איך נראו החיים שלנו לפני Google Maps? בערך כמו שהם נראו לפני ה-iPhone... לכבוד יום הולדתו ה-15 של השירות הפופולרי, החליטו בגוגל לשדרג את השירות ולהוסיף לו תכונות חדשות, וגם אייקון צבעוני חדש, המתכתב עם צבעי הלוגו של החברה. החברה עדכנה את אפליקציית המפות לאנדרואיד ול-iOS, והתכונות החדשות ייפרסו בהדרגה בקרב המשתמשים בעולם. Google Maps כוללת עתה לשונית חדשה – "עדכונים", המצטרפת ללשוניות המוכרות "מה יש באזור", "נסיעה יומית" "נשמרו" ו"תוכן חדש". לשונית "עדכונים" החדשה נועדה הציג את המקומות הטרנדיים ביותר. היא מאפשרת לפנות ישירות לבית העסק בנוסף למציאתו, שמירתו ושיתוף המלצות עליו. לשונית "מה יש באזור" כוללת מידע, דירוג וביקורות על כ-200 מיליון בתי עסק ומקומות ברחבי העולם, בהם מסעדות, ברים ואטרקציות תיירותיות. לשונית "נסיעה יומית" מסייעת להגיע ליעד בדרך היעילה ביותר באמצעות  עדכוני תנועה בזמן אמת, שעת הגעה ודרכים חלופיות. לשונית "נשמרו" מאפשרת לצפות במקומות שהמשתמש שמר ולשתף המלצות עם חברים. לשונית "תוכן חדש" מאפשרת לשתף מידע כמו רחובות וכתובות, דירוג בתי עסק ותמונות ולצפות בתוכן שמשתמשים אחרים שמרו. לפי הודעת החברה, שודרגה חוויית הניווט בתחבורה ציבורית וכעת היא כוללת מידע על אודות חיזוי הצפיפות בתחבורה ציבורית, ותובנות חדשות על המסלול, כמו הטמפרטורה ברכבת או באוטובוס, האם התחנה וכלי התחבורה נגישים לאנשים עם מוגבלויות, האם ישנם קרונות לנשים בלבד ומה הם אמצעי הבטיחות בכלי התחבורה (מאבטח, מצלמות אבטחה, לחצן מצוקה ועוד). לשוהים ביפן יש גם מידע גם על מספר הקרונות בכל רכבת. לגבי תכונת ה-Live View שהושקה בשנה שעברה, המאפשרת לראות את הוראות הניווט על גבי תמונת הרחוב, הודיעה גוגל, כי בחודשים הקרובים יורחבו היכולות' והשירות יראה את המרחק המדויק למקום ואת הוראות הניווט אליו על גבי תמונה של הסביבה. לבד מן האייקון שחודש, נוסף באפליקציה גם אייקון רכב מיוחד, לזמן מוגבל בלבד, למנווטים ברכב. Google Maps הושקה לראשונה ב-2005, ולדברי החברה יש לה יותר ממיליארד משתמשים פעילים חודשיים ברחבי העולם. עד כה מיפתה החברה כ-220 מדינות וטריטוריות ברחבי העולם, כשתכונת ה-Street View זמינה ב-87 מדינות ובחלקים מסוימים של אנטרטיקה והאזור הארקטי.

במהלך תערוכת CES, שנערכה בתחילת השנה בלאס וגאס, הציגה אינטל בפעם הראשונה כרטיס גרפי עצמאי מתוצרתה. ה-Xe DG1 היה כרטיס הדגמה, שחיזק את ההערכות שאינטל רוצה להפוך לשחקנית בשוק הכרטיסים הגרפיים ולהתחרות ראש בראש באנבידיה וב-AMD. אלא שכעת מתברר, לפי מסמכים פנימיים שחשף האתר דיגיטל טרנדס, שאינטל חושבת הרבה יותר רחוק מכרטיסים גרפיים לשימוש ביתי דוגמת ה-DG1. התצוגה של הכרטיס המסוים הזה מוגדרת בחברה כתצורת "אריח" יחיד עם מעטפת שימוש בכוח של 75/150 וואט, אולם החברה מתעתדת להציע את הכרטיסים גם בתצורות של שניים וארבעה אריחים, כשתצורת ארבעת האריחים יכולה להגיע לצריכה של 400/500 וואט - הרבה יותר מכל כרטיס שקיים בשוק. בדרך כלל, מדובר בכרטיסים מקצועיים ששייכים לשוק העסקי, כולל לשימוש בשרתים. מעבר לכך, אינטל אמורה להציע את הכרטיסים שלה בתצורה שמתאימה לערוצי PCIe סטנדרטיים ובתצורה שמתאימה לערוצים מותאמים. האם צריכת הכוח המרבית בהכרח מצביעה על איכות? לא בטוח. לפי ההערכה, ב-DG1 שולבו 128 יחידות ביצוע גרפיות, כך שבכרטיסים שיהיו מבוססים על ארבעה אריחים יהיו 512 יחידות ביצוע. בתצורות כאלה, האיכות הגרפית והרזולוציה של הכרטיסים הקיימים בשוק, לפחות המובילים שבהם, הרבה יותר גבוהה. עם זאת, אינטל ציינה שלפני 2021 לא נראה כרטיסי Xe סופיים. לכן, מה שניתן הוא רק להמתין ולראות.

דל מתקינה במחשבים שלה תוכנה שמכונה SupportAssist, אבל מתברר שתוכנת העזר הזו הכילה באג שיכול היה לאפשר לפורצים להריץ קוד מרושע ולנכס לעצמם זכויות תפעול ברמה של מנהלן (אדמין) במחשבים שנפגעו. הפגיעות, שלפי דל נחשפה בידי חוקר האבטחה הישראלי פלג הדר, העניקה את האפשרות למשתמש בעל זכויות גישה וניהול נמוכות לטעון קבצים ו-DLL מרושעים אל הקבצים הבינאריים של SupportAssist, כשהתוצאה היא הרצה של הקוד המרושע באופן מורשה והענקת יכולת לגשת לכל חלקי המערכת. בהודעה שפרסמה דל הוגדרה רמת הפגיעות הזו גבוהה. לפי החברה, במערכות שבהן מוגדרת התקנה אוטומטית של עדכונים חשובים כבר הותקנה גרסה חדשה של SupportAssist, בין אם מדובר עבור מחשבים עסקיים או ביתיים. למי שהגדיר עדכונים ידניים ממליצה דל להוריד את העדכונים הרלוונטיים שהוציאה ולהתקין אותם באופן מידי.

הרשות להגנת הפרטיות הודיעה אמש (ב') כי היא פותחת בחקירה בעקבות הפרסומים על דליפת המידע אודות 6.5 מיליון בוחרים מהאפליקציה שהייתה בשימוש הליכוד. בהמשך הערב היא פשטה על משרדי "אחת החברות" הקשורות לפרשה. הליכוד השתמש באפליקציית אלקטור, אם כי הרשות לא ציינה בהודעותיה באיזו חברה מדובר. אפליקציית אלקטור משמשת את הליכוד לקבלת מידע על הבוחרים, לאיתור מצביעים פוטנציאליים למפלגה, לשליחת פעילים לשכנע אותם להצביע ולתקשורת בין הפעילים. דבר הפרצה נחשף זה מכבר, אולם היקפה התברר רק בתחילת השבוע. לא נגרם כל נזק, אבל הפוטנציאל לנזק עלה, מאחר שראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, קרא כמה פעמים לפעילים להשתמש ביישומון, בלא שידע על כשל האבטחה. רק לאחר קרות המקרה והפתיחה בחקירה בגינו "נזכרה" הרשות להגנת הפרטיות לפרסם כללים מנחים למפלגות כיצד לאבטח טוב יותר את המידע שלנו ולשמור עם פרטיותנו בעבודה שלהן מול ספקים חיצוניים. השורה התחתונה היא שגם במקרה שהכשל הוא אצל הספק - המפלגה היא זו שאחראית. לא ברור מדוע ברשות להגנת הפרטיות חיכו עם פתיחת החקירה ומדוע ההנחיות האלה מתפרסמות רק עכשיו. יש לקוות שהשיקולים שלהם היו ענייניים ולא פוליטיים. בעיה בכל המפלגות צריך להיות הוגנים ולומר שבעיית דליפת מידע מפנקס הבוחרים לא קיימת רק בליכוד. הבעיה היא מבנית ונובעת קודם כל מחקיקה לא עדכנית ומכך שלפחות חלק מהרשימות הממוחשבות שמשמשות את המפלגות לאתר בוחרים פוטנציאליים כנראה רחוקות מאוד מלהיות מאובטחות. המציאות הזו מעלה שאלה כבדה ומדאיגה הרבה יותר: האם בישראל של 2020, שהולכת לבחירות מועד ג' (בהחלט לא סופי), הבחירות הן אכן חשאיות, כפי שהן צריכות להיות? החשאיות והפרטיות לא מתחילות ואינן מסתיימות בקלפי שמאחורי הפרגוד. חשאיות ופרטיות רלוונטיות גם בכל הנוגע למידע האישי שלנו, שיש במאגרי המפלגות והגופים הציבוריים הרלוונטיים - מפנקס הבוחרים ומטה. הבעיה מתחילה בכך שהחוק מאפשר לכל מפלגה לקבל את הרשימות מפנקס הבוחרים, שהוא מאגר המידע הרגיש ביותר. נכון שהמידע הזה מסייע, בסופו של דבר, להליך הדמוקרטי, אבל ברגע שמתחילים להפיץ אותו למפלגות, השאלה כבר אינה האם המידע ידלוף, אלא מתי ובאיזה היקף. המקרה של הליכוד הוא חריג, ולכן זכה בכותרות, אבל זה עלול לקרות לכל מפלגה בכל רגע. כמו במקרים אחרים: יותר טכנולוגיה - יותר סכנות אבטחה אבסורדי ככל שזה יישמע, גם כאן, ככל שיש יותר יכולות טכנולוגיות וככל שהן טובות יותר, כך יש יותר בעיות אבטחת מידע - קיימות או פוטנציאליות. המפלגות לא צריכות לעבור על החוק כדי לדעת את המידע אודות כל אחד מאתנו: לבד מהעובדה שהן מקבלות מהמדינה את פנקס הבוחרים, יש לרבות מהן כלי בינה עסקית, בינה מלאכותית, אנליטיקה חכמה ועוד טכנולוגיות שמאפשרות להן לדעת איפה אנחנו גרים, מה מספר הטלפון שלנו, היכן נצביע, בעד מי הצבענו בעבר ומהן הדעות הפוליטיות שלנו. שלא לדבר על כך שהן יכולות לקבל את המידע באמצעים נוספים, למשל פרסום בפייסבוק, שהרי הרשת החברתית מטרגטת, באמצעות האלגוריתם המדויק שלה, מודעות פוליטיות למי שמצביע עבור המפלגה, או בעל פוטנציאל להצביע לה. על כך בדיוק נסבה פרשת קיימברידג' אנליטיקה וההתערבות בבחירות לבית הלבן. הדבר חמור הרבה יותר אם וכאשר המידע שקיים בידי המפלגות מופץ בצורה לא מבוקרת לסניפים ולפעילים, שאין דרך לחייב אותם לשמור על פרטיות המידע. כך, למשל, מה שעשה נתניהו כשקרא לפעילי המפלגה להמריץ את הבוחרים לקלפי באמצעות אפליקציית אלקטור. מה הפתרון? הפתרון הוא לא ברמת המפלגות, שיש להן אינטרס לשמור על המצב הנוכחי, ולא ברמת החברות הספקיות שלהן. המצב מחייב מעורבות ממשלתית, ועל הפתרון להיות מבוסס על טכנולוגיה ועל תהליכים וכלים שמוטמעים במערכות של כל ארגון שיודע לשמור על המידע שלו. במילים אחרות, על כלי הגנה וניטור של ניסיונות למתקפות סייבר ולשימוש לא חוקי בפרטים האישיים והרגישים שלנו, שיש במאגריהן. אומת הסייבר יודעת לאבטח ארגונים ותהליכים לא פחות רגישים ממערכת הבחירות. כל מה שצריך זה פוליטיקאים אמיצים שיקומו אחרי הבחירות ויעשו מעשים שיביאו לשמירה טובה יותר על המידע שלנו, ובהזדמנות זו גם לדיגיטציה מלאה של מערכות הבחירות. ככל שמעכבים את זה, התוצאה תהיה חמורה מאוד מבחינת התהליך הדמוקרטי, כי המצביעים עלולים לאבד את האמון בתהליך ההצבעה. כל עוד המצביע הפוטנציאלי יידע שהאח הגדול יודע עליו הכל, ייתכן שיירתע מללכת להצביע. לסיום, כדאי שהממונים על הגנת הפרטיות יקראו את הנתון הבא: מחקר עדכני של גרטנר מעלה שעד 2023, על כ-65% מהמידע על אוכלוסיית העולם תחול רגולציה – 10% יותר מאשר כיום. כלומר, הבעיה היא גלובלית, וכמו שהממשלים בעולם מחפשים לזה פתרונות, רצוי שגם אזרחי ישראל יהיו חלק מזה ושהמדינה תגן היטב על הפרטיות שלהם, במיוחד בדרך לקלפי.

לבמאי ותסריטאי הקולנוע טאיקה וואיטיטי היה מה לומר לאחר הזכייה שלו באוסקר בתחילת השבוע לא רק על הסרטים שהביאו לו את הפרס - ג'וג'ו ראביט ותור: ראגנארוק. במסיבת עיתונאים שנערכה עם תום הטקס הוא דיבר גם על אפל, ולא חסך ממנה ביקורת, במיוחד על המקלדות במחשבי ה-Macbook שלה. וואיטיטי זכה בפרס על התסריט הטוב ביותר של השנה. כשנשאל מה התסריטאים בהוליווד צריכים להעלות על השולחן בשיחות שלהם עם המפיקים בשנה הקרובה, הוא בחר להעלות על הבמה במסיבת העיתונאים את המקלדות של אפל ללפטופים. "אפל צריכה לתקן את המקלדות האלה", אמר. "אי אפשר לכתוב עליהן, והן נעשות גרועות יותר. הן גורמות לי לרצות לחזור למחשבי ה-PC, כי כפתורי ההחזרה לאחור בהם טובים הרבה יותר. המקלדות האלה של אפל הן נוראיות". הוא ציין שיש לו בעיות בכתפיים והיותם של המקשים במקלדות של אפל צרים רק מקשה עליו, במיוחד מאחר שהוא מבלה זמן רב בהקלדה עליהם. לא ברור באיזו גרסה של Macbook וואיטיטי משתמש. יצוין שאפל השיקה במהלך השנה האחרונה את גרסת ה-Macbook Pro בגודל של 16 אינץ', שמחליפה את מקלדות ה-"פרפר" הצרות מהגרסאות הקודמות והרבה יותר נוחה להקלדה עליה.

ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שבמסגרת הנחיות לנושאי טיפול מפעלים בחומרים מסוכנים שילבה הנחיות שמטרתן לוודא את האבטחה שלהם מפני מתקפות סייבר והשלכותיהן על הסביבה והציבור - כך נודע לאנשים ומחשבים. בהחלטת הממשלה מ-2015 על קיום אסדרה (רגולציה) לאומית בהגנת הסייבר נקבע שכל רגולטור במשק ינחה את הגופים המונחים שלו להגנה מפני מתקפות אלה. בעקבות כך, הוקמה במשרד להגנת הסביבה יחידת סייבר לתעשייה, שתפקידה להנחות את הגופים המונחים של המשרד, שכוללים מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים ומקבלים היתר רעלים מהמשרד. במפעלים אלה, תקיפת סייבר על מערכות בקרה ממוחשבות, שמטפלות בחומרים מסוכנים, עלולה לגרום לדליפתם, ואף חמור מכך, מה שעלול לפגוע בסביבה, בבריאות הציבור ובחיי אדם. תפקיד היחידה הוא להעלות את חוסן הסייבר של המפעלים. היחידה כפופה לאגף חירום וסייבר במשרד להגנת הסביבה, מונחית מקצועית על ידי מערך הסייבר הלאומי ופעילותה מבוצעת תוך שיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים. המטרה: למזער נזק בלתי הפיך לסביבה בעקבות מתקפת סייבר ראש היחידה, יוסי שביט, אמר ברב שיח שהתקיים בבית אנשים ומחשבים לקראת כנס ICS 2020, שייערך באוקטובר השנה, כי "פיתחנו מתודולוגיה ייחודית, ראשונה מסוגה. המתודולוגיה עוסקת בעריכת סקרי סיכונים במפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים ונשענת על ניהול הסיכונים מתורת ההגנה של מערך הסייבר". הוא ציין כי "המתודולוגיה מותאמת לביצוע סקרי סיכונים בעולמות מערכות הבקרה התעשייתיות, ה-ICS וה-SCADA ככלל, ותעשיית החומרים המסוכנים בפרט. גרסה 1.1 שלה פורסמה החודש. מטרת מדריך הסייבר היא למזער, ככל האפשר, פגיעה ברמת נזק בלתי הפיך בהיבט הגנת הסביבה, כשזו קשורה לאירוע סייבר ולחומרים מסוכנים. המדריך הוצג על ידי בהרצאות שערכתי בשני כנסי סייבר לעולם התעשייתי באירופה ובאסיה, ועורר עניין. ה-OECD רוצה לקבל תרגום של המדריך". "כשל במערכות הייצור עקב תקיפת סייבר על המערכות הממוחשבות של המפעל עלול לגרום לאירוע חומרים מסוכנים, לפגיעה בבריאות הציבור ובסביבה. חלק ממערכות הייצור מכילות חומרים מסוכנים, והן מופעלות ומבוקרות על ידי מערכות ממוחשבות כגון HMI (עמדות אדם-מכונה), בקרים, חיישנים ורכיבי שטח. לכן, אירוע סייבר במערכות אלה עלול לגרום לכשל או לשיבוש במערכות הממוחשבות שמטפלות בחומרים מסוכנים, ולהוביל לפליטת גזים מסוכנים, פיצוץ חומר מסוכן, דליקה של חומרים מסוכנים ועוד", אמר. שביט הסביר ש-"נדרשים כמה שלבים ליישום ההנחיות: מיפוי התהליכים הממוחשבים, שמכילים חומרים מסוכנים; סקר סיכונים לכל המערכת; ניתוח פערים בין הבקרות הקיימות לאלה הנדרשות; בניית תכנית עבודה לסגירת הפערים; ביצוע הטמעת בקרות לפי תכנית העבודה; ופיקוח ומעקב שוטפים". "במקרים רבים, הגישה מרחוק לא מתבצעת לפי פרקטיקות מאובטחות" "אנחנו לא מוכרים רציפות עסקית, איננו שם", הסביר שביט. "אנחנו אמונים על בריאות הציבור, חיי אנשים והגנת הסביבה - זה הביזנס שלנו, המנדט הרגולטורי שניתן לנו במסגרת החוק. מדי יום אנשינו מסיירים בשטח, במפעלי חומרים מסוכנים, בדגש על מחשוב ברצפת הייצור - מערכות ה-ICS וה-SCADA. הם מסבירים לנציגי המפעלים, בליווי המחשות, איך התוקף יכול לתקוף את רשת רצפת הייצור במפעל וכיצד צדדי ג' בשרשרת האספקה 'עוזרים' להאקרים להיכנס אליו - למשל, באמצעות התחברות ישירה של ספקים מחו"ל לבקרים תעשייתיים, כי אותן חברות לא מאפשרות ללקוח לתחזק לבד את הבקרים המשתתפים בתהליך. במקרים רבים, הגישה מרחוק לא מתבצעת לפי פרקטיקות מאובטחות, בלשון המעטה". "החשש הוא מאירוע סייבר שיכלול השתלטות על בקר תעשייתי, ששולט על חומר מסוכן זה או אחר. במקרים רבים, רצפת הייצור שכוללת חומרים מסוכנים נמצאת תחת שליטה של בקר מתוכנת. אם ההאקר השתלט על אותו בקר - חלק מרצפת הייצור נמצא 'בידיו', והוא עלול לגרום לאירוע חומרים מסוכנים, על ידי שינוי מדדים של לחץ, טמפרטורה וזרימה. יש בשנה הרבה אירועים כאלה, ואירועי סייבר על מפעלי חומרים מסוכנים", ציין. "זהו הקשר בין חומר מסוכן ופגיעה בסייבר", סיכם שביט. "אנחנו הרגולטור הראשון בעולם שמנחה בנושא סייבר את תעשיית החומרים המסוכנים באופן ספציפי. במדינות אחרות מתייחסים בעיקר לתשתיות קריטיות. אנחנו מנפיקים היתרי רעלים ל-4,262 עסקים ומנחים אותם בסייבר: מפעלים לייצור חומרים מסוכנים, בתי חולים, תעשיות ביטחוניות, פרמצבטיקה, דשנים ועוד. הכלי לרגולציה הוא היתר רעלים, שניתן מכוח חוק, ומהווה כלי חזק וחשוב ליישום הנחיות הסייבר בגופים המונחים. אי ציות אליו הוא עבירה פלילית שגוררת גם קנסות כבדים, ובמקרים קיצוניים אף מביאה לביטול ההיתר. אנחנו משתמשים בכלי חזק זה כדי להכניס דרישות סייבר למפעלי החומרים המסוכנים".

טרם עבר חודש מאז שמיקרוסופט הפסיקה באופן רשמי וסופי את התמיכה עבור Windows 7, ותקלות חדשות ומשונות במערכת ההפעלה צצות להן בקצב מפתיע למדי. התקלה החדשה שמדווחת ברשת היא שמשתמשים רבים לא מצליחים לכבות את מערכת ההפעלה ואת המחשב בצורה מסודרת. כשהם מנסים לעשות זאת, הם מקבלים את ההודעה שהם לא מורשים לבצע את הפעולה. התקלה הזו צצה כמעט מיד לאחר שמיקרוסופט חרגה וכן שחררה תיקון לבעיה בתצוגת תמונת הרקע הראשית של שולחן מערכת ההפעלה - תקלה שגרמה במקרים רבים להופעת רקע שחור במקום זו הנבחרת. הפעם, התקלה מסובכת יותר. היא מופיעה בעיקר בגרסאות ה-Home של Windows 7, ולכאורה, הדרך היחידה לכבות את המחשב היא לנתק אותו מהחשמל, במקרה של מחשב שולחני, או לחכות שהסוללה תתרוקן במחשב נייד. כיבוי כזה יכול לגרום נזק למערכת הקבצים ולמערכת ההפעלה. מיקרוסופט טרם הגיבה, אך ההערכה היא שהתקלה החדשה קשורה לבקרת חשבון המשתמש, שמסיבה כלשהי לא מאפשרת לבעל החשבון לכבות את המחשב. אחת הדרכים שצוינו כדי לעקוף את התקלה היא ליצור חשבון מנהלן (אדמין) חדש, לעבור לאותו חשבון או לחשבון מנהלן אחר שקיים במערכת, ולחזור ולהיכנס באמצעות חשבון ברירת המחדל. פעולות אלה אמורות לאפשר לאתחל את המחשב או לכבות אותו כרגיל. הבעיה היא שמדובר בפתרון חד פעמי, ובכל פעם שהתקלה מתרחשת צריך לבצע את היציאה/כניסה לחשבון מחדש.

חברת זירוקס הגדילה את הצעתה לרכוש את HP ל-24 דולר למניה, שמשקפים שווי כולל של כ-34 מיליארד דולר - כך הודיעה החברה אתמול (ב'). ההצעה החדשה תהיה תמורת 18.40 דולר למניה במזומן ו-0.149 מניות זירוקס בעבור מניה של HP. בנובמבר האחרון הציעה זירוקס לחברה שהיא מעוניינת לרכוש, HP - ענקית המדפסות הגדולה ממנה פי שלושה - סכום של 22 דולר למניה בהצעת ההשתלטות שלה, וזה הסתכם ב-24-27 מיליארדי דולרים (תלוי במצב השוק בזמן הרכישה) בעבור קבלת הבעלות על HP. אבל מועצת המנהלים של HP דחתה פה אחד את ההצעה, ואמרה כי זו ממעיטה בהערכת שוויה של HP ולא הייתה לטובת בעלי המניות. סינרגיות פוטנציאליות זירוקס אמרה כי היא נפגשה עם בעלי המניות של HP מספר פעמים על מנת לדון ב"סינרגיות" הפוטנציאליות שיכולות להגיע כתוצאה מהעסקה אם תתממש. חברת זירוקס אמרה כי ההצעה החדשה והגבוהה יותר תאפשר לבעלי מניותיה של HP "לקבל את ההצעה המשכנעת של זירוקס למרות סירובה העקבי של HP להתקדמות אל ההזדמנות". עוד מסרה זירוקס כי "הערך שנוצר על ידי הסינרגיות שייתממשו בשילוב של זירוקס ו-HP יגדיל כל ערך שיכולה HP ליצור על ידי שינוי התכנית האסטרטגית שלה, או בשינוי דרמטי של מדיניות הקצאת ההון שלה לשילוב רכישות נוספות של מניות". עוד מסרה זירוקס כי ההצעה שלה "מספקת לבעלי מניות של HP שווי מזומנים משמעותי, מיידי, וגם יתרון משמעותי באמצעות בעלות על מניות בחברה המשולבת". HP לא הגיבה לעת עתה על ההצעה החדשה.