שוק המקרנים הוא אחד המגוונים שיש, במיוחד אם מכניסים לתמונה את השימושים הצרכניים. זהו שוק שבו ניתן למצוא מקרנים פשוטים, בגודל כף יד, וגם כמה טלפונים וטאבלטים שהציעו בעבר שילוב של יכולות הקרנה. מהצד השני יש את אותם מקרני לייזר בגודל אימתני, שיכולים לצבוע פסלי ענק בתמונות צבעוניות, או אולמות כנסים ואצטדיונים בזמן הופעות של להקות. ה-F1 של אסוס הוא מקרן שנכנס היכן שהוא באמצע, בתוך הנוף מתוח השוליים הזה. הוא גם מנסה לשלב כמה דברים בבת אחת, שהראשון שבהם הוא ניידות. בעולם המשרדים המודרני, שבו כל פינה יכולה להפוך לחדר היוועדות קטן, ניידות של התקני אודיו/וידיאו חשובה למדי. עם משקל של כ-2 ק"ג, כולל המטען והשלט רחוק, ועם תיק נשיאה נוח, ה-F1 מהווה פתרון מצוין עבור ארגונים שלא רוצים להשתמש בהתקנות קבועות של מקרנים, או לפחות לא בכל המשרדים הזמינים. יתרון בולט במקרן החדש הוא שאפשר לקחת אותו לצד המחשב האישי מפגישה לפגישה, במקום להסתמך על פתרון מקומי. כך ניתן, בתוך דקות ספורות בלבד, להכין אותו לעבודה עם המצגת, היישר מהמחשב, כשהיא כבר מוקרנת על הקיר הזמין. במהלך הבדיקות שביצעתי ל-F1 עלה כי בערך דקה וחצי מההדלקה שלו הוא כבר יודע לאתר לבד, אם בורחים בהגדרות, את האות, ולהציג אותו בגודל המתאים למרחק שממנו המקרן נמצא מהקיר. רגלית כפולה מתחת מאפשרת להתאים גם את הגובה בשתי רמות. מקרן גם בבית עוד דבר שמצליח ה-F1 להציע הוא התמודדות סבירה ויותר עם תאורה משרדית המבוססת על פלורסנט, וגם עם תאורה של סלון ביתי רגיל. אם כבר אפשר לנייד אותו בקלות ממקום ממקום, למה לא לקחת אותו גם הביתה כדי לראות סרט ממש בגדול או לחבר אותו לקונסולת המשחק הביתית? התמונה נשארת יפה, חדה ומלאת פרטים גם כשיש אור מסביב, וממש לא צריך חושך מוחלט כדי לראות מצגת או סרט. זאת, על אף שמדובר במקרן שמוציא מקרבו תאורה בבהירות 1,200 לומנס, שלא נחשבת לגבוהה. הוא גם מציע את היכולת למקד את התמונה באופן אוטומטי, וגם כאן מדובר בהגדרה שאפשר לבחור בה או לבטל אותה בתפריט. בחזית יש מצלמה קטנה, שבוחנת את התמונה שמולה ועוזרת למיקוד אוטומטי של העדשה הדיגיטלית. התצוגה היא באבחנת FHD והיא מבוססת על טכנולוגיית DLP עם יחס ניגודיות של 3,500:1, שהוא יותר מסביר למקרן בגודל קומפקטי שכזה. ה-F1 מציע יחס הטלה של 0.8 והוא יכול להקרין תמונה ברורה בגודל של בין 25 ל-210 אינץ' כשממקמים אותו במרחק של 0.43 עד 3.7 מטר משטח התצוגה, אם יש לכם קיר או מסך שמסוגלים להציג את הגדלים האלה. נורת הלד מציעה עד 30 אלף שעות עבודה, לפי אסוס, כך שרוב המשתמשים כנראה לא יחליפו אותה לאורך כל מחזור החיים של המקרן. ה-F1 של אסוס מציע זום בלבד, וזה אומר שאם רוצים לשנות את גודל התמונה המוצגת צריכים להיכנס לתפריט ההגדרות. בהקטנה, התמונה עוד שמרה על האיכות שלה, אבל מעל 150% היא כבר החלה לאבד פרטים, למרות המיקוד, שמתבצע תוך מספר שניות בודדות. מה עם החיבורים? פרט חשוב נוסף הוא שה-F1 מגיע עם שני חיבורי HDMI, חיבור D-Sub למחשבים ישנים, מחבר 3.5 מ"מ לחיבור אמצעי קול חיצוניים ואפילו עם חיבור USB 2.0, שמאפשר הטענה של מכשירים חיצוניים בזמן שהמקרן עובד. הוא גם מצויד בשני רמקולים בגודל של 3 וואט לצד סאב וופר של 8 וואט, שמבוססים על טכנולוגיה של הרמן רקדון ומוציאים מקרבם איכות קולית שמפתיעה גם בעוצמה שלה, אפילו בסלון יחסית גדול. אפשרות החיבור המעניינת ביותר היא האלחוטית, והיא מאפשרת להתחבר באמצעות רשת Wi-Fi מקומית מכל מחשב Windows ומכל טלפון iOS או אנדרואיד. ההתחברות נעשית יחסית בקלות, ובכל מקרה מופיעות הוראות מתאימות כשבוחרים את האפשרות הזאת. הבעיה היחידה היא, גם במקרה שבו מחברים מחשב ישירות מאחור עם כבל, שיש אי סנכרון בין התמונה לדיבור או למוזיקה, כך שאולי כדאי להשתמש ב-F1 לתמונות ולמצגות בלבד. לפי אסוס, המקרן החדש שלה תומך בכוונון אוטומטי של עיוות טרפז אופקי ואנכי, אבל זה לא תמיד עובד, לפחות לא במהלך הבדיקות שביצעתי. אולם, אפשר לבצע את הכוונון באופן ידני, כולל האפשרות "לסדר" את פינות התמונה כך שהן יהיו "במקום" והתמונה תהיה מיושרת בהתאם לבחירה. עוד בעיה שעלתה בבדיקות וקשורה לזה היא שלעתים המקרן לא זכר את ההגדרה האחרונה שבחרתי, כך שהיה צורך לכוונן את התמונה מחדש - וזה קורה כל כך מהר: התגובה שלו לשלט וגם לבקרות שעל גבו לא מהירה מספיק ולא אחידה, ולפעמים זה ממש מעצבן. ה-F1 יחל להימכר בארץ בחודשים הקרובים, עוד במהלך המחצית הראשונה של השנה, תמורת 3,499 שקלים.

"כאשר באים ליישם פרויקטי מחשוב ותקשורת במסגרת מיזם עיר חכמה, נתקלים בעקב אכילס שלהם: זה לא ברמת האפליקציות, אלא בתשתיות התקשורת. יש בעיה חמורה עם תשתיות תקשורת", כך אמר שלומי אנג'י, סמנכ"ל טכנולוגיה, נוקיה ישראל. אנג'י דיבר בכנס Smart Cities 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים השבוע במרכז הכנסים אווניו בהשתתפות מאות אנשי IT וחדשנות מהרשויות המקומיות במדינה. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. אנג'י אמר, כי בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב חלק מהאנשים, "החברה ממש לא נעלמה. שינינו את הסלוגן שלנו, ואנו מציעים טכנולוגיה המחברת את העולם, ופעילים בעולם הקישוריות. נוקיה היא חברה פינית רב-לאומית, שהוקמה בשנת 1865 ולה יותר מ-100 אלף עובדים ביותר מ-100 מדינות. הייתה לנו מורשת טלפוניה: נוקיה הייתה מוכרת הטלפונים הסלולריים הגדולה בעולם במשך תקופה. לאחר רכישת מיקרוסופט את חטיבת הטלפונים הניידים, נוקיה התחילה להתמקד יותר בתשתיות תקשורת ובאינטרנט של הדברים. היא מורכבת ממיזוג של אלקטל-לוסנט, מעבדות בל ונוקיה נטוורקס, ספקית ציוד רשת תקשורת ושירותים". נוקיה, אמר אנג'י, "היא ספקיות תשתיות תקשורת בענן מקצה לקצה ברמה לאומית ומדינתית. כיום 94% מחברות הטלקום הן לקוחות שלנו. חוקרי מעבדות בל קיבלו תשעה פרסי נובל. מתוך כלל עובדי החברה, 37.5 אלף הם מדענים וחוקרי מו"פ. בישראל יש לחברה 200 עובדים. מחצית מהתקשורת במדינה עוברת דרך תשתיות שלנו". המטרות העיקריות בעת תכנון ומימוש מיזם עיר חכמה, ציין אנג'י, "הן שיפור איכות החיים של התושבים על בסיס טכנולוגיה, שיפור השירותים לתושב ולמבקר, הפחתת זיהום האוויר, הגברת הבטיחות והביטחון, שיפור היעילות התפעולית וניהול נכסי העיר". השגת היעדים הללו, הסביר, "נעשית בכמה רבדים טכנולוגיים: אינטראקציה עם תושבים, התקנת חיישנים ומצלמות ניידות ונייחות, רחפנים, חמ"לים ומערכות שו"ב (שליטה ובקרה), התרעה וגיבוי". אנג'י הציג את מודל העיר החכמה של נוקיה. בשכבה העליונה, אמר, "ישנן האפליקציות העירוניות. מתחתיה נמצאת פלטפורמה, הכוללת תפעול, אוטומציה ואנליטיקה. השכבה הבאה היא תשתיות ענן. ומעל כל זה נמצאת מעטפת אבטחה". אנג'י סיים בהציגו פרויקט עיר חכמה שהחברה ערכה בעיר סאנדי שביפן. "המניע לפרויקט היה ריבוי רעידות אדמה והצונאמי שמגיע בעקבותיהן. בסאנדי הקמנו רשת סלולר פרטית, עם רחפנים, לטובת טיפול באסונות. הרמנו תשתיות תקשורת לעיר חכמה, אמיתית. החל משנת 2017 בעיר יש רשת סלולר פרטית ונחיל רחפנים אוטומטי של נוקיה. הרחפנים מסייעים לתת תמונת מצב קרקעית, ולאחר מכן, בשלב חילוץ אנשים לכודים, הם מסייעים גם, באמצעות מצלמות תרמיות שהותקנו על הרחפנים שמאתרות אנשים. ייחודיותה של הרשת הפרטית בכך שהיא ממשיכה לפעול גם, אם וכאשר – הרשת הציבורית נופלת".  

גוגל פרסמה לוח זמנים לסילוק הסופי של Chrome Apps מתמונת הגלישה באינטרנט. מדובר באותו אפליקציות שהחברה הייתה כל כך גאה בהשקתן ב-2013, אך כבר לאחר שלוש שנים החליטה לוותר עליהן - אבל הפעם מדובר בתהליך הרבה יותר ארוך ומורכב מזה שליווה שירותים קודמים שגוגל הוציאה לפנסיה. כזכור, האפליקציות של כרום היו מעין יישומים מבוססי רשת שניתן היה להתקין בדפדפן. הן למעשה היו דפי רשת עטופים בקוד הרצה מבוסס HTML5, שאפשר להפעיל אותן באופן עצמאי משולחן העבודה, ולמעשה פעלו בתוך דפי רשת בלי המאפיינים המוכרים של הדפדפן. אבל כבר ב-2016 הודיעה גוגל שהיא לא מתכוונת יותר לתמוך באפליקציות הללו מכיוון שהדפדפנים כבר התקדמו רבות. שנה לאחר מכן הוסרה הקטגוריה העצמאית מהחנות של הדפדפן, אבל רק כעת גוגל מפרסמת את לוח הזמנים לביצוע הסופי של ההחלטה מלפני ארבע שנים. במרץ הקרוב החנות של כרום תפסיק לקבל אפליקציות חדשות. מפתחים יוכלו להמשיך לעדכן את האפליקציות הקיימות שלהם עד יוני 2022. שלושה חודשים אחר כך, ביוני 2020, גוגל תפסיק לספק תמיכה לכל האפליקציות של כרום בכל הפלטפורמות השולחניות של מערכות ההפעלה, להוציא Chrome OS. לקוחות עם גרסה ארגונית או חינוכית של כרום יוכלו לבחור להאריך את התמיכה על דצמבר 2020. ביוני 2021 גוגל תפסיק לספק תמיכה בממשקים העיקריים ששימשו לאריזת האפליקציות, כך שיוכלו לתפקד עצמאית, ובאותו חודש תגיע גם סוף התמיכה בהן ב-Chrome OS. גם במקרה הזה, לקוחות עם כרום ארגוני יוכלו לדחות את הסוף הסופי בעוד שישה חודשים. גוגל מיהרה במקביל להכריז שכרום ימשיך לתמוך בהרחבות בכל הפלטפורמות הקיימות, ושהיא רואה בהן חלק חשוב מחוויית השימוש בדפדפן.

עכשיו זה רשמי: מיקרוסופט הודיעה כי הגרסה היציבה הראשונה של הדפדפן Edge החדש זמינה להורדה. ההודעה מגיעה כמה חודשים לאחר שהחברה כבר השיקה את גרסת הבטא של הדפדפן, שכזכור מבוסס כעת על כרומיום, מנוע התצוגה והניהול שעליו מבוסס כרום של גוגל, הדפדפן המוביל בשוק. נכון לעכשיו מציעה מיקרוסופט את Edge כאפשרות בלבד, כך שרק מי שרוצה בו יכול להוריד אותו כדי להתנסות בו. ההתקנה של הגרסה החדשה עדיין אינה דורשת את הסרת הגרסה הישנה של הדפדפן. עם זאת בסופו של דבר מיקרוסופט תדחוף עדכון מערכת שיחליף בין הדפדפנים עבור כל משתמשי Windows 10 - הדפדפן, דרך אגב, תומך גם ב-Windows 7, עבור אלה שמתעקשים להישאר עם מערכת ההפעלה המיושנת והפרוצה לרווחה. למרות שהוא מבוסס על אותו מנוע כמו כרום, יש כמה הבדלים שאמורים לבדל את Edge לעומת השוק, שאחד מהם הוא האפשרות להציג אתרים מיושנים שמותאמים לגרסאות קודמות ש-Internet Explorer, הדפדפן המאוד מיושן והעתיק משהו של החברה. הוא גם מציע כמה רמות של מניעת מעקב, כולל אפשרות למנוע מעקב של כל האתרים ברמה הגבוהה ביותר. הוא גם משאיר חלק מהתכונות הייחודיות שהציע עוד לפני שינוי המנוע: מצב קריאה שמנקה כל תוכן לא הכרחי להוציא טקסט מהאתר, וכן אפשרות ליצור קבוצות של אתרים שלחיצה על קבוצה פותחת את כולם בבת אחת. הדפדפן, לאור המנוע החדש שלו, יתמוך בהרחבות שמוצעות בחנות של מיקרוסופט, אבל גם באלה שמוצעות לדוגמה באלו של כרום. Edge זמין כאמור ל-Windows, אבל גם ל-macOS עם התאמות גרפיות שונות, כדי להרגיש שהוא מתאים יותר לסביבת העבודה שלו. יש גם גרסאות ל-iOS ולאנדרואיד.

"קיים כיום מצב לא תקין, שבו יש פער החוצץ בין קבוצות הפיתוח לבין ה-IT. תפקיד אנשי ה-IT הוא לאפשר לסביבות הפיתוח להתקדם כמה שרוצים, ולא להגביל אותן", כך אמר ארן אראל, מנהל אזור ישראל, קפריסין ויוון ב-F5. אראל מונה לתפקיד בספטמבר האחרון. לפני שמונה שנים הוא חיבר את הספר חריצים ומשבצות, שיצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד. הספר, שהפך לרב מכר, הוא רומן מתח המתרחש בסצנת ההיי-טק הישראלית, וכולל כמה טוויסטים בעלילה. בימים אלה אראל מסיים לכתוב ספר נוסף. לאראל בן ה-37 תואר ראשון בכלכלה וניהול מהמכללה למנהל, והוא נמצא במהלך לימודי תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, במסגרת תכנית המנהלים קלוג רקנאטי בפקולטה לניהול של האוניברסיטה הישראלית. הוא פעיל בענף ההיי-טק יותר מ-15 שנים, בניהול מכירות בחברות הטכנולוגיה סיסקו, קרוסבים וטלדור תקשורת. בצבא הוא שירת בממר"ם. "על מנת לענות לפער האמור", אמר אראל, "יש להפוך את ה-IT למתזמר של קבוצות הפיתוח השונות. אנחנו רואים בארגונים מעבר מהשקעה בהון פיזי להון אנושי, וכעת - להון אפליקטיבי. ארגונים הפכו למכונות ייצור של הון אפליקטיבי. אלא שנוצר צוואר בקבוק, בשל המחסור העולמי של מיליוני מפתחים. גוף ה-IT צריך להיות מאפשר של חדשנות כאוטית, לאפשר לגופי הפיתוח להתקדם כמה ואיך שהם רוצים. המנמ"ר ואנשיו צריכים לעשות זאת, כדי להעניק לארגונים שלהם ערך עסקי". F5 - נתונים כספיים ורכישות F5 סיימה את שנת הכספים 2019 שלה עם הכנסות של 2.24 מיליארד דולר - עלייה של 4% לעומת שנת הכספים 2018. פתרונות החברה הוטמעו ב-49 מחברות פורצ'ן 50, כל המשרדים המרכזיים במשרדי הממשל האמריקני וב-10 חברות הטלקום הגלובליות המובילות. בדצמבר האחרון F5 רכשה את שייפ סקיוריטי, שעוסקת בהגנה אפליקטיבית, תמורת מיליארד דולר במזומן. שייפ פיתחה פלטפורמה המבוססת על כלי ניתוח ובינה מלאכותית בענן, להגנה ממתקפות שמטרתן השגת אישורי גישה מסווגים ומתקפות שעוקפות מערכות בקרה למניעת הונאות. במרץ אשתקד היא רכשה את Nginx, שפועלת בעולם הקוד הפתוח להעברת יישומים, תמורת כ-670 מיליון דולר. Nginx מציעה תוכנה מבוססת קוד פתוח שכאמור מאפשרת להעביר יישומים, כמו גם פתרונות API, ובכך משפרת ביצועים, זמינות וניהול. לדברי אראל, "הרכישה של Nginx נועדה לגשר על הפער בין NetOps ל-DevOps, ולפנות לשוק הסטארט-אפים ולחברות שנולדו בענן, עם שירותי יישומים גמישים לסביבות מרובות עננים. המניע לרכישת שייפ היה איחוד המומחיות של שתי החברות בתחום ההגנה על יישומים בסביבות מרובות עננים, עם יכולות מניעת ההונאות והניצול של הנרכשת. הרכישות הללו הן חלק מהמהלך של F5 לעבר עולם התוכנה. בטרם הרכישות, 30% מעסקי החברה היו תוכנה, והיעד הוא לחצות השנה את רף ה-40%". אראל אמר כי "אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם כל ספקיות העננים הציבוריים - AWS, מיקרוסופט וגוגל - ומתממשקים לענן של VMware. כך, אנחנו מגדילים את היכולת של ארגונים לפרוס יישומים במהירות ובצורה מאובטחת, תוך עמידה ברגולציות, תמיכה בשיטות העבודה של צוותי ה-DevOps וסלילת הדרך המהירה ביותר מהקוד ללקוח". מה חדש בסניף הישראלי של F5? הסניף הישראלי של החברה מונה 300 עובדים, רובם אנשי מו"פ, בשל ארבע הרכישות שעשתה F5 בישראל לאורך השנים: של טרפיקס, ורסייף, קרשנדו ומגנייפיר. "יש סינרגיה עמוקה בין עולמות הפיתוח והמכירות", ציין אראל. "אנחנו עורכים פגישות רבות בין לקוחות ובין אנשי המו"פ. זו סינרגיה מנצחת. הפיתוח בישראל מתרכז בעולם אבטחת המידע". בין מאות לקוחות החברה בארץ נמנים כמעט כל הבנקים, כל חברות הביטוח וכן ארגונים ממגזרי הביטחון, התעשייה וההיי-טק. "חווינו גידול משמעותי ב-2019", אמר, "ואנחנו מצפים להאיץ את המומנטום השנה. נגדיל השנה את נתח השוק שלנו ונציע עוד פתרונות ללקוחות קיימים - פתרונות המבוססים על הרכישות שערכנו ב-2019. כמו כן, נגייס עוד עובדים. המסר שלי למנהלי התשתיות הוא: כשאתם שוקלים להגר לענן הציבורי - אנחנו רוצים להיות חלק אינטגרלי מהפתרון".  

אפל הודיעה אתמול כי רכשה את Xnor.ai – סטארט-אפ הפועל בתחום הבינה המלאכותית, במסגרת מאמציה להעשיר ולחזק את יכולות מוצריה בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, אחד התחומים ה"חמים" כיום הן במגזרים העסקיים והן במגזרים הצרכניים. לפי הדיווחים, סכום הרכישה עומד על 200 מיליון דולר. אין זו הרכישה הראשונה של אפל בתחום זה – בשנים האחרונות רכשה אפל כבר כמה חברות בתחום, בהן Drive.ai, Silk Labs, PullString ו-Turi. בנוסף, בסוף 2018 מינתה את ג'ון ג'יאנאדריאה, סגן נשיא בכיר לאסטרטגיית תבונה מלאכותית ולימוד מכונה ובכיר לשעבר בגוגל כחבר הנהלה. החברה הנרכשת היא התפצלות של מכון אלן לבינה מלאכותית, מעבדת מחקר שהוקמה על ידי פול אלן, אחד ממייסדי מיקרוסופט. הסטארט-אפ שנרכש ממוקם בסיאטל, ויש לו 54 עובדים, והוא מתמחה בתפעול התוכנה שלו כמחשוב קצה, בהתקנים בעלי יכולות מחשוב חלשות יותר ולא במרכזי נתונים עתירי כוח מחשוב. Xnor.ai מדגישה את יכולת מחשוב הקצה של המוצר שלה, שיכול לספק ביצועי מחשוב כבדים על התקנים כמו סמארטפונים ומוצרי IoT, מצלמות, רחפנים ואפילו על מעבדים סלולריים חלשים - ללא צורך בשימוש במשאבים של מחשוב ענן. Xnor.ai פיתחה גם פלטפורמה לשימוש עצמי, שמקילה על מפתחי תוכנה ליישם קוד מבוסס AI וספריות נתונים בתוך אפליקציות. המגזין פורבס דירג את Xnor.ai במקום ה-44 ברשימת חברות ה-AI המבטיחות ביותר של אמריקה, ושיבח את החברה על פיתוח שבב AI עצמאי שיכול לפעול במשך שנים באמצעות אנרגיה סולארית או סוללה זעירה. [caption id="attachment_308226" align="alignnone" width="600"] כך מציגה את עצמה Xnor.ai באתר שלה. צילום מסך: נחמה אלמוג[/caption] "אפל רוכשת חברות תוכנה קטנות מפעם לפעם, ובדרך כלל איננו דנים במטרות או בתוכניות שלנו", הגיבה אפל לבקשות התקשורת -  בהודעה הקבועה שלה בכל פעם שהיא מאשרת רכישה של חברה.

דייב דה וולט, מנהל בכיר בתעשיית הסייבר העולמית, ששימש כמנכ"ל מק'אפי ופייראיי, מצטרף לסייבריזן הישראלית. הוא ישמש סגן יו"ר חבר היועצים של החברה וייעץ לה אסטרטגית. דה וולט הוא בעל ניסיון של 25 שנים, שבמהלכן הוא הוביל חברות וסטארט-אפים רבים בתחום הסייבר. במאי 2016 הוא סיים את תפקידו כמנכ"ל פייראיי, לאחר חודשים של הערכות שזה מה שיקרה. הסיבה לכך הייתה, ככל הנראה, ההפסדים של החברה באותו הזמן – עקב שינוי המודל העסקי שלה מרכישת מוצרי ושירותי אבטחת מידע על ידי ארגונים לעבר תוכנה כשירות (SaaS). סייבריזן נוסדה ב-2012 על ידי ליאור דיב, המנכ"ל, יוסי נער ויונתן שטרים עמית. החברה מפתחת מערכת שאוספת מידע מכל תחנות הקצה בארגון - המחשבים והשרתים - ומנתחת את פעולותיהן. על ידי כך היא מזהה התנהגויות זדוניות ומציגה את השתלשלות האירועים מרגע תחילת ניסיון התקיפה. בין לקוחותיה ניתן למצוא חברות רבות, בהן כאלה שכלולות ברשימת הפורצ'ן 500, ממגזרים רבים, כולל בנקים ותאגידים פיננסים בינלאומיים, יצרני תרופות, חברות תוכנה ושירותי IT, חברות מזון, ריטייל ועוד. לסייבריזן משרדים בתל אביב, בוסטון, לונדון, סידני, טוקיו ובאירופה. יש לציין שסייבריזן היא לא החברה הישראלית היחידה שדה וולט חבר אליה. בפברואר 2017, כמה חודשים אחרי שעזב את פייראיי, הוא הצטרף כחבר בדירקטוריון Team8 ושנתיים אחר כך הוא הפך לשותף בסורס דיפנס. ביולי 2018 השתתפה הקרן שייסד, נייט דרגון סקיוריטי, בסבב שבו ObserveIT גייסה 33 מיליון דולר. דיב אמר ש-"ניסיונו העשיר של דה וולט בניהול חברות ענק וסטארט-אפים ישמש אותנו במהלך ההתרחבות שאנחנו עוברים. ההצטרפות שלו תאפשר לתרגם את המומחיות והיכולות שצברנו להרחבת השירות שאנחנו מעניקים לחברות". דה וולט ציין שהוא עוקב אחרי התפתחות סייבריזן לאורך השנים. "החברה פועלת בתחום צומח בהיקף של מיליארדי דולרים רבים - באיתור והגנה מפני תקיפות מחשב. התרשמתי מהגישה הנכונה והמיוחדת שלה ומהפתרונות שהיא מציעה", אמר.

הכנס השנתי לערים חכמות, שנערך השבוע על ידי אנשים ומחשבים, שיקף את השלב הבא באבולוציה של התחום, שמתפתח בכל העולם. האסטרטגיה וגם הטכנולוגיה מאפשרות לראשי הערים להעניק לתושבים שלהם חיים טובים יותר וקלים יותר, חיים שבהם הם יכולים לנוע במהירות רבה ממקום למקום, לקבל שירותים אונליין, לתקשר טוב יותר עם הרשות, להתריע על מפגעים ולעקוב אחר הטיפול בהם. מסיכום ההרצאות והמצגות בכנס נראה שבישראל מתחילים להפנים את זה - ולבצע. אם תרצו, ניתן לומר שבכנס ערים חכמות השנה ראינו את השלב השני באבולוציה של התחום. בתחילת הדרך, אי שם באמצע העשור הקודם, רבים התייחסו לערים חכמות כאל באזזז ותו לא, אופנה, ואפילו אופנה חולפת, שמשרתת קמפיינים של ראשי ערים שרוצים להיבחר שוב, אבל לא מיישמים אותן. אלא שבהמשך, ראשי הערים התחילו להבין את מהותה של העיר החכמה ושהם, יחד עם הנהלות העיריות, חייבים ליישם אותה. הטכנולוגיה פחות מעניינת אותם, היא נמצאת במקום שבו היא צריכה להיות: מאפשרת, מובילה תהליכים, אבל לא המוקד. השינוי בא לידי ביטוי בפאנל המרכזי שנערך בכנס, שבו נטלו חלק שמונה ראשי ערים, סגני ראשי עיר ובכירים ברשויות מקומיות. הם סיפרו על יישומים ומדיניות של עיר חכמה בתחומים שונים. כך, תשתיות סיבים אופטיים מאפשרות לייצר שירותים טובים יותר לתושבים, ובעיקר חוסכות הרבה מאוד כסף לתפעול העירייה ומוסדותיה. ראש העיר החדש של רעננה, חיים ברוידא, סיפר כי לא מכבר הסתיים בעיר שלב הטמעת התשתיות, בעיקר סיבים אופטיים, שיאפשרו לעירייה ליישם טוב יותר יישומים מבוססי בינה מלאכותית וכך לנהל טוב יותר את העיר. תחום אחר שראשי הערים מיישמים בו טכנולוגיות חדשות הוא השו"ב - הן לצרכי ביטחון והן לניהול האירועים החריגים בעיר. השיטפונות שהיו בשבועות האחרונים היוו דוגמה מוחשית מדוע רשות עירונית חייבת להשקיע במערכות שו"ב, במוקדים ובתהליכים שיאפשרו מענה מידי לכל פנייה, בכל רמת עומס ובכל מצב. צמצום פערים ההבנה בדבר חשיבותה של העיר החכמה אמנם קיימת ואף רווחת, אבל יישומה עדיין לא מקיף את כל 257 הרשויות והישובים בישראל. כמעט ההפך הוא הנכון: רק ב-80 ערים יש אגפי מערכות מידע ותשתיות מחשוב בסיסיות, ומכאן שאין מה לדבר בהן על עיר חכמה. למעשה, הפערים הקיימים בחברה הישראלית משתלבים "יפה" גם במגמת העיר החכמה. 15 הרשויות הגדולות והחזקות, ובראשן עיריית תל אביב-יפו, הן השחקניות הבולטות בקידום חדשנות דיגיטלית. לעומת זאת, חלק לא קטן מהרשויות בפריפריה נמצאות הרחק מאחור. אבל לכל כלל יש יוצאים מהכלל: שני ראשי ערים מהדרום הרשימו את באי הכנס. ראש עיריית דימונה, בני ביטון, וראש עיריית ערד, ניסן בן חמו. ביטון, שהוא גם סגנו של יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, אמר שכבר בתחילת הקדנציה שלו הבין שהתשתיות הן כל הסיפור, וכדי לחדש אותן ולהקים תשתיות חדשות הוא צריך כסף, והרבה. הוא סיפר כי הצליח לשכנע את הממשלה להכניס את היד לכיס, ובכך הפכה דימונה לבירת אשכול הנגב המזרחי, שמאכלס לא מעט חברות טכנולוגיות. הנוכחות שלהן משפיעה על איכות החיים של התושבים. גם בן חמו משלב היטב את הטכנולוגיה בתכניות שלו. במשך שנים רבות, בן חמו היה איש היי-טק, בחברות טכנולוגיות גדולות. את העיר החכמה הוא מיישם דרך הפריזמה של התוכן, מאחר שעירייה שלא מספקת לתושבים תכנים רלוונטיים ושימושיים באופן מידי לא צריכה להתפלא אם הם ינטשו את העיר. הלוא מהות החיים בעיר היא הידע, שנותן את הכוח לדעת ולתפקד טוב יותר. דימונה וערד הן אולי דוגמאות יוצאות מהכלל שאינן מעידות על הכלל. ישובים רבים נמצאים בפער גדול מולן, ובוודאי מול ערים גדולות כמו תל אביב, הרצליה ורמת גן. הסטארט-אפים אומת החדשנות ממציאה פתרונות בתחום הערים החכמות לכל העולם. לצד הכנס נערכה תחרות סטארט-אפים בתחום. כ-30 חברות הציגו פרויקטים מדהימים. חבר השופטים בחר ב-10 שעלו לגמר, ולבסוף נבחרו שלושת הזוכים, שייצגו את שלושת התחומים החמים כיום בעיר חכמה: תחבורה, איכות הסביבה ותשתיות תקשורת דור 5. כמו בהרבה תחומים אחרים, החברות החדשניות עדיין לא מצליחות לחדור במידה המתאימה לשוק המוניציפלי - בעיקר בגלל ביורוקרטיה ורגולציה לא עדכנית. אפשר לומר שגם בנושא הזה, כנס הערים החכמות סימל השנה פריצת דרך, וסביר להניח שבשנה הבאה נפגוש הרבה יותר רשויות שיציגו פרויקטים משותפים עם חברות הסטארט-אפ.