 במאי של ז'ול ורן והשיר מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? של ע. הלל. כך או כך, מדובר במקרה לא משעשע, שמעורר תהיות לגבי איכות בדיקות אבטחת האיכות בדואר. אמיר כרמי, מנהל הטכנולוגיות ב-ESET ישראל, אמר כי "הבוקר עדכנתי את הגורמים הרלוונטיים בדואר ישראל, שלא היו מודעים לתוכן הבעייתי בדף, והתוכן הוסר בתוך מספר דקות. חשוב שגופים בסדר גודל כמו של דואר ישראל יהיו עם יד על הדופק בכל הקשור לניהול האתר שלהם". מהדואר נמסר כי "לא מדובר בפריצה לאתר. הטקסט הועתק בטעות אנוש של עובד דואר בעת בדיקות QA שנעשו למערכת".

6Over6, סטארט-אפ ישראלי שפיתח אפליקציה שמאפשרת לבצע את כל הבדיקות הנחוצות לקבלת משקפי ראייה או עדשות מגע באמצעות הסמארטפון, נמכר לחברה האמריקנית 1-800Contacts. סכום העסקה לא נמסר, אך גורמים המקורבים ל-6Over6 מעריכים אותו ב-100 מיליון דולר. סגירת הרכישה תתבצע במהלך המחצית הראשונה של ינואר. החברה הנרכשת הוקמה ב-2014 על ידי ד"ר עופר לימון וד"ר אלכס זלוטניק, מומחים בתחום האלקטרו-אופטיקה. מדובר בסטארט-אפ השני שהם ייסדו ביחד - הקודם היה אקסיד אימג'ינג, שנמכר לחברת לומב+באוש. 6Over6 גייסה 15 מיליון דולר ממשקיעים כגון רימונצ'י קפיטל, קרן אלומות וחברת האופטיקה ההודית Lenskrat.com, שהיא אף אחת החברות שמשתמשות במוצר. הפתרון של החברה מבוצע דרך אפליקציה, שמאפשרת שלושה שימושים: חילוץ המרשם מהמשקפיים הקיימים של המשתמש, בדיקה של הראייה לקבלת מרשם חדש ומדידת מרחק בין אישונים. החברה קיבלה אישור שימוש של ה-FDA האמריקני לשני היישומים הראשונים. ב-6Over6 אומרים כי הטכנולוגיה שלהם מייתרת את ההליכה לאופטומטריסט על מנת לבצע בדיקת ראייה וכי ניתן לבצע אותה מכל מקום, כולל מהבית. בהמשך מתכוונת 1-800Contacts להציע מוצרים חדשים, על בסיס הרכישה, כמו בדיקה וירטואלית לקראת קניית משקפיים חדשים ומרשמים נוספים. "לאפשר טיפולי עיניים היכן שהם חסרים" לדברי ג'ון גרהאם, מנכ"ל 1-800Contacts, "אנחנו מעריכים מזה זמן רב את החדשנות של 6Over6 ומשתמשים במוצר שלה. הרכישה מאפשרת לנו להמשיך את המחויבות שלנו לספק השגחה טובה יותר על בריאות העיניים. לאנשים מגיע פתרון פשוט ובמחיר שווה לכל נפש להשגחה על בריאות העיניים שלהם והשילוב שלנו עם 6Over6 מאפשר זאת". ד"ר לימון ציין כי "משימת החיים שלנו מזה זמן היא ליצור טכנולוגיה שתאפשר לאנשים לשלוט על הטיפול בראייה שלהם ולהגיע לקהילות ברחבי העולם שאין להן גישה לטיפולי עיניים. 1-800Contacts שותפה לדרייב שלנו לשנות את מה שקלוקל בתעשייה הזאת, ואנחנו יודעים שהרכישה תממש זאת ברמה העולמית, כך שאפשר יהיה לעשות שינוי אמיתי".

"אני בטוח שלא כולם יודעים מה זו רפואה היברידית. למעשה אני יכול לומר שזה סימן רשום שלנו, והרעיון הוא ייחודי לנו ולא קיים בשום קופה או תאגיד רפואי בארץ ובעולם. פירושו והחזון שלו הוא לשלב ברפואה המצוינת שיש לנו כיום בקהילה חידושים טכנולוגיים, שמאפשרים שילוב גם של הזירה הביתית. מה שהוכח עד עכשיו הוא, שמעבר לכך שיש לנו במה להתגאות ברפואה הקהילתית, מעבר לחוזק ולאיכות שלה, מסתבר שהיא גם מצטיינת בהיבט של בטכנולוגיה", כך קבע ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה בקופת חולים מאוחדת, כשהרצה מול מאות אנשי המקצוע והרפואה שגדשו את אולם האירועים לאגו בכנס dHelath 2019, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים. מוסינזון הסביר בכנס המקצועי השנתי, שהמטרה אינה לחסוך ולא ליצור רפואה שתבוא במקום, אלא להעניק רובד נוסף של שירות רפואי מעבר לזה שמוגש כיום במרפאות הקופה, ביצירת המגע עם רופאי המשפחה. "הרעיון הוא לשמר את הביקור הפיזי, אבל עליו הוספנו פנייה מקוונת, שהיא תקשורת אסינכרונית עם הרופא בתיק, עבור דברים שלאו דווקא דורשים ביקור פיזי במרפאה, ומרשמים בעיקר הם הדוגמה הטובה ביותר. הביקור הדיגיטלי הזה הוא החדשנות שאנחנו מציעים כאן - היכולת לשלב בין פגישות וירטואליות לפגישות פיזיות, כשהכל מבוצע בתוך ומתוך התיק וכשכל המידע מול העיניים" הוא סיפר. לדבריו, היתרון הגדול הוא שאפשר לבצע את השיחה מכל מקום בעולם. "השילוב של תור מרחוק הוא לצד התורים הפיזיים הרגילים. הרופא רואה בלוח הזמנים שלו שמדובר בשיחת וידאו בביקור מקוון. אנחנו מתכוונים להרחיב את השימוש להוספת יכולת ניטור מרחוק, לדוגמה לביצוע בדיקת שתן מהבית וכדומה", הוא סיכם. שיתוף מידע תוך שמירה על פרטיות עו"ד אביב אילון דיבר על הקשר שבין מידע רפואי לרגולטור, ובמיוחד בהיבט של שמירה על הפרטיות, תוך התייחסות לכך ששיתוף המידע הרפואי חיוני. "אין ספק שכמה שנשתף יותר מידע רפואי כך יהיה יותר טוב ללקוחות וגם לנו. רק תחשבו על השימושים: הדפסות תלת ממד, טלה-רפואה, שימושים במציאות מדומה ורבודה וכדומה. המטרה בסופו של דבר היא אותה רשומת רפואה אישית, זה בעצם מה שכולנו מנסים להגיע אליו - איזשהו תיק רפואי, שכל המידע שלנו שמור בו, כולל רגישויות וסוג הדם. אז איפה הבעיה אתם שואלים? כמו תמיד, זליגת מידע", הוא אמר. [caption id="attachment_305994" align="alignnone" width="597"] עו"ד אביב אילון, צילום: אלעד גוטמן[/caption] מעצם תקנות הגנת הפרטיות, המידע הרפואי מוגדר כמידע רגיש. "המחוקק נדרש לפרטי פרטים לבניית קטגוריות שמירה על המידע, כולל התייחסות אל מאגרי מידע שמוטלת עליהם חובת אבטחה ברמה בינונית ומעלה. מי שמחזיק מידע רפואי שיכול לזהות אדם חייב לעמוד בתקנים, שנקבעו על פי התקנות ב-2017, ומי שלא עושה את כל הדברים האלה פשוט עובר על החוק", הסביר אילון על החלק מהדרישות שעומדות בפני מי שרוצה או זקוק לבניית מאגר מידע רפואי. הוא אמר, שהאסדרה בישראל מתקדמת יותר מאשר בעולם, אם כי יש הרבה מאוד מה לשפר. "אז מה האתגר? קודם כל הבעלות - של מי המידע. האם המידע ברגע שאישרנו שייך למי שמחזיק בו, או שהוא עדיין שלנו? בנוסף, חייבים לקבל הסכמה, ומי שלא מקבל הסכמה אינו יכול להשתמש במידע,  אבל זה לא עובד בפועל. כמו כן, ביזור הוא הכרחי כדי שלא ייפגע במקרים של תקיפה, כמו גם ההתממה כדי להוריד ממנו את הקישור החד-ערכי אל אדם מסוים. רק אז אפשר להשתמש במידע, ו עם תלות בצורך שבגינו אוספים אותו", ניסה אילון להסביר עוד כמה מהדילמות. קיצור זמן ההגעה לשוק יעל פרמינגר, מנהלת איגוד טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ישראל, סיפרה, שהמטרה של הגוף שהיא עומדת בראשו היא "להאיץ את הזמן לשוק של החברות הפועלות בתחום. אין אף גוף דומה שמוביל את האג'נדה של החברות עצמן, וזו הסיבה להקמת הגוף. באיגוד הזה אנחנו יכולים להגיע לכוח כלכלי מסוים, שיכול להוזיל עלויות של החברות, לדוגמה בהיבטים של רכישת משאבים, ואפשר אף ליצור פלטפורמות לשימוש משותף". [caption id="attachment_305995" align="alignnone" width="599"] יעל פרמינגר, מנהלת איגוד טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ישראל. צילום: אלעד גוטמן[/caption] היא סיפרה שיש גם בנייה של מעין לובינג. "אנחנו רוצים להשפיע על הרגולוציה בישראל והתחלנו כבר לפעול בכיוון הזה, כשאנחנו רוצים שהסביבה העסקית תהיה יותר מותאמת לחברות הבריאות הדיגיטלית", היא אמרה. היא בטוחה שהפוטנציאל של החברות הפועלות בישראל גדול מאוד, ולהגדרתה אפילו אדיר. "לא סתם הבריאות הכלכלית מתוארת כמנוע הצמיחה הבא של השוק הישראלי. בזה שבנינו גוף כזה, שבו החברות מייצרות תהליכים, אנחנו ניצור מצב שבו נהפוך לתעשייה לאומית מובילה. אנחנו מבינים וגם המדינה מבינה, שהצלחה של החברות היא הצלחה כלכלית של המדינה", היא סיכמה.

התקפת סייבר מסוג כופרה נגד חברת לייף לאבס - ספקית הבדיקות הרפואיות הגדולה בקנדה - הביאה לכך שמידע אישי של יותר מ-15 מיליון מטופלים נחשף, לפני שהחברה שילמה את דמי הכופר בכדי לאחזר את הנתונים. על פי מכתב פתוח שנשלח ללקוחות - השמות, כתובות המגורים, כתובות הדואר האלקטרוני, שמות היוזר והסיסמאות, מספרי כרטיסי הבריאות ותוצאות בדיקות מעבדה של פציינטים באונטריו ובקולומביה הבריטית שבקנדה הופרו בתקיפה, שדווחה לרשויות אכיפת החוק בנובמבר. לא פורסם מידע על סכום הכופר שהחברה שילמה, או למי הוא שולם. We recently identified a cyber-attack that involved unauthorized access to our computer systems. We are sorry that this incident happened. The data has been retrieved, and a law enforcement investigation is underway. For more info, visit https://t.co/gUYdHeR0Kh. — LifeLabs (@LifeLabs) December 17, 2019 במכתב שפורסם כתב נשיא ומנכ"ל LifeLabs, צ'ארלס בראון, כי החברה נקטה במספר צעדים בכדי להגן על מידע הלקוחות, כולל שכירת "מומחי אבטחת סייבר ברמה העולמית", כדי לזהות את היקף ההפרה ולאבטח את המערכות המושפעות. עוד טען בראון כי אחזור הנתונים התאפשר לאחר ביצוע תשלום הכופר. "אני רוצה להדגיש כי בשלב זה, חברות אבטחת הסייבר שלנו סבורות שהסיכון ללקוחות שלנו בקשר למתקפת סייבר זו הוא נמוך", ציין בראון במכתבו, והוסיף כי החברות עוקבות אחר הדארקנט כדי לבדוק אם מידע גנוב מלייף לאבס הגיע אליה, ובינתיים לא אתרו כל עדות לכך. החברה גם פעלה כדי להודיע ל-85,000 מטופלים מאונטריו שניתן היה לגשת לתוצאות בדיקות המעבדה שלהם, ואמרה כי רוב הנתונים הללו, כמו גם מידע על כרטיסי הבריאות, מתוארכים לשנת 2016 או מוקדם יותר. הנושא נמצא כעת בבדיקת רשויות החוק הקנדיים, שעורכים חקירה משותפת על מתקפת הסייבר, ועובדים עם תחומי שיפוט אחרים שבהם הושפעו לקוחות. "אני מודאג עמוקות מהעניין הזה," אמר מייקל מקווי, נציב המידע והפרטיות של קולומביה הבריטית. "הפרת מידע בריאותי אישי רגיש יכולה להיות הרסנית למי שנפגע", הוסיף. יצוין כי באופן לא מעט פרדוקסלי, לייף לאבס - שהבטיחה כי תיקנה בדיעבד את בעיות האבטחה במערכת הקשורות לתקיפה - מציעה גם שירותי הגנת סייבר בחינם למשך שנה לקוחותיה, ואלו כוללים ביטוח מפני גניבת זהות והגנה מפני הונאה.

אחרי ששחררה את גירסה 79 של כרום עבור מערכות ההפעלה השונות, עם תקלות כאלה ואחרות, השיקה גוגל גם את גירסה 79 של מערכת ההפעלה למחשבים שלה, Chrome OS. כמו תמיד, הגירסה החדשה מציעה שילוב של תכונות שלא היו קיימות בגירסאות הקודמות של מערכת ההפעלה יחד עם שיפורים, לפחות על הנייר, לתכונות מוקדמות יותר. אחד השיפורים הללו קשור לאפשרות להשתמש בשולחנות עבודה וירטואליים שהתווספה בחודש שעבר. כעת, בעת שלוחצים על קישור, דף האינטרנט שלנו נפתח תמיד בשטח העבודה הפעיל באותו רגע ולאו דווקא בשולחן העבודה שבו הוא נפתח קודם לכן. בדומה לגירסאות הדפדפן, גם במקרה של Chrome OS 79 יסומנו החל מינואר הקרוב אתרים המשתמשים באבטחת שכבת התעבורה ברשת בגרסת TLS 1.0 או 1.1 כלא בטוחים. גוגל מנסה לשכנע את כל האתרים לעבור לגירסאות המעודכנות של הפרוטוקול. כמו כן, תופעל תכונת "הקפאת הכרטיסיות" - כרטיסיות ברקע שלא יהיו פעילות במשך 5 דקות או יותר יוקפאו כדי לחסוך משאבי מחשוב וסוללה, והם לא יוכלו לבצע פעולות. ניתן להגדיר באופן ידני אתרים שעבורם ההקפאה לא תתבצע - לדוגמה, אתר המספק עדכון תוצאות ספורט בזמן אמת. אחד החידושים שמציעה המערכת כעת הוא האפשרות לבחון בבת אחת את כל החלונות הפתוחים ולעבור בלחיצה קלה לחלון פתוח. תצוגת החלונות הפתוחים, שבגוגל מכנים Overview Mode, מיועדת לשימוש בטאבלטים או במחשבים הפיכים או נתיקים, שאפשר לעבור בהם למצב טאבלט, ומספרם של אלו גם אלו לא ממש רב. התצוגה תשנה את גודל החלונות בהתאם למספר היישומים והאתרים הפתוחים. בנוסף, ניתן לגרור חלון פתוח לקצה השמאלי/הימני של המסך כדי ליצור תצוגה מפוצלת. חידוש נוסף הוא הוספת בקרות נגן מדיה למרכז ההתראות של המערכת, והן פעילות אם משתמשים באפליקציה כדי לנגן מוזיקה או משמיעים אותה דרך אתר ברשת.

"העובדה שהחלטנו לפתוח דטה סנטר של אורקל כאן בישראל מראה שהשוק המקומי הוא שוק שאנחנו מאוד רציניים לגביו ואנחנו מאוד פעילים בו, ואנו רואים את הפוטנציאל ביכולת לעזור ללקוחות שלנו וללקוחות שלהם במסע לענן", כך אמר ג'ייסון ריס, מנהל קבוצת פתרונות טכנולוגיים, בריטניה וישראל, אורקל, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים במהלך ביקור שערך בארץ לאחרונה. פתיחת הדטה סנטר בישראל היא חלק ממהלך שבו החברה מתכוונת להרחיב במהלך 2020 את המשרעת של הדטה סנטרים שלה. היא תוסיף מעבר ל-16 האזורים הקיימים היום עוד 20 אזורים חדשים, אחד מהם גם בישראל, וזה יקרה בקצב שבו בכל 32 ימים יוקם מרכז חדש. "עדיין אין תאריך מדויק, אבל זה יקרה במהלך 2020", אמר ריס. "זה גם ייעשה על ידי שימוש בחוות שרתים של ספק מקומי. "אנחנו לא בונים חוות שרתים בעצמנו, נשתמש בתשתיות של ספקי שירות מקומיים, אבל הענן ירוץ על תשתית ושרותים של ענן אורקל מהדור השני. אני עוד לא יודע איפה זה יהיה, או שאולי לא סיפרו לי, אבל זה הכיוון. מה שאנחנו לוקחים ברצינות זה את הביטחון הפיזי של הדטה סנטר, וכל דטה סנטר שאנחנו משתמשים בו ברחבי העולם מוכן היטב ועם יכולת להחזיק את עצמו גם במקרה אסון, ואין לי כמובן ספק שבישראל זה נעשה היטב". בכל פעם שמדברים על מחשוב ענן, מדברים על מסע. מה זה בדיוק המסע הזה? "מה שאנחנו מוצאים אצל הרבה לקוחות של אורקל הוא, שהם השקיעו הרבה מאוד זמן, יותר מעשור בהרבה מאוד מקרים, בתוכנה, בחומרה ובפתרונות של אורקל. מחשוב ענן עוזר ללקוחות בחדשנות ובמודרניזציה של ה-IT שלהם. האסטרטגיה של אורקל כולה סביב הדטה, אבל היא גם נועדה לעזור ללקוחות לשמור על ההשקעה שלהם ולהעביר אותה אל מודל תפעולי אחר, הענן, כדי לשמור על ההשקעה שלהם. וזה המסע". האם יש דרך אחת לעשות זאת? "מהניסיון שלי יש לקוחות שיבצעו מהלך של 'הרמה והעברה' - שבו הם יעבירו את כל בסיסי הנתונים שלהם אל הענן. מנגד, יש לנו לקוחות שרוצים 'לעבור ולהשתפר' - להוסיף עוד מערכות דיגיטליות ואולי עוד אנליטיקה. אבל יש גם לקוחות שרוצים משהו חדש לחלוטין, לא להעביר. האסטרטגיה של אורקל היא לסייע ללקוחות בכל הדרכים הללו ובו בזמן לאפשר ללקוחות להישאר גם בהתקנה מקומית, ויש לכך חלק גדול באסטרטגיה שלנו, מכיוון שלארי אליסון דיבר על 'עשור של קיום הדדי', ואנחנו יותר ויותר בטוחים שלקוחות מבינים שזה עניין של בחירה". וזה יבוא לידי ביטוי גם כאן, עם הדטה סנטר בישראל? "אחת הסיבות שאנחנו באים לישראל ופותחים כאן דטה סנטר היא לאפשר ללקוחות מקומיים את כל האפשרויות הללו, ובעיקר גישה לענן של אורקל, כשחלקן לא יכולות בגלל רגולציה כזו או אחרת לצאת מישראל עם המידע שלהן. אנחנו מאפשרים כעת גם לחברות ישראליות לעשות את זה לפי בחירה, עם על התמונה: לעשות דברים באופן מקומי, לעשות את זה בענן, ולעשות את זה באופן היברידי". מה המשמעות בעיניכם, שהייתם החברה הגדולה הראשונה בתחום שמכריזה על פתיחת דטה סנטר בישראל? "זה ענק. אני חושב שזה מראה עד כמה אורקל רצינית בנוגע לענן, אנחנו ספקי SaaS, אנחנו ספקי PaaS, אנחנו ספקי תשתית ויש לנו פתרון שלם. אנחנו יודעים שיש חברות ישראליות רבות המשתמשות בענן ציבורי במקומות אחרים בעולם, רבות מחברות ההזנק שלכם, לדוגמה, אבל מנקודת המבט הארגונית יש הרגשה - וחשתי את זה היטב במסע שלי כאן - שהם מבינים עד כמה אורקל מתייחסת ברצינות לשוק המקומי, וזו דרך יפה לומר שאנחנו רוצים להשקיע, ואנחנו חושבים שיש פה שוק ושזה מאוד יועיל לו". סיפרת שאתם יכולים לפתוח דטה סנטר חדש כל 32 ימים. הכיצד? "אחד הדברים שאנשים שוכחים הוא שאנחנו גם חברת חומרה. יש לנו עסקים מוצלחים מאוד סביב מה שאנחנו קוראים לו 'מערכות מהונדסות', שהן מערכות חומרה ותוכנה שרצות ביחד, כש-Exadata היא דוגמה שאני יודע שהיא מאוד פופולארית גם בישראל. מה שאנחנו יכולים לעשות כיצרנית חומרה הוא לבנות את האזורים הללו עם ספקים, כך שהיכולת שלנו לפרוס את החומרה שלנו, רשת מבוססת תוכנה, ואת התוכניות עבור Gen 2 במהירות כזאת גבוהה".