רויטל פולג נכנסה לפני ימים אחדים לתפקידה כמנכ"לית ויקימדיה ישראל - השלוחה המקומית של העמותה שמפעילה את האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה. היא החליפה את מיכל לסטר, שהודיעה על פרישתה מהתפקיד ביולי האחרון. פולג מצטרפת לעמותה לאחר שכיהנה בתפקידה האחרון כראשת המשלחת של הסוכנות היהודית בברזיל. לפני כן היא שימשה במספר תפקידים דיפלומטיים. על פי ויקימדיה, "פולג מביאה עמה ניסיון רב בארגונים מקומיים ובינלאומיים, ורשת ענפה של קשרים במגזרים הציבורי והפרטי". במכתב ששלחה ל-ויקיפדים (חברי קהילת ויקיפדיה) ולאנשי העמותה ציינה פולג כי "בהתרגשות רבה ותחושת שליחות גדולה נכנסתי בימים אלה לתפקידי כמנכ”לית ויקימדיה ישראל". "לא בכדי אופפות אותי תחושות אלה", הוסיפה. "מאז ומתמיד היו עולמות התוכן והידע המנוע שדרבן אותי לעשייה, צמיחה ולימוד לסוגיו, והניצוץ שהדליק את אור הסקרנות בעיניי. על כן, המשימה שנכונה לי ב-ויקימדיה היא סוג של סגירת מעגל והזדמנות ליצור, לתרום ולקדם פעילות שהינה חלק אינטגרלי ממי שהנני וממה שאני מאמינה בו מאוד". "אני גאה להיות חלק מיצירה גלובלית אדירה, נטולת גבולות, שהיקפיה לא זו בלבד שאינם מוגבלים, אלא ממשיכים לצמוח ולהתרחב תדיר, על ידי אנשים ונשים שתורמים לידע האנושי כל אחד ואחת בדרכם, תשומתם ויכולותיהם, ומשביחים אותו באופן מתמיד. בלעדיכם, כל זה לא היה אפשרי", ציינה. [caption id="attachment_206658" align="alignnone" width="600"] עוד מעט בר מצווה. ויקימדיה ישראל[/caption] עוד ציינה פולג ש-"אני תקווה כי יחד, נמשיך בעשייה מאתגרת זו ונוסיף עליה, ובו זמנית נשכיל להרחיב את הקהילה המקומית, להעשירה ולגוונה. זאת, בשאיפה לתת ביטוי, ככל הניתן, לפסיפס מרכיביה של החברה הישראלית כולה, ולצעוד לאורכו ולרוחבו של המסע המרתק הזה של הרחבת והפצת הידע החופשי תוך שיפור מתמיד של התכנים, היכולות, הנתונים והכלים המאפשרים את הנגשתו". לדבריה, "המשימה העומדת אל מול עינינו, ואשר תמשיך ותלווה אותנו, הינה, לפני הכל, קידום והנגשת הידע וההשכלה בישראל, ומכאן - אל רחבי העולם. ישראל התברכה במגוון רחב של יכולות ותחומי ידע ובקיאות שהם ייחודיים לנו, ומיומנויות פורצות דרך ששינו את פני החברה האוניברסלית. בידינו הוא להרחיב את פוטנציאל הנגשתם והשימושיות בהם, באמצעות מיזמי ויקימדיה לסוגיהם". עמותת ויקימדיה ישראל, שמאגדת את שלל השירותים של האנציקלופדיה החופשית בעברית - ויקימילון, ויקיציטוט, ויקירפואה ואחרים, תחגוג ביוני הקרוב בר מצווה. היא באה לעולם שש שנים אחרי שג'ימי וויילס ייסד את ויקיפדיה ב-2001 וארבע שנים אחרי ייסוד עמותת ויקימדיה העולמית ב-2003. שלשום פרסמה העמותה הישראלית כי במהלך 2019 נצפו יותר מ-580 מיליון דפים ב-ויקיפדיה העברית ונכתבו למעלה מ-21,900 ערכים חדשים. הערך שזכה השנה למספר הכניסות הרב ביותר הוא זה שעל שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

משרד התקשורת פרסם אתמול שימוע שמהותו עדכון תעריפי שירות הגישה רחבת הפס המנוהלת (BSA) ברשת הוט, על מנת להתאים את רמת התעריפים הסיטונאיים ברשת זו לרמה המאפשרת תחרות, ולהביא לידי ביטוי את שינויי המחיר לצרכן שביצעה הוט בחלוף הזמן. חברות תקשורת שמוכרות שירותי אינטרנט טוענות כי המחיר שגובה מהן הוט במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי גבוה ביחס למחיר שאותו היא גובה מצרכנים, מה שמשאיר להן שולי רווח זעירים ואף שליליים.  בעקבות כך, המשרד שוקל לשנות את המחירים שישלמו חברות התקשורת להוט עבור חכירת התשתיות שלה. "השוואה בין התעריפים הקמעונאיים לתעריף שירות ה-BSA ברשת הוט", נכתב במסמכי השימוע, "מעלה קושי תחרותי רב בשל הפגיעה ביכולתם של ספקי השירות להתחרות בתעריפים הקמעונאיים של הוט על בסיס התשומות הסיטונאיות שרכשו ממנה במסגרת השוק הסיטונאי - כל זאת בשעה שהוט מחויבת לאפשר שימוש ברשתה בתעריפים מרביים מפוקחים". "פער כה מצומצם בין התמחור הקמעונאי לתמחור הסיטונאי", מציין המשרד במסמכי השימוע, "המתקיים לאורך זמן, מוביל לפגיעה בתכלית אסדרת השוק הסיטונאי, בתחרות ובספקי השירות, ומעלה את האפשרות כי התעריף שנקבע בעבור שירות ה-BSA ברשת הוט אינו משקף נכונה את העלויות הכרוכות להוט באספקתו. משמעות הדבר כי לא מתאפשר כיום לספקי השירות לכסות את כלל העלויות הקיימות להם (סיטונאיות וקמעונאיות) לטובת אספקת השירות על בסיס רכישת תשומות סיטונאיות ברשת הוט. במסמכי המלצת אגף הכלכלה של המשרד, המצורפים לשימוע, צוין, כי "בחינת המשרד מעלה, כי לאורך כל התקופה מאז נקבעו תעריפים מפוקחים מרביים על ידי המשרד, בחרה הוט לקבוע תשלומים בגובה התעריף הסיטונאי המרבי שנקבע בתקנות השירות, על אף שניתן לקבוע תשלומים נמוכים יותר. במקביל, ובפרט בתקופה שלאחר קביעת התעריפים הסיטונאיים ברשתה, ולפני התחלת פעילותם של ספקי השירות ברשת זו ביצעה הוט שינויים בתעריפיה הקמעונאיים עבור שירותי האינטרנט המשווקים על ידה לצרכן. שינויים אלה הביאו להפחתה משמעותית של התעריפים הקמעונאיים בקצבים שונים, והובילו לקבלת רמת התעריפים הנוכחית ברשת הוט הקיימת מזה כשנתיים. בהתאם לכך, משרד התקשורת מבקש לקבוע מחירים סיטונאיים חדשים של 54 שקלים בחודש למהירות 100 מגה - לעומת 73.53 כיום, 61.5 שקלים בחודש למהירות 200 מגה – לעומת 90.15 כיום, ו-76 שקל בחודש למהירות 500 מגה – לעומת 90.13. המשרד אמד את המרווח הקמעונאי הנדרש לספקיות השירות בכ-19-13 שקל למנוי לחודש, כתלות במהירות, כאשר הוא לוקח בחשבון עלויות אחרות כמו התקנה וציוד קצה בסכום של כ-31 שקל. "המשרד צופה כי עדכון תעריפים זה יאפשר לספקי השירות להציע הצעות המתחרות בחבילות המשווקות היום על ידי הוט, בהתבסס על תשומות הנרכשות ממנה בשוק הסיטונאי. וזאת למרות פרקטיקות התמחור שבהן נוקטת הוט, אשר מונעות את התפתחות התחרות המבוססת על רפורמת השוק הסיטונאי ברשתה ופוגעות במאמצי המשרד ליצירת מגרש משחקים תחרותי יותר הפועל לטובת הצרכנים", מציין המשרד.

חברת מיקרוסופט בישרה אתמול (ב') כי השתלטה על דומיינים ברשת ששימשו קבוצת פריצה בשם ת'ליום לצורך גניבת מידע מלקוחותיה. על פי ההערכה, ת'ליום פועלת מצפון קוריאה, כך ציינה הענקית מרדמונד בפוסט בבלוג שלה. לפי הדיווחים, ההאקרים מיקדו בין היתר עובדי ממשלה, צוותי חשיבה, אנשי צוות מאוניברסיטאות ואנשים העובדים בנושאי הפצת נשק גרעיני, משמע - מקורות ל"מידע רגיש במיוחד", כך לפי ענקית התוכנה. מרבית היעדים של הקבוצה היו מארה"ב, אולם היו גם כאלו מיפן ומדרום קוריאה. [caption id="attachment_226751" align="alignnone" width="600"] מיקרוסופט. צילום: BigStock[/caption] מתקפות דיוג חנית שנשלחו במייל מ-50 אתרים ת'ליום הערימה, כך דיווחה מיקרוסופט, על קורבנותיה באמצעות טכניקה המכונה "דיוג חנית" (spear phishing), תוך שימוש במיילים לכאורה אמינים וכאלו שנראים לגיטימיים במבט ראשון. המיילים שנשלחו הגיעו לכאורה מחבר או מאיש קשר של הקורבן, או מספק שירות המסביר בעיה בחשבון, או טוען שהתגלתה פעילות חשודה. המטרה הייתה זהה עם זאת: להפנות את המשתמש לאתר שנמצא בשליטת האקרים, אך מתחזה לאתר תמים, כמו המקור הרשמי שלו. ההאקרים בחרו בשמות דומיין שגם נראו לגיטימיים, וגם שבכמה מהמקרים, השינויים בשמות הדומיין בהם היו שהאותיות r ו-n החליפו את האות m. כך למשל, נשלחו מכתבים מאתר hotrnall.Com, מה שנראה כמו אתר הדואר האלקטרוני הוותיק hotmail.com, ו-hanrnaii.Net, שנועד להיראות כמו שירות הדוא"ל של דרום קוריאה hanmail.net. מיקרוסופט מסרה כי כעת יש לה שליטה על 50 אתרי האינטרנט המשמשים את הקבוצה לביצוע פעולותיה, בעקבות צו שהוגש מבית המשפט המחוזי בארה"ב שבמחוז המזרחי בווירג'יניה, אליו פנתה מיקרוסופט בבקשה לפעול כנגד קבוצת ההאקירים. חברת Thallium השתמשה גם בתוכנה זדונית בכדי להשתלט על מערכות ולבצע גניבה של נתונים, והיא הקבוצה הרביעית שנגדה מיקרוסופט נקטה בצעדים משפטיים, כך מסרה החברה.

2010 רוברט מופט, לשעבר סגן נשיא בכיר ביבמ ומספר 2 בחברה, נשלח למאסר. הוא ובכירים נוספים בתעשיות ההיי-טק וההון-סיכון בארצות הברית גרפו רווחים של יותר מ-50 מיליון דולר מהונאה בהשקעות ובקרנות, בשל מסחר מבוסס מידע פנימי. מארק הרד, מנכ"ל HP, נחשד שהטריד מינית את ג'ודי פישר - עובדת קבלן בחברה, שחקנית בינונית וכוכבת ריאליטי, שהייתה מצויה עמו בקשרים אינטימיים. הרד עזב במפתיע באוגוסט באותה השנה. כמה חקירות, פנימיות וחיצוניות, נפתחו לפני ולאחר עזיבתו. ב-2014 הוא מונה למנכ"ל משותף באורקל, ומת השנה. [caption id="attachment_250702" align="alignnone" width="600"] מארק הרד, לשעבר המנכ"ל המשותף של אורקל ומנכ"ל HP. צילום: יח"צ[/caption] ועוד סקס: צ'ארלס פיליפס, מנכ"ל משותף באורקל, צולם בחברת המאהבת שלו, והודה ברומן מחוץ לנישואים. פרסום התמונות היה נקמה של המאהבת לאחר סיום הרומן. פיליפס עזב את אורקל ומונה למנכ"ל אינפור. 2011 פוקסקון, שמייצרת מוצרים עבור אפל, כיכבה לשלילה בעשור. במאי אירע פיצוץ במפעל שלה בסין, שהמית שלושה ופצע 15. באותו החודש פורסם דו"ח שלפיו מנהלי המפעלים של פוקסקון החתימו את מאות אלפי העובדים של החברה על מסמך דרקוני שבו הם מתחייבים שלא להתאבד ומסכימים שבמקרה שהם יעשו זאת, בני משפחתם יקבלו את הפיצויים המינימליים הקבועים בחוק - ולא מעבר לכך. זאת, לאחר שבין 2009 ל-2011 אירע גל של התאבדויות במפעלי החברה, בעקבות תנאי ההעסקה הירודים וכן תנאי השכר והמחייה. כמות השעות שבהן עבדו המועסקים בפוקסקון היא בלתי נסבלת, השכר זעום, תנאי החופשות הורעו על בסיס קבוע ועובדים הושפלו תדירות. החברה המשיכה "לככב" בנושא גם בשנים הבאות. [caption id="attachment_233303" align="alignnone" width="600"] עובדים במפעל פוקסקון בסין. צילום: זולו, מתוך ויקיפדיה[/caption] בנובמבר פורסם שנט-אפ מילאה תפקיד במערכת שהוקמה בסוריה למעקב אחר התעבורה האינטרנט, במסגרת המאמצים לדיכוי המתנגדים למשטר. 2012 הרכישה של HP את אוטונומי אילצה את ענקית המחשוב למחוק מהספרים החשבונאיים שלה 8.8 מיליארד דולר. HP טענה כי אוטונומי ביצעה "סילוף וניהול חשבונאי לא הולם" - שם קוד להונאה. החקירות והמשפטים נגד בכירי אוטונומי עדיין נמשכים. [caption id="attachment_173498" align="alignnone" width="600"] HP-אוטונומי[/caption] 2013 אדוארד סנואודן, לשעבר עובד של ה-NSA, הדליף עשרות אלפי מסמכים סודיים של הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי והסב נזק דיפלומטי - ואולי אף ביטחוני - רב. הקלות שבה עשה זאת סנואודן נחשפה באוגוסט: בעזרת שימוש בדיסק און קי ובלא ידע טכנולוגי מתקדם. [caption id="attachment_221600" align="alignnone" width="600"] אדוארד סנואודן. צילום: היץ' אט נונק, ויקיפדיה[/caption] 2014 המגזר הקמעונאי חווה בשנה זו מספר רב של מתקפות ופריצות. בין החברות שסבלו מכך היו טארגט, הום דיפו וקיי מארט. עלות הנזק לטארגט עמדה על 148 מיליון דולר והום דיפו ניזוקה ב-62 מיליון. באוקטובר דווח כי 10 חברות פיננסיות גדולות נפלו קורבן למתקפות האקרים רוסיים, בהן ג'יי פי מורגן צ'ייס. שרשרת המתקפות, מהגדולה שבפריצות עד אז, פגעה ביותר מ-83 מיליון משקי בית ועסקים. [caption id="attachment_222600" align="alignnone" width="600"] קים קרדשיאן. צילום: BigStock[/caption] באוגוסט, תמונות עירום של מספר רב של סלבריטאיות דלפו לרשת, בעקבות מתקפת האקרים שניצלו פרצה בענן של אפל. בין המפורסמות: ריהאנה, קים קרדשיאן וג'ניפר לורנס. 2015 בדצמבר נודע כי מיקרוסופט החליטה שלא להודיע למשתמשיה על קמפיין ריגול שנחשף ב-2011, שבמסגרתו נפגעו במיוחד פעילי זכויות אדם שסובלים מנחת זרועו של המשטר הסיני - מהמיעוטים הטיבטי והאויגורי במדינה. מומחי מיקרוסופט היו מודעים לקיום המתקפות וזיהו אותן בוודאות. באותו החודש, טוויטר הודיעה כי ג'פרי סימינוף ימונה למנהל גיוון והכלה עולמי בחברה. סימינוף, שעשה את אותו התפקיד באפל, התאים מאוד, למעט "בעיה" אחת: הוא גבר לבן. טוויטר הודתה בעבר כי מצבת עובדיה כוללת בעיקר זכרים לבנים. [caption id="attachment_183030" align="alignnone" width="600"] יוג'ין קספרסקי, מנכ"ל קספרסקי. צילום: פלי הנמר[/caption] יוג'ין קספרסקי, מייסד ענקית האבטחה, היה אמיץ דיו והודה בפריצה שאירעה בשנה שלפני כן למערכות החברה. חקירת החברה הובילה לגילוי מעניין: קספרסקי מצאה שישראל פרצה למחשבים בבתי מלון באירופה, ששימשו לשיחות הגרעין בין איראן למעצמות, והשתילה בתוכם וירוסים, שאפשרו להאזין לשיחות. לדבריו, "הנוזקה שגילינו במערכות שלנו היא שילוב של חייזרים, שליחים קטלניים וטורפים". בדצמבר פורסם שארצות הברית ריגלה בזמן המשא ומתן בין המעצמות לאיראן אחרי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהוראה ישירה של הנשיא, ברק אובמה. אובמה תבע מהסוכנות שלא לרגל אחרי מנהיגיהן של מדינות ידידותיות, לאחר שב-2014, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ומנהיגים אחרים בעולם זעמו כשנודע שהסוכנות עקבה אחריהם שוב ושוב. 2016 Galaxy Note 7, הפאבלט שעליו הכריזה סמסונג, החל להימכר בכמה מדינות, אך שיווקו פסק במפתיע בשל דיווחים חוזרים על סוללות שהתפוצצו. תקלה חמורה בסוללה הפנימית, הבלתי נתיקה, גרמה להתלקחויות. הנזק הכולל: יותר מ-17 מיליארד דולר. [caption id="attachment_221104" align="alignnone" width="600"] Galaxy Note 7. מקור: אתר סמסונג[/caption] 2017 השנה (2019) פורסם שכ-6,000 הטרדות מיניות דווחו בנסיעות בשירות אובר בארצות הברית ב-2018-2017. כמו כן, 107 אנשים נהרגו במהלך נסיעות באובר, מתוכם 19 נרצחו במהלך הנסיעה. עוד פן שלילי: החברה זוכה לשתי ביקורות - על ניצול נהגי החברה, שאינם מועסקים ישירות על ידה, ועל שאינה מבצעת בדיקות רקע מקיפות של נהגיה. כמו כן, הטענה להטרדות המיניות המרובות באובר והאשמות נוספות הביאו להתפטרותו של מייסד ומנכ"ל החברה, טראוויס קלאניק. [caption id="attachment_235731" align="alignnone" width="600"] טראוויס קלאניק, מייסד ולשעבר מנכ"ל אובר. צילום: Joe Seer/BigStock[/caption] 2018 במרץ דלפו פרטי חשבונות הפייסבוק של 50 מיליון משתמשים, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה, שבהם עשתה קיימברידג' אנליטיקה שימוש. בין השאר מדובר בנתונים שהיא אספה לטובת הקמפיין של דונלד טראמפ לנשיאות. מאוחר יותר פייסבוק הודתה שהנתון עומד על 87 מיליון - מה שהניב כמה חקירות פדרליות שונות, כולל חקירות של מארק צוקרברג בקונגרס, ושלל התנצלויות. [caption id="attachment_301592" align="alignnone" width="600"] מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. צילום: אנתוני קוינטאנו, מתוך ויקיפדיה[/caption] בדצמבר, באג שהשפיע על 52 מיליון משתמשים זירז את סגירת גוגל פלוס. באוקטובר הודתה גוגל כי באג אחר, שנחשף במרץ, חשף יותר מחצי מיליון חשבונות משתמשים. הרשת החברתית הושקה ב-2011 וב-2018 גוגל חיסלה אותה סופית. 2019 בינואר, מיקרוסופט הודיעה כי התמיכה בגרסה 10 של Windows Phone, מערכת הפעלה לטלפונים חכמים - תיפסק באותו החודש, ושמצופה מהמשתמשים לעבור לאנדרואיד או ל-iOS. היזם הישראלי אדם נוימן ייסד ב-2010 את WeWork, חברה להשכרת מתחמי עבודה, שנסקה במהירות. שורת שערוריות והרפתקאות כלכליות כושלות, והנפקה שלא צלחה, הביאו לצניחת השווי שלה מ-47 מיליארד דולרים לפחות מארבעה מיליארד - בתוך שנה. נוימן אולץ להתפטר, עם מצנח זהב של 1.7 מיליארד דולר - סכום שצפוי לצמוח. [caption id="attachment_299925" align="alignnone" width="600"] אדם נוימן, מייסד WeWork. צילום: מתוך ויקיפדיה[/caption] לסיום, כמה דברים שנותרו על רצפת חדר העריכה: עבדות הילדים במכרות באפריקה ובמפעלים באסיה; קמפיין ה-MeToo# (שזכה לאזכורים בסיכומים אחרים שלנו); מות הפרטיות; מתקפת הסייבר של צפון קוריאה על סוני, שהפיקה את הסרט The Interview, שעסק בניסיון של ה-CIA להתנקש במנהיג המדינה, קים ג'ונג און; נפילת HP והחברות שהתפצלו ממנה; ההצהרות והמעשים המביכים (והפליליים?) של ג'ון מק'אפי; עלייתה של מריסה מאייר בגוגל ונפילתה ביאהו; לארי אליסון מאורקל מתנגד לענן; נפילות של שירותי אונליין פופולריים; הבטחות שלא מומשו; התבטאויות של אילון מאסק ועוד ועוד.

כתב: עופר שמואלי, מנהל פעילות ההדרכה ושירותי המומחה בסקיור ווייב, המפיצה בישראל של פולס סקיור. אחד הדגשים באבטחת מידע שכל יצרן פתרון ידגיש בפניך הוא נראות - להיות כל העת עם היכולת לראות בזמן אמת מה קורה אצלך ברשת בהיבטים של טראפיק, ולא פחות חשוב - אילו התקנים שותפים ברשת. זה היה פשוט עד לפני שנים לא רבות: הרכיבים הרשתיים היו בעיקר מתגים, נתבים, תחנות קצה, שרתים, חומות אש ועוד כמה. בשנים האחרונות התרחשו שתי מהפכות שמגדירות מחדש את החשיבה הרשתית: שירותי ענן והכניסה המסיבית של התקני אינטרנט של הדברים (או העצמים), שחדרו לכל מקום בחיינו הפרטיים והמקצועיים. אם נתמקד בהתקני ה-IoT, הרי שלכאורה מדובר בעוד התקן רשתי המצטרף לרשת הארגונית, הלכה למעשה. זהו אוסף של עצמים (Things) עם חיבוריות בעייתית, מינימום אבטחה ומקסימום חולשות. התוצאה: מנהל אבטחת המידע בארגון נותר עיוור בחשיכה בסביבות ICS - מערכות של בקרה תעשייתית הנמצאות בשימוש בענפי התעשייה ובתשתיות קריטיות. כניסתם של מערכות בקרה וחיישנים, המיועדים לשליטה על רכיבים מרובים, הופכת לזירת אבטחה קריטית, בשל היכולת של רכיבים אלה לפגוע בקווי הייצור. [caption id="attachment_307001" align="alignnone" width="600"] סקיור ווייב[/caption] מדיניות של אפס אמון - Zero Trust Policy כדי להתמודד עם התקני אינטרנט של הדברים בארגון ובמבנים תעשייתיים, פולס סקיור (PulseSecure), מובילה עולמית בפתרונות Access, שסקיור ווייב (SecureWave) היא המפיצה שלה בישראל, יצאה עם PPS (ר"ת pulse policy secure) - חלק בלתי נפרד מפתרון ה-VPN וה-NAC המשולב, המספק לרשתות ארגוניות Zero Trust Security באמצעות נראות - Visibility של כלל ההתקנים, אכיפת מדיניות ואורקסטרציה של אבטחה עם תשתיות הרשת, וניהול והרשאות של משתמשים ואורחים. PPS מייצר באופן דינמי פרופיליזציה של הרשת המאפשרת גילוי, סיווג והחלת מדיניות על התקני IoT. הפתרון של Pulse משתלב גם עם פתרונות NGFW (הדור הבא של הפיירוולים), המספקים זיהוי של מכשירים שונים בתעבורת הרשת וכך, למעשה, בפעם הראשונה, ניהול התקני ה-IoT ברשתות הארגוניות נעשה באופן מאורגן ומובנה. הרחבת מודל ה-Zero Trust PPS מרחיב את מודל ה-Zero Trust Security למכשירי אינטרנט של הדברים שנמצאים בשימוש במפעלים ובבניינים חכמים, עם סביבות IT ו-OT מעורבבות. הוא מגלה ומפרסם אוטומטית מערכות IoT, כגון SCADA ברמת מפעל, PLCs ו-HMIs, או מערכות HVAC לבניית משרדים, ומספק נראות דינמית ואבטחה, על ידי אכיפת מדיניות לגישה מקומית ומרוחקת על ידי משתמשים וקבלנים מורשים. אחד האתגרים המשמעותיים הוא האינטגרציה למערכות פייירוול בארגון. PPS עושה זאת באינטגרציה מלאה לפתרונות הדור הבא של הפיירוולים של יצרנים מוכרים דוגמת פורטינט, פאלו אלטו וצ'ק פוינט, במתן גישה לאותם התקנים, מבלי לייצר תקורות נוספות. [caption id="attachment_307002" align="alignnone" width="600"] פולס סקיור[/caption] נראות, נראות, נראות... עדיפות עליונה עבור לקוחות עם רצפת ייצור פעילה, היא נראות מלאה ואבטחה של מכשירי IoT. מכיוון שמערכות כושלות עלולות להוביל לאובדן הכנסות או חיי אדם, הלקוחות חייבים לשים דגש על תיקון מהיר של מכונות, כדי למנוע הפסקות במערכת. PPS מספק ניתוחים התנהגותיים מתוחכמים, שמתריעים לצוותי האבטחה על אנומליה בהתנהגות התקני ה-IoT, שמחייבת אוטומטית גורמי אימות נוספים. זה נעשה באמצעות בניית פרופילי התנהגות בסיסיים עבור התקנים אלה, בין אם מנוהלים או לא מנוהלים, תוך שימוש במידע המתואם ממקורות רבים, כמו NetFlow, נתוני משתמשים ומכשירים אחרים ברשת. בעזרת פרופילים אלה, הפלטפורמה מגלה פעילות חריגה, זיהומים זדוניים והתקפות מצד דומיינים חשודים, ומאפשרת לצוותי האבטחה להגיב יותר לאיומים ולנקוט בצעדים מקדימים לפני שהמתקפות מצליחות.

מטריקס גלובל, חטיבת שירותי ה-offshore של מטריקס, ערכה לאחרונה אירוע לכ-50 בכירים מעשרות חברות וארגונים בתעשיית ההיי-טק. המפגש, שעסק בתכנים מקצועיים ועסקיים בעולמות ה-offshore, נערך במשרדי החברה בהרצליה, ובמהלכו נהנו האורחים מהרצאות של מומחי עולמות שירותי ה-offshore בארץ ובעולם. [caption id="attachment_307009" align="alignnone" width="600"] זיו מנדל, מנכ"ל מטריקס גלובל, מקבל את פני המשתתפים באירוע. צילום: יח"צ[/caption] את האירוע פתח זיו מנדל, מנכ"ל מטריקס גלובל וג'ון ברייס, שבירך את הנוכחים והסביר את היתרון התחרותי שמאפשר שילוב שירותי offshore להצלחת כל ארגון ולהתפתחותו בעולם ובעיקר בישראל. לפיו, "חברות וסטארט-אפים ישראליים בכל הגדלים, אשר השכילו לנצל את יתרונות ה-offshore, הצליחו למנף את הפעילות שלהם בארץ ובעולם, תוך שהם מציגים צמיחה כלכלית ועסקית, יתרון תחרותי על פני המתחרים בשוק, ומייצרים מקומות תעסוקה רבים בפעילות הקיימת בישראל". [caption id="attachment_307010" align="alignnone" width="600"] אורן אסייג, מנהל טכנולוגיות ראשי במטריקס גלובל – תלפיות, ושרית כהן, מנהלת מתודולוגיה ראשית במטריקס DevOps. צילום: יח"צ[/caption] עוד נכחו באירוע – שרית כהן, מנהלת מתודולוגיה ראשית במטריקס DevOps, שהסבירה את ההבדלים בין המתודולוגיות החמות היום בניהול תהליך הפיתוח, מה הייחודיות של כל אחת, וכיצד ניתן להתאים את המתודולוגיה הנכונה לצרכי הארגון; אוהד ברנוי, סגן נשיא לתחום Customer Success, בקריון, שהסביר כיצד ניתן למקסם את חווית הלקוח באמצעות אוטומציה רובוטית (RPA) במודל של offshore; ירון שושני, מנהל טכנולוגיות ראשי באיזיבוב, שיתף כיצד הצליחה איזיבוב לבנות צוות פיתוח אידיאלי במודל Offshore; ואורן אסייג, מנהל טכנולוגיות ראשי במטריקס גלובל - תלפיות, שהציג את הדרך הבטוחה והיעילה ביותר לחבר אפליקציות ומוצרים לעולמות למידת המכונה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

נשיא גואטמלה, אלחנדרו ג'אמאטי, הגיע באחרונה לביקור במרכז המחקר והפיתוח אינפיניטי לאבס (Infinity Labs R&D) מבית מטריקס כדי ללמוד כיצד היא מכשירה אנשי מקצוע טכנולוגיים לעסוק בענף ההיי-טק, ללא צורך ברקע טכנולוגי. מסלול הלימודים שהוצג לנשיא במהלך ביקורו הינו מודל ייחודי להכשרה ולהסבה מקצועית במהירות שיא. הנשיא למד גם על תוכנית ה"אינקובטור" הייחודית, אשר הוקמה במעבדות החברה, הנקראת Ignition Point - חממת מחקר ופיתוח המייצרת סטארט-אפים, אשר מופעלת בסיוע ובשילוב טובי המנטורים והבוגרים המצטיינים. בגואטמלה לא קיים כיום מגזר היי-טק מפותח, ומטרת הביקור באינפיניטי הייתה ללמוד כיצד ניתן לייסד תעשייה כזאת מאפס. אורכו של המסלול שמציעה אינפינטי הוא כחצי שנה, כאשר הוא מיועד לבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים אמנם, אך ללא רקע בטכנולוגיה עילית. בסוף המסלול משתלבים הבוגרים בחברות היי-טק וסטארט-אפים ברמה מקצועית שוות ערך ל-2-3 שנות ניסיון. מודל זה מוכיח, כי הגרעין להקמת תעשיית היי-טק מוצלחת טמון במודל הכשרה מקצועי, בשילוב עם תוכנית "אינקובטור", אשר מעודדת יזמות ומאפשרת יצירת סביבת מחקר ופיתוח ייחודית. את נשיא גואטמלה ג'אמטי, כשהוא מלווה בשר הכלכלה בממשלתו, אנטוניו מלוף, אירחו בכירי מטריקס, בהם מנכ"ל החברה, מוטי גוטמן, יו"ר אינפיניטי לאבס, אסף גבעתי, והמנכ"לים המשותפים ומייסדי אינפיניטי לאבס, סטיבן הררי וחיים גירון. [caption id="attachment_307043" align="alignnone" width="598"] מימין: מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, סטיבן הררי, מנכ"ל שותף ומייסד אינפיניטי לאבס, אלחנדרו ג'אמאטי, נשיא גואטמלה, חיים גירון, מנכ"ל שותף ומייסד אינפיניטי לאבס, ואסף גבעתי, יו"ר אינפיניטי לאבס[/caption] ג'אמטי קיבל הצצה לפעילות הסטארט-אפים והאפליקציות שנולדו באינפיניטי והתרשם מן העובדה, כי Ignition Point מאפשר לבוגרים להגיע להישגים מרשימים ללא ניסיון או רקע מקצועיים מקדימים בתחום הטכנולוגי והיזמי. הנשיא, שהביע תקווה שגם במדינתו, כמו בישראל, תצמח תעשיית היי-טק, אמר בסיום: "גואטמלה הייתה צריכה להקים פרויקט בדיוק כמו מה שמתבצע כאן כבר אתמול. מחר בבוקר זה מאוחר מדי".

חשבתם שרק אנחנו "פשוטי העם" פונים לעולם ההיכרויות אונליין בחיפוש אחרי דייטים ורומנטיקה? תחשבו שנית. שרון סטון, כוכבת "אינסטינקט בסיסי" הפרובוקטיבית וההורסת שהיא כיום בת 61, ניסתה לאחרונה למצוא אהבה בבאמבל - אפליקציה שמתאימה למשתמשיה שידוכים על סמך מיקום, ושמזכירה לא במעט את טינדר (עניין שכבר הביא אפילו לתביעה נגדה). אלא שסטון הנחשקת נחסמה מהשירות במפתיע. מדוע? מכיוון שמשתמשים רבים במיוחד, וכנראה גם סקפטיים במיוחד, סימנו את חשבונה כמזויף. "היי באמבל, האם זו אני שהורחקה?", כתבה סטון בחשבון הטוויטר שלה אתמול (ב') ותייגה את חשבון Bumble. "אל תסלקו אותי מהכוורת", המשיכה השחקנית, ששיתפה בציוץ צילום מסך המראה כיצד היא נעולה מפני השתתפות במירוץ הזיווגים של באמבל. I went on the @bumble dating sight and they closed my account. ???????? Some users reported that it couldn’t possibly be me! Hey @bumble, is being me exclusionary ? ????????‍♀️ Don’t shut me out of the hive ???? — Sharon Stone (@sharonstone) December 30, 2019 "בהחלט רוצים אותך בכוורת" באמבל הבחינו בציוץ של סטון בתוך זמן קצר, והאפליקציה השיבה בזריזות את פרופיל ההיכרויות של השחקנית ההוליוודית לפעולה. "יכולה להיות רק סטון אחת", כתבו לה אנשי האפליקציה בצירוף אימוג'י של כתר. "נראה שהמשתמשים שלנו חשבו שאת טובה מדי כדי להיות אמיתית", הוסיפו הסבר למהלך. "דאגנו שלא תחסמי שוב. אנו מקווים כי כל אחד מהקהילה שלנו לוקח כמה שניות בכדי לאמת את הפרופיל שלו (קתרין טראמל מאינסטינקט בסיסי מקבלת כרטיס כניסה היום!)”, הבהירו אנשי הסושיאל של השירות. There can only be one ???? Stone. Looks like our users thought you were too good to be true. We’ve made sure that you won’t be blocked again. We hope that everyone in our community takes a sec to verify their profiles. (Catherine Tramell from Basic Instinct gets a pass today!) — Bumble (@bumble) December 30, 2019 קלייר או'קונור, מנהלת המערכת של באמבל, הצטרפה גם היא לשרשור בטוויטר וצייצה: "סמכי עלינו, אנחנו בהחלט רוצים אותך בכוורת. את יכול לחזור לבאמבל! תודה שאת איתנו ומקווה שתמצאי את המתוק שלך". AHA! @sharonstone, we at @bumble found your account, unblocked you, and ensured this won't happen again. You can get back to Bumbling! Thanks for bearing with us and hope you find your honey.???? — Clare O'Connor (@Clare_OC) December 30, 2019 מאז הפרסום הפכה סטון, זוכת גלובוס הזהב וזוכת אמי, למושא של עיסוק נרחב יותר בשאלה מדוע היא (ונשים מפורסמות ויפהפיות אחרות כמותה) זקוקה בכלל לשירות שידוכים. סטון - שהופיעה לאחרונה ב-Rolling Thunder Revue, סרטו החדש של מרטין סקורסזה על סיבוב ההופעות של בוב דילן - התחתנה פעמיים. נישואיה הראשונים היו למפיק מיכאל גרינבורג, ואחריו נישאה לעיתונאי פיל ברונשטיין, ממנו התגרשה ב-2004. לפני מספר שנים סיפרה סטון בראיון ש"אף פעם לא מציעים לי לצאת". לפי התקשורת, אפשר כנראה לתלות את האשם בעצם היותה סלב, שכן מפורסמים הוליוודיים כמותה, ולעיתים גם כאלו פחות מפורסמים - בארץ, אומרים כי העובדה שהם נמצאים באור הזרקורים דווקא מקשה עליהם למצוא בני זוג. "לא קל לסלבס פשוט לפגוש אנשים איכותיים בכוחות עצמם, מכיוון שהם מוקפים בעלוקות ובנצלנים ואנשים שאינם כנים", ציטט הניו יורק פוסט את איימי לורן, שדכנית ניו יורקית המתמחה בתחום הסלבריטאים. "נמאס להם לפגוש אנשים באותו ענף", היא הוסיפה. ב-2018 התראיינה סטון ל-CBS והתייחסה להיעלמות שלה מהנוף ההוליוודי. "הייתי לבד", סיפרה. כשנשאלה על היכרויות ואהבה, היא הודתה שהיא מתקשה למצוא כאלו. "אם הייתי רוצה גבר בחיי זה היה בשביל שותפות. לא איזה 'סידור'. זו תהיה מערכת יחסים ממש", אמרה, אך הוסיפה ש"בכאלו די קשה להיתקל". משתמשים ותיקים בבאמבל, טינדר גריינדר ושירותי הכרויות אחרים אולי יחלקו עליה שזו בדיוק הדרך הנכונה להשיג את מבוקשה, אבל מצד שני - מדובר בשרון סטון!