הביטול הדרמטי של תערוכת המובייל הגדולה בעולם, MWC, שהייתה אמורה להיפתח בשבוע הבא בברצלונה, היא אחת ההשפעות היותר קשות של מגפת הקורונה - מלבד המחיר הכבד של חיי אדם והשפעות נוספות על הכלכלה הסינית והעולמית. לא זכור מהלך דומה במשברים קודמים, כולל בכאלה שהיו הרבה יותר חמורים. אפילו לא בזמני מלחמות ולאחר מתקפות טרור. בכל המצבים האלה, מארגני התערוכות, המדינות שבהן הן מתקיימות והחברות המשתתפות עשו כל מאמץ על מנת לקיים אותן. תערוכות הן מקום מפגש לשלושה גורמים: לקוחות הקצה, החברות שמספקות להם את הפתרונות והצלע השלישית של המשולש, שבולטת במיוחד בתערוכה כמו MWC - הסטארט-אפים, היזמים וגם המשקיעים. זאת כנראה גם הסיבה שעידן התערוכות הגדולות לא מת, כולל לא בעידן הדיגיטלי של ימינו, של הרשתות החברתיות. המתכונת שלהן משתנה, כמו גם התכנים ואף תמהיל המשתתפים, אבל הן בהחלט עדיין כאן - ותערוכת הסלולר העולמית היא הוכחה טובה לכך. MWC היא תערוכה ותיקה - היא החלה עוד ב-1986, תחת שם אחר ובכלל בבריסל, ומתקיימת בברצלונה מאז 2006. שנתיים לאחר מכן היא שינתה את שמה לזה הנוכחי (קונגרס המובייל העולמי, בתרגום לעברית), וכך היא קרויה בתריסר השנים האחרונות. מאז שהחלה, MWC היוותה הזירה המרכזית שבה הוצגו החידושים בעולמות הסלולר, הניידות והתקשורת. היא שימשה בסיס לצמיחה, אקזיטים והשקעות של חברות צעירות בראשית דרכן, לרבות סטארט-אפים ישראליים. ההחלטה על ביטול תערוכה כמו זו אינה קלה, ונראה שהיא התקבלה באמת בלית ברירה, לאחר ששורה של חברות גדולות ביטלו את השתתפותן בה, עקב סערת הקורונה. הנזק הכספי מביטול תערוכת הענק הוא ענק לכשעצמו: על פי נתונים של מארגני האירוע, ההיקף הכלכלי שלה הוא 492 מיליון יורו, והיא מעסיקה באופן ישיר יותר מ-14 אלף אנשים, שמן הסתם לא יקבלו תשלום עבור הימים שבהם היא הייתה אמורה להיות. יש גם נזק עקיף: חברות התעופה שאיתן היו המשתתפים האמורים להגיע, המלונות שבהם הם היו אמורים לשהות, המסעדות שבהן הם היו אוכלים והכלכלה המקומית בעיר מרכזית כמו ברצלונה, שתערוכות וכנסים הם מקור הכנסה בולט בה. [caption id="attachment_285630" align="alignnone" width="600"] הביתן הישראלי ב-MWC לפני שנים אחדות. צילום ארכיון: דוברות מכון היצוא[/caption] ההשפעה השלילית של ביטול התערוכה לא תפסח על החברות הישראליות שהיו אמורות להשתתף בה. בשנה שעברה, יותר מ-100 מהן נטלו בה חלק, בין היתר באמצעות מכון היצוא, שמוכר שטחי תצוגה. על פי אתר המכון, השתתפות בתערוכה כרוכה בעלות של עד 35 אלף יורו לביתן. סביר להניח שחלק מהכספים כבר שולמו, ולא ברור כעת מה יעלה בגורל כספים אלה. מה עם התערוכות הקרובות? ביטול התערוכה מעלה את השאלה: מה יהיה על התערוכות הקרובות? בארגון הבריאות העולמי, וכן במשרד הבריאות הישראלי, מוטרדים מכך שאנשים, בפרט בסין ובמדינות "נגועות" אחרות, אבל גם כאן, חוזרים לנסוע לכנסים ולאירועים. החשש של המשתתפים הוא להיות במקום סגור יחסית עם מאות אורחים, שאי אפשר לדעת האם הם נדבקו בנגיף או לא, עד כמה הם חשופים לו ועם מי הם באו במגע בתקופה שלפני כן. [caption id="attachment_309944" align="alignnone" width="600"] הבהלה מהקורונה מגיעה גם לתערוכות ולכנסים העולמיים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] תעשיית ההיי-טק הישראלית תהיה אחת המושפעות מהשלכות נגיף הקורונה, משום שהיא מבוססת, ברובה הגדול, על שווקים בחו"ל, על סניפים ועובדים ברחבי העולם - חלקם במזרח הרחוק, כולל בסין, וכתוצאה מכל אלה על נסיעות של רבים ברחבי העולם. יש גם בעיה לא פשוטה עם אורחים מהמזרח שאמורים להגיע לישראל. השבוע נערכה תערוכת התיירות הבינלאומית בתל אביב. הביתן הסיני היה יחסית ריק ואויש על ידי עובדי חברות תיירות ממדינה זו, ששוהים בישראל דרך קבע. בשבוע הבא ייפתחו בתל אביב התערוכה והכנס של המרכז לשלטון מקומי, שמתמקדים בטכנולוגיה. בין ראשי הערים והאורחים שאמורים לבוא אליהם נמנים בכירים מסין וממדינות אחרות במזרח הרחוק, ויש חוסר ודאות מוחלט לגבי השתתפותם - האם הם יחליטו להגיע ואם כן, האם יורשו להיכנס לישראל. אלא שלא צריך לאבד את הפרופורציות. בשורה התחתונה, תעשיית הכנסים והאירועים היא מנוע כלכלי מרכזי וחשוב, כל פגיעה בה היא בעלת אפקט רחב והאופציה להפסיקה בכלל לא צריכה לעמוד על הפרק. העצות הכי טובות כדי שהיא תמשיך לשגשג גם בעידן הקורונה הן לשמור על ערנות וכמובן היגיינה, ובכלל, לא לאבד את העשתונות ולשמור על פרופורציות.

אם וירוס הקורונה לא מספיק מאיים בעצמו, כעת מסתבר שעברייני הסייבר כבר החלו לנצל אותו לתועלתם. עברייני הסייבר אוהבים משברים, כיוון שהם מספקים להם הזדמנות מצוינות ליצור קמפיינים של פישינג. וירוס הקורונה - הוא ההזדמנות המושלמת לכך. חוקרי סופוס איתרו ניצול לרעה של וירוס הקורונה בימים האחרונים. דואר אלקטרוני הנושא את הלוגו של ארגון הבריאות העולמי, מבקש מהקורבן ללחוץ על קישור, כדי לקרוא מסמך המצורף העוסק באמצעי זהירות שיש לנקוט כדי למנוע הפצה של וירוס הקורונה. המייל אף מספק רשימה של תסמינים נפוצים, הכוללים חום, שיעול, קוצר נשימה וקשיי נשימה. [caption id="attachment_310297" align="alignnone" width="600"] פישינג בחסות הקורונה. ויז'ואל: סופוס[/caption] למרבית המזל של הקורבנות להונאה, אפשר לראות במייל שגיאות כתיב. אלו משמשות תמרור אזהרה לגבי אמיתות ההודעה. במבט ראשון, נראה שהקישור מוביל לאתר מוזיקה שנפרץ, עם שם שאין לו שום קשר לארגון בריאות מוכר. בנוסף, זהו אתר שכתובתו מתחילה ב-HTTP ולא HTTPS - עוד אינדיקציה מעוררת חשד. הדף אליו מוביל ניסיון ההונאה הוא פשוט ביותר ויעיל מבחינה חזותית. העמוד המזויף מורכב מדף הבית הרשמי של ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO - ומעליו טופס פשוט. הרקע של העמוד לא רק נראה כמו העמוד של WHO, זהו ממש העמוד של WHO אשר הוטמע באתר המזויף באמצעות מסגרת. בימים שבהם התקשורת מלאה בסיפורים על התפשטות הנגיף, אפשר להניח כי כל מי שמוטרד מהנושא - בין אם יש לו חברים ומשפחה באזורי סיכון להדבקה, או סתם רוצה לעשות את הדבר הנכון כדי למנוע את התפשטות המחלה - עלול ללחוץ על הקישור. חברות רבות ברחבי העולם שלחו לעובדיהן הודעות דואר אלקטרוני המכילות עצות, כך שמידע שכביכול מגיע מארגון הבריאות העולמי נשמע כהגיוני ואחראי. מי שיזין את כתובת הדואר האלקטרוני ואת הסיסמה שלו וילחץ על הקישור, מציע שי לעבריינים - את פרטיו. גרוע מכך, הפרטים נשלחים על גבי חיבור שאינו מוצפן. כך, כל מי שנמצא ברשת שהשולח מחובר אליה, לדוגמה של בית מלון או בית הקפה, יכול ללכוד את תעבורת הרשת ולצפות בשם המשתמש והסיסמה שהוזנו. ברגע הלחיצה על הקישור, מופנה הקורבן לאתר WHO האמיתי. כך שאין לו דרך לדעת שהוא עבר ניסיון הונאה. אז מה לעשות? חוקרי סופוס ממליצים על כמה פעולות: לעולם אל תמהרו ללחוץ על קישור בדואר אלקטרוני. הכי חשוב - אל תפעלו על פי עצה שלא ביקשתם, או שאינכם מצפים לה. אם אתם מחפשים עצה לגבי וירוס הקורונה, בצעו מחקר עצמאי; אל תקבלו את שם השולח כמשהו מובן מאליו; שימו לב לטעויות כתיב. לא כל העבריינים מבצעים טעויות, אבל רבים מהם כן. חפשו אחר סימנים מסגירים; בדקו את כתובת הקישור לפני שאתם לוחצים עליה. אם האתר לא נראה תקין, צאו ממנו; לעולם אל תזינו נתונים שאתר אינטרנט לא אמור לבקש אותם, כגון סיסמה; אם מסרתם בטעות את הסיסמה שלכם למתחזים, שנו אותה בהקדם; לעולם אל תשתמשו באותה סיסמה ביותר מאתר אחד; הפעילו אימות דו-שלבי (2FA) היכן שניתן. הקודים החד-פעמיים האלה שאתם מקבלים לטלפון או דרך האפליקציה, עלולים לגרום אי נוחות קלה, אבל הם מהווים חסם עצום לעבריינים.

CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארצות הברית, פרסמה אמש (ד') הודעת אזהרה על החולשות ברכיבי סימנס המשמשים לתשתיות קריטיות. על פי הסוכנות, החולשות עלולות עלולה מנוצלות על ידי האקרים לפריצה למערכות בדרך של ביצוע מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) או לכיבוי הרכיב. פרצת האבטחה החמורה התגלתה בפרוטוקול למערכות בקרה תעשייתית של סימנס. הפגיעות התגלתה בתוכנת תכנון ואוטומציה של מערכות בקרה תעשייתיות (ICS), שנמצאת בשימוש של גופי תשתיות רבים, לרבות תשתיות קריטיות, מכל מגזרי הפעילות - ברחבי העולם. גורמים בתעשייה ציינו כי על פי הודעת החברה, המתייחסת לסדרות המוצרים שהושפעו מהחולשה הזו, כולל גרסאות קודמות, מדובר במאות עד אלפי מוצרים שיצאו ממנה בעשור האחרון. לחלקם, הפתרון המוצע בהודעת סימנס הוא כיבוי הרכיב. "מוצרים שמותקנים באלפי מפעלים בארץ ובחו"ל" אוטוריו הישראלית היא שחשפה את החולשות ברכיבי סימנס המשמשים לתשתיות קריטיות. לדברי יובל ארדון, חוקרת סייבר בחברת אבטחת הרשת התעשייתית, "סימנס היא מיצרניות הרכיבים התעשייתיים הגדולות בעולם. המוצרים שלה, לרבות אלה שמושפעים מהחולשה, מותקנים באלפי מפעלים בארץ ובחו"ל, כמו גם בתשתיות לאומיות כגון חשמל, רכבות ותחבורה". [caption id="attachment_310378" align="alignnone" width="600"] יובל ארדון, חוקרת סייבר באוטוריו. צילום: דולב ברט[/caption] לפי אוטוריו, החולשה שהתגלתה קיימת במגוון מתגים תעשייתיים ובמודולי תקשורת. רכיבים אלה משמשים, בין היתר, לחיבור התקני אינטרנט של הדברים עם מערכות ליבה, רשתות ותהליכים, ומוטמעים בתשתיות קריטיות במגזרי תעשייה רבים: ייצור חשמל והפצה, גז ונפט, תחבורה ועוד. בחברה אומרים כי "בלי טיפול, החולשה עלולה להיות בעלת השלכות מסוכנות - הפסקות חשמל, כישלון מערכות בקרת תנועה, שיבושים בתפעול ועוד". לדברי ארדון, "המורכבות הנמוכה של החולשה שחשפנו מקלה על ניצולה. יחד עם הרגישות הגבוהה של השירותים הפועלים במכשירי סימנס, זה הופך את הפגם למסוכן ולכזה שטומן בחובו פוטנציאל נזק עצום". היא הוסיפה כי "זוהי פגיעות מרוחקת, ניתנת לניתוב וללא אותנטיקציה, המשתמשת בפונקציונליות לגיטימית של הפרוטוקול. זה מסבך את הפחתת הסיכון, מכיוון שחסימת התקשורת עלולה לגרום לשיבוש בתהליך התפעולי של מכונות, רשתות איתות ומכשירים מחוברים".

פחות משלוש שנים לאחר שהציגה את הסמארטפון הראשון שלה, תיסגר חברת הסטארט-אפ אסנשיאל (Essential) שהקים אנדי רובין, יוצר האנדרואיד. המכשיר הראשון שהשיקה החברה לא זכה למכירות טובות וקיבל ביקורות מעורבות. מכשיר יורש לו שתוכנן – בוטל, וגם מוצרים נוספים שהחברה הבטיחה להשיק, בהם עוזר לבית חכם ולמערכת הפעלה – לא הבשילו מעולם לכדי מוצרים מסחריים. כשהקים את הסטארט-אפ שלו ועל רקע עברו כיוצר האנדרואיד, זכתה החברה שלו  להתלהבות בשוק וגם מצד משקיעים, שהתהפכה במהירות לאחר דיווח בניו יורק טיימס על האשמות בהתנהגות מינית לא הולמת של רובין, שלכאורה הובילה לפרישתו מגוגל. החברה הייתה בתהליך של פיתוח מכשיר חדש, שכונה "פרויקט ג'ם", בעיצוב יוצא דופן – לפחות לפי רמז שנתן רובין באוקטובר 2019, ואולם כעת אומרת החברה כי "אין  מסלול ברור לספקו ללקוחות". "בהתחשב בכך", כותבת החברה בבלוג הרשמי שלה, "קיבלנו את ההחלטה הקשה להפסיק את הפעילות ולסגור את אסנשיאל". החברה לא תפיץ עדכונים למכשיר, אם כי לדבריה הוא ימשיך לפעול. חברת ניוטון מייל (Newton Mail) שרכשה אסנשיאל בשנת 2018 תיסגר גם היא. לפי הודעת החברה, היא תמשיך לפעול עד 30 באפריל השנה, ואז תיסגר. דובר של אסנשיאל ציין, כי לסגירת אסנשיאל לא תהיה השפעה על הסטארט-אפ פלייגראונד גלובל (Playground Global) של רובין, ודובר פלייגראונד אמר, כי  החברה "גאה ביכולתה" לתמוך בצוות למרות "שההצלחה העסקית לא עלתה יפה".

חברת הסטארט-אפ הישראלית סיקסגיל השלימה סבב גיוס הון שני, בסך כולל של 15 מיליון דולר. הכסף ישמש להגדיל את המחקר והפיתוח  וגם להגדיל את השיווק, באמצעות הגדלת הנוכחות של החברה בצפון אמריקה, אירופה, המזרח התיכון, ואפריקה ואסיה פסיפיק, על ידי הרחבת בסיס הלקוחות הגדל שלה. בין לקוחות החברה נכללים ארגונים גדולים, גורמי אכיפת חוק, גופים ממשלתיים ו-MSSPs (ספקי שירותי אבטחה מנוהלים). בנוסף, החברה תחזק את פתרון ה-A²I (מודיעין אוטומטי לפעולה) הייחודי שלה, וגם מוצרים כגון Dynamic CVE Rating שהוגשה לגביו בקשה לפטנט. את הסבב הגיוס הובילו הובילו Sonae IM ו-REV Venture Partners עם השתתפות של Our Crowd. גם המשקיעים הקודמים אלרון ו-Terra Venture Partners השתתפו בסבב. סיקסגיל מתמחה בפתרונות לאיומי מודיעין סייבר ברשת העמוקה והאפלה. החברה עוזרת לחברות Fortune 500, מוסדות פיננסיים, ממשלות וגורמי אכיפת חוק להגן על הפיננסים, הרשתות והמוניטין שלהם מאיומי סייבר שאורבים ברשת העמוקה, האפלה והגלויה. פלטפורמת איומי הסייבר המתקדמת הופכת לאוטומטיים את כל השלבים של מחזור המודיעין - איסוף, ניתוח והפצה של נתונים - ומספקת לארגונים מידע ותובנות לפעולה ללא מקבילים, כדי להגן על הנכסים השונים שלהם בסביבה המתפתחת כל הזמן של איומי סייבר. "סיקסגיל משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות של אוטומציה ובינה מלאכותית, כדי לספק ללקוחות מודיעין מדויק והקשרי. הפתרון משתלב באופן חלק בפלטפורמות שבהן משתמשים אנשי האבטחה כדי לתאם, להפוך לאוטומטיים ולנהל אירועי אבטחה", אמר שרון וגנר, מנכ"ל סיקסגיל. "השוק קבע בבירור שסיקסגיל יצרה מנוע זמן אמת חזק, לטיפול יעיל יותר בסביבת האיומים שגדלה במהירות. ההשקעה הזאת תמצב אותנו לצמיחה והתרחבות משמעותיות ב-2020". "הפתרון המוביל בתחום של סיקסגיל חושף ומספק מודיעין רב ערך שלארגונים אין את הכלים או המשאבים לחשוף באופן אחר", אמר קרלוס אלברטו סילבה, דירקטור ביצועי ב-Sonae IM. "התובנות שלהם מאפשרות למנמ"רים ולאנשים שלהם להתמודד ביעילות עם אתגרי אבטחת סייבר באופן ללא תקדים, ואנחנו גאים ליטול חלק בהתרחבות של החברה בשלב המוקדם הזה". [caption id="attachment_205407" align="alignleft" width="300"] הרשת האפלה[/caption] "הרשת האפלה מהווה אתגר הולך וגדל לארגונים גדולים בכל הענפים, וזה נכון במיוחד לגבי שירותים פיננסיים, יצרנים, ספקי תשתיות קריטיות וממשלות", אמר קווין בראון, שותף מייסד של REV Venture Partners. "אנחנו שמחים להשקיע בסיקסגיל כי היא ממשיכה לעזור לארגונים להפחית באופן פרואקטיבי את הפגיעות לסכנות". "השקענו בצוות של סיקסגיל כי אנחנו מאמינים שהוא מספק את הפתרון המשבש הראשון מזה שנים לכמות העצומה של מידע וסביבת האיומים המאוד מורכבת שקיימת כיום", אמר זוהר רוזנברג, סגן נשיא להשקעות סייבר באלרון. "אנחנו שמחים להמשיך את השותפות עם סיקסגיל כדי לספק את הפתרון הטוב ביותר האפשרי בשוק אבטחת הסייבר שצומח במהירות".

מיקרוסופט מנסה לכבוש עוד שוק עם שירות הזרמת המשחקים Project xCloud. אחרי שהשיקה סקירה מוקדמת של השירות עבור מכשירי אנדרואיד, היא החלה אתמול (ד') בניסוי דומה גם עבור מכשירי iOS - מערכת הפעלה הניידת של אפל. הסקירה המוקדמת של xCloud למשתמשי iOS מוגבלת כרגע ל-10,000 נסיינים והיא כוללת משחק אחד בלבד - Halo: The Master Chief Collection. עם זאת, בעתיד מתכוונת מיקרוסופט להביא גם לסביבה הזו את כל המשחקים הזמינים עבור Xbox, ומדובר ביותר מ-3,500 כותרים. הסקירה מבוצעת דרך תוכנת TestFlight ולפי מיקרוסופט, היא מבצעת את הבדיקה הזו לאור בקשות של משתמשי iOS רבים. מי שרוצה להירשם לבדיקה זקוק למכשיר iPhone או iPad שמריץ את iOS 13 ומעלה, חשבון בשירות המשחקים של Xbox וגם בקר שחקים אלחוטי של Xbox. מיקרוסופט מאפשרת גם לנסיינים קיימים של אנדרואיד להירשם לגרסה המוקדמת ל-iOS.

"לסטנדרטים יש תמיד את הכוח ליצור סביבת עבודה ופיתוח בטוחה. זו העוצמה של הסטנדרטים מאז תחילת הדרך, כשהיה ברור שחייבים לקבוע אותם כדי שחשמלאים לא יגרמו תקלות ולא יגרמו לאנשים אחרים להתחשמל. כיום הם ממשיכים לשחק תפקיד מאוד חשוב בהגדרת סביבות בטוחות לטכנולוגיות חדשות, והתוספת של חבילת כלי הפיתוח החינמית בקוד פתוח אמורה לסייע למפתחי תוכנה עצמאיים, לחברות וארגונים בכל העולם, להאיץ את מהלכי הפיתוח שלהם, להגיע מהר יותר לשוק, וכן לגשר על הפער בין תקני הפיתוח העולמיים הסטנדרטיים, לבין קהילות המפתחים בקוד פתוח עם יצירת פתרונות טכניים מהירים ויצירתיים", כך אמר רוברט פיש, נשיא איגוד התקינה IEEE. פיש אמר את הדברים בראיון שהעניק לאנשים ומחשבים בעת שביקר בארץ לצורך השתתפות במפגש חבר הנאמנים של הארגון שהתקיים לראשונה בישראל. "אנחנו ממש שמחנו להיות כאן, כי יש בישראל כל כך הרבה חדשנות וכלכלה חזקה של חברות סטארט-אפ וארגון ה-IEEE רוצה להשתלב ולתרום לקהילה הטכנולוגית כאן בישראל, כדי להראות את התמיכה של כל הנהלת הארגון מכל רחבי העולם במה שקורה פה", אמר פיש, שמשמש גם כמרצה טכנולוגי באוניברסיטת פרינסטון בתחומי התקשורת והטלקום שקרובים לליבו, גם בהיבט של התקינה. מביקור לביקור כשאתה בוחן את שוק ההייטק אתה מבחין בשינויים? "בהחלט היה שינוי. בעבר מה שראינו כאן, וגם במדינות אחרות, זה התרכזות יחסית גדולה בתחום של שבבים, עיבוד שבבים וטכנולוגיות שמלוות את התחום הזה. היום אנחנו רואים כאן התמקדות הרבה יותר גדולה בתוכנה, הרבה מאוד אבטחת סייבר והתעשייה הישראלית מוכיחה שהיא גורם מפתח בתחומים הללו. המתמטיקאים הישראלים ידועים היטב ברחבי העולם והעבודה שלהם בתחום הסייבר והאבטחה מאוד משמחת". כאמור, אחת החדשות הגדולות של הכינוס הפעם הוא ההשקה של כלי פיתוח בקוד פתוח להאצת הפיתוחים במיוחד בהיבט של קביעת סטנדרטים חדשים. " זו הפעם הראשונה שלצד פעילות התקינה של IEEE, שאחראי לשורה ארוכה של סטנדרטים כמו לדוגמה ה-WiFi, אנחנו גם נציע פלטפורמה לקוד פתוח שחברות ויחידים שיוצרים סטנדרטים יוכלו גם להנגיש אותם ולהגיע מהר יותר לשוק, וגם לספק את התוכנה והכלים שיאפשרו ליישם את מה שהם מציעים עם הסטנדרט החדש שלהם", הוא אמר. אנחנו על סף ה-5G. האם אתה מאמין זה ישנה את חוקי המשחק? "כן, כמובן. כל דור חדש של רשת ותקשורת מביא עמו רוחב פס יותר גדול, שמאפשר להעביר יותר מידע, אבל הדבר החשוב זה לא הטכנולוגיה עצמה אלא היישומים שהיא תאפשר הפעם. הרבה מאוד יישומי IoT המתבססים על טכנולוגיית קצה ועל חיישנים ינצלו את הרשת החדשה הזו. זה לא רק הדור הסלולרי החמישי זה גם התקן האלחוטי החדש WiFi 6, שעליו ירכבו היישומים החדשים. אנחנו רק צריכים לראות מה החדשנות והיצירתיות של החברות יביאו מעל הרשתות הללו, כדי לראות כמה השפעה תהיה לזה". זה יועיל גם למה שמכונה 'מהפכת התעשיה הרביעית'? "אלמנטים של הייצור בהחלט ייהנו מכך, כי הם יובילו ליעילות רבה יותר, לניהול מלאי טוב יותר ככל הנראה, זמנים יתקצרו, תהיה אפשרות לגוון יותר את תצורת המכונות על רצפת הייצור ולהוביל לשימושים חדשים. זה סוג הדברים שטכנולוגיית הרשת החדשה יכולה להציע, ולעזור לאימוץ". [caption id="attachment_259237" align="alignnone" width="600"] נדרשים סטנדרטים ותוכנת קוד פתוח שיישמו עקרונות אתיים לשימוש ברכבים אוטונומיים. אילוסטרציה: BigStock[/caption] אבל כנראה שהדבר הכי חשוב זה השינויים בשוק התחבורה "אחד הדברים שאנחנו עושים עם רכבים זה התרכזות בהיבטים של הבטיחות בשוק החדש הזה. כמובן שנוכל לבנות מכוניות אוטונומיות, אבל אנחנו לא רוצים שהן יתנהגו לא יפה, בין אם מדובר בהתנגשות אחת בשנייה, פגיעה בתשתית, או חס וחלילה שיפגעו באנשים. אנחנו מנסים לבנות סטנדרטים וגם תוכנת קוד פתוח שיישמו עקרונות אתיים לשימוש ברכבים אוטונומיים, ואנחנו חושבים שזה חלק חשוב מאוד בתעשייה הזו". כשאתה עומד מול הסטודנטים ונשאל על ביטחון שימושי, אתה חושב שמה שקורה מסביב אומר שאנחנו בבעיה גדולה או שאנחנו במצב סביר בהיבט של רכבים? "זה לא כאן ולא כאן. זהו משהו שאנחנו צריכים לשבץ במערכות ה-IoT שאנחנו נשלב ברכבים האוטונומיים, שזה יהיה משהו במודעות שיתאים גם לאבטחה מסביב. אנחנו עובדים כדי להשיג את זה. זו עבודה שעדיין מתקדמת ויש לנו עוד הרבה מה להשיג ולחקור. אבל אנחנו צוברים ניסיון, ואנחנו עוזרים להכשיר את המערכות כדי שילמדו כיצד להתנהג בהתרחשויות שונות ואנחנו בשלב של איסוף המידע לאימון המערכות הללו והן ישתפרו עם הזמן ולכן גם הבטיחות וגם האבטחה של המערכות הללו ישתפרו בהתאם עם הזמן". לסיום הוא חוזר אל השילוב החדש של הקוד הפתוח. "עוד דבר אחד שאני רוצה לומר הוא שזו פעילות שמתוכננת למעשה עבור כל אחד. ל-IEEE יש מסורת ארוכה ומכובדת היטב ברחבי העולם לפרסום חומרים טכניים. אנחנו מהארגונים הגדולים בעולם, אם לא הגדול ביותר, לאנשים טכניים, ויש לנו יותר מ-420,000 חברים ברחבי העולם כך שהפעילות הזו בקוד הפתוח היא באמת משהו שכל אחד יכול להשתתף בה. גם אם אתה לא מפתח סטנדרט, אבל אתה פרופסור בטכניון או באוניברסיטת תל אביב, וכמובן כל מוסד דומה, יכול להיות שתוכל להשתמש בקוד הפתוח שלנו כדי לקדם את הפרויקט שלך", סיכם פיש.

ארגונים חשים ביטחון מופרז ביכולות של כלי הגנת הסייבר שלהם לפעול כנדרש ולספק הגנה מפני פריצות - כך עולה מדו"ח של IXIA מבית קיסייט. אלא שממצאים אחרים שאספה החברה מעלים שמתקפות סייבר הצליחו גם בארגונים שבהם מוטמעים כלי סייבר מהשורה הראשונה. הדו"ח לא מציין באילו כלים מדובר. מהנתונים עולה כי 75% מכלל הארגונים דיווחו שחוו פריצה ו-50% דיווחו על פריצת אבטחה שנגרמה מכך שאחד או יותר מפתרונות האבטחה לא פעל כמצופה. הארגונים תלו זאת במגוון סיבות: קונפיגורציה לקויה של הכלים או אי תקינות בקונפיגורציה של הרשת הארגונית. "ארגונים אלו חשבו שכלי האבטחה שלהם פועלים כשורה, אלא שהמציאות התפעולית בשטח הייתה שונה לחלוטין", ציינו כותבי הדו"ח. רק 35% מהארגונים מבצעים בדיקות קינפוג הדו"ח נושא את הכותרת אפקטיביות פעילות אבטחת המידע, ופרסמה אותו קבוצת אפליקציות רשת ואבטחת מידע, שאחראית על פתרונות IXIA בקיסייט. עולה ממנו שרק 35% מהארגונים מבצעים בדיקות כדי לוודא שכלי האבטחה שלהם קונפגו (עברו תצורה) ופועלים בצורה תקינה. "בדיקה של כלי האבטחה נמצאה כפתרון מיטבי על מנת להעריך את יעילות הפעולה שלהם, ועל מנת לוודא שהם מגנים על הארגון באופן המצופה מהם", נכתב. עוד עולה מהדו"ח שקיימת חפיפה בין כלי אבטחה שונים המוטמעים בארגונים. ב-66% מהארגונים משתמשים בכלים שהפונקציות שלהם חופפות, כאשר ב-41% מהם החפיפה אינה מכוונת, אלא מקרית. "התוצאה", צוין בדו"ח, "היא בזבוז של תקציבי אבטחת המידע ואובדן זמן ניהולי יקר - מבלי לחזק את עמידות האבטחה של הארגון". עוד נמצא ש-79% מהארגונים יהיו מוכנים להסיר מוצר אבטחת מידע המוטמע בתשתיות הארגוניות - אם ניתן יהיה להוכיח את חוסר האפקטיביות שלו. לשאלה מהם האיומים המרכזיים עימם מתמודד הארגון ענו 66% שמדובר בפריצה לארגון דרך מכשירי קצה נגועים, המצויים בידי עובדים; 55% מהארגונים סבורים שהאיום המרכזי הוא פריצה חיצונית לארגון; 43% סבורים שדווקא העובדים או קבלנים שהארגון מצוי עימם בקשר עסקי הם הדבר שיש לחשוש ממנו ביותר; 40% ציינו שיש אבטחה לקויה באפליקציות הארגוניות; 34% ציינו את המחסור במשאבים לניהול פרואקטיבי של אבטחת המידע; ו-34% השיבו שרמת המקצועיות הנמוכה של אנשי אבטחת המידע היא האיום המרכזי על הארגון. מנהלי אבטחה: לא נגן מספיק טוב על הארגון ממתקפות עתידיות מחברי הדו"ח כתבו כי "ניכרת דאגה בקרב מקצועני אבטחת המידע מפני הדורות הבאים של מתקפות הסייבר ומפני היכולת שלהם להגן על הארגונים שלהם". סקוט רג'יסטר, סגן נשיא לפתרונות אבטחת מידע ב-IXIA מבית קיסייט אמר כי "ארגוני אנטרפרייז חווים זרם רציף של מתקפות סייבר, המאיים על יכולתם לפעול. לרוב, הדרך שלהם להתמודד עם האתגר היא על ידי רכישת עוד ועוד כלי אבטחת מידע. עם זאת, הארגונים לא יודעים אם מוצרים אלה יספקו להם את רמת האבטחה לה הם מצפים. זה קורה כאשר כלי אבטחת מידע טובים לא מותקנים בצורה נכונה, או כאשר צוותי אבטחת המידע חסרים את המיומנויות כדי להשתמש בהם בצורה מיטבית. מצב זה מוביל להשקעה מיותרת בפתרונות בעלי תכונות חופפות ופוגע בעמידות מערך אבטחת המידע של הארגון. ביצוע בדיקות קבועות של כלי אבטחת המידע ייתן לארגונים את הביטחון שהם מוגנים, ואף יאפשר להם חיסכון כספי". גל אורן, מנהל פעילות IXIA ישראל בקיסייט, ציין כי "יצרניות פתרונות האבטחה, התקשורת והרשת המובילות, בעולם ובישראל - נסמכות על יכולות הבדיקה שלנו בשלבי התכנון והבדיקות של מוצרים חדשים, דוגמת: הדמיית תעבורת רשתות ענק, משתמשים, אפליקציות ואלפי סוגי תקיפות רשת בו זמנית. יותר ויותר ארגוני אנטרפרייז מאמצים את החיבור שאנו מציעים, בין תחומי נראות הרשת והבדיקות".